שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
כבר נחנו
ורבצנו
ולא עשינו
שום דבר.
כבר נשארנו
במקום.
המחיר היה
יקר.
כבר ויתרנו
וזלזלנו
ולא היה לנו
אכפת.
כבר בחרנו
בנמוך
וברחנו ממשפט.
כבר טעמנו
מהכל.
ומיצינו
הפסדים.
כבר בכוונה
טעינו.
ופספנו
יעדים.
כבר הבנו
את הכל
והסקנו מסקנות.
וצעדנו כבר
בכל
הדרכים המסוכנות.
ועכשיו בסוף השביל
אם נקשיב לרגע
לנו.
לרצון שמתחנן הוא
כבר לומר,
הגענו.
לטוב שמחכה לו
כבר כל כך המון
זמנים.
לאמת שהיא צועקת
כבר, מכל
השנים.
ואז נגיד בשקט
עכשיו,
בבקשה
בואו כבר
נתחיל ללכת
בדרך
הקשה. -
אני הולכת,
שומעת דיבורים.
אני עומדת,
רואה ת'מבטים.
אנ יושבת,
מרגישה כבר לא נעים.
לא נעים לי מעצמי,
לא נעים מאחרים!אז אשאל,
מה עשיתי לכם רע?
מי נתן לכם אפשרות,
לדבר עליי, אין לכם זכות
אתם נתפסים על טעויות של אנשים
הורסים את כל מה שאחרים בונים
הורסים את הגבולות, ת'אמונות
הורסים חיים שלמים...
אחריי זה בתמימות שואלים-
למה אין לך אמונה באחרים?
למה מפריעים לך מבטים קטנים?
אומרים לי, חופרים לי-
לא נורא כולנו אנשים,
עושם טעויות ונופלים,
אחריי שנופלים מתחרטים,
אחריי שמתחרטים קמים...
אז איך אוכל לקום
אם אתם מוסיפים לי עוד,
עוד על גבי, עוד משא לסחוב!
בחיי אלמד לקום, אך אלמד יציבה לעמוד?אז אנשים טובים רק תחשבו-
לפני שאתם מדברים,
לפני שאתם מביטים,
לפני שאתם לא מבינים,
אתם לא יודעים מה אחרים עוברים,
מה הנסיונות ומה הקשיים,
מה המחשבות ומה המעשים,
מאיפה אנשים את עצמם מרימים!
יכול היה להיות גרוע
הרבה הרבה יותר,
אבל אני עומדת שם
בחרתי לא לוותר
ואם הייתי מקשיבה לריכולים
איך הייתי מצליחה להרים את עצמי מן הקרשים?!
הרי בסוף כל יום, כשעוברות השעות
כולנו רוצים להיות צדיקים,
כולנו רוצים לעמוד בנסיונות
להיות הכי קרובים לאלוקים! -
כתבתי את השיר ביום מאוד כואב שלי אבל אני בשונה מכולם הייתי חייבת לסיים באופטימיות...
בתקווה לאחוזדמעה נושרת ברוח
טעמה מלוחרוצה לצרוח
מרגישה כעלה נדף ברוח
אך בוחרת בדממה
בעין המהומההעין רטובה
כמהה לאהבה
הלב דופק
באין נחמה באופקמתאמצת בתקווה לאחוז
לנסות לאזור עוז
להרים ת'ראש מעל לגל
לסובב קדימה ת'גלגללהיישיר מבט אופטימי
גם כשסביבי לא נראה איי מי
ליישם 13 עקריי אמונה
גם כשהמציאות נדמיית מענהכי בכל שחור
מסתתר גם אור
תפקידנו לשאת תפילה ברגשות הומים
ואת השאר נותיר ליושב במרומים||שלי=שלכם בלי העידוד שלכם בחיים לא הייתי מנסה אפילו...||
-
סתם שיר שכתבתי במוזה לא מזוהה ביום חמישי האחרון בשיעור (מעניין דווקא
)
קצת מעלעוד יום חלף
תקופה עברה ביעףרוח קלילה נושבת
מוצאת ת'צמי יושבת
מהרהרת על תקופה
רוצה לאפס קופהלקום וקצת להשתנות
עם ערכים להתמנותלהאמין, לרצות, לבחור
בלי להביט לאחורלעלות את המוראל
להגביה ת'צמי קצת מעלמתקופה של בערך
לערך -
פוסט זה נמחק!
-
@הללויה
@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:שים לב שלא כל שיר מתאים לפורום!!
עד עכשיו נשמרה כאן הרמה הגבוהה בכתיבה!!
אל תורידו אותה...
גם אם זה חרוזים, לא אומר שכל דבר ראוי לפרסם.
לטובתנו, שלא ינעל הנושא.
להזכירכם.. זה כבר קרה... -
יש תקופות בחיים
בהן מתרבים הקשיים
הכל נראה שחור
כאילו אין שום אור
הכל פועל לרעתי
כאילו אפ'חד לא איתיאני מנסה בכל הכח
לשפר ת'מצב רוח
אבל זה לא מצליח
והחיוך יוצא מרוחאיך אפשר את הכאב לאחות?
נגמרו לי כבר הכוחות!!
אני אובדת עצות
לא יודעת מה לעשותאני רוצה לצרוח
שאין לי עוד כח
אבל הצעקה יוצאת חלשה
דומה יותר ללחישהאף אחד לא שומע
אף אחד לא יודע
מי בכלל שם לב
שלי כל כך כואב?השאלה מהדהדת במוחי
והתשובה עולה מתוכי-
אבא שאוהב אותי הכי
הוא מרגיש אותי
ומצטער יחד איתיהתשובה הזו נותנת לי כח
להמשיך לפרוח ולשמוח
ובע"זה לא לשכוח
גם כשאין לי מצב רוח:
אבאלה אוהב אתי
ותמיד תמיד נמצא איתי! -
כל דקה
כל שנייה
כל נשימה
גם במכאוב
גם מתוך האוב
להעלות על נס
את כל המתרחש
גם כשקשה
גם מתוך האפילה
כשהולכת על הקצה
ונורא קשה
זה קצת מפחיד
אולי אפול
לתוך תהום
הרגשות כך סוחפים
ומאבקים לא נגמרים
להודות לך איך אוכל
הרי הכאב ממעמקים עולה
חותך את הנשמה
לבד לא אוכל להצליח
לצלוח את הקשיים
לאחות את הפצעים
מי לי יחבוש
מי איתי יהיה תמיד
אף אחד לא באמת יחזק אותי
כל אחד עסוק בעצמו
רק בחייו ואם לאחר קשה
וזקוקים לעזרה זה קשה לבקש
אבל ממנו מכל יכול
תמיד אפשר לבקש -
איך מדברים איתך
עם כל הבושה הזו
בלב.
איך חוזרים
וזה כזה כואב.
איך מביעים
חרטה
ומחבקים טומאה ביד.
איך הולכים
את כל הדרך
הזו
לבד.
איך בבוקר בוכים
מרחק
ובלילה חוגגים.
איך מפסיקים
ללכת כבר
בדילוגים.
איך מבקשים ממך
חיבוק.
ועוד עושים שטויות.
איך
מעיזים.
להיות.
איך רוצים דמעות
והמסך
חסום.
איך מבקשים המון.
ולא נותנים כלום.
איך רוצים טוהר
ונושמים דבר
אחר.
איך מחברים משוואה
והכל
כל כך חסר.
איך אפשר
לומר לך,
אבא.
עשיתי משהו רע.
נאבדתי.
תציל אותי.
שוב.
בחזרה.
איך אומרים
סליחה
ועוד מפנים לך
גב.
איך
חוזרים בתשובה.
עכשיו. -
"מודה אני""מודה אני לפנך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך."
מודה לפניך אני מקרב ליבי
לא יודע מה היא זכותי
למה זה הוא ולא אני
שקמתי היום שהחזרת נשמתי
לעוד יום של עבודת בוראילא יודע במה אני שונה
מאליהו קיי השם יקום דמו
מדוע לעוד יום אני זוכה
יהי לימודי לעילוי נשמתותודה רבה לך אבא שבמרומים
על עוד יום שלי ניתן
יהיה לימודי וכל מעשים טובים
לזכר נשמת הקדוש משה דימטמן
השם יקום דמם
ת.נ.צ.ב.ה -
התלבטתי איך לסיים את השיר -היה לי עוד מיליון בתים לכתוב, אבל החלטתי לסיים בגימיק מתוק
בסוף יהיה טוב
חולמת בהקיץ
צוחקת ובוכה
רוצה את העתיד להקיץ
להגיע לשלווה ברוכהאך שם עמוק בלב
מבעבע הכאב
רוצה להתפרץ החוצה
אך מסתירה על אף שאיני רוצהשמחה וזורמת עם כולם
אייני מסוגלת להיפתח מולם
להקים גדר
מול חברה פגועה
להשתדל מה פחות להעידר
פן תצוץ שאלה
להעמיד פניי רגועה
על אף שהמציאות הפוכהלשתוק ולהכיל
להוריד מסך בפניי עובריי רכיל
להעמיד פניי לב אבן, אף שחסר לי אחד כזה,
להיאחז בפיסת אמונה שעוד אחלץ מהמצב הזהלהציב מחסום בפניי החברה והשאלות
לנסות למצוא בכל הרוע גם מעלות
לאטום אזניים ,מפגיעות ורכילויות,
לתת לאבא לסדר לי ת'בעיותכי - - -
בסוף יהיה טוב
כמו שמספרים
יש לנו אבא טוב
כך כולם אומרים(אסף ארוש - בסוף יהיה טוב)
-
אני טיפוס בין ההרים מצאתי שם את מקומי
כן זה אני
אני בן אדם לא כל כך מושלם לא הכי הכי
כי זה אני
אבל אני בטוח ש
אני אגיע למקום אני אגשים את החלום
שלי
החלום שלי
אני אגיע הכי רחוק אני יהיה הכי קרוב
לאלוקים
אלוקים שליאני יצור קצת משוגע רוצה להיות יותר ממך
וזה נכון
לצערי
אני חושב יותר מידי על עצמי אולי כדאי שאחשוב קצת על אחרים
אבל אני בטוח ש
אני יגיע למקום אני אגשים את החלום
שלי
החלום שלי
אני יגיע הכי רחוק אני יהיה הכי קרוב
לאלוקים
אלוקים שליאולי אני צריך יותר
להשתדל להתקדם
קשה פחות וקצת יותר
אבל אני בטוח ש
אני יגיע למקום אני אגשים את החלום
שלי
החלום שלי
אני יגיע הכי רחוק אני יהיה הכי קרוב
לאלוקים
אלוקים שלי -
-
@מיתר אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
בנתיים כתבתי רק בתים, הפזמון אולי יבוא בהמשך, לא יודע אין לי רעיון עכשיו
על קו המשווה
בין עבר להווה
אני עומדבין חושך לאור
בין טמא לטהור
בקושי שורדבין הטוב והרע
בין התמכרות לבחירה
יש מאבקוהחומר מושך
והגוף נושך
ואני כבר נחנק-|באלי לכתוב המשך
הכתיבה שלך קצרה, קולעת ונוגעת...
אז זה ההיבט שלי---
אם הייתי יודע מתי הסוף
הייתי משכיל מעט לאסוף
כל רגע כאן לפני שיגמר
על יישותי לא אוותר מהר...ובאופק ציפורים נודדות...
עוד יבואו ימים של שקיעות
כאלו רגועות ושקטות...
שיספרו על תקופות סוערות... -
"כן יפרוץ"וישימו עלו שרי מיסים למען ענותם בסבלותם וגו'
(שמות א-יא)
וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ויקוצו מפני בנ"י
(שמות א-יב)פן ירבה הם אומרים נעלה להם מיסים
כן ירבה אנחנו עושים בלימוד התורה עוסקים
פן ירבה הם אומרים נפגע להם בילדים
כן ירבה אנחנו עושים למורות הכל לא מפסיקיםהינו בעינהם כקוצים אותנו לא סובלים
אבל אנחנו לא מפחדים בצדקת הדרך מאמינים
לא נותר בישיבה נשאר נעסוק בתורה
בשמחה עצומה ללא פחד ללא מוראפן ירבה הם אומרים נקצץ להם בתקציבים
כן ירבה אנחנו עושים דווקא עכשיו בתורה מתמידים
פן ירבה הם אומרים נעלה להם במתוקים
כן ירבה אנחנו עושים דברי התורה מתוקיפ מדבש
ומופת צופים -
#anchor(מעט אור)
קרן אור בהירה
ביינות העננים מפציעה
נוסכת רוגע ושלווה
מרבה שלום ואהבההיא רק קרן אור בודדה!,
אך בשל כך מורגש הודה
לא זאת בלבד -
גם כשנראה אפור מורגש הטוב בכל רבדענן אמנם אפור,
אך מקרין המון אור!
טיפה אחת קטנה
אך בידה להסיר כל עננההקור והגשם הניתך
למול החום הנפלט מן האח
הריי טיפה מן האור דוחה הרבה מן החושך
בידיינו הכוחות לצאת מן האובך!!!
