שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
סיפור עצוב:
הוא יצא לעבוד,
בגיל יחסית צעיר.
התקשה קצת ללמוד,
והקורונה -היתה כביש מהיר.הוא נשמה טובה,
וזה חבל לראות.
אמנם לומד טיפה,
אך רוב היום בתעסוקות.הוא ירא שמיים כן.
אך היכן הוא מעביר תזמן?
משתדל לשמור על עצמו, ייתכן.
אבל אייפון זה אייפון למרות ה "מוגן".בחור כמוהו צריך מסגרת,
מי יודע איפה משוטט.
אך מה לעשות הייתה אופציה אחרת?
כשאיחר את הגמרא להבין,
וחיפש לו מקום מעודד.מקום של שילוב, תורני ,
שיתאים לבחור שמרני,
הרוצה את עצמו להחזיק ולהוכיח,
גם כשבלימוד לא כ"כ מצליח
-
אבא
לפעמים רוצה ליפול
בשביל לקוםומפחד למצוא בזה
את המיקוםונוח למרוח
הישר בעקום
בתוך מבוך אחד המסתבךאבא
בלילות חולם לגדול
וקם קטןלא זוכר עוד להאמין
שהלוקח נתןונוח לברוח
אל פיתוי השטן
מחוץ מבוך אחד המסתבךונדמה שכבר נפלתי בדרך
עוד כששכחתי להיכן אלך
ומאז השביל בו פסעתי התארך
כאדם אדיש הייתי מתהלךאבא
במקום אותם מילים
הקשב לדממהלא תספר על כישלון
יותר על שממהונוח לצרוח
לאיים במלחמה
במקום מבוך אחד המסתבךונדמה שכבר נפלתי בדרך
עוד כששכחתי להיכן אלך
ומאז השביל בו פסעתי התארך
כאדם אדיש הייתי מתהלך*חיינו הם כמבוך מסתבך
ונוח לנו למרוח לברוח ולצרוח
העיקר שלא לחפש את השביל הנכוןוכשהתהלכנו כאדישים
שכחנו שחייבים אנו להתקדם בהליכתנו
שכחנו את מטרתנו במבוך...* -
אני לא אוהבת את האלה
שאומרים לי לחייך
כשאני לא שמחה
אני לא אוהבת את האלה
שחושבים שאם חשבתי על משהו
זה רציני וזה קרה
אני לא אוהבת את האלה
שמשוות עצמן אלי
כאילו אנחנו גוש אחד
אני לא אוהבת את האלה
שלא רואות באף אחד
משהו מיוחדקצת אכפתיות, אהבה לזולת.
קצת רחמים, תהיי כמו שאת.
אין טעם אחרי הזולת לרדוף
אין טעם בחיוך העצב לעטוף!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
איחורים| לבחורים שבינינו...
הוא רץ מהר
טרוף נשימה,
את זיעתו ניגר
במטלית לחה.הן גם כבר אתמול - לתפילת השחר -
את הרגעים זכר,
כשלא הגיע בזמן,
הראש ישיבה - מתחת לשפמו רטן.לא נעים להגיע ל"ובא לציון - אשרי",
הרהר הוא בבושה,
טוב שהוא כבר אחרי -
ניחם עצמו בתקווה.הנה- בשערי הישיבה הוא נכנס,
לאַחֶר - כבר נמאס.
את ההרגשה הטובה - שהיום קם הוא מוקדם,
לא ישכח לעולם.נ.ב. עוד איני בחור ישיבה...
-
פוסט זה נמחק!
-
כבר לא מתביישת
#כמו מים צמאים לנפש עייפה
כותבת אליך
בלי לחשוב, כך יוצאות לי המילים
אתה זה ששלוח את החרוזים
#וברקע שומעת שיר
שנוסח בי תקווה חדשה
אולי דרך זה שוב אותי תעיר
כרגיל...
פזמון:
וכבר לא מתביישת
מסתכלת לאמת מבפנים
אליך בגלוי לב מתפללת
זה כבר לא מביך
ומודה לך על הכל
כי אתה המאור#וכגלים הנושקים לחוף בקביעות
מחזקת את עצמי שוב
שאם הרגשתי שהגיע הסוף
זה סימן להתחלה חדשה
גם אוטובוס שנוסע למסוף
מתחיל מסלול מחדש בכל יממהנ.ב. תודה לאבא שבשמים על הכשרון
-
ט טיטו התייחס לנושא זה ב
-
אני לא מבינה - איך כל כך הרבה הגיבו בכתיבה ושירים לקריאה והם כבר וותיקים בפורום ו י ו ד ע י ם שאסור להגיב כאן????????? [אם לא הייתם מודעים לכך - רוצו לקרוא את החוקים של הנושא שאתם מפרסמים בו כל כך הרבה.]
שימו לב לכותרת!!! נא לקרוא את חוקיי הקטגורייה!!!!
זה מבלבל את החדשים בפורום!!!!!!!!
חוצמיזה - אני לא חושבת שנחמד לעבור על פוסט ולקרוא 'פוסט זה נמחק' - כשאתה בגלילה של שירים וחיבורים.
שימו לב להבא כל הטועים - נא לא לחזור על כך שוב!!!! הנושא הזה היה וננעל, נפתח שוב בכללים ברורים וחדים.
אהבתם? - לייקו!
בלי תגובות!!!
הנושא נעול עד לסינון סופי.
-
נ נוי התייחס לנושא זה ב
-
-כמה נסבול?-
החתולים הם יקרים
וילדים כבר לא שווים
פרוגרס, שינוי וביזוי.
ציונות באתחולכמה שקר וכזב
הישגיכם אחד אחד
שופרות ומטחנות
מעלימות שערוריותלמה כל זה קרה?
ימות משיח וגאולה!
הנה הנה בן דוד בא
בתפילה ותחינה
אנא בטל את רוע הגזירה!
(נכתב ע"י ילד בן 12 קרוב משפחתי) -
לא מבינה לפעמים למה
מגיעה כל הדרמה
בגלל ציפור אחת מסכנה
שבטעות נכנסה הנהיש כאן ג'וק
איכס לך מכאן
פתאום הוא יעוף
ו: "הופה, בלאגן!"ואז נזכרתי ש:
החיים הם גם כאלה
יפים לרוב אם לא תמיד
אבל מרגישים בהם בכלא
כאילו אין עתידמה קרה אם נפלת?
יש לך עדיין רגליים!
אם חס ושלום הלב נעלת-
אז תפתח אותו שוב! -
יש מקום בעולם
אחרי הכל הוא קיים
רואים ממנו הכל מושלם
ואין שאלות הכל מובןואם לשם הגעת
סימן שהעולם ניצחת
כי על חצי הכוס המלאה הסתכלת
לא נפלת, לא פישלת -
צועד באפלה
לא עוצר שנייה
החושך גבר
כבר לא רואה דברחושב על מה היה
ואיך כל זה קרה
מטפס הוא על ההר
אבל פתאום נהיה לו קרמעפיל אל הפסגה
אבל לפתע הוא נתקע
אך הוא לא מתייאש
ואת המאמץ הוא מחדשלהגיע גבוה הכי שאפשר
זה לא חלום תראה איך הוא מאושר
כי גם אתה יכול לעשות הכל
אם רק תצעק ותתפלל בקול לאבא הגדול -
אבא
תאיר את עיניי
בעולם של שקר.
מה אסור,
ומה מותר
ובלי דמיונות
של בערך.קשה מאד
לנחש,
לנסות כל הזמן
להבין,
מה צודק
ןמה לפעמים
בלי ערך.איך בתוך גשם, ערפל
נסיונות מבלבלים
מטריפים.
הוא אומר כך,
השני סובר שם,
מחכים בכל פינה
בשקט.מסיט את הראש
עננים אפורים מחייכים.
טיפה נוטפת
ועוד שניים
מחכות לסימן שיבוא,
מנסות להראות
את הדרך.אין סוף שאלות,
מתחים, התלבטויות,
פילפולים.
טיפה אינה דומה לרעותה
גם כך האנשים.
ואולי זה מה שהוא רוצה,
שאלמד לחיות
אחרת?
