שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[רוני 2]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

מילה אחת
יכולה לשנות עולמות
מילה אחת
יכולה לגרום לרדת
או לעלות
מילה קטנה
יכולה להכיל
מלא אהבה
מילה קטנה
שווה יותר
מאימוגי או תמונה
מילה אחת
יכולה לרסק
הכל בבת אחת
מילה אחת
יכולה לרפא
את הצלקות בנחת
מילה קטנה
יכולה לשנות עולמות
מילה קטנה
יכולה להרוס
ולגרום לצלקות
שימו לב
למילים
אתם לא יודעים
מהם מכוללים בפנים
תגרמו לאנשים
לעלות ולצמוח
אל תגרמו להם
מהחיים האלה
לרצות לברוח
תהיו מהאנשים
שקשה מהם
לשכוח
טוהר

[רוני 2]

פוסט זה נמחק!

[הלל 1]

רוצה לברוח
בא לי לשכוח
לזרוק ולברוח
למקום רחוק
שאפשר לצחוק
ללכת ברחוב בשלוה
ליד עצים מכוסים בעלוה
ללכת, ללטף את הטבע
בדרך קבע
להתעורר עם הזריחה
ליהנות מהבריחה
בקיצור, לחיות את עצמי לבד
למצוא את החלום שנאבד.

[רוני 2]

פוסט זה נמחק!

[תמר צלמת]

פעם, כשהשמש היתה מתחילה לזרוח,
הייתי רואה בזה סיבה לשמוח.
הרי הבוקר הגיע ועוד יום הופיע
אז בואו נבנה ממה שיש לו להציע...

פעם, כשרציתי להמשיך את הלילה וה'לבד'
הייתי עושה טבלאות של 'נגד' ו'בעד',
היום ה'בעד' בקלות מנצח
פשוט, אין לו עם מי להתווכח.

היום, כשמגיע הזמן להתעורר
זה סיבה בשבילי להצטער,
לבכות על העבר וגם על ההווה.
לקום למציאות כזאת- זה לא שווה.

אז אני קמה בכוח
מכריחה את עצמי לשכוח,
לשכוח מכל מה שכואב
ולשמוח באמת, מכל הלב.

נכון, זה קשה, אבל אפשרי.
ואם תנסי אז גם את תראי
שעם כל הקושי והכאב
אפשר להרגיש את אבא שאוהב.

[רוני 2]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

פוסט זה נמחק!

[צופיה ג.]

פוסט זה נמחק!

[אין על מוזיקה]

ממצולות קוראת אליך
אין לי עוד כח דל
בבקשה,הושט לי יד
כי אני טובעת בתוך הגל

מערבולת מקיפה אותי
לא מוצאת ידי , רגלי
מרגישה מחנק בגרוני
והדמעות מפלסות להן שביל על פני

כמעט ומרימה ידיים
אין לי כבר עוד כח לשחות
זרועותי כואבות, ליבי הולם
חרדה מפני הבאות

משתעלת, מאבדת נשימה
משתנקת, משחררת נשיפה
בולעת, מרגישה צריבה
צפה, אך שוקעת חזרה

בחוסר אונים מרימה עיניים דומעות
צורחת את נשמתי, לנורא תהילות
ופתאום, באחת, שקטו הגלים
ואני רטובה, רועדת מקור, אבל על חוף מבטחים

[אנה]

ואוווו היום גיליתי את הפורום המהמם הזה:
אני סטייל כותבת שירים לעצמי כמובן שלא ברמה פה של התותחים ..
לאט לאט משתדריגם:))
משתפת פה שיר אחד

אולי אמצא נחמה -
רפואה לליבי הנשבר
אולי אמצא לי תשובה –
על תהיות שמטרידות את ליבי הנסער
מתבוננת על ימי שעוברים מעלי כצל
מהיכן אמצא התקווה ?
מתפזרות מחשבותיי לכל עבר עצל
האם יישאר בראשי עקבה?

מחפשת תשובה אך גובר הבלבול
אולי? אשא קולי אל השמים
כי בתפילה איני כבול
הראה לי את הטוב- כי אני רפה ידים

עזור לי להבחין בין רגע נצחי לרגע חולף
אפילו יוסיף הכל להיות מעורפל בינתיים-
אל תיתן לליבי עוד להתקלף
אך- גם אם נדמה שהורמו הידיים
עמוק בתוכי לעולם לא אמרתי נואש
בתקווה--
שמתוך החושך יבקע לו האור
שירפא וילטף את ליבי הטהור

תן לי עצה אייך אוכל -
להכרית את כל החוחים ואת כל הקוצים
הסובבים את הנשמה הטהורה
פונה אילך כחרס הנשבר
שלי -אמונה בלילות, זה מה שנשאר..

[אריה 93]

פסח תשפג // אריה

כְּשֶׁיָּבוֹא
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ
אֲנִי אֶשְׂמַח
שֶׁתָּבוֹא אֵלֵינוּ
אַתָּה הֲרֵי
מֵעֲיָרָה צְפוֹנִית
רָחוֹק פִיזִית
אֲבָל גַּם רַעְיוֹנִית
תָּבוֹא אֵלֵינוּ
נֵשֵׁב וְנָסֵב
הַשֻּׁלְחָן יִהְיֶה עָרוּךְ
וְכָמוֹהוּ גַּם הַלֵּב
הַיַּיִן יִשָּׁפֵךְ
בְּמַקְבִּיל לַדְּמָעוֹת
הַמָּרוֹר אָמְנָם יַזְכִּיר
אֶת הַשָּׁנִים הָרָעוֹת
אֲבָל הַפֶּסַח
אָח... הַפֶּסַח
אַלְפַּיִם שָׁנָה
שֶׁל גַּעֲגוּעַ
יְאַחֲדוּ סוֹף סוֹף
אֶת הָעָם הַקָּרוּעַ
לָכֵן
תָּבוֹא אֵלֵינוּ
כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה
הַכִּסֵּא כְּבָר מוּכָן
עִם מָנָה כְּפוּלָה

[פעימה]

יש כל מיני דברים בחיים שכדאי לשמור אותם אצלך ולא לספר- מכל מיני סיבות.
וזה יפה שזה נשאר שלך..! שיר שעלה לי פתאום והחלטתי לפרסם. בהנאה!

---

רוצה לשמור על עצמי,
רוצה לשמור על סודותיי,
גם אם סיפרתי לכולם,
גם אם מכרתי את חיי..
אני עדיין יכולה לשמור על קלפיי-
קרוב קרוב לליבי.
עדיין אוחזת בכמה מצרורותיי,
ומתחילה להפנים לקרבי-
יש דברים שהם רק שלי,
אף אחד לא יוכל לקחת!
זהו כוחי ועוצמתי,
וגם עוד תובנה לאמתחת.
יש דברים שרק אני עדה,
אני ואלוקים.
הדברים החשובים, זאת עובדה.
ומבחינתי - הם יותר חזקים!!

[משורר מבולבל]

ספינת חיי

בלב ים ספינת חיי שטה
דפנותיה חבוטות מלמעלה עד למטה
לאן היא שטה אין לי אף קצה חוט
זועק לעזרה אין עונה
פשוט איבדתי קשר עם המציאות

והיא עדיין שטה
שם בתוך גלים טרופים
בין להקות כרישים טורפים
במצולות היאוש
בתהומות הטשטוש
ברגעי שפל והצפה של גאות

והיא עדיין שטה
מנסה לפלס דרך בים של שרטונים
בין שריטות לשרוטים בין שירים לשרלטנים
האופק שחור ממשיכה בדרכה גם בלילות לבנים
צולחת נהרות של דמעות חוצה גם ימים

והיא עדיין שטה
על אדי דלק אחרונים מנועיה כבר מכובים
על הרוח שומרת גם כשכלים המצברים
ברעשי התרסקות בקולות מים רבים
אדירים משברי ים
לא עוצרת גם כשהיא ערימה של שברים

והיא עדיין שטה
וצועקת
"אדיר במרום השם"

[ts4]

בסיעתא דשמיא.
רק לפני כמה ימים התחברתי לפורום הנפלא הזה, והנה נפש הכתיבה התעוררה בי, כמו שהייתה בי לפני הרבה שנים...

נשמה
נשמה טהורה,
נשמתי

נשמה אמיצה,
נשמתי

נשמה שנופלת וקמה תמיד
נשמה עקשנית,
נשמתי

וגם אם בתוך הקליפות מתקפלת
תמיד תתעורר,
נשמתי

לאורך שנים, גלויות, אירועים
תמיד בתוכי,
נשמתי.

[אנה]

ואוו פרום בהחלט מוצלח,
נהנת לקרוא פה את השירים שלכם!!
משתפת בשיר נוסף:)

ולמה שמנסה להתקרב,
הלב שלי קופא מסרב-
להתחבר אליך ,לאהוב
להבין שאתה אבא טוב
לחזור בתשובה מאהבה
ולא ממקום של כפיה,

ולמה שאני כל כך רוצה להתקשר איתך
אין לי קליטה,
מרגישה שאני סתם ממעיטה
מהקשר שלנו מהיכולת של
החיבור ביננו, תפילה –
הוא הצינור שדרכו אתה מביא
שפע ,אהבה ובכוחה לרפא, להבריא
אז למה מתפללת בשביל לסמן V

מחפשת אותך ורוצה בקרבה
במקור שלי אני בת טובה
אבל התאוות ועולם ההבל סדקו לי את הנשמה
טהר אותי וברא לי לב חדש
ואני מצדי אעשה את מה שנדרש!!

"ורוח נכון חדש בקרבי"

[טותיייי]

ואני חשבתי
שתהיו איתי
עד סוף העולם
כי הרי אתם
מכירים אותי
יותר מכולם
ומי שחשבתי
שיאהב אותי
צעק עלי בפנים
ומי חשבתי
שיעזור לי
ברח לתמיד
הרי אתם
חשובים לי
מכל אדם אחר
בלעדיכם
לא הייתי כאן
הייתי בעולם אחר
ואתם צריכים
להבין אותי
ואתם צריכים
להכיל אותי
ואני לאט לאט
נסגרת
את האמון בכם
נועלת
ואת האהבה
שנעלמת
מפחדת
אותה עדיין מחזיקה
עד שיבוא יום
והיא תיכנס ללב שלי
בחזרה...
טוהר

[דוד ירושלמי בנשמה]

[אני כותב לכם ממקום מאוד רגיש לא חשבתי שהצליח]
אלוקים אני יודע שאתה כל יכול ואתה יוצר הכול
אבל לפעמים זה קצת קשה לי להבין
ולשמוח בכול
אני בוכה וצועק אבאא תעזור לי
כ"כ הרבה נסיונות בלי מעצורים
וגם כשכבר עברת אחד ואתה חושב שזה נגמר אתה מקבל עוד אחד לפנים
אבל אלוקים אני מבין שהכול אתה יוצר בשבילי לפירטיי פרטים
ולא פעם זה נגמר לא נעים אבל הכול הכול זה אתה בשבילי
תודה אבא!!
||אני יודע שזה נכתב בכלל לא בצורה של שיר אבל תסלחו לי על זה הייתי חייב עכשו! לשתף||

[עדי- 2]

שוב,
ההרגשה הבלתי נסבלת הזו.
ההרגשה שאם רק היה אחרת
זה לא היה קורה.
ההתאפקות, הכיבוש
מכניס בי קצת ייאוש.
ומה יגידו?
זה נעלם?
אז לא, זה לא.
זה נשאר וכואב כמו פצע פתוח.
מחכה שתבוא ורק תסתכל עליו הרוח.
כי אני- כבר ניסיתי.
ולי- זה לא עזר.
הפצע נשאר ואיתו האירוע.
מירון תשפ"א, אני לא שוכחת.
קדושי עליון שעלו לבקש.
לאדיר במרום שיציל אותי,
אותנו.
כעם אחד, לב אחד, בן אחד שלו.

ואין לו עוד אחד.

[אריה 93]

מוקדש לבחורי הישיבות // בין הזמנים ניסן תשפג

הֵם חָזְרוּ, אָמְרָה
וּבָרָק בְּעֵינֶיהָ
הֵם חָזְרוּ, זִמְּרָהּ
הַשִּׂמְחָה כְּמוֹ פָּרְצָה מִפָּנֶיהָ
חֲצִי שָׁנָה שֶׁהָיוּ שָׁם
עָמְלוּ וְהִזְדַּכְּכוּ
חָזְרוּ רַק מִדֵּי פַּעַם
וּמִיָּד מִקִּינָה פָּרְחוּ
וְעַכְשָׁו עִם בּוֹא הָאָבִיב
חָזְרוּ גַּם מֻפְלָאֶיהָ
הִיא מַבִּיטָה סָבִיב
עַל כָּל צֶאֱצָאֶיהָ
כַּמָּה גְּדַלְתֶּם
לְחִישָׁתָהּ סְעָרָה
אַשְׁרֵיכֶם שֶׁלְּמַדְתֶּם
אַשְׁרֵיכֶם שֶׁגְּדַלְתֶּם בַּתּוֹרָה