שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
-
עוד שנכתב עם @טותיייי , התחיל בלי כוונה והמשיך בספונטניות..
בס"דאובד עצות
מה לעשות
בימים בלילות
מחפש תשובות לכל השאלותבוכה בדמעות
זועק בתפילות
מחפש ת'כוחות
להמשיך לעלותיש נפילות
אבל רוצה את הדרך
יש ירידות
אבל יודע את הערךוגם שנראה
שאני בורח לקצה
הכוח מתעורר
עוזר להתגברואחרי שעליתי
מפחד להישבר
ואחרי שהתפללתי
מנסה להתחברוזה היה לא קל
לעלות על הגל
אך שווה לזרוק את העבר
בשביל להרגיש מחובר
-
אבא'לה שלי,
אנא ממך, עזור לי להת%(#48c9f4)[קדש]
להתקרב אליך ולא להפסיק להתרגש,
%(#50c9f2)[ורחץ] אותי במי האמונה והשמחה
שאבטח בך תדיר וארגיש בלב מנוחה.שגם אם ארגיש-
כמו כזית של %(#4dc3ea)[כרפס] טבול בדמעות מלוחות
"בפרך" של הבלי העולם והלב מלא באנחות,
שאזכור שכל איש-
גם הצדיק הגדול ביותר את דרכו התחיל
מחתיכה קטנה של פחות מכזית שרק הלך והגדיל..אנא, אבא טוב, עזור לי לעשות %(#49bde4)[יחץ]
גם כשחצי ממני- את כל הקדושה להכיל אינו יכול,
שאבין-
שאתה רוצה שאלחם דווקא מכאן מתוך הדחק הלחץ
ובסוף אהיה ראויה לקבל את החלק הגדול..אבא, פתח את פי בכל יום לדבר איתך
%(#4bc0e7)[להגיד], לספר לך ולשתף אותך,
שאחזק את ה %(#49c1e9)[רחצה] שכבר רחצתי בביטחון ואמונה
וכשתקרא לי שוב כבר אהיה מוכנה...שאזכה לברך אותך, להתחבר ותמיד בך להיזכר
ו%(#45c3ed)[להוציא] את "הלחם" מן ה"ארציות" שבו כמה שיותר,
%(#45bfe8)[מצה] זו המתנה של האמונה, שאתה איתי בכל מצב
גם במ"ט שערי טומאה אהבת, גאלת. אנא, גם עכשיו.אבא'לה,
זכה אותי להבין שגם לקשיים יש תפקיד
שאברך על ה %(#47bee6)[מרור] שבחיים, כי רק טוב הוא מוליד.
ולוואי, שתהפוך לנו כל מר למתוק
ואת ההסתרה- לטוב גלוי. קרוב, ולא רחוק.שאיטיב לעשות %(#47bee6)[כורך] בין המרור למצה
שאשכיל לאחד בין האמונה לכאב שנמצא,
ו...כן בסוף יגיע גם יגיע ה %(#4bc0e7)[שולחן עורך]
שאין אנו ממתינים אלא לאורך.שגם אם אתבלבל
ואחשוב שנאבדתי שוב,
לא אירתע לא אבהל
כי זה %(#46bbe2)[צפון] רק לרגע ותיכף יצוף וישוב,שאזכה ל%(#44bce4)[ברך] אותך, לעורר אליך ליבי
ל%(#45bfe8)[הלל], לשבח להודות ויותיר רושם בי,
מעל הכל, בפסגה, ה %(#41bde6)[נרצה] -
שאאמין בעצמי מחדש-%(#47bae1)[אבא, אני שוב רוצה!!!]כי כל מסע אמיתי ועמוק
גם אם התחיל בכרפס דל ולא מתוק,
נגמר בהסכמה שלי, %(#47bae1)[מחדש לרצות]
זה הדבר הכי קדוש שיכול לי לקרות!!!||שיר שכתכבתי
בעקבות מאמר מהמםםם שקראתי
וכל כך אהבתי (- של חיה הרצברג)|| -
ככה זה שהלב מפסיק להרגיש...
אתה בתרדמת
אני כבר לא נלחמת
להחזיר תייחסים הטובים שלנוחי את הרגע
לא מתייגע
להשיג ת'חלומות שאז ציירנולא אכפת לך מכלום
שכפל לי בבקשה איזה תצלום
חיקוי של מה שהיה, לפני שעצרתאתה בכלל לא מרגיש
ואני מתענה לראות אותך אדיש
מחפשת דפיברילטור
כי אין בי חיות
שאתה לא איתי
באלי למות
נזכרת במי שהיית, מבכה
אז תשוב הביתה, אני מחכה. -
הוא עמד שם בתחנה.
בוהה,מסתכל,מתעניין.
בוקר טוב,בהיר
אותו הוא גם העיר/האיר.
גלגלי המכוניות אף הן מתגלגלות על הכביש,
והוא עדיין בוהה ומביט.
כמה יפה,כמה נעים.
פלאי הבורא,הכול פה תקין.
ואז,
הוא מוציא מהתיק,מהתרמיל.
את הסידור העתיק.
מודה.
מעלה תפילה לשמיים.
הוא בריא.
הוא מודה לאלוקים.
יש אנשים שאף גם את זה הם לא יכולים
כן להודות,הם חסרי אונים.
דקות חולפות להן,
ואז זה קרה.
המכונית איבדה שליטה.
והוא זה שהיה הניספה.
אך זה היה אחרי התפילה||כל יום שאתה/ה בריא/ה,פשוט תודי/ה לאלוקים!||
-
תודה עולם על כולם
על כל מי שפגע בי
כדי שאהיה יותר חזקה
על מי שאעליב אותי
כי שאלמד להוציא בחזרה
על מי שהיה איתי
באש ובמים
על מי שהעיף אותי
ישר לשמיים
על מי שנתן לי
להרגיש לבד
כדי שאדע להתבודד
על מי שנתן לי
כדי שאלמד לתת
על מי שהביא לי
כדי שאלמד לקבל
על מי שהחזיק לי תיד
כדי שאלמד ללכת
על מי שאמר שיהיה איתי לעד
והרגשתי כמו עלה שלכת
על מי שקילל
כדי שאלמד לברך
על מי שחיבק
שאלמד לאהוב
על מי שאמר מילה טובה
כדי שאלמד להחמיא
על מי שהבטיח
כדי שאלמד לקיים
תודה לכם עולם
תודה לכולם
שלמדתם אותי
להיות אני
שלמדתי אותי
הכל
שאלמד את הלב שלי
שהוא הכל יכול
תודה על הכישרונות
על הכישלונות
תודה על הדמעות
על התפילות
תודה על המעידות
על המדרגות
תודה שלמדתם אותי
איך לחיות!
טוהר -
שאפו לפורום הזה שמפרגן, ומדרבן..
שמחה שגיליתי אותו
נמאס לי מעצמי,
לרוץ אחרי הרוח,
לרפא את הפצעים,
ואת כל משפתוח.נמאס לי מהרגש-הסוחף,
שבוגד בי לא מעט,
מגרד ולא עוטף,
את מה שבי נבעט.נמאס לי מהמוזות -
שמובילות לי את הדרך.
פועלות לפי הכריזות,
ואין להן שום ערך.נמאס לי מלחשוב,
ולנבור בבור פעור,
להעמיק לא לפי הרב,
ולסדר ת'מחשבות בטור,נמאס לי מלרוץ,
בלי רגע מנוחה,
הגוף שלי רצוץ,
מלחץ כבר שפוכה.נמאס לי ולא נמאס לי כלום.
עצוב, שמח, אוהבת את היקום.
אבל א'פחד לא יעצור אותי מלקום!!
ולהעיר בתוכי כל תא רדום.
-
מי שמאמין שאי אפשר לקלקל
שירים את היד בלי להתבלבלאהמ.. נראה שאף אחד לא הרים
אז כנראה שכולם מסכימים...שגם אנחנו הקטנים,
מול האלוקים האדירם,
יכולים לקלקל בעולמות העליונים.אז אם אנחנו מאמינים שאפשר לקלקל
אז למה לא להאמין שיש אפשרות לתקן?עכשיו בימי הספירה, זמן תיקון המידות
ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות -
כל החיים הם עליות
אמנם פעמים יש ירידות
כל החיים הם רק תפילות
ויש מקום גם לדמעותלא לרדת בגלל אנשים
לא לשים לב למה אומרים
להכניס את הדברים הנכונים
ורק את הרגעים שבוניםתמיד יש לאן להתקדם
וזה לא משנה מה הקודם
תמיד יש לאן לשאוף
ואם לא כנראה שזה לא הסוף!טוהר
-
מי שנמאס לו מעצמו אולי צריך ת'אחרים
במקום לרוץ אחרי הרוח להציק ל...
חלף תוקעו כל פעם טריז אף בראשית הביכורים
לנסות ולהרגיז להחליף את הפנים
הוא לא צריך לרדוף אחרי הרוח לא לרפא את הפצעים
רק להפסיק ולא לברוח מהשמציק לו מבפנים
אין טוב מרגש רק במידה - כשהוא מתאים
לא לנסות נשמות לא ללטוש בו מבטים
לא להרעיד עולמות על כל שטות להניע הסיפים
לא פחד מהצל של עצמו לא לדוש בהבטים
היי רק לא לעשות שטויות לא לרוץ ברהטים
לא להחליף כל רגע צד לערב ת'חברים
לא להפסיק לבחור בטוב - גם לא לשסף את הקוצים
להפסיק להדס אחרי תינוקות לפטפט עם הפוצים
פה ומצפצפים ומה הם כבר יודעים
הרי אין להם ולו קימעא מהרגש של הניצים
הן רק בשל כך רבו נתקעו קצת בעצים
הרבה ואולי רק בגלל אחר - בשל אחיתופלי-יועצים
וכעת הם כבר רוצים על עצמם כה כועסים
איך הרסו כזה דבר איך שברו השמתאים
אוי זה כ"כ עצוב כה חסר במועדים
מה בכלל גרם לו להם למנוע זאת את עצמם הם שואלים
וכמו הד צועק להם עונה את שיודעים
אולי רק בגלל כמה מחבלי כרם שועלים מעט קטנים
שבאחת רגע הסירו רשת פרמו כל החוטים
טענו שאין כלום כי לא היה כלום רק שכבר ראינו את תיקי האלפים
וכמה תיקים מכך יצרו הם מה הם כ"כ אלופים
ומה בער להם ומה רצו מה הציק לנוספים
ורק צמרור קלוש שאריות של החיים
מתנשא אל-על מחכה לשירים
שרק יפנים הענינים ובתמים - ירים השנותרים
ילך אחרי הלב בשלטון בלי מצרים
נכון נסתרות דרכי הק-ל אך השאיר מקום לבוחרים
מי אם לא הוא הציע זאת פרם את הקשרים
מי אם לא הוא יציל מזאת ישיג השמתאיםומידי דברי בו אנה אמצאהו
הזה הוא או השנעים
הו אין מתוק ממנו גדול שבא-לים -
לפעמים הדרכים קשות,
לפעמים הם בכלל לא מובנות.
קשה לטפס,קשה להגיע.
אך הוא נותן לך סולם,
לפחות זה מרגיע!
אבל את,בעמדתך נישארת.
לא מנצלת,לא מתפללת.
הזמן יעבור,
יגיע זמנך השמיים לעלות.
ומה תגידי לו???
נצלי את זמנך,נצלי את ליבך.
אל אבא המשיכי להתקרב.
תפילותייך הוא תמיד יקבל
בכל זמן ובכל עת.
רק תתפללי,רק תבקשי.
והוא הכל יגשים
אל תתיאשי!
רק תתקרבי
הוא מחכה לך בזרועות פתוחות.
הוא אוהב אותך לא פחות. -
לתת לך
כמה פעמים הלכתי וחזרתי הרמתי מחשבות ותוכניות
ולא עלה דבר בכל נשבר
התאכזבתי לא קיבלתי הצצתי ונפגעתי שללתי וחדלתי מלעשות
חייתי בעבר רציתי אותו כאןאבל עכשיו אולי קצת התפכחתי אולי כבר התעוררתי אולי את הזמן לנצל
לתת לך לנהל
להיות שלך לשחרר
בלי דאגה לפזר
את האפילה
תמיד אותך לחשב
וכל הזמן להתקרב
לא חשוב היכן
אני נמצאכמה פעמים באף אחד לא האמנתי התייאשתי ולקחתי הפסקה
מלהיות בתנועה מלהדליק את הנשמה
על קצות האצבעות לא ידעתי לעשות מה להיות ולא להיות בלי מנגינה
וזה לא נגמר גם לא נשאראבל עכשיו...
-
אבא שלי---
ברחתי מהטוב שלך.
היה לי קשה להפנים.
שאתה,-"אוהב אותי".
אז, בחרתי בדרך הקלה.
לחיות בלי אה*בה.שנאתי את הטוב.
ולא באשמתך.
אתה היית קרוב.
זה אני שהתכחשתי,
לקיום שלך---למדתי לחיות בלי חיוך.
ללכת בצד ההפוך.
לחיות בלי אף אחד.
פשוט-התמכרתי ללבד.ועכשיו---
אני מנסה. להתחיל מהתחלה.
להרוס, חומות של הגנה.
להתקרב אליך מאה*בה.
אתה תרפא אותי, אני מאמינה. -
היא לא חיפשה מותרות,
ולא ניסתה לעשות בעיות.
לא חיפשה אוצרות,
ולא טיול חוצה יבשות.לא טיפוס על האוורסט,
או שיגור אל הירח,
להצמיח קרניים,
או טיסה בכדור פורח.לא לקפוץ טנגו,
או להסתובב במעגלים.
לאכול ולאכול ולאכול,
או לשכב כל היום מול הגלים.היא לא חיפשה חופש,
וגם לא עבודה ושיעבוד.
לא בריחה מאחריות,
או להישאר שם ברָדוּד.מה היא כבר חיפשה?
מהי המשאלה?
בכנות כזאת ביקשה -
לקרוע את הים שלה! -
#anchor(רגעים קטנים)
רגע קטן
רגע קטן מאושר
להקפיא לרגעי השטן
להוציא ולהגיש מופשרשניה ראשונה
לגמוע עד תום רביעית
ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה
אחת משישים אז נעבור לשלישיתדקה ואהבה
מרחיבה מוציאה מצרה
שמחה לנפש משיבה
מקלקלת- מתקנת את השורהשעה ארוכה
שעה של קורת רוח בעולם הבא
מימד הזמן צועק שתיקה
אין לך אדם שאין לו שעה -
די נמאס להיות מכורה
כל היום במחשב שקועה
מחפשת דברים
שאסור בחיים
נהייתי מכורה
למילים לסרטונים
מפחדת להיות
מכורה לאנשים
רוצה כבר לחיות באמת
לא זוכרת תחיים של לפני
תאמת,
רוצה כבר להרגיש
מזה משחוררת
מרגישה שלכאן
תמיד נשאבת
מתי אהיה
באמת מי שאני
לעצמי
ולא ירוץ לדברים שאסורים
את עצמי
לא מכירה
מרגישה מכורה
וזה הרגשה נוראה
למה לא מכורה
לדברים שמותרים
למה לא מכורה
לרוץ אחרי אלוקים
למה מכורה
אחרי דברים שאסורים
מתי אהיה מכורה
לדברים האמייתים!
טוהר -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
