שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[YK053]

פוסט זה נמחק!

[אנונימית]

מצריים שבתוכי

באדמת נפשי נחרשו
קמטים של ייאוש
בהררי ליבי צמחו
ניצנים של השלמה

לוחשת מצריים שתוכי
דיבורים של
"זה המצב"

מי יכול
את נפשו
מגלות זו לגאול
להוציא את עצמו עכשיו?

ומה עדיף לך נשמה?
ללכת סחור במדבר?
הן במצריים
יש לך הכל...

את אמה עברייה,
וסבלך רב,
נכון
אך מסוכן העולם הגדול

ומצריים שבתוכי
עד היום מדברת
ואפילו שנגאלנו מזמן..

כמה עוד בחיי
תעמוד היא בדרכי
תעצור , תמנע פעולותיי?

מבקשת חירות,
גאולה אמיתית
מכל מיצרי ליבי

חייבת לראות את עצמי
כאילו יצאתי ממצרים
ממצרים שלי
ממצרים שבתוכי

[מחפשת שם מגניב]

בס"ד
אבא פתאום גיליתי שאני לבד
נאבדתי או אולי ברחתי
ועכשיו לא יודעת לאן לחזור
בודדה בישמון

ימינה או שמאלה
קדימה או אחורה
אבודה בדרך
ערפל מסתיר את השביל

מפחיד לי לבד
אי אפשר לחיות בלתך
אי אפשר לשרוד בלעדיך
אין משמעות מלבדך

ואנה אלך
לא יודעת היכן מקומי
איפה למצוא את בוראי
מה כאן לעשות

ניסתי לחפש, התיאשתי
היצר גבר, נשארתי
עזבתי הכל, ברחתי
את אלוקים חשבתי שהפסדתי

אבל דוקא אז מתוך התהום
במקום הכי נמוך
שאפילו לנסות הפסקתי
הגעת אתה אבא
אותי משכת אליך חזרה
הצלת אותי מקור ורוע
מלאבד את עצמי

גיליתי שגם אם ת'דרך לא מוצאת
אבא יודע היכן אני נמצאת
והוא פשוט יופיע
ימשוך אותי אליו
כי אני שלו בלבד
וגם אם חוששת תמיד הוא שם
אפילו שאותו לא רואה

אוהבת אותך אבא הכי בעולם

טוב האמת שפתאום פשוט התחשק לי לכתוב שיר
פתחתי וורד (פעם ראשונה שכתבתי שיר בוורד)
והמילים פשוט נשפכו
תוך כמה דקות כתבתי את זה
וכל זה קרה ממש עכשיו בדקות האלו
מיד שגמרתי שלחתי לפה

ושאפו למקצב שבזכות כל ההשראות פה מתחשק לי יותר לכתוב שירים

[אין על מוזיקה]

שניה ועוד שניה
מחייכת
אך בלב בוערת השלהבת
והיא לא משמחה

דקה ועוד דקה
צוחקת
ובפנים הנשמה זועקת
לשלווה

יום ועוד יום
קורצת
וחשה שחקנית
בהצגה עצובה

שבוע ועוד שבוע
מתפללת
שפתיים מבקשות
"ישועה"

חודש ועוד חודש
מתפרקת
שמה קליפות
באשפה

שנה ועד שנה
כמעט ומתיאשת
מרגישה כמו עלה בשלכת
שכבר לא בעונה...

[מוזיקה זה הדיבור]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

פנה היום

פנה היום
חמה תלויה בראש האילנות
זמן שקיעה ואין שקיעה
מכל הדמיונות
מה שהלב מחפש
מחפש את הלב שלך
מה שנתת היום
מחר תקח לעצמך
ואני יודע שהעולם הזה
נברא רק בשבילי
ואם הלב הזה עוד שומע
תן דעתך שלא תחריב את עולמי

[משתמשת1]

הלוואי
הלוואי שהיא תבוא..
הַלְּוַאי ....
בְּקוֹל בּוֹטֵחַ צָלוּל
חַף מִכָּל הִרְהוּר
תָּשִׂים אֶת הָאֶצְבַּע
אוֹ אֲפִלּוּ בְּמַבָּט
מִין צֵל חִיּוּךְ אוֹ קְרִיצָה
תְּכַוֵּן וְתַכְנִיס תִּקְוָה
מֻתָּר בְּאָסוּר
טַפֵּל וְעִקָּר
בְּכָל מִי שֶׁלֹּא שָׂם יָד...

בַּאֲנָשִׁים טוֹבִים
אֲבָל לֹא מְקַיְּמִים
מִבַּחוּץ הֵם זוֹהֲרִים...

אֶת כָּל הָעֲרָכִים
שֶׁמִּן הַסֵּפֶר חֲסֵרִים
הִיא תִּפְטֹר וְתַפְטִיר
תַּהֲפֹךְ מִכֵּהָה לְבָהִיר

בְּשֶׁקֶט בַּצְּלָלִים
בְּעֹנִי וּבַעֲלִיבוּת
הִיא תִּתְמֹךְ בְּאִי נִרְאוּת

יֵשׁ שָׁחֹר שֶׁנִּרְאֶה לָבָן
וְלָזֶה הָאַחֲרֵי מְיֹעָד
אִם הָעִקָּר חָסֵר
הַטַּעַם מִתְקַלְקֵל...
מְבַלְבֵּל...

אָז לִפְעָמִים אֲנִי מְחַכֶּה
כָּכָה בְּשֶׁקֶט בַּמִּטָּה
אוּלַי הִיא תָּבוֹא ....
הָאֱמֶת , הָאֱמוּנָה....
בֵּנְתַיִם אֶשְׁתַּדֵּל לְהֵאָבֵק בִּמְקוֹמָהּ....

רַק חֲבָל שֶׁאֵין בַּכִּתָּה
שִׁעוּר קְרַב מַגָּע

[הדרי]

פוסט זה נמחק!

[איזה קטע]

@אין-על-מוזיקה

אז נפלתי
וקצת השלמתי
שאני אפס
ונכביתי

אז בכיתי
והתפללתי
אבל תכל'ס
לא עליתי

אבל בסוף
הטוב הגיע
הגל הגיע לחוף
והוא אותי הרגיע

וכל הרע שבא אלי
הוא אותי בנה
כשהעולם היה גדול עלי
אני לא נהיתי קטנה

להיפך אני גדלתי
מכל הקשיים צמחתי
ומכל הפעמים שלא הבנתי
מהם אני עליתי

דווקא אחרי שהפסקתי
לשחק ת'משחק ששיחקתי
דווקא אז אני נבניתי
מהאמת האמיתית שהבאתי

[הדרי]

יום ליום הרגשתי יותר כאב
אני נוסגת לאחור לימין ולשמאל
ורואה עבר שחור,

לא יודעת אם להתחיל מהתחלה
הרי אני יודעת שהכל לטובה ,
פתאום מרגישה תחושה מפחידה
שלוחלשת לי ברגשות אשמה,

למה זה נעשה? אני לא מבינה
פתאום מרגישה יד שמלטפת
אוהבת ומייחלת-

זהו החלטתי!!
לא רוצה להסתכל לאחור
רוצה תמיד להשאר קרוב!
לאן אבדה האמונה?!
הנה אני כאן מההתחלה...

[טותיייי]

מחכה מצפה
להרגיש שלימה
איפה הלב
למה כואב
למה מסתובב
אין זמן להתלהב
החלום שהיה
נעלם ונגמר
החיים בהשהיה
הכל נעצר
והעיניים מצפות
לראות את הטוב
ולהרגיש תמיד
את השם קרוב
טוהר

[חיה במקרנצ'יק 0]

בום
טראח
נפלת בפח
לא שכחת
כן סלחת
הקרב לא הוגן

זה נראה
כל כך פשוט
אבל
מי יהיה פה
בשבילך
ילמד אותך לשוט
בלי עוגן

אח שלי יקר
אל תהיה מנוכר
העולם לא כה אכזר
יהיה טוב מחר
אל תשבור את הכלים
גם אם כואב קצת לפעמים
יום יבוא ונדבר על אושר

[אנה שיינר]

אולי רק הא-ל יודע אבל הוא עדי שזה נכון
שלא חלמתי שזה הוא לא הייתי בכיוון
הרי בשביל זה בדקתי ברשימות ראיתי ת'ניוון
חיפשתי שוב ושוב ולא מצאתי ת'איכון
ורק אז בחרדה נכנסתי לאוור את המיתון
לא בשביל שייכות לא חלילה קשר בלי רצון לשום דנדון
בלי רגש בלי בדיחות קרש בלי חפירות ועם סינון
בלא קרבה בשום מידה בלי שיוכים של האפיון

ומאיפה צנחת מאיפה באת הלעד שם תחכה
מה נסגר איתך למה נפתחת יהא טוב המשכך להיחבא
ומה רצונך בכלל הן כבר נמאס מה גחמתך שאעשה
הן מכבר הכל נגמר נשכח עבר ולכך אמרתי בניקיון אנסה
לא אסגיר לא אבהיר ודאי לא אגלה המכוסה
רק שחררני כבר חנקתני כמה אסבול ואנשא
ולמה זה יועיל לצורך מה תבהיל
מה התכלית של זה הנושא
זה בסדר שלכך אתה רגיל כזקן וכמנוסה
רק עזוב הדחליל הוא לא בגיל
די עם זה זה כבר מבחיל כמה תוכל אותו לנסה
ומה הצליל למה באיזה דיל מה מאיתו אתה רוצה
האם לעד עד המיועד לו תוחיל ותחכה
הן מעולם ולעולם לא היית ידידי אפילו בקנה

[אריה 93]

בָּדַקְתְּ?
בָּדַקְתָּ?
שָׂרַפְתְּ?
שָׂרַפְתָּ?
וְאַתָּה?
וְהַתָּא
שֶׁשָּׁם לְמַטָּה
אֵיפֹה שֶׁשַּׂמְתָּ
אֶת הַפְּעָמִים
שֶׁנָּפַלְתָּ
אֶת הַלֵּילוֹת
שֶׁבָּכִיתָ
הַכֹּל פִּנִּיתָ?
תִּבְדֹּק טוֹב
שֶׁלֹּא הִשְׁאַרְתָּ
פֵּרוּר
שְׂאוֹר
שֶׁלֹּא בִּעַרְתָּ

[פונץ' בננה]

עוד שנכתב עם @טותיייי , התחיל בלי כוונה והמשיך בספונטניות..
בס"ד

אובד עצות
מה לעשות
בימים בלילות
מחפש תשובות לכל השאלות

בוכה בדמעות
זועק בתפילות
מחפש ת'כוחות
להמשיך לעלות

יש נפילות
אבל רוצה את הדרך
יש ירידות
אבל יודע את הערך

וגם שנראה
שאני בורח לקצה
הכוח מתעורר
עוזר להתגבר

ואחרי שעליתי
מפחד להישבר
ואחרי שהתפללתי
מנסה להתחבר

וזה היה לא קל
לעלות על הגל
אך שווה לזרוק את העבר
בשביל להרגיש מחובר

[מא1]

אבא'לה שלי,
אנא ממך, עזור לי להתקדש
להתקרב אליך ולא להפסיק להתרגש,
ורחץ אותי במי האמונה והשמחה
שאבטח בך תדיר וארגיש בלב מנוחה.

שגם אם ארגיש-
כמו כזית של כרפס טבול בדמעות מלוחות
"בפרך" של הבלי העולם והלב מלא באנחות,
שאזכור שכל איש-
גם הצדיק הגדול ביותר את דרכו התחיל
מחתיכה קטנה של פחות מכזית שרק הלך והגדיל..

אנא, אבא טוב, עזור לי לעשות יחץ
גם כשחצי ממני- את כל הקדושה להכיל אינו יכול,
שאבין-
שאתה רוצה שאלחם דווקא מכאן מתוך הדחק הלחץ
ובסוף אהיה ראויה לקבל את החלק הגדול..

אבא, פתח את פי בכל יום לדבר איתך
להגיד, לספר לך ולשתף אותך,
שאחזק את ה רחצה שכבר רחצתי בביטחון ואמונה
וכשתקרא לי שוב כבר אהיה מוכנה...

שאזכה לברך אותך, להתחבר ותמיד בך להיזכר
ולהוציא את "הלחם" מן ה"ארציות" שבו כמה שיותר,
מצה זו המתנה של האמונה, שאתה איתי בכל מצב
גם במ"ט שערי טומאה אהבת, גאלת. אנא, גם עכשיו.

אבא'לה,
זכה אותי להבין שגם לקשיים יש תפקיד
שאברך על ה מרור שבחיים, כי רק טוב הוא מוליד.
ולוואי, שתהפוך לנו כל מר למתוק
ואת ההסתרה- לטוב גלוי. קרוב, ולא רחוק.

שאיטיב לעשות כורך בין המרור למצה
שאשכיל לאחד בין האמונה לכאב שנמצא,
ו...כן בסוף יגיע גם יגיע ה שולחן עורך
שאין אנו ממתינים אלא לאורך.

שגם אם אתבלבל
ואחשוב שנאבדתי שוב,
לא אירתע לא אבהל
כי זה צפון רק לרגע ותיכף יצוף וישוב,

שאזכה לברך אותך, לעורר אליך ליבי
להלל, לשבח להודות ויותיר רושם בי,
מעל הכל, בפסגה, ה נרצה -
שאאמין בעצמי מחדש-אבא, אני שוב רוצה!!!

כי כל מסע אמיתי ועמוק
גם אם התחיל בכרפס דל ולא מתוק,
נגמר בהסכמה שלי, מחדש לרצות
זה הדבר הכי קדוש שיכול לי לקרות!!!

Spoiler

שיר שכתכבתי
בעקבות מאמר מהמםםם שקראתי
וכל כך אהבתי (- של חיה הרצברג)

[shoval]

ככה זה שהלב מפסיק להרגיש...

אתה בתרדמת
אני כבר לא נלחמת
להחזיר תייחסים הטובים שלנו

חי את הרגע
לא מתייגע
להשיג ת'חלומות שאז ציירנו

לא אכפת לך מכלום
שכפל לי בבקשה איזה תצלום
חיקוי של מה שהיה, לפני שעצרת

אתה בכלל לא מרגיש
ואני מתענה לראות אותך אדיש
מחפשת דפיברילטור
כי אין בי חיות
שאתה לא איתי
באלי למות
נזכרת במי שהיית, מבכה
אז תשוב הביתה, אני מחכה.

[מרב]

הוא עמד שם בתחנה.
בוהה,מסתכל,מתעניין.
בוקר טוב,בהיר
אותו הוא גם העיר/האיר.
גלגלי המכוניות אף הן מתגלגלות על הכביש,
והוא עדיין בוהה ומביט.
כמה יפה,כמה נעים.
פלאי הבורא,הכול פה תקין.
ואז,
הוא מוציא מהתיק,מהתרמיל.
את הסידור העתיק.
מודה.
מעלה תפילה לשמיים.
הוא בריא.
הוא מודה לאלוקים.
יש אנשים שאף גם את זה הם לא יכולים
כן להודות,הם חסרי אונים.
דקות חולפות להן,
ואז זה קרה.
המכונית איבדה שליטה.
והוא זה שהיה הניספה.
אך זה היה אחרי התפילה

Spoiler

כל יום שאתה/ה בריא/ה,פשוט תודי/ה לאלוקים!

[טותיייי]

תודה עולם על כולם
על כל מי שפגע בי
כדי שאהיה יותר חזקה
על מי שאעליב אותי
כי שאלמד להוציא בחזרה
על מי שהיה איתי
באש ובמים
על מי שהעיף אותי
ישר לשמיים
על מי שנתן לי
להרגיש לבד
כדי שאדע להתבודד
על מי שנתן לי
כדי שאלמד לתת
על מי שהביא לי
כדי שאלמד לקבל
על מי שהחזיק לי תיד
כדי שאלמד ללכת
על מי שאמר שיהיה איתי לעד
והרגשתי כמו עלה שלכת
על מי שקילל
כדי שאלמד לברך
על מי שחיבק
שאלמד לאהוב
על מי שאמר מילה טובה
כדי שאלמד להחמיא
על מי שהבטיח
כדי שאלמד לקיים
תודה לכם עולם
תודה לכולם
שלמדתם אותי
להיות אני
שלמדתי אותי
הכל
שאלמד את הלב שלי
שהוא הכל יכול
תודה על הכישרונות
על הכישלונות
תודה על הדמעות
על התפילות
תודה על המעידות
על המדרגות
תודה שלמדתם אותי
איך לחיות!
טוהר

[אנה]

שאפו לפורום הזה שמפרגן, ומדרבן..
שמחה שגיליתי אותו

---

נמאס לי מעצמי,
לרוץ אחרי הרוח,
לרפא את הפצעים,
ואת כל משפתוח.

נמאס לי מהרגש-הסוחף,
שבוגד בי לא מעט,
מגרד ולא עוטף,
את מה שבי נבעט.

נמאס לי מהמוזות -
שמובילות לי את הדרך.
פועלות לפי הכריזות,
ואין להן שום ערך.

נמאס לי מלחשוב,
ולנבור בבור פעור,
להעמיק לא לפי הרב,
ולסדר ת'מחשבות בטור,

נמאס לי מלרוץ,
בלי רגע מנוחה,
הגוף שלי רצוץ,
מלחץ כבר שפוכה.

נמאס לי ולא נמאס לי כלום.
עצוב, שמח, אוהבת את היקום.
אבל א'פחד לא יעצור אותי מלקום!!
ולהעיר בתוכי כל תא רדום.

---