שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[הדרי]

את כשל"פ?-\פסח תשפ"ה 2025

בין הנקיונות והשטיפות
לקרצופי הספות,
לניקוי יסודי של הכסאות.
בין ריחות הנקיון
לניחוחות החג,
כשאוכלים בחוץ
והמטבח כבר הברק.
בין הנקיונות
והסידורים לחג
כשתחושת התעלות נגנבת
ואת אי שם מחפשת....

אז-
קחי רגע לעצמך,
לנפש שבתוכך
והתבונני-
על מהות החג,
על כל פרט ופרט,
על המצות על המצוות,
על יפין של ההלכות
על הרוח הרוחנית
על הנפש הפנימית
על הזכות להיות שייכת
לעם סגולה, בני מלאכים
תרי"ג מצוות, מוסר ומעשים,
הרי אם בורא עולם
היה מצווה לקדש
על כוס של חומץ
או לאכול כזית שרצים
ודאיי היינו אוכלים, לא?
היה קשה,
ולא נעים..
אבל זה הצווי- אז עושים!

אז כעת, כשבורא עולם
אותנו צווה
לקדש על כוס של יין,
לאכול כזית מצה
סעודות כיד המלך..
קחי בזה חלק!!

וננקה-
את הלב מבפנים,
מכל הסדקים
מכל הכתמים
מכל הליכלוכים.

פסח-
זמן להיטהר,
זמן לשמר
את הלב.
זה גם זמן להתבונן
על היופי, על המהות
על החרות, על הגדלות!

את חלק מהעם-
שזכה להטהר, להגאל!

פסח פה!
הכל נקי,ריחני, רוחני
הבית, התבשילים...
איך את מבפנים??!!

התקשרה אליי שבוע שעבר עורכת עיתון מסויים, ובקשה שאכתוב סיפור לחג..., ופתאום- בלאק אאוט!!
נעלמה לי ההשראה, לא היה לי נושא, לא הייתה לי עלילה- חוסר השראה!!
אז פשוט ישבתי והיידיים שלי הקלידו את השיר הזה, ככה בלי לשים לב...,
וזה יצא משמיים- בסוף זה מה שהיה חסר לה בדיוק בעיתון....- שיר!
פסח כשר ושמח לכולם- תהנו מהרגעים האלה שהבית נקי כבר, ותכינו את עצמכם מבפנים

[חסידייה אוטנטית]

ממצמצת בפראות
צובטת את עצמה
רוצה להאמין שמדובר בחלום
אך המציאות מכה בה

היא התעלמה
מכל קריאת אזהרה
שניתנה בכל צומת
משכך כאבים

והיום זה היכה בה
מכל כיון מכל צומת
אבל היום ניתנה לה אפשרות
לחזור להיות היא

להיות גאה בילדה שהיא
באישה שהיא הפכה להיות
מאישה כאובה ונפחדת
לאישה חזקה ואמיצה

שגם הפעם תתמודד
ותנצח
ותחזור עם כתר
גאה בך מלכה!!

[אילן פ]

ליל הסדר

קשה עוד להגיד
שהכל בסדר
מחפשים
את קצה החוט
לצאת מהגלות
הבן שואל מה נשתנה
מיחלים למתנה בסוף ההמתנה
למצוא את האפיקומן
שצפון
עמוק בנשמה
מבקשים מחי העולמים
את הכח
לאחוז בדרך אמונה
לא להתיאש
להודות על מה שיש
שבחרת בנו לעם
שאהבתנו אהבת עולם

[מישהי מיוחדת]

אורות דמדומים, השמש מתעתעת
קולות רחוקים, צרחה שנבלעת
טוב לי בפנים, ובכל זאת נקרעת
זה משחק של שנים, ואני לא נרגעת.

רק רציתי ת'אור, והאמנתי שהוא בא.
ככה החיים, חצי אור-חצי חשיכה.
אבל לא הכול חד משמעית, טוב או רע.
יש גם 2 זמנים מבלבלים: זריחה ושקיעה.

לא יודעת מה יש יותר עכשיו.
לכאורה, דווקא אור.
ובכל זאת, הלב שלי מותש.
מידי הרבה זמן ראה שחור.

בחוץ עוד עוטה מסיכה,
בפנים לאט מתקרבת.
מקווה שכשתיעלם החשיכה,
אצליח לצאת אל השמש.

אמן.

[הדרי]

הרמוניה של צלילים

חום, קור
חוסר באור,
זמן לחפש,
זמן לגשש,
זמן לנטש
את הפגמים-

מהלב בתוך
משברי החיים
לחפש ברוח
את החום, הלחות
ולשנות מציאות
זו לא אפשרות!

לראות את הטוב,
לקום מעמקי הבור
לשחק עם הרגשות...

להשתוקק לגדול
בלי לחדול!

להמשיך לצמוח,
בעקבות הרוח....

שברים דוממים,
אנספור פגמים
בלב, בנפש
בנגלה, בנסתר
בקיים, בנעלם.

במקום להתמקד שם-
אוספת השברים
צועדת עם התרמילים.

התמודדות
זו עוד אבן דרך
ליעד הנכסף!

כל שבר, מתאחה.
כל פצע- מתרפא.
כל לב-
מצפה, מחכה,
לרגע שיוכל
לאסוף הקשיים
ולחבר מהם-

הרמוניה של צלילים

כל פעם מתרגשת מהשיר הזה, הוא מצמרר אותי, ומחבר בי משהו...
נכתב לי ככה... בהשראה מסיפור מצמרר- שפתח לי משהו בלב.
השיר הזה עמוק, ואפילו מאוד!
יש בו אנספור תובנות...אם מצאתם אותם- קחו אותם לדרך.
@הדרי

[אילן פ]

****יש לאן לחזור

בחוץ טיפות של גשם
הלב בוער כמו תנור
עננים שחורים באופק
כבר לא רואה ברור

זה מגיע
ממקום עמוק
השנאה צבעה באדום
כל שדה ירוק

לפעמים
זה כל כך קשה להכיל את השונה
להבין את השני
אולי כי ,,,,,,,
בעצם
אני לא
מבין את עצמי

אז יצאתי מהבית
יצאתי אל הקור
רוצה לפעמים להרגיש
שיש לי לאן לחזור****

[ילד חוכם]

עוד שם
אני עוד שם
עדיין לא שחררתי

השכל תוקף - "תהיה רציונלי"
אך הלב עוד סוער, אמוציונלי.

מסוחרר מהלופ של נופל וקם
הנשמה זועקת
כול לילה יורקת דם

אבל לא, לא שיניתי
אפילו לא בגרם

אחטא ואשוב
אכול חרטה
אך אשוב ואחטא

נראה שכלום לא ישתנה
הלב מזמן כבר לא עונה

שום דבר לא עזר
כול חבר מרגיש פתאום זר

הניקוטין לא קבר
היגון לא נגמר
אז למען השם
מה עוד נשאר!

סליחה שיצא לי דיכאוני כזה, פשוט פריקה והצפת רגשות קטנה...

[הדרי]

דווקא מהשבר בונים

שחשוך מבפנים,
שהכל מתרסק
העולם נופל
כל הטוב חומק.

מתעתע, דומע.

חיים שלמים
מתפוררים.
תקוות שנבנו-
נמסו.
כבניין גדול
שמתנוסס.

מנסה לברוח מהמציאות
להעלם,
לברוח
בעקבות הרוח.

דומי נפשי
וחפשי קרן אור
נגני לך
שיר של מזמור.

כי בכל עת
יהיו לך קשיים,
מסכים שנופלים
מאבקים.

וזכרי נפשי
כי ממנו,
הכל מאיתו יתברך,
וכשזה הוא- זה טוב!

כי דווקא מהשבר בונים,
תקוות לחיים שם מוצאים.

נחמה, נפש שבורה
דומעת,
בתוך עצמה-
מתפרקת,

וגדולתך נפשי-
לאסוף השברים הדוממים
לחפש את אלוקים,
בצללים, בהבטים,
בשעות הקשות
שהכל הרוס,
וחשוך.
דווקא משם-
לבנות.

והכל יחדיו זו הרמוניה
חורבן ובנין,
גלות וגאולה.

נכתב בהשראת סדרת הספרים האחרונה של ליבי קליין (@טותיייי ..)
ספרים שהם עולם שלם, של תובנות וערכים!
תודה לך ליבי, על הסדרה המדהימה הזו, פידבק על השיר, ותובנות לדרך..))

[מישהי מיוחדת]

כאב חשוף 🩸

אני ילדה קטנה
ילדה של החיים
חולמת על אהבה
בעולם של זאבים
מישירה מבט
לא מפחדת מקשיים
אבל לאט-לאט
הכוחות שלי אוזלים

אני ילדה קטנה
ילדה של החיים
תמיד במלחמה
גם כשלא רואים
זה הלב שלי
שלא מכיר כלל אנשים
איך העולם שלי
נבנה ממשברים

וסתם כי גיליתי היום
שמשהו באמת היה לי
וכבר תקופה שאין לי מקום
כי משהו פנימי נשבר בי
ואיך מתוך הקושי והכאוס
אף פעם באמת לא וויתרתי
ובאת שקשה לא להרוס
אבל מתוך הקושי הזה צמחתי

ואיך למרות הכול
אני לא שמחה
למרות שהעולם שלי טוב
ויש התקדמות בזירה
כל עוד אפ'חד לא אוהב אותי
אני לא יכולה
לא יכולה להרים את עצמי
כי הגוף במלחמה

איך לא ליפול עכשיו
איך להמשיך לחייך
איך הכול נחרב
אבל מה זה משנה?
תחייכי עוד קצת
ותשלימי מטלות
נו, ממש עוד מעט,
וכבר יהיו לך חברות.

ומה זה משנה,
שאין לי משפחה.
כלומר אין לי קשר.
ואין לי אהבה.
ומה זה משנה,
אסור להתלונן!
העולם יפה,
מה הלב שלי מתבכיין?

אוף רוצה לקום
אני כל כך רוצה
אבל העולם שלי עקום
והלב במנוסה
שאתכחש לרגשות
זה לא ממש יעזור
כואב לי ברמות
זו מציאות שאי אפשר לסתור

זו כבר שנה שלימה
שאני שוחה בתוך העצב
חולמת על משפחה
או על מישהו אחר
מישהו אמיתי
שייתן לי כבר מקום
כי אני בגיהנום
נלחמת איתי כל היום
לא להרגיש ולא לחשוב

זה מסוכן מידי.
כן, אני מבינה...
איבדתי הרבה כל כך.
אסור לי ליפול! להיכנע!
אני חייבת להחזיק-
אז בכוח איתנים-
אני אוספת את השברים
ומסתירה אותם. כי חייבת להרשים.

כי מי יאהב אותי,
אם לא אהיה כה חזקה?
זה יהיה הסוף שלי,
אבל אסור שאף אחד יידע.
בתוך הלב שלי,
יש כזאת'י מלחמה.
לא מבינה אותי.
הכול זה שקר אשליה.

המוח לא מבין,
ולא זורם עם החרדות.
גם ללב שלי,
נמאס ככה לחיות.
אז לאט-לאט,
קמה מתוך ההריסות,
מקווה כל כך,
שתשחרר לי את החסימות.

מתפללת לאבא,
היחיד שבאמת אוהב,
שיתן לי תשובה כבר,
פיתרון אמיתי לכאב,
כי אנ'בנאדם חזק
אבל אנ'לא רוצה לשרוד
אני רוצה לחיות אותך
תעזור לי לעלות

אבאלה תבין
באמת אנ'רק ילדה
ומול מגדל של שקרים
אני מרגישה קצת חשופה
באמת אני
רק רוצה קצת אהבה
רק רוצה לחוש כבר רצויה
שמישהו אחד פה בעולם
צריך אותי כבר

שאני אחסר אם אני אעלם...

ומתוך הכאב
אני אוספת את השברים
מחייכת באמת
חיוך של חזקים
נכון כואב, שורט!
אבל אני לא אכנע.
לא איבדתי עוד שליטה.
גם עמוק במלחמה.
עוד זוכרת שיש אותך.

ואם יש אותך-
יש סיבה להילחם.
להתקדם.
להתקיים.
ועוד יבוא לו אחד,
שאצליח לחיות כבר באמת.
בעזרת ד'.

[*2867]

כולנו היינו שם
וראינו את הקולות
וקיבלנו הדיברות
וכמה רצינו ונכספנו
את בוראנו לראות

"רצוננו לראות את מלכנו"
לא מפי משה
לא מפי מלאך
רק השם!!!

ועברו השנים
התורה מדור לדור עוברת
וביום ו' בסיוון
נשמתנו מהדהדת

זהו יום מיוחד!
יום קדוש!
יום שנהיינו יהודים!
יום שאת הפסגה זכינו לכבוש!

ואני
יהודייה קטנה עם לב הומה
שואלת את עצמי
את נשמתי
האם את זוכרת?
נזכרת???
האם על התורה, כראוי, את שומרת?
זה היום נישואים שלך! יום נישואים של כולנו!
אשריינו אשריינו
להיות יהודים זכינו!

ועתה--
האם אני מבינה
את המשמעות הגדולה
של העובדה
שאני יהודיה???

[ילד חוכם]

צויתה פיקודיך

אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד
(תהלים קיט, ד)

אבא, צוית לי פיקודיך
לא תכננתי להפר
רוצה לפסוע בשבילך
אבל קשה לי

כבר קשה להתמודד
העולם סביבי כבד
כבד מדי
כבד עליי
שום דבר כבר לא עובד

צחקתי דקה
ואז בכיתי שעות
זרקתי חכה
ודגתי דמעות

אמצע הלילה
גם בדממה הלב סוער
גם אחרי שכבתה הסיגריה
הכאב עודו בוער

זה לא שיר על עצב
זה הסיפור של הבדידות
אין פה קצב
במנגינת הסיוט

זה לא בדיוק שיר
זהו בכי ממוחזר
על עולם כל כך אכזר
על הלופ שלא נגמר

התרגלתי להשאיר את הנשמה בשירים
התמכרתי להשלך הכול על אחרים
אני לבד בחדר,
אני והנשמה בקצר
הדיכאון לא נח לרגע
הוא רק בונה לו עוד שרירים

אז אבא תן לי ת'כוח
לא להפסיק להלחם
כי מי מבלעדיך
עליי עוד ירחם

אתה צוית פיקודיך לשמור מאוד
אבל בשביל לשמור צריך לעבוד
ואין כמוך ואין בלעדיך
רק תן ת'כוח, שוב לקום ולעמוד

[מישהי מיוחדת]

ניצחון.
ניצחון זה לא שהשני מובס.
ניצחון, זה שאנחנו הצלחנו.
ניצחון זה לא רק מיטוט אירן וחמס.
ניצחון זה לחיות בשלום, בעיקר עם עצמנו.

ניצחון זה להבין את הלקח,
בשביל מה בכלל הקרבנו!
נביא לנו ניצחון של נצח.
נתקרב כבר אל בוראנו.

בוא, ותכריז יחד איתי,
אני ואתה נשנה את העולם.
ניקח איזה חיזוק קטן ופרטי-
ונביא לנו את הניצחון המושלם.

[הדרי]

אבא, לא עוד!\עם כלביא 2025
אבא,
לא עוד
מלחמות,

לא עוד-
הרוגים ובכיות,

אבא
לא עוד
צער,
עוגמה.

אבא,
לא עוד
בבקשה!

מבקשת,
אך לא יודעת מה טוב,

מתחננת,
רק שמור עלינו,
מכל הטירוף שבחוץ
מקור המלחמה,
מהלחץ, מהאימה.

ולא שוכחת להודות-
על הניסים שעשית,
על מלחמות שנלחמת
על ניסים-
גלויים ונסתרים.

על זה
שאתה פה-
בלילות ובימים!

טובעת בטוב שלך,
לעולמים!!

ויודעת, בטוחה-
שכל מה שאתה עושה כאן-
זה לטובה!

"הבוטח בה' חסד יסובבנו"
כי מי קל גדול כמוהו?!

@הדרי

איזה טירוף, כמה ניסים!!, נכון שיש גם צער מסביב,
אנחנו בוחרים איפה ובמה להתמקד:)
אז עכשיו שכולם בבית, קחו את התקופה הזו בצורה שונה, קצת יותר להודות, לשמוח עם הניסים,
בטוחה שבעז"ה יבואו ימים יפים, יש לנו אבא טוב

[*2867]

הי אנשים️
יש כאן שיר שכתבתי בלשון בת כי זה הכי נח לי, אבל התכוונתי לכולם!

לך שמתמודדת ונלחמת עם כולם
ולא נראה שלמסע הזה יש סוף
האיפוק כבר מזמן זורם אצלך בדם
והטוב-לב שלך נהיה חלק מהנוף

יש איינספור מילים שאת לא אומרת
והשתיקות ממלאות לך את המח
יש אלפי תמיכות שלאחרות את נותנת
אבל לעצמך אין לך גם לא חיבוק קטן

ואז ביום כהה אחד כמו משומקום
נהיה וואקום, נסתמות לך הריאות
את לא מבינה, מה קרה פתאום?
ולמה ואיך הלב שלך מכפיל פעימות

ואז במראה את עצמך את לא מזהה
והרעיונות בראש שלך נראים לך כה משונים
בתוך תוכך, מהנשמה, את זועקת לעזרה
ומרגישה אולי קצת שנמאס לך מהחיים

אל תתיאשי אהובה️ תמיד תזכרי!
ד' תמיד תמיד בכל מצב נמצא איתך!
החושך יחלוף, הוא כל כך זמני
ואת גדולה וגדלה מהקשיים שלך!

[הדרי]

מהשגרה לחופשה:

חופש-
קיץ, שמש
טיולים, המולה
בלגן.

שגרה-
-סדר, לימודים.
שלווה.

חופש-
מרגוע לנפש.
לנשמה,
זמן להעריך-
את השגרה!

חופשה נעימה לכולם:)

[*2867]

האם תדעי כמה הייתי רוצה
ללכת ולהיות איתך עכשיו?
אני רואה שאת עצובה
וזה כואב לי בנשמה כל כך

בא לי לחבק לך את הלב
לשים פלסטר איפה שכואב
להבטיח לך שזה נגמר
לעשות שיהיה לך רק טוב

יש לי חלום בלב
לעשות אנשים מאושרים
להפיג קצת את החושך
לפזר בעולם כוכבים

ואז אני נהיית עצובה
כי כל פעם מחדש אני מגלה
שהכוחות שלי מוגבלים
ואני לא יכולה להיות שם תמיד

אני לא יכולה לנקות את הדם
לא יכולה להדביק שברים
לא יכולה להדליק פנסים
הלב כואב לך ואני לא יכולה להרים

העולם הזה עצוב אני יודעת
וזה קשה כל כך שאני לא יכולה לגעת
להציל ולהיות האיש הטוב מהסיפורים
שעושה טוב בעולם, מציל חיים

כואב לי לראות אותך רוצה למות
לראות אותך נלחמת לשרוד
בא לי לקחת את המלחמות שלך
שלא תדעי כאב בכלל!!!

ואם צריך אני אסבול במקומך
העיקר שיהיה לך טוב בחיים!!!
אבל אני יודעת שאני לא יכולה
כי העצב גדול מידי ואני קטנה מידי

זאת גזירה של אלוקים
והוא יודע יותר ממני מה טוב לך
הוא יותר אוהב אותך ממני
ויותר רוצה ממני שיהיה לך טוב

ואם הוא עשה לך את זה
אז מי אני שאגיד אחרת???

אבל לפחות תדעי שאני רוצה
הפלאפון שלי זמין לשיחה
והלב שלי תמיד תמיד נמצא איתך
וגם אם לא אני, ד' תמיד איתך!!!

והוא באמת יכול לעזור!
הוא באמת יכול לעשות לך טוב!
רק תתחברי, על הקשיים תתעלי
זה קשה אבל את יכולה! תאמיני!

לא כתבתי את זה למישהי ספציפית... כתבתי על מכלול של אנשים, על כל העולם בעצם

[אילן פ]

הכל לטובה

*****כל הסימנים כבר כאן
והעם מוכן לקבל פניך
הגפן נותנת פריה והיין יקר
אין לי יום
אין לי לילה
כאו זה מתחיל
אבל נגמר
למעלה
למעלה

שוקד על דבריך
יש עניין שיתהפך
הכל לטובה
יש מסובב
יש סיבה
לראות את הכל
ולשוב מאהבה
באהבה

אומרים שהעתיד כבר כאן
והעם מוכן לקבל פניך
צריך להלחם על מה שאין
עם מה שיש
רחמים מבקש
גנובתי יום
גנובתי לילה
משחק מכור
מעגל נסגר
למעלה
למעלה

שוקד על דבריך
יש עניין שיתהפך
הכל לטובה
יש מסובב
יש סיבה
לראות את הכל
ולשוב מאהבה
באהבה****

כי אין לנו על מי להשען
רק על אבינו שבשמיים*

יש לשיר הזה גם לחן

[הדרי]

תכווני גבוה

כמו עוף
בעל כנפיים
שמכוון גבוה
נוגע ברקיע.

כמו הרוח
שנושבת,
מוצאת כוון,
מכוונת גבוה.

בכל בוקר מחדש
שאת פוקחת העניים,
תפרשי כנפיים,
ו-
תכווני גבוה!

יש לך שליחות,
מהות.
תכווני גבוה!
יש ביכולתך-
לגעת ברקיע!!

שיר שנותן לי כוחות לדרך, מזכיר לי את הכוחות שבי, בכל בוקר מחדש- לקום ולכוון מחדש!
ואם השיר מוכר לכם, יתכן שפגשתם אותו כבר- הוא פורסם בכמה ניוזלטרים ובמות נוספות:)

[אילן פ]

איך הוא מסתובב כל היום
ומסובב את כולם
אין לו זמן
אבל כל הזמן שלו
הוא מנהל את העולם
ואין לבלבלו

די כבר ,,,,תעצור !
והוא לא עוצר לרגע
חזק
מתוקתק
חמקמק
אין אצלו יגע

ואז צעקתי ,,,,,,,,
חכה רגע
אל תשאיר אותי לבד
איזה חבר אתה ???
כולם סופרים אותך
ואתה לא סופר אף אחד ?

בוקר טוב !!
קום כבר תתעורר
אני לא ביבי ולא טראמפ
אני ה* שעון*
שאותך מנסה לעורר

[הדרי]

מקום לשכינתך\ תשפ"ה

בוקר, שמש, שקט
בעיר העתיקה,
כהנים עולים,
לבושים, נרגשים
לקראת עוד יום
ספוג בקדושה.

עשן הקטורת עולה,
בזמן שהכבש נצלה
הקורבן מוכן,
הכהן נושא את ידיו
אליו!

שירת הלווים
מלווה את האוירה,
כינורות ונבלים
מהללים ומשבחים
את שמו של מלך-
מלכי המלכים.

ליילה, ירח, בכיות.
אין בית מקדש,
ואין קורבנות.
וכל עמך מבכים
על החסרון,
על השביון.
השכינה מחכה,
לבית משלה.
שייבנה,
מתפילות,
בכיות
ומעשים!

אבא, חדש ימינו כקדם
בנה את מקדשך, כבתחילה
תן מקום- לשכינתך!

נכתב מגעגוע רב ומתוך החושך שחיים בו כיום. גלות, גאולה...
ובהשראת הטור שהוגש פה בפורום השבוע:)