שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איזה קטע]

פוסט זה נמחק!

[Bee]

פוסט זה נמחק!

[רבקה]

@איזה-קטע אסור לכתוב בפוסט הנ"ל תגובות שאינן שיר / חיבור!!!!!!
@Bee במקום לענות - פשוט לדווח. התשובות של ה'עוזרים' יוצרות יותר ספאם.

[מוזיקה]

@הללויה
@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

שים לב שלא כל שיר מתאים לפורום!!
עד עכשיו נשמרה כאן הרמה הגבוהה בכתיבה!!
אל תורידו אותה...
גם אם זה חרוזים, לא אומר שכל דבר ראוי לפרסם.
לטובתנו, שלא ינעל הנושא.
להזכירכם.. זה כבר קרה...

[שירלי]

יש תקופות בחיים
בהן מתרבים הקשיים
הכל נראה שחור
כאילו אין שום אור
הכל פועל לרעתי
כאילו אפ'חד לא איתי

אני מנסה בכל הכח
לשפר ת'מצב רוח
אבל זה לא מצליח
והחיוך יוצא מרוח

איך אפשר את הכאב לאחות?
נגמרו לי כבר הכוחות!!
אני אובדת עצות
לא יודעת מה לעשות

אני רוצה לצרוח
שאין לי עוד כח
אבל הצעקה יוצאת חלשה
דומה יותר ללחישה

אף אחד לא שומע
אף אחד לא יודע
מי בכלל שם לב
שלי כל כך כואב?

השאלה מהדהדת במוחי
והתשובה עולה מתוכי-
אבא שאוהב אותי הכי
הוא מרגיש אותי
ומצטער יחד איתי

התשובה הזו נותנת לי כח
להמשיך לפרוח ולשמוח
ובע"זה לא לשכוח
גם כשאין לי מצב רוח:
אבאלה אוהב אתי
ותמיד תמיד נמצא איתי!

[ברוריה]

כל דקה
כל שנייה
כל נשימה
גם במכאוב
גם מתוך האוב
להעלות על נס
את כל המתרחש
גם כשקשה
גם מתוך האפילה
כשהולכת על הקצה
ונורא קשה
זה קצת מפחיד
אולי אפול
לתוך תהום
הרגשות כך סוחפים
ומאבקים לא נגמרים
להודות לך איך אוכל
הרי הכאב ממעמקים עולה
חותך את הנשמה
לבד לא אוכל להצליח
לצלוח את הקשיים
לאחות את הפצעים
מי לי יחבוש
מי איתי יהיה תמיד
אף אחד לא באמת יחזק אותי
כל אחד עסוק בעצמו
רק בחייו ואם לאחר קשה
וזקוקים לעזרה זה קשה לבקש
אבל ממנו מכל יכול
תמיד אפשר לבקש

[המילים האלה]

איך מדברים איתך
עם כל הבושה הזו
בלב.
איך חוזרים
וזה כזה כואב.
איך מביעים
חרטה
ומחבקים טומאה ביד.
איך הולכים
את כל הדרך
הזו
לבד.
איך בבוקר בוכים
מרחק
ובלילה חוגגים.
איך מפסיקים
ללכת כבר
בדילוגים.
איך מבקשים ממך
חיבוק.
ועוד עושים שטויות.
איך
מעיזים.
להיות.
איך רוצים דמעות
והמסך
חסום.
איך מבקשים המון.
ולא נותנים כלום.
איך רוצים טוהר
ונושמים דבר
אחר.
איך מחברים משוואה
והכל
כל כך חסר.
איך אפשר
לומר לך,
אבא.
עשיתי משהו רע.
נאבדתי.
תציל אותי.
שוב.
בחזרה.
איך אומרים
סליחה
ועוד מפנים לך
גב.
איך
חוזרים בתשובה.
עכשיו.

[פודרה 0]

                   "מודה אני"

"מודה אני לפנך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך."

מודה לפניך אני מקרב ליבי
לא יודע מה היא זכותי
למה זה הוא ולא אני
שקמתי היום שהחזרת נשמתי
לעוד יום של עבודת בוראי

לא יודע במה אני שונה
מאליהו קיי השם יקום דמו
מדוע לעוד יום אני זוכה
יהי לימודי לעילוי נשמתו

תודה רבה לך אבא שבמרומים
על עוד יום שלי ניתן
יהיה לימודי וכל מעשים טובים
לזכר נשמת הקדוש משה דימטמן
השם יקום דמם
ת.נ.צ.ב.ה

[חסידייה אוטנטית]

התלבטתי איך לסיים את השיר -היה לי עוד מיליון בתים לכתוב, אבל החלטתי לסיים בגימיק מתוק

בסוף יהיה טוב

חולמת בהקיץ
צוחקת ובוכה
רוצה את העתיד להקיץ
להגיע לשלווה ברוכה

אך שם עמוק בלב
מבעבע הכאב
רוצה להתפרץ החוצה
אך מסתירה על אף שאיני רוצה

שמחה וזורמת עם כולם
אייני מסוגלת להיפתח מולם
להקים גדר
מול חברה פגועה
להשתדל מה פחות להעידר
פן תצוץ שאלה
להעמיד פניי רגועה
על אף שהמציאות הפוכה

לשתוק ולהכיל
להוריד מסך בפניי עובריי רכיל
להעמיד פניי לב אבן, אף שחסר לי אחד כזה,
להיאחז בפיסת אמונה שעוד אחלץ מהמצב הזה

להציב מחסום בפניי החברה והשאלות
לנסות למצוא בכל הרוע גם מעלות
לאטום אזניים ,מפגיעות ורכילויות,
לתת לאבא לסדר לי ת'בעיות

כי - - -
בסוף יהיה טוב
כמו שמספרים
יש לנו אבא טוב
כך כולם אומרים

(אסף ארוש - בסוף יהיה טוב)

[בונקר]

אני טיפוס בין ההרים מצאתי שם את מקומי
כן זה אני
אני בן אדם לא כל כך מושלם לא הכי הכי
כי זה אני
אבל אני בטוח ש
אני אגיע למקום אני אגשים את החלום
שלי
החלום שלי
אני אגיע הכי רחוק אני יהיה הכי קרוב
לאלוקים
אלוקים שלי

אני יצור קצת משוגע רוצה להיות יותר ממך
וזה נכון
לצערי
אני חושב יותר מידי על עצמי אולי כדאי שאחשוב קצת על אחרים
אבל אני בטוח ש
אני יגיע למקום אני אגשים את החלום
שלי
החלום שלי
אני יגיע הכי רחוק אני יהיה הכי קרוב
לאלוקים
אלוקים שלי

אולי אני צריך יותר
להשתדל להתקדם
קשה פחות וקצת יותר
אבל אני בטוח ש
אני יגיע למקום אני אגשים את החלום
שלי
החלום שלי
אני יגיע הכי רחוק אני יהיה הכי קרוב
לאלוקים
אלוקים שלי

[מיתר]

בנתיים כתבתי רק בתים, הפזמון אולי יבוא בהמשך, לא יודע אין לי רעיון עכשיו

על קו המשווה
בין עבר להווה
אני עומד

בין חושך לאור
בין טמא לטהור
בקושי שורד

בין הטוב והרע
בין התמכרות לבחירה
יש מאבק

והחומר מושך
והגוף נושך
ואני כבר נחנק

[אייצ'ית]

@מיתר אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

בנתיים כתבתי רק בתים, הפזמון אולי יבוא בהמשך, לא יודע אין לי רעיון עכשיו

על קו המשווה
בין עבר להווה
אני עומד

בין חושך לאור
בין טמא לטהור
בקושי שורד

בין הטוב והרע
בין התמכרות לבחירה
יש מאבק

והחומר מושך
והגוף נושך
ואני כבר נחנק

באלי לכתוב המשך
הכתיבה שלך קצרה, קולעת ונוגעת...
אז זה ההיבט שלי---

---

אם הייתי יודע מתי הסוף
הייתי משכיל מעט לאסוף
כל רגע כאן לפני שיגמר
על יישותי לא אוותר מהר...

ובאופק ציפורים נודדות...
עוד יבואו ימים של שקיעות
כאלו רגועות ושקטות...
שיספרו על תקופות סוערות...

[מוכשרת על]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

     "כן יפרוץ"

וישימו עלו שרי מיסים למען ענותם בסבלותם וגו'
(שמות א-יא)
וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ויקוצו מפני בנ"י
(שמות א-יב)

פן ירבה הם אומרים נעלה להם מיסים
כן ירבה אנחנו עושים בלימוד התורה עוסקים
פן ירבה הם אומרים נפגע להם בילדים
כן ירבה אנחנו עושים למורות הכל לא מפסיקים

הינו בעינהם כקוצים אותנו לא סובלים
אבל אנחנו לא מפחדים בצדקת הדרך מאמינים
לא נותר בישיבה נשאר נעסוק בתורה
בשמחה עצומה ללא פחד ללא מורא

פן ירבה הם אומרים נקצץ להם בתקציבים
כן ירבה אנחנו עושים דווקא עכשיו בתורה מתמידים
פן ירבה הם אומרים נעלה להם במתוקים
כן ירבה אנחנו עושים דברי התורה מתוקיפ מדבש
ומופת צופים

[חסידייה אוטנטית]

מעט אור

קרן אור בהירה
ביינות העננים מפציעה
נוסכת רוגע ושלווה
מרבה שלום ואהבה

היא רק קרן אור בודדה!,
אך בשל כך מורגש הודה
לא זאת בלבד -
גם כשנראה אפור מורגש הטוב בכל רבד

ענן אמנם אפור,
אך מקרין המון אור!
טיפה אחת קטנה
אך בידה להסיר כל עננה

הקור והגשם הניתך
למול החום הנפלט מן האח
הריי טיפה מן האור דוחה הרבה מן החושך
בידיינו הכוחות לצאת מן האובך!!!

[טיטו]

יהודי אני אוהב אותך

יהודי
אני אוהב אותך
אתה אח שלי
גם אם שונה ממני
אחי
אני אוהב אותך
גם אם אתה לא
כי אתה בסוף כמוני

אדם נולד יצור קטן
וכולם אוהבים אותו
אז גם אותי אפשר
גם אותך אפשר
כל יציר אלוקה ממעל

יהודיה
אני אוהב אותך
את אחות שלי
גם אם שונה ממני
אחותי
אני אוהב אותך
גם אם את לא
כי בסוף את כמוני

אדם נברא בצלם עליון
ואלוקים אוהב אותו
אז גם אני יכול
כל אחד יכול
רק תחיו באהבת חינם

Spoiler

שבע בבוקר בחצר של הדירה כולם ישנים פה ומשום מה עלה לי מוזה לכתוב שיר על אהבת חינם (תאמת שביקשו ממני כבר הרבה זמן שיר אבל לא היה לי את המוזה ולא רציתי שזה יהיה כתיבה מאולצת אלא מהלב) במיוחד בזמנים האלה שרואים פיגועים וזה מוכיח שאין הבדל בין יהודים כי אנחנו עם אחד ולא משנה מה נעשה זה ישאר...
אז הדרך היחידה לחיות זה באהבת חינה בלי סטיגמות ומחלוקות כמו שאמר מי שאמר "אני אוהב כל יהודי" !!!

[שירלי]

שיר שכתבתי מזמן בעקבות מקרה שקרה לי עם חברה טובה

אמרו לי-
יש מושג כזה- חברות
טעמה כה מתוק
מרחיק מכל מרירות
בעזרתה תגיעי רחוק

להיות לבד זה מר
שהרי כבר נאמר:
אם לא חברותא
אזי עדיף מיתותא

אז הקשבתי לגדולים
ויצרתי קשרים
עכשיו נגמרו לי המילים
רואה צל הרים כהרים

אתם שואלים מה קרה?
אספר שהיתה לי חברה
לא סתם מכרה
שלפתע הפכה להיות קרה

היא אמרה שזה לא מתאים
וכדאי כאן להפסיק
זה היה יותר מלא נעים
וליבי ת'מסקנות הסיק

אמרו לי-
יש הרבה אנשים בעולם
אל תתני לאדם אחד
להרוס לך ת'אמון בכולם
אבל הלב שלי פחד

החלטתי לשנות את כללי המשחק
ומכולם לשמור מרחק
אין לי כח להיפגע שוב
עדיף לי אל הבדידות לשוב.

Spoiler

השיר נגמר כאן אבל הסיפור רק מתחיל, היום אני כבר לא במקום הזה
מאז חוויתי חברויות רבות
והגעתי למסקנה שאמנם חבר טוב זה נכס
אבל "מרבה נכסים- מרבה דאגות"...

[ענק הענקים בדורינו]

שיר שלא אני כתבתי, הנושא אמנם ישן אבל בכל אופן הייתי רוצה לשתף אתכם.

אבא תשמור/ [תנסו להלביש את זה] על המנגינה של השיר אבא:

השנה חלפה האסונות הכבדים,
במירון נמחצו 45 טהורים.
טריבונה קורסת נפטרים ופצועים,
במיאמי קורס בניין מגוררים.

אבא הכל בידך,
אבא אני בחסותך.
אבא מאמינים רק בך,
שלח משיח צדקך.

הקורונה הגיעה המוסדות נסגרים,
ישיבות בקפסולות אנשים נפטרים.
טילים מחמאס נשלחים,
רק בה' בטוחים.

אבא הכל בידך,
אבא אני בחסותך.
אבא מאמינים רק בך,
שלח משיח צדקך.

אבא יקר תשמור ממרומים,
שפע תשלח לבניך האהובים.
תגן עלינו מצרות ופגעים,
אוי אבא יקר בעל הרחמים.

אבא הכל בידך,
אבא אני בחסותך.
אבא מאמינים רק בך,
שלח משיח צדקך.

Spoiler

השיר הוא ללא זכויות יוצרים וכתב אותו חבר

[המילים האלה]

פוסט זה נמחק!

[איזה קטע]

במעגל ניצבת אני כמו גולם
מתווכחת עם כולם-הורסת את ה"שולם"
לא מסכימה להירגע
יש פה שקר זו עובדה

ואני משום מה החלטתי להיות הסוכנת של הצדק

גם סופת כרמל הזילה מים
על חברות נעלבות
אבל אני, לפחות בינתיים,
מרגישה כמו חייל בשדה קרבות

יש פה מהו מזויף, משהו שעושה לי תקר:

ביחסים עם החברות
בדיבורים עם השכנות
בהליכה עם אחיינים
במשחק עם האחים

ולפעמים בלילה קר,
בתחושה שהזמן נגמר,
אני צופה אז בכולם
ושואלת ת'שאלה הגדולה מכולם

מה חשוב יותר? שלום או אמת?

ואז במחשבות מתפלספות,
אני נרדמת מלאת שאלות,
מי קבע מה יותר
מי יוותר, מה ישאר