שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

טיטו

ככה אנחנו, בדור ה2021. כולנו מבולבלים, לא מוצאים את עצמנו ביום יום. יש רגעים קשים שלעכל אותם גם קצת קשה, במיוחד שאין לצידך אף אדם שיבין אותך.

כתבתי על זה דואט עם @רבקה , מקווה שתתחברו אליו, ותפיקו לקחים עבור הכלל

בית א'
My heart is broken
my heart is pain
they give me all but no tanks
Im wait to rain
that flood my blood
in good feel again
and I wont to go

פזמון:

I need help
but I dont wont that
I need to say
but I dont now what
you only human
but you can do that
becose if you wont
you can be all

בית ב'
I'm sad, crying
who even cares
still, keep going
like no one else

Asks you, really
look at me, talk
your gaze hurts me
stops my walk

Give me a chance
for my future
will be good for us
love me with nature

פזמון:

I need help
but i dont wont that
i need to say
but i dont now what
you only human
but you can do that
becose if you wont
you

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

מיתר

חישבתי דרכיי
יצא לי שדיי
ככה אי אפשר להמשיך

פשוט תשתנה
אחורה פנה
לחשב מסלול מחדש אתה צריך

ואל תאמר
הנה נגמר
ומיד עסקים כרגיל

כי גם כשהניסיון יחלוף
לא זה לא הסוף
זה רק עכשיו מתחיל

אז תתפוס את עצמך בידיים
כי כל השערים בשמים
ננעלו חוץ משער הדמעות
רק דמעה אחת תמיס את החומות

במלחמת היצר
אין רגע של קצר
הקרב ללא הפוגה

ואף אחד לא אמר ש
זה לא קשה
אבל בכל מאמץ עולים מדרגה

ומול יצרו
האדם אינו יכול לו
ללא עזרת בורא העולם

ואם רק נפתחת
דלת כחודו של מחט
הוא ייפתח פתח כחודו של אולם

אז תתפוס את עצמך...

יש לשיר הזה גם לחן חמוד, אבל נראה לי שגם רק הטקסט שלו יכול לעשות את העבודה.
ושוב פעם אשמח לביקורת.

מוכשרת על

כואב לי הראש דמעתי מתגלגלת.
כמה עוד יוכל לשאת אני שואלת
שם הוא מתקבל, פה הוא נדחה.
מערבל הרגשות עובד בלי הפסקה

איך כל הבעיות צצות לידי.
ולמה כמו תמימה אני כזו מין כלי.
שמכניס אותם פנימה ולא מוציא.

כן יש בריאות ומותר להודות.
אבל לא יודעת מתי זה יפגע.
רוצה לבכות את כל הנשמה
ובמקומה נחנקת לה יבבה.

כך ברגע- מחשבה עולה.
וכך היא מטרידה – גם בעבודה.
וזה לא מפסיק לזמזם ולזמזם.
למישו כנראה הרגיש משעמם...

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

ברוריה

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

אילנית

את השיר הזה אחי המיוחד לא יקרא ...תקראו אותו לפחות אתם ...

אתה באמת לא אשם
שמפרצופך השונה אני חוששת
ממלמולי רכלניות מתביישת
עזרה ממני אלייך עיתים בוששת
ועם שק של חידלון את עצמי פוגשת

אתה באמת לא אשם
שלזמנים אני קוטעת אותך בצמיחתך
נותרת דמומה לצפות בפריחתך
במקום להושיט יד, לתמוך בהצלחתך
אנא, סלח לי, גם כשאני במצבי בריחה

אתה לפעמים כן קצת אשם
לא מתחשב, ללא הסתכלות והבנה
מתקש להכיל גם אותי בתמונה
דורס אותי בטעות. לא בכוונה
ולפעמים בפיך אני נהיית לצחוק ולשנינה

אז אולי שנינו אשמים- ככל הנראה
ובינתיים, נמשיך לשאת את אשר ביננו קורה ...

margalit

אני לא מהאנשים שיש להם אומץ לפרסם כתיבה שלהם
(בכל אופן הכתיבה מראה את מה שיש בלב וזה קצת להיות חשופה...)
אבל לא יודעת למה החלטתי לכתוב פה שיר אחד שלי
אולי האומץ לעוד יבוא בהמשך...

זאת הייתה הפעם הראשונה
שקצת איבדתי ת’אמונה
בכיתי כמו בתאונה
זה קרה לאחרונה

האמונה בעצמי קצת אבדה
הרגשתי את החרדה
ידי ברטט רעדה
זה היה ממש טרדה

מי שאוהב לא פוגע
ומי שפוגע לא שווה ת’כאב
מי שאת ליבי יודע
ישמור עליי כמו זאב

התפכחתי, הבנתי הכל
למדתי לשמוע את הקול
עברתי את זה המכשול
כבר לא אכניס לעצמי עוד גול

מתחרטת על מה שקרה
אשים לעצמי את זו המטרה
להתחיל להיות עם בקרה
אקיים את זו ההצהרה

מי שאוהב לא פוגע
ומי שפוגע לא שווה ת’כאב
מי שאת ליבי שומע
ישמור עליי כמו זאב

זאב

דברים אחדים/שסוברים אנשים/
וכותבים לפעמים/ונאנחים לפרקים/
וכואבים כאבים עצומים/ולעיתים מיוחדים/
לוקחים חלקיקים/ובונים מגדלים/
גדולים ועזים/ שקורסים ומתנפצים/
ומתפזרים למעמקים/וצצים ועולים/
גונחים וזועקים/ושבים ומתחברים/
ועפים לשחקים/ועולים ועולים/
בצבעים מדהימים/שמחשיכים והולכים/
עד שמתנפצים לרסיסים/בצבעים זוהרים/
שלאיטם נהפכים/לדינזאורים מוזרים/
גדולים וחזקים/שמהלכים אימים/
על האנשים והילדים/העטופים והרועדים/
עד שמתעוותים והולכים/ונהפכים לכבשים/
רכים וענוגים/שמלחכים עשבים/
המתמעטים ומתמעטים/עד שהמבחנים מתחלקים/
והעטים נשלפים/ולמלאותם אנו מתחילים/
ומצליחים?

הללויה

אוקיי, זה הפעם הראשונה שלי, אבל כיוון שאני כותב די אישי ועם פרטים ביוגרפים מפורשים אני מפרסם כאן רק יצירה חלקית ולא גמורה, אולי בהמשך אפרסם שיר באורך מלא.

שמור את דמעותי בכלי עשוי קריסטל \ ----
כבד את מיסתרי \ שזורמים משתי עיני \ דומים לדם
אל תשימני אדם \ שגאוותו בדם \ במאמציו ודמעותיו

אני מאמין שיש לך את הכוח להושיע \ להודיע \ להעיף אותי החוצה מכאן
אני מאמין שאתה יכול להראות לי \ לעשות בי \ תכלית ויעוד של הצלחה

לאן אני יכול יותר לרדת?
התלכלכתי כדי שאוכל לשבת
רוצה לנסות שוב אך לא מרגיש שזה חשוב
חולם על סוף הירואי לסיפור

ועדיין...

אני מאמין שיש לך את הכוח להושיע \ להודיע \ להעיף אותי החוצה מכאן
אני מאמין שאתה יכול להראות לי \ לעשות בי \ תכלית ויעוד של הצלחה

הללויה

את השיר הזה כתבתי אחרי שהכרתי נער חילוני, ילד בן שבע עשרה שעובד יותר מעשר שעות ביום בשכר גבוה, גר בדירה משלו ומחזיק בחסכונות של 100,000 ש"ח, הוא היה נראה מאושר, מרוצה מהחיים במובן מאוד יסודי וכתבתי שיר מנקודת המבט שלו.
זה אחד השירים היחידים שכתבתי באנגלית, וכיון שאיני יודע את השפה הזו בכלל (כדי לרשום אותו נעזרתי בגוגל) יתכן שיהיו בו שגיאות דקדוקיות ואולי למעלה מכך.
רשמתי אותו באנגלית למרות זאת מפני שהמסרים שלו נראו לי מורכבים ורציתי לפזם אותו בחופשיות.

I live alone, I live with love
We live together, we are smart and fun

I'm Happier
But happiness is not all
I'm Happier
But happiness and not more

Easy It Comes Easy It Runs
Easy It going to sky
Easy it's gone
.
I'm Happier
But happiness is not all
I'm Happier
Maybe not happy more

תרגום:

אני חי לבד, אני חי עם אהבה
אנחנו חיים ביחד אנחנו שמחים וכיפיים

אני מאושר, אבל אושר זה לא הכול
אני מאושר, אבל מאושר ולא יותר

בא בקלות, רץ בקלות
עף לשמים בקלות, נעלם בקלות

אני מאושר, אבל אושר זה לא הכול
אני מאושר, אולי לא מאושר יותר

אם אני יוציא אלבום, זה יהיה השיר הפותח...

ציפור שיר

פוסט זה נמחק!

תמר מהמרכז

פוסט זה נמחק!

הללויה

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

@ציפור-שיר @תמר-מהמרכז @הללויה אסור להגיב כאן או להחמיא.

ציפור שיר

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

אייצ'ית

@אינספריישן אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:

@ציפור-שיר @תמר-מהמרכז @הללויה אסור להגיב כאן או להחמיא.

נכון!
בדיוק בשביל הטיפים/הערות/הארות נועד הנושא של טיפים לכתיבה.

אינספריישן

פוסט זה נמחק!