שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
*שיר שמביע את רחשי ליבי במילים פשוטות *
כל כאב
לוקח ללב
כל כאב
אותי שואב
הולך רחוק
מנסה לצעוק
אך קולי מתמוסס
נשמע מהסס
אני בתוכי תוסס
וציפורני כוסס
הולך ביער
להתבודד עם הצער
לצעוק לבורא
בקול קורא
ממעמקים
אלוקים
תן לי כוח
לא יכול לברוח
תן לשכוח
ורק בך לבטוח -
על ספסל ישבו שניים דומים כמו מים
הראשון יושב לומד והוא משחק בנתיים
הוא מטיל ספק - חברו מטיל מטבע
כשחלק מנחשים - הוא בוודאי יודע
ליבו עומד לעד לתורתו הוא לוח
חרוטה כמו באבן - אי אפשר לשכוח.כתבתי בזמן חידון ההלכה של הרב אופיר מלכה, איזה פחד של ידיעות! למי שהאזין...
-
לא אספר לכם על חיי הנפלאים
המלאים ברגעים קסומים
לא על כל הפעמים בהם הייתי על הסוס
ולא על השניות אליהם אחזור בלי היסוס
כי הם מפוצצים לי את האון דרייב
ואין לי מספיק מקום וזמן עכשיו
וודאי שלא אספר על הרגעים
הפחות יפים של החיים
שהם אמנם לא כאלו קשים
אך הם בהחלט לא נועדו לבילוייםאלא-
אספר לכם על התמודדויות
שעברתי
על ניסיונות
שצלחתי
על אכזבות
שנחלתי
על הבנות
שהבנתי
ועל ניצחונות
שניצחתי -
אני אכתוב פה כמה מילים....
אשמח לשמוע דעתכם.איש הטבע.
הוא רץ אל ההרים
לראות את האיילים
הוא חי בעמקים
מתפעל מהפרחיםהוא אוהב את החיים
בין כל הצמחים
הוא מביט אל הגבהים
שעות ללא מעצוריםהוא מודה לאלוקים
על טבע ודברים כה יפים
הוא הולך ולא עוצר
יודע שהוא תמיד אותו שומרהוא מתפלל על הגשמים
שירדו וישקו את הצמאים
הוא לא עוצר לרגע
כי אחרי הכל הוא איש הטבע -
פוסט זה נמחק!
-
לא רוצה להיות כמו פיל גדול וחזק
אבל מה זה יעזור אם הוא לא יודע שהוא גיבור
כשהזבוב מתיישב על האף ועף אל הזנב
הוא פשוט יכול בשניה אחת את הסיוט לגמור
אבל מה זה יעזור אם הוא לא יודע שהוא גיבור
המשך יבוא בס"ד -
ילד קטן נחוש וחכם
מחליט לעלות לפסגת ההר
הוא לא חושש
משום מכשול
הוא מתעקש
לגבור על הכל
בא איש עצלן ולוחש
הוי ילדון טיפש
תישאר במקום בטוח
מה לך לרדוף אחרי הרוח?
עונים לו הזקנים
שאת הילד טוב מכירים:לא, אל תדאג לו-
כל מקום הוא כך כובש
וגם אם נראה שאין לו
שום יכולת על היעד להיתפס
הוא כן כובש וזה נראה כה
קל אחרי שהוא שם מתבסס
וממשיך למטרה הבאה שלו
ומהדרך הארוכה הוא לא חושש
כי בליבו בוערת אש
שמניעה אותו לא להתייאש
וגם אם משהו מתפקשש
הוא מיד את עצמו תופס
ומתרומם מנקודת האפס
אז לא צריך לדאוג לו
הוא מסתדר הכי טוב שיש
ובעתיד כשתראה את דגלו
על הפסגה גבוה מתנוסס
אז תבוא ותגיד לו
שידעת שזה מה שיהיה
כי כשכלום לא הורס לו
יהיה בו כל דבר שרק ירצה -
אני כבר לא יכול להסתתר להעמיד פנים
נמאס לי כבר לותר לסלוח על הכול
כאילו כלום לא היה אתמול
החלטתי אני אומר את האמת בפנים
לא משנה מה היו המחירים.
אין לי כבר מה להפסיד
כבר נגמרו הדמעות להוריד
הלב כבר התרגל לכאב
גם אם את התוצאה אני לא אוהב
אין לי עוד מה לעשות
חוץ מלשבת ולבכות -
אז יאללה-קלטתי.
כבר הבנתי מה כולם רוצים
הם לא רוצים להכאיב לי
הם פשוט לא מביניםשיש לי נקודות חולשה
גם אם זה נראה שאני חזקה
שאני לא עשויה מפלדה
גם אם אני לא מזילה אפילו לא דמעהשגם אם אני מחייכת
החיוך יכול להיות מזויף
שגם אם אני לרגש מתכחשת
זה לא אומר שאם יקרה משהו זה לא יכאבואז---כשרגש פתאום הציף
באחת הוא נעלם, בתהום שקע.
כי נזכרתי-יש לי אבא טוב שעלי שומר
ומגן מכל צרהאז הלכתי לכותל
אליו להתפלל
ביקשתי-תעזור לי שיהיה לי טוב תמיד
ורק אליך אייחל!שלא משנה מה יקרה
יהיה לי טוב תמיד
כי לא משנה מה יהיה
ארגיש אותך תמיד איתי! -
השיר הוא למי שמעביר יום עוד יום בתעסוקות וחיפושים, והחיים ממשיכים בשגרתם, במירוץ הזמן וקצת שוחקים.
התקדמות
רוצה לבלות,
נמאס לעבור עוד יום ועוד יום בשעמום הגובר.
רוצה כבר לחיות
כמו שצריך,
למרות שמשקיעה אנוכי אבל מחפשת יותר.רוצה ליהנות,
לטייל כל יום, בלי עול של בית ועבודות.
אבל רוצה להתקדם גם ברוח,
כי הגיע הזמן לעשות- בלי לתת לעצמי הנחות.
להחליף ת'סטטוס ות'עצמי לא לזנוח.כי בסוף אני רוצה להסתובב לאחור בסיפוק -
ולקרוא - "עשיתי את זה – איזה תענוג!"
להסתכל על ההתגברות ההצלחות וההתקדמות,
ולטפוח לעצמי - וואוו איזה שגשוג! -
היא רוצה להתקרב
אל אביה שאותה תמיד אוהב
גם אם היא טעתה בדרך ולא הלכה
בדרך המלך הנכונה
היא רוצה להיות באמת ילדה טובה
שאף פעם לא טועה
שמקיימת את מצוותיו בשמחה
שלא עוברת שום עברה
אבל יש לה גם קול נגדי עקשן
קול העצלות. הקושי לצאת מאזור הנוחות
וגם היא מתביישת מהחברות. מפחדת מבני אדם
והרצון מולם ממש קטן ונבוב
כי איך אפשר לצאת למסע שיתכן כטעות?
היא באמת מעריכה את החוזרים בתשובה
את האלו שבזו לחברה והתקדמו לעבר השכינה
אבל היא עצמה לא מצליחה
להתגבר על העצלות ועל הפחד מהחברה||בעיקרון לא חיברתי עוד מי שרוצה סוף יותר אופטימי יכול להוסיף בשמחה||
-
@7-באניאגרם-0 הייתי חייבת להוסיף.....
ויום אחד
בהחלטה נחושה
היא פותחת דלת
מוכנה לנסות...
ואז מגלה
איך כמו קסם
רגליה אותה מוליכות
והיא מבינה
שמישהו למעלה
מחייך ומושיט לה זרועות
ואומר לה בואי
אל תפחדי
עוד לא מאוחר לשנות
ועכשיו היא עמוק
באמצע הדרך
למקום שכולו רק טובות
וגם כשנופלת
וגם כשנשברת
רגליה עודן איתנות. -
לקום
ולהתחיל מהתחלה
ולפתוח בבראשית
לפסוע
בלי לפחד ליפול
לאט לאחוז במעקה
לצעוד
ברגל ימין
לקראת ההתחלה
בואי כלה
כמו בשמלה צחורה
דרך חדשה ונקיה
להרגיש את ההתחדשות
את הטוהר והחן
ולשכוח מהשקר
לא לזכור את האמירות המכוערות
את המילים המשפילות
שבלב פגעו כמו חיצים
להשתדל למחול
ולא לקחת ללב
זה קשה
לא פשוט
הזכרון טרי ורענן
מוריד לעיתים גשם מענן
את העינים מרטיב
בדמעות רותחות
אל תדאגי הכל יעבור
עוד תשכחי את מה שהיה
את הכאבים והמילים
ולפנייך דף חדש חלק
בהצלחה! -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
תחיה!
רק שחור הוא רואה
כמים שאין להם סוף
בבכי הוא גועה
מה יהיה הסוףתרגע מהר אדם ניפגש מחר
ואז תראה שהכל הסתדר
תחשוב שרק בך אבא הגדול בחר
להיות לו לבן להיכנס לחדרזה לא כזה קשה לראות וורוד תמיד
להיות רק בשמחה זו לא עוד מטלה
תבין שאת העולם כולו רק אתה מעמיד
גם אם נפלת תמיד תוכל להתחיל מהתחלה -
ע%(#949494)[ו]%(#eaf915)[ל]%(#96ee97)[ם] %(#0a1bff)[צ]%(#f05699)[ב]%(#ee8420)[ע]%(#ff3333)[ו]%(#a5b18c)[נ]%(#b0ee2b)[י]
בעולמינו יש מגוון צבעים
לכל יום צבע משלו
וגוון משלו
יש ימים צהובים
תמיד מחייכים
הצלחה בכל התחומים
ושמש בין העננים
יש ימים כחולים
רוגע מדומה תמיד נוסכים
אדישות אותי אופפת
הכל נראה כמעטפת
יש ימים חומים
בנאליים כאלה ומשעממים
הכל חדגוני
אין טיפת צבעוני
הימים הרעים הם השחורים
אני נופלת ואין אף אחד שאותי מרים
אני צריכה לעבור צד
אבל כל הגשרים שסביבי נשרפים
הימים הטובים ביותר הם הכתומים
עליזים קופצניים ושובבים
יכול להיות שהסתבכתי בטעות
אבל את האושר אי אפשר לקחת ממני
הימים הם ימים
והלילות הם לילות
אבל בכל הזדמנות
אני לא שוכחת מי אני
ושמחר עתיד להיות יום נוסף
ושהכל לטובה
וד' תמייייייייייד אותי אוהב
וגם אם קשה
ולא הכל נעים
אשא תפילה לאבא, לאלוקים
והוא אותי ירים!מומלץ לכל מי שפוגש תקופות דאון כאלה!!!
-
באדמה אחת
בין הרים וגבעות,
ימים וביצות,
מצויה שם,
ארץ הצחוק והשמחהאז-
קיבלתי המלצה
חמה ממש,
רותחת,
ללכת לרחרח שם,
לצבור לעצמי קצת רווחוניסיתי-
וצעדתי בדרכי אל המסע
עם תרמיל על הגב,
וחיוך כתרופה,
עם עצב בעיניים,
ומבט תלוי באדמה או בשמייםוהגעתי:
אך-
השער נעול,
והלב אטום,
והרגשתי
שאין לי מקום
בכלל
בכל העולם כולוואז-
החלטתי את האושר אלי להביא
לחייך אל מול הראי,
ולהודות לבוראי,
שברוך השם אני חיה,
ויש לי תקווה לעתיד,
ויש לי משפחה,
ועולם
וחברותואלף סיבות על מה להודות!
