שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיר ישן -השיר הראשון שכתבתי בחיי - כמובן על המשיח!!!
ויותר מאוחר גם הולחןמחכה ליום-
שיבוא פתאם
קול שופר יבקע
והעולם ירעדמחכה ליום-
משיח צדקך
בעוז והדר
על סוס לבן
"הגיע זמן גאולתכם"זה היום-
כולי נרגש
ויתקבצו כולם
מכל קצוות עולם
----אור גדול יבקע
משמיים אפורים
על אזורים כבויים
תודה לך אלוקים
-עבדך הממתין לביתך- -
שיר על אחד שעבר טראומה אך אבד לו הזיכרון
חוזר לאחור
זכרונות המומים
קשי, עצב, קר
הרהורים אטומיםלרגע לא עוצר
מנסה, מתאמץ
למצוא פיסת מידע
על העבר הזועקאבל עכשיו
כשהכל נשכח
נאמין ה' הוא אחד
ונתקדם קדימה---
(אז תן רק--צעד אחד קדימה(לחש))צעד אחד קדימה
לפרוש כנף,לעוף גבוה
**להיישר מבט
אל העתיד הזורחהחיים לפניך
הכל פתוח בשבילך
רק תבחר ת'דרך
ש ת פ ר ץ**אז יאלה
בוא נשמח (קו ישר המיישר את הכל -(לחש))
אבא איתי
שומר לבל אפולצעד אחד קדימה...
רק תסמוך עליו
ותאמין בלב שלם
הוא מוביל אותך
למקום ש- ל-ך! -
טוב אז זה שיר(אם אפשר לקרוא לזה שיר למה אני לא טוב בזה...כך שאם יש בעיות אז אל טיפלו עלי..)שכתבתי על אותם בחורים שנשארים מהאחרונים בשיעור ומחכים לישועה...
כתבתי את זה סוף בין הזמנים אב..הנה עכשיו עוד זמן אלול מתחיל
ובשבילי זה עוד יום רגיל
שזה שנה תשיעית בישיבה
ועדיין כלום לא השתנה
נכנס לחדר יושב על המטה
מסתכל סביבי אבל אף אחד כבר לא נמצא
ואני כולי שבור ומתוסכל
שאני היחיד שנשארתי בספסל
מנסה לשבת ללמוד
אך ישר החלומות מתחילים לנדוד
די נמאס כבר לראות את אותה גמרא
מתי אני אמצא את האבידה
עוד חבר מתחתן
ואני רק הולך ומזדקן
מנסה לרקוד ולשמח
וקולט שזה הולך בכח
שכולם מגיעים עם תינוק בעגלה
ואני הולך לבכות לי בפינה
אבאאאאאא
וואי זה היה צעקה
מקווה שאף אחד לא שמע
כתוב שאתה מחכה שאדם ישא אישה
אז אנא תעשה למענך
ואז מגיעים כמה בחורים
מושכים אותי לריקודים
וכולם מתחילים לשיר דוד דוד בקרוב
יביא לנו משהו טוב
ואני? רק מכאיב לי תראש
שדי נו זה כבר נדוש
ואז פתאום אני מקבל חיזוק
שהלו אחי הכל מלמעלה פסוק
אז יאלה לחתן מברוק
נרים כוסית ונגמור את הבקבוק...
-
אז הנה עוד שיר(...)שכתבתי מזמן חלק ראו אותו כבר בהמנגן(אגב הוא מוצע למכירה...
)
קרדיט ל @אייצ-ית ...
נכתב על הקושי לקום בבוקר לתפילה אני בטוח שכמעט כולם מזדהים עם זה.הנה הבוקר עלה
ושם כבר התחילו תתפילה
ואני עדיין באמצע השינה
מתקרבל בתוך השמיכה
אח...כמה קשה לצאת מהמיטההשעון על מצב נודניק
והמעויירער אותי מנענע
אבל גם זה לא מספיק
כי היצר אותי חזק מונע
אז על תחפור לי שאני שבבניק
כי אתה לא יודע לאן זה יגיעוגם אם אני מצליח להתעורר
בתוך הלב שלי אני אומר
באסה הגיע כבר הבוקר
ולכרית עוד פעם חוזרבסוף מחליט לקום
אבל מרגיש עדיין רדום
חבל שא"א להתפלל בזום
וחושב-עוד בוקר שלא הולך כלום
היצר כל פעם עם מהלך יזום
יאלה די המצב הגוםאז תן לי הדרכה
וגם אולי איזה שיטה
רוצה לקיים את ההלכה הראשונה
חייב לבנות תעצמי גם אם הדרך קשה
וגם אם הגעתי אחרי קדושה
שכבר אבדתי בזה את הבושה
קבל נא את תפילתי בבקשה
כי רק אתה יודע שזה מלחמת התשהוואלה זה מזה לא מסודר...
-
אני בדרך כלל לא מעלה שיר אחרי שהרבה כבר מעלים כי זה כבר 'נמאס' אולי;)
אבל זה שיר ממש ממש טרי שהייתי חייבת לשתף....
תדמיינו אותו בסצנה. הוא עצוב נורא.
מגלם מציאות שרבות ורבים מאיתנו חווים, יום יום, ואף אחד מלבדם אינו מודע לכך.בדד
אז מה.
אז מה אם היא לבד,
מוטלת על צוק גבוה.
דמעה חמה, ליבה בגד.
רק קרבה, הוא משווע...שמלתה כך מאובקת,
עשן ייאוש היא זועקת.
עיניה נוהרות, מדממת,
אבדן של תמימות מסמלת.למי אכפת.
למי אכפת שתתרפק,
שתבכה ללא הפוגה.
הרי ממילא ליבה מנתק,
כל קשר למציאות ההזוייה.והיא נשארה שם, בדד.
חובקת רגליה בחזקה.
ראשה מוטה, כילד מעד,
לא מסוגל לשאת תחושתה.השמים השחירו, ושוב,
השמש עלתה כמשקרת.
אך ליבה עודו צורב, כאוב,
טיפה נוספת, רותחת, נושרת. -
פוסט זה נמחק!
-
שיר שלא אני כתבתי
העולם
בנוי
מעגלים, מעגלים.
והחברה
(כמה) מורכבת
מקשת גוונים.ולכולם רצונות,
שאיפות,
משאלות,
שעיתים מתנגשים
בחלומות של אחרים...וברגעים של
מבחן
כשיש סיכויים
לכאן או לכאן,
ובשבריר של שניה
עלולה הזירה
להפוך לתאונה
אחת גדולה...זה הזמן
שבו החכם,
שעיניו בראשו,
ישכיל לעצור,
ולבחורלראות.
רק לראות,
קצת מעבר לקו,
למעגל המצומצם
של כאן ועכשיו.ולהרגיש.
רק להרגיש,
שיש מולו עוד
אדם.
והוא, למרות הכל,
לא יחיד
בעולם. -
-
עוד שיר שלא אני כתבתי
בשוק
של החיים
יש המון דוכנים,
ומבחר אינסופי
של צורות וצבעים.מגון טעמים
מוצעים למכירה,
מנסים
את כוחה
של בחירה.ומעבר לשביל,
כמו ביקום
מקביל,
יש טעם נוסף
ואחר.בלי קולות וצלילים
הילה ואורות,
מוכן לרוצים
להתמלא עד גדותבמתיקות
של אמת
וטעם
של חיים. -
לא חשבתי על כלום
החלטתי רק לעזוב ולקום
לא משנה לאן העיקר ללכת
עפתי כמו העלים בשלכת
סך הכל רציתי לחיות
נמאס לספק את הציפיות
למה לשתוק לסבול בשקט
רואה את את האישיות שלי נשפכת
חושב על עצמי
אל תשאל אותי מי
בחר בשבילי
עתיד שלא כמוני
שחור ולבן
בורח מכאן
תבינו בחיים שלי יש שוניהיי זה אני כן ההוא שחשבתם שהוא פריקי
במקום לנסות להבין ולמצוא לי מקום בו אהיה אני
כן זה אני ההוא שדפקתם עליי סטיגמות
הורדת אותי גרמתם להיות אחד שלא מוצא טעם לחיותהלב שלי נקרע ממלחמות
מרוב בכי נגמרו לי הדמעות
מיליארדי אנשיםואני לבד
התרגלתי כבר להיות הילד שאבד
מחפש את האור
שימלא בי את החור
בתוך השחור שנהיה מחיי
אבל זה נגמר
מה שהיה בעבר
זורק כל דבר
שמפריע לי מעלייזה שיר שכתבתי בתקופה דיי קשה אבל הרמתי את עצמי מתוך זה פשוט ישבתי לכתוב וזה מה שיצא בלי תיקונים בלי כלום
-
(לא שלי)
ועליך לדעת
לעשות צעד
בארץ השינויים
לעקור, וגם לטעת
ולהעז לגעת
אולי תפיח בה חיים.לנטוש מולדת המוכר
גם אם אתה נדקר
מהתחלה קוצנית,
ותעתיר,
להאמין: אפשר אחרת...
ואולי הקוץ הוא ורד,
רק מסך ההסתגלות
הסתיר?תקע יתד
שנה שנתיים
חיה גם
על כרעי בינתיים
תן לארעי
קרקע של קבע
אולי תחרוש בדם
שביל חדש, לך אדם
שבו תצלח
מעל הטבעתן למכחול
ההשגחה לטבול
בגון אחר, הלא תבין,
אם בתמונה נולד חידוש,
רק לצייר ישנו החוש,
ליפותה, רק תאמין-- -
השיר מוקדש לכל המקוננים על העבודה
ומשתדלים להשלים עם עצם קיומה. (כמוני)היא לא עוצרת לא נגמרת
ה-ע-ב-ו-ד-ה.
יום ועוד יום
אני בפה מודה.
אלו החיים - החיים הם עבודה,
אי אי אי איזו קללה.כל יום - 9 שעות,
מצאת החמה.
שעות שלא זזות
ואני שואלת - למה?
כל רגע צריכה להיות בפעולה,
כי כל שעה כאן מתוגמלת כל שעה כאן ספורה
אוי אוי אוי אפשר קצת מנוחה???הי, האין זה עולמינו – נרשמת הפנמה,
כל דקה כאן ספורה, כל דקה כאן עצומה.
רק ד' ועמי יודעים עד כמה.
האם אצליח להשריש בליבי ההבנה? -
(לא שלי)
אלף פילים
אל חנות חרסינה
נכנסו
וחמסו
ורמסונפלו חללים
כלי נוי מוויטרינה
נהרסו
נדרסו
נדחסוהוא ניצב מול חורבן
משותק, מאובן
פעם הייתה לו חנותלא רוצה להשתקם
רוצה להתנקם
לו רק תקרה הזדמנותלו יכול להכות
בשבט מלקות
רק אחד מאלפי מחריביםאת אותו פיל ראשון
שהיה הנחשון
והשאר-נסחבים ונלוויםהיה כלל וחוק
פיל מחרסינה רחוק
ואין מי שהעז לערעראך כשפרצה מוסכמה
אז נוצרה מהומה
האמבטיה צינן וקיררכי שובר הכל(ל)ים
גורר בלי מילים
אחריו-עדר פילים -
ישבתי לכתוב משו אתמול בלילה בסוף יצא שיר וזה התוצאה (אם למישו יש רעיון לשם לשיר אני אשמח)-
בית א'
אבא קשה לי ואני יודע שאתה שומע
כשאני צועק בלי קול משווע לעזרה
שאף אחד לא יכול לתת לי מלבדךאבא כואב לי במקום שרק אתה רואה
מרוב צלקות לא נשאר כמעט כבר לב
תרפא אותי תן לי להרגיש אותךפזמון
אבא תאיר לי את הדרך
תן לי רק סימן מה לעשות
אין לי כלום לקחת מעולם שאין לו ערך
תזכיר לי מה למה אני כאן ומה אני צריך להיות
אבא נשבר לי מבערך
להיות בחיים אבל לא ממש לחיות
על דבר קטן לשתוק לכרוע ברך
תגיד לי להיות אני לא לנסות להשתוותבית ב'
אבא חסר לי מה שרק אתה יכול לדעת
רגשות של כאב געגוע ואכזבה
מציפים את מה שריק מאהבהאבא בודד לי אך מרגיש כאילו אתה כאן
קר לי מבחוץ ומבפנים יש נשמה
עם ניצוץ קטן שלוחש לי הכל לטובהפזמון...
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
ילד של סופות שקטות
רוצה לכתוב דמעות
כמו זאב חי בלילות
צועק מבפניםאבל עכשיו רק באלי לברוח
מכל השקרים ואין לי כבר כח
לחיות עם אנשים אז תן לי לשכוח
מכל מה שהיה וכל מה שעבר
מה שכבר אמרו עליו טוב שנגמר
יודע תגלוי אבל גם תנסתר
האמת שאצלי זה כל מה שנשארילד של סופות שקטות
קשה לכתוב דמעות
כמו זאב חי בלילות
צועק מבפניםאחרי הכל אצלי זה לא עובר
אם תרצה תאמר game over
אני לא רק רואה אני גם זוכר
מי היה שם כשהייתי צריך עזרה
ומי אהב לראות שנכנסתי לצרה
העיקר בסוף לדעת מי הטוב ומי הרעילד של סופות שקטות
אי אפשר לכתוב דמעות
כמו זאב חי בלילות
צועק מבפנים
אבל עכשיו שובר את הגבולות
ממני אין יותר שתיקות
אני לא מהנשמות האבודות
שלא יודעות להתבטאות
ריקות מבפנים! -
פוסט זה נמחק!
