שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
כן זה אני כאן
באה אלייך
מחפשת עיניים טובות
שהיו לי כל הדרך
ועכשיו הם כבר חומקות
לאיפה כל הטוב הזה ברח
המקום של שתינו על ידי הבדידות נכבש
ואין לי כבר כח
להתאכזב כל פעם מחדש
לקוות ולחכות אולי זה נגמר
ולראות את הכל מתנפץ באוייר
לעוף אחרי השברים ולתפוס אחד
אך הוא פוצע והיד מדממת
ביחד עם הלבהלוואי ויקרעו כבר כל המסיכות
ושוב תני את ידך בידי
הלוואי וישברו כל המחיצות
ושוב ארגיש את ליבך כאן איתי
הלוואי ויתפרק לו המטען העמוס
והעבר יחזור וימלא לנו את העתיד בורוד -
||נכתב על מישהי שהתאבדה בגלל שהרסו לה תחיים .... ||
ביום שאיבדתי ת'עצמי
אנשים חשבו
שאז מתתי...
אבל לא שיערו
שהחיים שלי נגמרו
ביום הזה
שזה קרה
ביום שהרסו לי תחיים
אפילו תעצמות
נכנסתי לטיפולים
חשבו שאני משוגעת
דיברו אלי
כאילו אני לא שומעת
ניסו להחיות אותי
חייכו אלי כאילו אני ילדה
חשבו שככה אני יוכל להיות גיבורה
להתעלות ממה שקרה
לשכוח מהחויה
אבל לא הבינו
שהם חייכו לגופה
צחקו לגוויה
תמוות אני לא בחרתי בעצמי
רצחו אותי
השאירו לי
רק לקחת את העניבה
ולעשות חניקה
מתה מבושה
מהמשפחה
הם חושבים שאני אשמה
חושבים שהיתה לי בחירה
מצטערת
להיות הזאתי שמאתגרת
הזאתי שברע בוחרת
אבל לא אנילא טועה
גם לא אצלי האשמה
מתגעגעת
וכואבת עליכם
תודה על שנות האהבה שלכם -
ישבתם פעם על אדן המרפסת באיזה רבע למליון בלילה?! :
למה בלילה:
על מה המלאכים
חושבים בלילה
כשהם רואים אותי רוויה
בוכה בלי דמעות
עצורהעל מה הרוחות
מתעקשות בלילה
כשהן נושבות חזק
פורצות אל חדרי בסערה
מייבשות את גרוני שנשנקעל מה החלומות
מתלוצצים בלילה
כשאני סוף סוף נופלת שדודה
מחבקת כרית מתפוררת
משתדלת לא להבהל מעוד חלום רעעל מה המחשבות
חופרות בלילה
כשהראש שלי כבר פחות בפעולה?
האם גם אז הן ממלאות תרשימים
של אילו הייתי עושה אחרת אז מה?!על מה הילד שם על המדרכה
מסתכל בלילה
מילא אני- שנתי ממני והלאה
אבל למה גם הוא צריך להתחבט
לשבת בין שמיכה לרוחות
ולריב עם הלילה?!
יעל#
-
-
אבא
למה לקחת לנו ת'אור היחיד
לוקח אליך את הטובים
לקחת לנו תיד
שהחזיקה אותנו בקשיים
אבא אינלי מילים
יוצא לי רק שברים
אבא הכאב עצור
הדמעות יוצרות מבול
התיתמנו אנחנו לבד
בלי אפחד..
שיהיה איתנו
בקשיים שלנו
שיברך אותנו
שרע לנו
אבא למה
אני עדין לא מבינה
אני בטוחה
שזה לטובה
אבל אולי נשאל
בשביל מה
אולי בשביל שנזכור אותך
אולי זה מקרב אותנו אליך
אולי כדי שנזכור שזה רק אתה
שיכול
לע אבא זה לא הגינו
הוא נפטר זה היה פתאומי
אבא זה עצוב
נכון שאתה עושה לנו רק טוב?!
אבל איך אפשר לראות
בתוך כל המכאוב
אבא תהייה איתנו
אנחנו לבד
נשארנו ללא אב
רק עם כאב
בתוך היד
נמאס לנו לאבד
אנחנו רוצים
להרגיש מוגנים
ורק איתך יש את אותה ההרגשה
אבא כואב לנו
ניצחו אראלים
את המצוקים
היתה מלחמה
בין העליונים לתחתונים
והגיעו להחלטה שצריכים אותך במרומים
תודה על שנות ההנהגה
תודה שהייתה לנו סככה
מה נעשה עכשו
אוי נא לנו
בגלל חטאנו...
נלקח ממנו ארון הקודש
במקום אש
של קדושה
נהיה לנו עשן
של מבוכה
מתים מבושה
בגללנו אתה לא נמצא ...
אילה||ת.נ.צ.ב.ה חכם שלום כהן בן טופחה מלכה
ואייי זה כאב לונרמליי כתבתי אתזה עם עינים אדומותת || -
אוקיי....אז זה השיר הראשון שאני מעלה לאתר (ובכלל אני די "ירוקה" בקטע של שירים וכו') התלבטתי אם להעלות אותו אבל כמה חבר'ה מקסימים מהפורום עשו לי חשק להעלות שיר אז מוקדש להם ולכל מי שמזדהה עם התחושות.....
באמת שאני-
רוצה וכוספת
מנסה ושואפת
אך המציאות באלגנטיות את הקלפים טורפת.שאיפות ומטרות נעולות בכספת
שאננות שעוטפת
שגרה ששוטפת
ונשמה שבכאב צועקת, נטרפת.החסר מתרחב,בתשוקה מוצפת
אחרי דמיונות ומים מלוחים רודפת
ובסוף היום ,דמעות נוטפת
שוכבת לבד,מאכזבה מעולפת.הלוואי שיגיע היום שאחליט שאני-
מפסיקה את הטרפת
את השכבות מקלפת
בכמיהת אמת נעטפת
בצל ידך אבא אוהב,מצטנפת. -
השיר נכתב לכל הילדים בעולם שרוצים לפגוע בעצם כי לא מוצאים אהבה....
פגיעה עצמית
כמעט והתאבדות
שונאת את עצמי
והכל כאילו קשור
מוצאת הרבה פעמים
סיבות לבכות
מחפשת את האור שלפעמים
והכל שחור
מחפשת את המשהו
שיאיר לי תחיים
ויתן לי סיבה
להמשיך להילחם
מחפשת את המישהו
שיבוא וינחם
שיראה לי
שפגיעה עצמית
זה הדבר הכי כואב
בזמן שמחפשת
מישהו
שכן אותי אוהב....
טוהר -
עוד מעט-
אאסוף את עצמי,
חתיכה חתיכה, לתמונה שיצרתם.
אאסוף את עצמי,
בדיחה חרוכה, לחלום שציירתם...
אאסוף את עצמי,
לשק חבטות, ההוא שמרוט מפעם.
אאסוף את עצמי,
עם יומן חרטות, מילים חסרות טעם.עוד מעט-
אשוב אל הבוקר,
עייפה מעוד קרב ואין מקום מנוחה.
אשוב אל הבוקר,
והכאב שצרב, עדיין מבקש סליחה.
אשוב אל הבוקר,
כמו חייל בתבוסה עם שקית של דמעות.
אשוב אל הבוקר,
ילדה במנוסה, ראש מורכן ועיניים כהות.עוד מעט-
אחזור מהמדבר,
ריקה.
וכל רוח חולפת תצא בשריקה.
אחזור אל עצמי,
שותקת.
וצלילים ישנים ישחקו בי תופסת...עוד מעט---
-
אלו החיים שלי
אותם אני בוחרת בעצמי
בוחרת להיות טובה
או מאלוקים רחוקה
אלו החיים שלי
הבחירות שלי
הנסיונות שלי
אפחד לא יכול
להתגבר במקומי
ואפילו...
לא לעזור לי
כי סיכמתי עם עצמי
שאני לא צריכה עזרה
ואני יודעת מה מעצמי אני רוצה
זאת טעות המחשבה...
אבל זה כבר נהפך לאמונה
שאם אני מקבלת עזרה
מאחרים...
אז אני לא חזקה
מבפנים....
אילה -
||קורה לכם שאתם לא יודעים מה אתם רוצים?
זאת אומרת אתם כן יודעים שאתם רוצים
ובעצם אתם יודעים שאתם לא רוצים...
זה שיר על התקופות המבולבלות האלו||לא יודעת למה
לפעמים אני רוצה עוד
לא יודעת למה
כבר לא רוצה לצעוד
לא יודעת למה
זה גורם לי לרעוד
לא יודעת למה
רוצה את זה מאודלא יודעת איך
לפעמים אני דומעת
לא יודעת איך
לפעמים גם לא שומעת
לא יודעת איך
לפעמים אני פוגעת
לא יודעת איך
זה מרגיש כבר כמו צרעת -
הכיף בלראות את מה שחסר
הפחד בלראות את מה שיש
התענוג בלשקוע הכי עמוק
הפחד המצמית שאין לאן לחזורהמיטה שעוטפת אותי בחום
עד שכל קימה ממנה הופכת לגיהנום
מיתה ששורפת מרוב חום
חיבוק צבוע מפיל ברשת של תוםהידיעה שיש לי את עצמי
הפחד הנורא שהידיעה הזאת נותנת לי
העיניים שראו הכל
אבל לא ראו כלוםצמאות לטיפת אהבה
הביצה שקוראת לי לשקוע
הולכת אחריה כמאופנטת
אל המקום אותו רציתי לקרועהשמיים שמשום מה אצל כולם תכולים
אצלי שחורים, אולי הפכתי לעיוורת צבעים
שונאת את השם עצם שנקרא עצמי
מנסה בכל דרך קצת להאמיןמצליחה קצת להקטין את הבור
מגלה שרק פערתי עוד חור
מחפשת מקום שיהיה לי בו טוב
שמכל מה שהרחקתי יהיה לי קצת קרובאבל מרחיקים אותי
מחפשת קצת אמת בתוך ים של שקר
מגלה שאני שקועה עמוק בפנים
פשוט קוראת לך אבא-תאיר את דרכי---
-
את איתי
באש ובמים
את איתי
נגיע לשמיים
אני אוהבת אותך
ולא יודעת למה
אני חייבת אותך
את לא מבינה כמה
את חשובה לי
יותר מימה שאני לעצמי
אני רוצה אותך
שתהיי תמיד לידי
שארגיש לבד
חושבת ישר עליך
שאהיה בדד
ישר אבוא אליך
כל זה
מדמיינת בראשי
שאת אומרת לי
ואז מגיע המציאות
שאת בכלל נטשת אותי
שחכת
ברחת
סיננת
בלי סיבה
וכל לילה אני במחשבה
למה זה קרה
והחרטה
של למה בכלל
אני עדיין אוהבת אותך
ומחכה ליום
שנחזור להיות חברות
אבל אז
מגיעות הדמעות
ששוטפות
את כל החלומות
והאכזבות...
טוהר -
-
מהו השיר שלך?
מהו השיר שמתנגן לך בראש שכשתשמע תוכל לפרוס כנפיים
שכל המילים יושבות במקום והזמן עצר בינתיים
וכשיבוא לו עוד יום קצת עצוב
איתו תהיה מוכרח לזוזעוד לילה יורד
על מי אתה חושב
באורות פנסים את החושך מאירים את הקשיים כל הזכרונות של החיים
והנה היום עולהגשם מתחיל לשטוף את הרחובות והשיר עדיין מזמר
תמיד במילים גבוהות או נמוכות הוא יקנה הוא ידבר
וכשיבוא לו עוד יום קצת עצוב קצת עלוב אל תיתן לו להיגמר
בשעה מאוחרת אתה לבד בדרך עוד תשמע אותו מתנגן -
דיי לקטלג! ..
לפי מספר עוקבים
כמות המיליונים
מספר בניינים
וואי כמה לייקים
ואי איזה סלב
אף סולד
מצח יורד
גוף של דוגמן
שפתיים מהיצרן
ואי איזה פוזה
תפס לו ת'גובה
רולדס חדיש
מושלם.. בלי להכפיש
ואי כמה גולים
כשרונות מנוצלים
איזה בעיטה
שיחקתה אותה
מתי כבר נפסיק
ללב נקשיב
נבחן את הלב
נבין שהמפורסם יכול להיות גם כלב
והוא שיש לנו ממנו פרפרים
יכול לתקוע לנו סכינים
ההוא ששר ומרגש לנו תבפנים
עושה אתזה נטו בשביל הכספים
גם ההוא הפסיכאטר
או שקוראים לו מאסטר
אין דבר שהוא לא יכול
בשניה הוא מביא תמליון
הוא כן הוא בוכה בלילות
נמאס לו לחיות
ואנחנו מתים עליו
מקנאים בו
במהה בדכאונות שלו
במה בנפילות שלו
סתכלו על עצמיכם אתם גדולים
גם אם אין לכם עוקבים
אתם חזקים
בדחית סיפוקים
אתם חזקים
לא כי אתם לא נופלים
אלה כי אתם לא שוכחים
לקום
כל פעם מחדש
בלי לאבד
את התחושה
של ההתחלה
תזכרו תמיד
שאתם הכי מפורסמים
אצל אלוקים
אתם אהובים
רק מעצם היותכם בנים
אל תשכחו בשביל מה אתם חיים
אצל אלוקים אתם סופרמנים
כי לקחתם ת'צמכם בידיים
מכל התגברות שלכם
בשמיים מוחאים לכם כפיים
אז תתגאו
כן ישלכם אבא למעלה
שלא מפסיק לחשוב עליכם
ועושה רק מה שטוב לכם
תסמכו עליו
הוא מאמין בכם.....
עובדה שהוא החזיר לכם
תנשמה
אבאאא תודה על כל נשימה
אילה -
%(#f90a0a)[הטעות שלי]
היום עשיתי טעות,
מבלי לבקש מעצמי או מאחרים רשות.
טעות מצערת וכואבת,
ואותכם אני ממש שואלת.
האם יש לי אפשרות,
אולי תתנו לי רשות?
ואתם כנראה עונים בנחישות
רשות?
מה? ואיך?
ואני אנא אני באה,
רוצה לדעת אם יש דרך חזרה.
ולכם אני עונה : חשבתי שאני את הכל יודעת,
ועכשיו גליתי שאיני יודעת אפילו לא קצת.
אגיד לכם את אשר על ליבי,
ואולי תראו, תעידו בעדי.
כל אחד הוא בן אדם,
ולטעות מותר מדי פעם,
ושטועים לתקן צריך לדעת,
כי אני ברת דעת.
ואני עם דמעות בעיניים,
מסתכלת לשמיים.
אמנם טעות גשמית טעיתי,
ומה עם אותם דברים אותם עשיתי
כלפיך אבא?
התסלח? תמחל?
ואנחנו יודעים שאתה רחום,
ומקבל שבים במבטך החנון.
והוא כל דמעה שלי ושלכם יאסוף,
ואל תשובתינו ותפילתינו יכסוף.
%(#f9f106)[שלך הילדה הקטנה והטועה] -
אבא הלוואי שתאהב אותי ככה
אבא אמן שתמיד תהיה איתי כמו שהבטחת
אבא הלוואי שתמיד אהיה מאושרת
אבא אמן שאשאר אני ולא אחרתאבא תדע שתמיד אני מתפללת
אבא תאמין בי שבדרך שלך אני בוחרת
אבא תדע שלפעמים אני נופלת
אבא תאמין בי גם כשאני מושפלתאבא אני אותך אוהבת
אבא פעמים אני משקרת
אבא הכל מאהבה
אבא הכל מרצון להיות קרובהאבא פעמים מרגישה מעט רחוק
אבא פעמים מרגישה לא טוב
אבא לפעמים לעבירה יש טעם מתוק
אבא לפעמים יודעת גם לשתוקאבא אני יודעת שאתה שומע
אבא שאני בוכה אני מרגישה שאתה דומע
אבא אני יודעת שאתה הוא זה שקובע
אבא לפעמים הרגש בי מתעתעאבא ברגעים שהכל שחור
אבא לפעמים רוצה מעט אור
אבא תמיד תחזיק את ידי
אבא אתה תמיד בתוך ליבי!טוהר
-
מתי אעמוד?
מול עיני בחלון העץ מתנודד
גם ראשי בחלום בסחרור מתמודד
בין לילה ליום, בין מים לאש
מתנדנד מתפתל, רק לא להתייאשבין חושך לאור, מתנדנד מְדַמֵם
בין אוקיינוס מטביע ללפיד מתרומם
שוב רצון מתנפץ כגלים אל החוף
שוב גלים מאיימים אותי לסחוףהם מלטפים, מחבקים, וקוראים לי: בוא
מבלבול ולֵאוּת נמציא לך מחבוא
ואני ממלמל, מנסה בקול לקרוא
האם בשביל זה היה צריך אותי לברוא?האם בשביל ליפול לעולם הזה באתי?
האם בשביל זה מרחם אמי יצאתי?
האם בשביל זה, יש יעד בסוף?
או שמשביל זה, הרוח אותי תאסוף?הרוח אותי תאסוף לשמים
עת אני אשתוקק, שוב לשקוע במים
ואז בי יטיחו כל כוכבי לילה
את מה שדחקתי כשחלף הלילהמדוע נשארת כשאנחנו הלכנו?
מדוע ישנת כשאנחנו עבדנו?
ולמה נותרת, מתפלש בשלולית?
האם לא ידעת שיש לך תכלית?ואיך לא לחמת על הכיוון של חייך
לא שברת שינים, לא מסרת נפשך
לא חתרת בעוז ברגע המכריע
והנחת למים אותך להטביעלא נולדת כך סתם, גם אתה ידעת
רק לעבוד את קונך, לשם כך נולדת
אך כשבאה העת, מטרתך למלא
נרדמת, שכחת כל ערך נעלההם ישימו לְפָנַי דברים שידעתי
ובכל זאת נטשתי, כאילו שכחתי
ואני לא אדע מה להם להשיב
גם אותם לא אוכל אחור להשיבנאלמים הגלים, המייתם עוד רועשת
כמו דוב לחבקני, כמו דג ברשת
אומרים לי עזוב, הוא אבוד, המאבק
כמונו ידעת, כבר נדבק בך האבקוגם אם תצליח לעמוד זה עתה
זה יהיה רק עתה, ולא אתה
אתה תישאר מתבוסס בבוץ
לא תוכל להפריד לעולם את המוץבפעם הבאה שוב תשכח את הכל
תיסחף, תיגרף, תיפלט אל החול
ומשם הגלים ישטפוך חזרה
שוב תיפול, תידרדר, לארץ גזרהואני מתדרדר, מתנדנד, נאבק
מתאמץ להשליך מעלי האבק
מנסה עוד ללחום על חירותי לעמוד
מתי לא אפול, מתי אעמוד?ורק אתה המכיר מי הוא הטועה
וחומל ושומר על בנך התועה
ואני מטלטל בלב ים שוב ושוב
ומרגיש לפעמים כמו עבד עלובמתי אעבוד רק אותך לבדך
מתי אהיה רק שלך, עבדך
את המיית הגלים אשתיק, לא אקשיב
ותמיד אדע מה להם להשיבואתה הקובע להיכן יש לחתור
ואתה היודע שאלותי לפתור
אז תשמור ותגן, תעזור ותושיע
מגלים מאיימים שוב אותי להטביע -
-
מאבק עיקש
אין לי כוח להמשיך להילחם-
בעצמי
צועקת ומוכיחה בלי סוף את-
עצמי
מתאכזבת עד אין קץ-
מעצמי
ונשברת כל פעם מחדש-
מעצמימלראות שכל מה שבניתי
קורס כמו מגדל רעוע של קלפים
מלראות את הכל מתפורר
כאילו לא עמלתי חודשים...אני ניצבת באותה נקודת התחלה
עם יאוש בעיניים, וחולשה
בלי כוח להמציא תחבולות
הלב עייף ומותש ממלחמות
עם אפס רצון לעוד קבלות
למה אין קיצור דרך לעלות ??אבל למרות הכל, אני לא אתיאש
אמשיך להתמיד, לבקש
לא אשבר ואלחם בכל הכוח
אזכור הכל ולא אנסה לשכוח
כי גם אם כואב, אני מקריבה
וגם אם קשה, אני מוכנה
לשנס מותניים ולהתחיל לבנות הכל מהתחלה...||אממ יצא לי קצת מבנה מוזר של שיר, מצטערת, תאלצו לסבול אותי גם ככה ||