שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אם אתה מרגיש קצת עצוב
אם אתה מרגיש בודד עזוב
אל תחכה לאיזה תפיחת שכם שתגיע
תעשה זאת לעצמך אל תתמהמה.
תחזק את עצמך -
@7-באניאגרם-0 אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
היא רוצה להתקרב
אל אביה שאותה תמיד אוהב
גם אם היא טעתה בדרך ולא הלכה
בדרך המלך הנכונה
היא רוצה להיות באמת ילדה טובה
שאף פעם לא טועה
שמקיימת את מצוותיו בשמחה
שלא עוברת שום עברה
אבל יש לה גם קול נגדי עקשן
קול העצלות. הקושי לצאת מאזור הנוחות
וגם היא מתביישת מהחברות. מפחדת מבני אדם
והרצון מולם ממש קטן ונבוב
כי איך אפשר לצאת למסע שיתכן כטעות?
היא באמת מעריכה את החוזרים בתשובה
את האלו שבזו לחברה והתקדמו לעבר השכינה
אבל היא עצמה לא מצליחה
להתגבר על העצלות ועל הפחד מהחברהאבל החברה היא לא טעות
יש בה איזו שהיא מהות
וכשהיא הבינה והיא הפנימה
פתאום חדר הכל פנימהמה היה הסוד? מישהו יכול לחשוד?
צר לי לאכזב, בשביל לזה צריך לחשוב
ומי שזכה בניסיונות לעמוד
יכול בסוף, קצת, לעקוב.לכן בדרך, יש לה סוף
עדין יש למה לכסוף. -
@איצלה מתגעגע לילדות
לתמימות לפשטות שבי הייתה
לזוך ולטוהר
לזמנים שהכול היה מוארמתגעגע לימים
שבהם לא היו הרבה טעמים
אבל היה טעם אחד מנצח
היה זה טעם נפלא לחיים
טעם של שלווה חיים מאושרים -
טרלול זאת המילה שמגדירה
עכשיו את המצב הלא נורמאלי
מסתכלת בעיתון שבוחן את הזירה
אין לזה שום הסבר רציונאליהעולם שעבר להתנהל בידי רובוטים
שכבר מזמן הוכחו כלא מוגנים
הקונספרציות שכבר מזמן שברו כל שיאים
ואיך כולם מדברים רק על הישראלים?האיראנים שלפצצה גרעינית מתקדמים
ארצות הברית עם נשיא בובה על חוטים
האנשים כולם צבועים
או שלהפך-כולם צודקיםהקורונה כבר נגמרה
האומיקרון זו מגיפה חדשה
ושניהם הומצאו בסין במעבדה
או אצל אדם שונא ילודההשבבים בחיסונים שאותנו מהנדסים
ובדקתם מה יש במטושים?
אוקראינה זירת המלחמה
ולא שכחתי את קוריאה הצפונית שבמצעדי ראווה
יורה טילים לעבר שכנתה
ההתחממות הגלובאלית מכה בקרחונים
ארצות הברית במלחמת אזרחיםאיזה מקום עוד לא כבשו?
מה לכם אנשים כי תחפשו?
טיל הולך להתפוצץ על הירח
אחרי שניסו לרדוף אחרי הרוחולא אדבר על הגזירות
הנוראיות והאיומות
שעלינו נוחתות
לאחר שנת מלאת אסונותולכן אבקש בקשה לרגל המצב-
אנחנו רוצים משיח עכשיו
-
@פודרה-0 אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
@איצלה מתגעגע לילדות
לתמימות לפשטות שבי הייתה
לזוך ולטוהר
לזמנים שהכול היה מוארמתגעגע לימים
שבהם לא היו הרבה טעמים
אבל היה טעם אחד מנצח
היה זה טעם נפלא לחיים
טעם של שלווה חיים מאושריםאם תרשה לי להוסיף עוד בית
מתגעגע לימים שבהם הכול היה מותר
ושום דבר לא היה מוזר
יכולתי לצייר בחול
והמון ממתקים לאכול
הייתי ילדה קטנה
וכלום לא השתנה
לטבעיות ולחן
של ימים עברו
בהם אנשים היו שלווים -
אני עושה מה שבא לי
לא מעניין אותי מה חושבים עלי
אני עושה מה שטוב לי
לא מענין אותי מה מדברים מאחורי
גבי.
לא מעניין אותך באמת?אז מדוע אתה כועס מזעיף פנים
כשלך מילה אומרים
על הטלפון החכם או על איך שאתה נראה
מדוע אתה מתעצבן כשלך מעירים
אתה חושב הם טועים אבל אולי לטובה
הם מתכונים.אתה רוצה שאותך יקבלו כמו שאתה
שיאהבו אתך אהבה שאינה תלויה
עם הנפילות אם הטעויות שטעית
אז מדוע אתה לא סולח לאבא ואימא
אולי הם רוצים בדיוק כמוך
אולי גם עליהם עבר כמו שעבר עליך? -
שיר של אחת שרוצה חופש:
די, נמאס לי
מכל האנשים שאומרים לי
מה לעשות
איך להתנהג
בכל מצב מה להיות ואיך
די!
אני גדולה!
לעצמי מחליטה
כל הזמן
אף אחד זה לא אני
אף אחד לא רואה את הראש שלי
ומה שהוא מלא בו
אף אחד כאן לא כמוני
אז איך אתם יודעים מה טוב לי?
רק מי שברא אותי יודע!
והוא כבר החליט.
ואתם?
לא תשפיעו עלי לעולם! -
ה' תשוב לעמך!!!
כבוד השם עד מתי תיגלה בעצבות?
עד מתי השכינה תישרה בגלות?!
עד מתי רשעים יצחקו עליך
ועל העם הגולה של בינך בכורך?אבא'לה באמת שאנו רוצים אותך
רוצים תמיד להרגיש קרבתך
להרגיש שאתה זה שמנהל העולם
שאתה לבדך מלך חי וקייםנמאס מאסונות שבאים בגלויות
נמאס מבכי של אמהות שכולות
נמאס מהחרפה שאנו סופגים מהעמים
נמאס לשמוע על אלמנות ויתומיםנו כבר תרחם וחזור לביתך
על עמך תשרה שכינתך
תבנה לנו את בית המקדש
נעלה לשם ונשיר שיר חדש! -
טוב אז הרבה זמן לא כתבתי שיר חוץ מהאתגרי כתיבה ואתמול הייתי בחתונה וכתבתי שיר אז...
מתחת חופה כלה בלבן
ממש לידה עומד החתן
עוד ברכה אחת וזה נגמר
מקודשת מקודשת הרב אמרחתן כלה ומה שביניהם
ואולי גם מה שבינינו
באתי לרקוד בשמחה שלהם
ועכשיו זאת השמחה שלנוכל המשמח חתן וכלה
זוכה לחמישה קולותנופל על הרצפה אחרי האירוע
ולא, לא נגעתי באלכוהול
שמח מהלב על תחילת שבוע
ולא הספקתי חברים לשאולאיך חוזרים העיקר ששמח
לראות חבר שזה אח - זורח
רקדנו שמחנו שמחה אמיתית
התרגשנו דיברנו קרענו ת'ביטכל המשמח חתן וכלה
זוכה לחמישה קולות -
זהו הפסקתי להיאבק
מה שיהיה יהיה
הלב שלי עוד שותת
אבל אדישה אני נהייתכי מה אעשה
ובליבי אין תקווה
שמשהו ישתנה
וזה לא יהיה רע?ופתאום אני חושבת על ההופעה אתמול:
ועכשיו בגל הזה
אני מהדיכי לצאת ממהרת
הכל טוב והעולם יפה
אז מה אני קודרת?
לי נותר רק לחייך
ולהודות על מה שיש||תודות לרב רונן חזיזה שעזר לי להתמודד אפילו בלי לדעת מכך||
-
עוד נפילה ועוד אחת
זורק תחיים זורק מבט
איך ירדתי מהפח אל הפחת
כנראה שזה רק כמעטאלוקים רק איתך אני הולך
אבל שמת לי אבנים בדרך
ואני מועד מכל אחת שדורך
וקם אליך ושוב רק מברךמבקש ממך יד לעזרה
תציל ת'בן שלך מצרה
לא ממצמץ ומביט אחורה
לא אתלכל את ידי בג'ורהאבא נפלתי
וזה לא אשמתי
זה רק אני
תציל אותי ממני
אבא נפלתי
וזה לא אשמתי
זה אשמת היצר
תציל אותי ממנוואני קם בדבקות וכוונה
זוכר שרק שלך הדרך נכונה
מביט אלייך ומבקש בינה
להבין איך לסגור את הפינהאתה אבא שאוהב אותי
אני לא שוכח רק קצת ילדותי
לפעמים יוצא פשוט מדעתי
ונופל לידיי השטן כמו פתיהוא נלחם בי בכל הכוחות
אני ינצח למרות הנפילות
כי אצלי יש הרבה תפילות
שיהוו בשבילי תקומותאבא נפלתי...
-
רוצה להגיע לטוב לבד
אנשים אותי מנסים להרגיע
כי הרי הטוב בסוף יופיע
אומרים לי חכי בסבלנות. למה למהר?
תראי איך הכל פתאום יסתדר!צוחקים עלי-למה את מתביישת?
גוערים בי "ממה אתה חוששת?"
מה יקרה אם תחכי בסבלנות
את הרי לא באמצע תחרותבמצב ירוד כמו שיש לך עכשיו
את על כל אבן קטנה תמעדי
חכי עד שיעבור המצב
ועם הטוב יד ביד תצעדיאבל אני לא יכולה לשמוע לעצתם
כי שום יום שעבר אלי לא יחזור
עדיף לי ליפול ולהתקדם כל הזמן
מאשר לחכות שידלק כבר האוראצלי יום שלא נלמד בו שום דבר חדש
הוא יום מפוספס/מבוזבז/מקושקש
הרי ימי הם קצובים ולעולם לא יחזרו
איך אוכל לחכות שיעברו?אז יש לי שאלה שאולי נשמעת טיפשית
אבל מה לעשות שהיא הכי אמיתית
תסבירו לי איך אוכל לחכות תקופה
עד שאתחזק ואגרוף את כל הקופה? -
פוסט זה נמחק!
-
הרבה זמן לא העליתי--- קצת מוזר לי;)
אבל בהשראת כמה וכמה שירים פה - עלה לי החיבור הבא.
הוא קצת קשוח.... לקרוא בזהירות---
#anchor(מתגעגעת)
לימים האלה, נראלי לפניי נצח,
עוד לא ידעתי מה היא 'התחכמות'.
לשעות האלה, בהן חקרתי שטח,
ולא התעניינתי ברשת, בתמימות.חברה שלי סיפרה סיפור, האזנתי.
ויומיים אחר כך כבר לא התעניינתי.
כי יש דברים ש 'יאאלה, עברתי',
אז, כטפשה, התגאיתי שהתבגרתי.ואיזו מין בגרות זו, זו מסכנות.
נטלה ממני יכולת הבחירה.
שנותיי מתקדמות הן, במהירות,
ובלב התחושה, פספוס של בחירה.אבל מבטיחה, במבט לאחור -
שמכל ה'סיוט', אך ורק התחשלתי,
לעולם לא הייתי מוותרת על שום נסיון,
אמנם כל כך הרבה עברתי, סבלתי,
אבל את מה שקיבלתי, לא אחליף בהון.כן, נכון, היו ימים.
ייזכרו המה לטוב.
אף לא עברו שנים,
ולמדתי אותן לאהוב. -
יש אנשים שקיבלו את הנסיון המושך והבכלל לא קל הזה ,אך עמדו בגבורה והישירו מבט כלפי מעלה-
מעריכה אותם מאד (מנסיון..)
לכל אחד זה יכול לקרות כל אחד בקטע שלו...
אז הנה השיר:נדמה לכוכב
נשמע נוצץ, נשגב
זה פותח לי פתח
לעולם של השבחהלחץ ממוטט
המתח גובר
הקונפליקט זועק
הרגש כמעט שולטאבל-
כשהשפע יורד מהשמיים
למה לקפוץ אל תוך המים
כמו סוכריות מתוקות הן יורדות
אל כל נשמה שרק בוחרותוכעת,צריך רק:
לדעת איך לבלוע נכון
לדעת איך להשתמש נכון
בכל מתנה שקיבלת מלמעלה
רק תאמר תודה
ותפעל ע''פ הדרך הנכונהולמה כשאני בוכה
כשגנזתי חלום וורוד
אני לא בא ומוצא
חלום אחר, יותר מתוקואז, פתאם:
אתה בא ומלטף
ולוחש ליד קרוב קרוב
"בני, אתה בדרך אל האור"ואז ניצוץ, ברק נדלק
העיניים זורחות, זוהרות
ולפתע שם לב לקרני השמש
הארוכות מחייכות:
ילדי, אתה צועד בדרך הנכונה
לא טעית בגן המבוכה -
פוסט זה נמחק!
-
יש ימים קצת קשים
אבל הרבה לא
לא תמיד הכל נעים
אבל עדיין זה סבבהגם אם לא הכל הולך
עדיין יש תקווה
אם נפלת אז תחייך
ותראה כמה עברתכי-
יש מקום לטעויות
אין בעיה בכשלונות
לא נורא הכל עוברהחיים הם כמו רמזור
באדום יש לעצור
ואם המשכת זה יגבה ממך
מחיר כבד
