שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

פודרה 0

אם אתה מרגיש קצת עצוב
אם אתה מרגיש בודד עזוב
אל תחכה לאיזה תפיחת שכם שתגיע
תעשה זאת לעצמך אל תתמהמה.
תחזק את עצמך

הללויה

@7-באניאגרם-0 אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

היא רוצה להתקרב
אל אביה שאותה תמיד אוהב
גם אם היא טעתה בדרך ולא הלכה
בדרך המלך הנכונה
היא רוצה להיות באמת ילדה טובה
שאף פעם לא טועה
שמקיימת את מצוותיו בשמחה
שלא עוברת שום עברה
אבל יש לה גם קול נגדי עקשן
קול העצלות. הקושי לצאת מאזור הנוחות
וגם היא מתביישת מהחברות. מפחדת מבני אדם
והרצון מולם ממש קטן ונבוב
כי איך אפשר לצאת למסע שיתכן כטעות?
היא באמת מעריכה את החוזרים בתשובה
את האלו שבזו לחברה והתקדמו לעבר השכינה
אבל היא עצמה לא מצליחה
להתגבר על העצלות ועל הפחד מהחברה

אבל החברה היא לא טעות
יש בה איזו שהיא מהות
וכשהיא הבינה והיא הפנימה
פתאום חדר הכל פנימה

מה היה הסוד? מישהו יכול לחשוד?
צר לי לאכזב, בשביל לזה צריך לחשוב
ומי שזכה בניסיונות לעמוד
יכול בסוף, קצת, לעקוב.

לכן בדרך, יש לה סוף
עדין יש למה לכסוף.

פודרה 0

@איצלה מתגעגע לילדות
לתמימות לפשטות שבי הייתה
לזוך ולטוהר
לזמנים שהכול היה מואר

מתגעגע לימים
שבהם לא היו הרבה טעמים
אבל היה טעם אחד מנצח
היה זה טעם נפלא לחיים
טעם של שלווה חיים מאושרים

חמווד

חושב על החיים
מתמודד עם אנשים
מביט לו בפנים
ומרחף אל הגבהים

חושב שהבנתי
ממשיך ולא עוצר
אבל בסוף רק התעייפתי
על ערנותי אני שומר

7 באניאגרם 0

טרלול זאת המילה שמגדירה
עכשיו את המצב הלא נורמאלי
מסתכלת בעיתון שבוחן את הזירה
אין לזה שום הסבר רציונאלי

העולם שעבר להתנהל בידי רובוטים
שכבר מזמן הוכחו כלא מוגנים
הקונספרציות שכבר מזמן שברו כל שיאים
ואיך כולם מדברים רק על הישראלים?

האיראנים שלפצצה גרעינית מתקדמים
ארצות הברית עם נשיא בובה על חוטים
האנשים כולם צבועים
או שלהפך-כולם צודקים

הקורונה כבר נגמרה
האומיקרון זו מגיפה חדשה
ושניהם הומצאו בסין במעבדה
או אצל אדם שונא ילודה

השבבים בחיסונים שאותנו מהנדסים
ובדקתם מה יש במטושים?
אוקראינה זירת המלחמה
ולא שכחתי את קוריאה הצפונית שבמצעדי ראווה
יורה טילים לעבר שכנתה
ההתחממות הגלובאלית מכה בקרחונים
ארצות הברית במלחמת אזרחים

איזה מקום עוד לא כבשו?
מה לכם אנשים כי תחפשו?
טיל הולך להתפוצץ על הירח
אחרי שניסו לרדוף אחרי הרוח

ולא אדבר על הגזירות
הנוראיות והאיומות
שעלינו נוחתות
לאחר שנת מלאת אסונות

ולכן אבקש בקשה לרגל המצב-

אנחנו רוצים משיח עכשיו

ברוריה

@פודרה-0 אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

@איצלה מתגעגע לילדות
לתמימות לפשטות שבי הייתה
לזוך ולטוהר
לזמנים שהכול היה מואר

מתגעגע לימים
שבהם לא היו הרבה טעמים
אבל היה טעם אחד מנצח
היה זה טעם נפלא לחיים
טעם של שלווה חיים מאושרים

אם תרשה לי להוסיף עוד בית

מתגעגע לימים שבהם הכול היה מותר
ושום דבר לא היה מוזר
יכולתי לצייר בחול
והמון ממתקים לאכול
הייתי ילדה קטנה
וכלום לא השתנה
לטבעיות ולחן
של ימים עברו
בהם אנשים היו שלווים

פודרה 0

אני עושה מה שבא לי
לא מעניין אותי מה חושבים עלי
אני עושה מה שטוב לי
לא מענין אותי מה מדברים מאחורי
גבי.
לא מעניין אותך באמת?

אז מדוע אתה כועס מזעיף פנים
כשלך מילה אומרים
על הטלפון החכם או על איך שאתה נראה
מדוע אתה מתעצבן כשלך מעירים
אתה חושב הם טועים אבל אולי לטובה
הם מתכונים.

אתה רוצה שאותך יקבלו כמו שאתה
שיאהבו אתך אהבה שאינה תלויה
עם הנפילות אם הטעויות שטעית
אז מדוע אתה לא סולח לאבא ואימא
אולי הם רוצים בדיוק כמוך
אולי גם עליהם עבר כמו שעבר עליך?

7 באניאגרם 0

שיר של אחת שרוצה חופש:
די, נמאס לי
מכל האנשים שאומרים לי
מה לעשות
איך להתנהג
בכל מצב מה להיות ואיך
די!
אני גדולה!
לעצמי מחליטה
כל הזמן
אף אחד זה לא אני
אף אחד לא רואה את הראש שלי
ומה שהוא מלא בו
אף אחד כאן לא כמוני
אז איך אתם יודעים מה טוב לי?
רק מי שברא אותי יודע!
והוא כבר החליט.
ואתם?
לא תשפיעו עלי לעולם!

איזה קטע

ה' תשוב לעמך!!!

כבוד השם עד מתי תיגלה בעצבות?
עד מתי השכינה תישרה בגלות?!
עד מתי רשעים יצחקו עליך
ועל העם הגולה של בינך בכורך?

אבא'לה באמת שאנו רוצים אותך
רוצים תמיד להרגיש קרבתך
להרגיש שאתה זה שמנהל העולם
שאתה לבדך מלך חי וקיים

נמאס מאסונות שבאים בגלויות
נמאס מבכי של אמהות שכולות
נמאס מהחרפה שאנו סופגים מהעמים
נמאס לשמוע על אלמנות ויתומים

נו כבר תרחם וחזור לביתך
על עמך תשרה שכינתך
תבנה לנו את בית המקדש
נעלה לשם ונשיר שיר חדש!

אפרת

פוסט זה נמחק!

טיטו

טוב אז הרבה זמן לא כתבתי שיר חוץ מהאתגרי כתיבה ואתמול הייתי בחתונה וכתבתי שיר אז...

מתחת חופה כלה בלבן
ממש לידה עומד החתן
עוד ברכה אחת וזה נגמר
מקודשת מקודשת הרב אמר

חתן כלה ומה שביניהם
ואולי גם מה שבינינו
באתי לרקוד בשמחה שלהם
ועכשיו זאת השמחה שלנו

כל המשמח חתן וכלה
זוכה לחמישה קולות

נופל על הרצפה אחרי האירוע
ולא, לא נגעתי באלכוהול
שמח מהלב על תחילת שבוע
ולא הספקתי חברים לשאול

איך חוזרים העיקר ששמח
לראות חבר שזה אח - זורח
רקדנו שמחנו שמחה אמיתית
התרגשנו דיברנו קרענו ת'ביט

כל המשמח חתן וכלה
זוכה לחמישה קולות

חיה במקרנצ'יק 0

זהו הפסקתי להיאבק
מה שיהיה יהיה
הלב שלי עוד שותת
אבל אדישה אני נהיית

כי מה אעשה
ובליבי אין תקווה
שמשהו ישתנה
וזה לא יהיה רע?

ופתאום אני חושבת על ההופעה אתמול:

ועכשיו בגל הזה

אני מהדיכי לצאת ממהרת

הכל טוב והעולם יפה

אז מה אני קודרת?

לי נותר רק לחייך
ולהודות על מה שיש

תודות לרב רונן חזיזה שעזר לי להתמודד אפילו בלי לדעת מכך

טיטו

עוד נפילה ועוד אחת
זורק תחיים זורק מבט
איך ירדתי מהפח אל הפחת
כנראה שזה רק כמעט

אלוקים רק איתך אני הולך
אבל שמת לי אבנים בדרך
ואני מועד מכל אחת שדורך
וקם אליך ושוב רק מברך

מבקש ממך יד לעזרה
תציל ת'בן שלך מצרה
לא ממצמץ ומביט אחורה
לא אתלכל את ידי בג'ורה

אבא נפלתי
וזה לא אשמתי
זה רק אני
תציל אותי ממני
אבא נפלתי
וזה לא אשמתי
זה אשמת היצר
תציל אותי ממנו

ואני קם בדבקות וכוונה
זוכר שרק שלך הדרך נכונה
מביט אלייך ומבקש בינה
להבין איך לסגור את הפינה

אתה אבא שאוהב אותי
אני לא שוכח רק קצת ילדותי
לפעמים יוצא פשוט מדעתי
ונופל לידיי השטן כמו פתי

הוא נלחם בי בכל הכוחות
אני ינצח למרות הנפילות
כי אצלי יש הרבה תפילות
שיהוו בשבילי תקומות

אבא נפלתי...

איזה קטע

רוצה להגיע לטוב לבד

אנשים אותי מנסים להרגיע
כי הרי הטוב בסוף יופיע
אומרים לי חכי בסבלנות. למה למהר?
תראי איך הכל פתאום יסתדר!

צוחקים עלי-למה את מתביישת?
גוערים בי "ממה אתה חוששת?"
מה יקרה אם תחכי בסבלנות
את הרי לא באמצע תחרות

במצב ירוד כמו שיש לך עכשיו
את על כל אבן קטנה תמעדי
חכי עד שיעבור המצב
ועם הטוב יד ביד תצעדי

אבל אני לא יכולה לשמוע לעצתם
כי שום יום שעבר אלי לא יחזור
עדיף לי ליפול ולהתקדם כל הזמן
מאשר לחכות שידלק כבר האור

אצלי יום שלא נלמד בו שום דבר חדש
הוא יום מפוספס/מבוזבז/מקושקש
הרי ימי הם קצובים ולעולם לא יחזרו
איך אוכל לחכות שיעברו?

אז יש לי שאלה שאולי נשמעת טיפשית
אבל מה לעשות שהיא הכי אמיתית
תסבירו לי איך אוכל לחכות תקופה
עד שאתחזק ואגרוף את כל הקופה?

7 באניאגרם 0

פוסט זה נמחק!

Nabi

פוסט זה נמחק!

רבקה

הרבה זמן לא העליתי--- קצת מוזר לי;)
אבל בהשראת כמה וכמה שירים פה - עלה לי החיבור הבא.
הוא קצת קשוח.... לקרוא בזהירות---

מתגעגעת

לימים האלה, נראלי לפניי נצח,
עוד לא ידעתי מה היא 'התחכמות'.
לשעות האלה, בהן חקרתי שטח,
ולא התעניינתי ברשת, בתמימות.

חברה שלי סיפרה סיפור, האזנתי.
ויומיים אחר כך כבר לא התעניינתי.
כי יש דברים ש 'יאאלה, עברתי',
אז, כטפשה, התגאיתי שהתבגרתי.

ואיזו מין בגרות זו, זו מסכנות.
נטלה ממני יכולת הבחירה.
שנותיי מתקדמות הן, במהירות,
ובלב התחושה, פספוס של בחירה.

אבל מבטיחה, במבט לאחור -

שמכל ה'סיוט', אך ורק התחשלתי,
לעולם לא הייתי מוותרת על שום נסיון,
אמנם כל כך הרבה עברתי, סבלתי,
אבל את מה שקיבלתי, לא אחליף בהון.

כן, נכון, היו ימים.
ייזכרו המה לטוב.
אף לא עברו שנים,
ולמדתי אותן לאהוב.

שיר נולד

יש אנשים שקיבלו את הנסיון המושך והבכלל לא קל הזה ,אך עמדו בגבורה והישירו מבט כלפי מעלה-
מעריכה אותם מאד (מנסיון..)
לכל אחד זה יכול לקרות כל אחד בקטע שלו...
אז הנה השיר:

נדמה לכוכב
נשמע נוצץ, נשגב
זה פותח לי פתח
לעולם של השבח

הלחץ ממוטט
המתח גובר
הקונפליקט זועק
הרגש כמעט שולט

אבל-
כשהשפע יורד מהשמיים
למה לקפוץ אל תוך המים
כמו סוכריות מתוקות הן יורדות
אל כל נשמה שרק בוחרות

וכעת,צריך רק:
לדעת איך לבלוע נכון
לדעת איך להשתמש נכון
בכל מתנה שקיבלת מלמעלה
רק תאמר תודה
ותפעל ע''פ הדרך הנכונה

ולמה כשאני בוכה
כשגנזתי חלום וורוד
אני לא בא ומוצא
חלום אחר, יותר מתוק

ואז, פתאם:
אתה בא ומלטף
ולוחש ליד קרוב קרוב
"בני, אתה בדרך אל האור"

ואז ניצוץ, ברק נדלק
העיניים זורחות, זוהרות
ולפתע שם לב לקרני השמש
הארוכות מחייכות:
ילדי, אתה צועד בדרך הנכונה
לא טעית בגן המבוכה

7 באניאגרם 0

פוסט זה נמחק!

איזה קטע

יש ימים קצת קשים
אבל הרבה לא
לא תמיד הכל נעים
אבל עדיין זה סבבה

גם אם לא הכל הולך
עדיין יש תקווה
אם נפלת אז תחייך
ותראה כמה עברת

כי-
יש מקום לטעויות
אין בעיה בכשלונות
לא נורא הכל עובר

החיים הם כמו רמזור
באדום יש לעצור
ואם המשכת זה יגבה ממך
מחיר כבד