שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
מלחמה,
כמה נורא,
מסתתרים במקלטים,
רועדים ממחבלים,
ילדים רואים את הוריהם נרצחים,
תינוקות מהבומים נבהלים,
אמא אמא הם בוכים,בידיים קשורות וראשים מורכנים,
הולכים השבויים,
מעליהם רובים דרוכים,
לכל תזוזה מחכים,הולכים ברחובות,
רואים גופות,
מחוררים מיריות,
אנשים מתבוססים בדמם,
עזרה, מתחננים,
רק האדמה שומעת זעקתם,
ובשקט שותה את דמם,ילדים מסתובבים,
עם עיניים קרועות,
מתחבאים מתחת למיטות,
את הנשימה עוצרים,
ולא זזים,
כשמחבלים בביתם מסתובבים,
עשר שעות ואפילו יותר,
שוכבים כמתים ואת חייהם מצילים,
חיילים את ננפשם מוסרים,
ובקרב נלחמים,
מגינים על אזרחים,
ואנשים מצילים,
ו
אלף פלוס הרוגים,
קרוב לאלפיים נפגעים,
מאות נעדרים,
ומאות חטופים ושבויים
בפחות משבוע,
האם שואה שניה הגיע?מראות שלא ישכחו,
תמונות שלא ימחקו,וכשבנו רוצחים כצאן לטבח,
לנו נותר רק לצאוק:
נקום את נקמתנו,
נקום את דם ילדיך,
שנהרגו על קידוש שימך,
ותעזור שהמלחמה במהרה תיגמר,
ושאנו מהצרות ניגאל, אמן. -
@בסוף-תמיד-יהיה-טוב
דבר ראשון תודהההה...
כיף לקבל תגובות
ויש לי עוד שיר...(בלי מנגינה...)
כתבתי על בסיס משהו שמצאתי.... ממש לפני חג הסוכות-על אח שלי שכבר לא איתנו
...
שמחה מסוג אחר
איך שמחים בחג שאתה לא פה?
יש דפנות ויש גם סכך
הסוכה אותה סוכה רק ההרגשה כבר לא,
אתה כבר לא יושב איתנו בשולחן,
לא מנגן
ולא מבשל
ולפעמים נצבט הלב
והגעגוע גדול
ובאים אורחים ומחפשים אותך בעיניים
ואין אותך כאן...
ויש רמקול עם שירים
בלי הרבה חיוכים
אבל כשאני מסתכלת ממש חזק -
אני מצליחה לראות אותך קצת עם העיניים,
גם השנה אני שמחה בחג
נכון, זו שמחה מסוג אחר
פחות הופעות עם קצת שירים
ועם כל זה שמחה!
יחד עם המשפחה שלי המהממת
הקב"ה זיכה אותי!לא יודעת עם זה הכי בכללים של שיר...
מה שכן-זה הכי אמיתי וכנה... -
הקורונה נגמרה
מזמן עברה
כאילו נמחקה
כבר כימעט שכחנו אותה.פתאום הגיע מלחמה
החזירה אותנו חזרה
בישיבה בבית בחוסר מאס
בזכות חמאס.כשאין אוטבוסים
למידה בקווים
בשיעורים מוזרים
שחייבים להקשיב.ש'תבית נימאס כבר לראות
ואין כבר מה לגלות
אותם ארבע קירות
אותם חורים בתיקרה.זה מרגיש
שחזרנו לאותה נקודה
לאותה הרגשה
לאותה תקופה
כאילו הזמן עשה חזרה.||פשוט הרגיש לי אותו דבר כמו הקורונה
וסליחה הדרומים והצפוניים
שזה התחושות שלנו
ואתם או בממ"ד או לא בבית
תמיד איתכם
️ || -
@עדי-3 @אילן-פ @חכם_בלילה
בפעם הבאה שתהיה חריגה מהנושא- הוא יינעל וחבל.
אתם וותיקים והכללים צריכים להיות ברורים לכם!! -
פוסט זה נמחק!
-
הלב שלי הוא לא מחסן
למרות שיש בו דברים ישנים
הלב שלי הוא לא קמצן
נותן את כולו לאחריםהכאב בו לפעמים מתחזק
למרות שלא נראה לעולם
הרצון בו כדי להתחזק
נמצא ותמיד קייםלפעמים יש לו אירוע
יש פעמים שהוא פגוע
לפעמים הוא מוחל וסולח
ולפעמים הוא גם לא שוכחאחרי שנים שהצגתי
אני בסוף למדתי
שאני מפיקת אירועים
של הלב שליטוהר
-
תקופה
גם זה יעבור
אנחנו לא ניפול בבוראל תיבהל מהמציאות
אנו נעבור זאת בקלותתדע בוודאות
יש כאן אלוקותה' משגיח עלנו ושומר
זה לא יחזור יותרלכן תתחיל להתגבר
ואת הפחד תשחרר! -
בעשרים ושתיים לתשרי, בבוקר לפנות,
יצאו בני בליעל אלינו, להשמיד ולענות,
ואין בהם חמלה על זקנים, ולא על בנים בנות,
ופחד סובב בחוצות, ממזרח שמש עד פנות,
מאיתנו נאלצו לסגת, ואת בתינו לפנות,
יצאו לוחמים מביתם, והותירו אלמנות,
ותינוק שאל איה אב, ומי יוכל לענות,
וקול קורא בעדת אל, לפלל ולהתענות,
אולי יעירו רחמי אב, את מה שנגזר לשנות,
אולי בצערינו יראה, יקבל זעקת לשונות,
האם קפץ באף רחמיו אל, האם שכח חנות? -
פוסט זה נמחק!
-
בואי כלה!!
למעלה
חופת כוכבים
ונשמות הסבים
באו לשמוח
עם רעים אהובים
יום כפרה,
שמחה טהורה,
ושמלה צחורה
עטופה בשורה
בואי כלה,
המנגינה כאן כובשת,
בואי כלה,
הרוח לוחשת,
גדול המעמד
ואבן הפינה
לבנין עדי עד
והשראת השכינה
בואי התחילי
חיים חדשים
בואי נצלי,-
רגעים נרגשים
שאי תפילה
היא גדולה, היא עולה
בואי כלה
בואי כלה!||השיר נכתב לאחותי
שזוכה בעז"ה בעוד יומיים(!!) להתחתן,
ברגעים מרגשים שאין מילים-
באים לי השירים....
(השיר נכתב ממעמקי הלב!- ועושה לי צמרמורות כל פעם מחדש!)
שנתבשר רק בשורות טובות!!!|| -
שואלת תשובה
סוגרת חלון
משלימה כתיבה שבוערת המון
שנים וימים שזה חבוי
שאלה בלי תשובה שהיתה על כבוי
היה לי ברור שזה כח אין סופי
שהכל ממנו כזה טוב ובא לי יופי
וברגע אחד
בכבאב שמפלח
שמדמם ת'נפש
זה צף
זה צץ
בנשמה
ומשפיע עלי
ברוחני
בגשמי
.
ובעת זו אני עדיין שואלת,
תשובה.||שיר כנה ואמיתי שכתבתי אתמול ואינו משתמע לשני פנים...
מאמינה שבאמת זה טוב והכל מרצונו הטוב של אבאלה
ומאבא טוב יוצא רק שפע טוב
אבל הרגש שבי קיים ובעז"ה נעבור גם את זה
אין עוד מלבדו יתברך!!!
אין כמוך אבא!
תודה.
(היה לי חשוב לכתוב זאת כדי שחלילה לא יבינו לא נכון שאני באה בטרוניה לבורא עולם וחלילה שברגע של כאב אני שוכחת אינסוף טובות)|| -
מרגל להשכרה
סדרה ישנה
אייל גלבוע הפך לנוסטלגיהסוף העולם דרומה
הכל קורה באנטרטיקה
ספר חדש כל שנהספר חדש יצא
דופליקטים,והכל פנטזיה
מחכים בציפייה
לספר הבא שאולי יצא עוד השנה? -
אחרי תקופה ארוכה
ללא טלטלה
הרגשתי שזה עבר
עם הנסיון הזה גמרתי לעד.שוב לא אפול
וירצה לשמוע שיר
שעדיף שלא הכיר.הרגשתי שגדלתי
שהינה בתקופה הזאת קפצתי
עשיתי המון
התגברתי על מליון.ואחרי תקופה
שוב לא בכוונה
מצאתי תצמי
מאזינה בקביעות
לשירים עם הרבה רעילות.פתאום ירדו החומות
אין איסורים
וגם לא גדרות
מותר לשמוע הכול.ניסתי לתפוס את עצמי
הרי החלטתי שעם זה הפסיק
אז למה פתאום זה שוב מזיק?
למה אני חוזרת לאחור?.מהר מחקתי
זכר לשירים לא השארתי
הנגן טהור ונקי
אין זכר לתקופה שעברתי.אני יודעת שאחרי כל הבטחה
תבוא שוב המעידה
אך בפעם הבאה
בעזרת ה' היא תיהיה יותר בקטנה. -
אתה מכיר את זה שהדמעות חונקות אותך?
שאתה לא מוצא את עצמך?
שכל מה שאספת בורח לך?
שהבניינים שבנית נופלים עליך??ואתה מרים את העיניים
ושואל את השמיים...
"איך אני צריך להתקדם מכאן?"
ואז אתה מנסה לחפש סימן...אז, מהמקום הזה- בדיוק משם!
תקשיב שניה! כי שמעתי משהו חכם..."כשעולמך חרב עליך, ראה זאת כהזדמנות פז
להתחיל בבניית עולם חדש וטוב יותר"וגם תזכור:
שמהחושך אפשר לראות רק אור"יאלה מחכה לראות אותך עולה
ובעיקר רוצה...
אתה לא לבד!
תשלחו לאנשים שמחכים לשמוע את זה...
-
דני סנדי יונתן ועוד כמה חברים
לשנת התגלות יוצאים
במשך שנה לא יהיו בבתים
כל אחד יגלה בעצמו מקומות חבוייםכל אחד ביבשת שונה גר
ששמה שונה לפני הפיצוץ המר
אחת היא חדשה ומתקדמת
השניה בורחת מזה כמו אש שלא מרחמתדיויד המפונק שבחבורה
רב עם דני ללא הפוגה
כמה הטכנולגיה חשובה
וכמה היא מועילה
אך דני בשלו
מוכן להלחם על יבשתו
אפילו ששומעים את שמה
אף מעקמים
הוא יודע שכך חנכו אותו ההורים
למרות הויכוחים שלא נגמרים
הם בסוף החברים הכי טוביםקותי רוכב הברקים
מגיע לבדוק את הבחורים
את כוחם ועוצם ידם לגלות
האם יוכלו לרכב על העוף הענק
בעל שתי הגולגולותהשנה הייתה לא כפי שצפו
הדופלקטים לחייו של דני נכנסו
לא עוד בחור רגיל
לא עוד בחור כמו שאר בני הגיל
בחור עם כוחות
שאותם זירו רוצה לכלותדומיה
גבורה
הגנה
נאמנות
אלו האפשרויות להדפקלוטות
דופלקטים רבים נהרגו על השבועה
והסקנדרים לא באו לעזרהוהמסר שלקחתי:
גם אנו לפני כמה שנים טובות
נשבענו על עשרת הדיברות
במשך השנים שהגויים רצו לכלות
תמיד עמדה לצידנו זכות אבות
במשך ההסטוריה והגלויות
היינו חזקים מול הסופות
לא נכנעו
את דתנו לא המרנו
מאיימים שאותנו יזרקו לים
אך הקב"ה תמיד מצילנו מידם
יש בנו כחות על אנושיים
אפילו ברקים אותנו לא מחשמלים
אנחנו לא צריכים בייסים וסקנדרים שיעזרו
רק התפילות הבקשות והתחינות לצידנו יעמדו
ובקרוב ממש נשמע את קול שופר של:
משיח צדקנו
||למי שלא הבין את ההתחלה רוצו מהר לקרוא את 'דופלקטים'||
-
לכמה דקות
לחזור אל העבר
היו לי דיכאונות
חלאס זה נגמראבל נחמד לראות,
איך הצלחתי להשתנות.לכמה זמן
לשחזר מה שהיה
איך לא היה לי מובן
שהכל זה אשליהוהנה אני כאן, איתך.
הארת לי את החשיכה.אז חזרתי קצת
ועכשיו אני מודה לך
שאני לא אותה בת
ושאני עוד נמצאת איתךכמה שזה ברור-
ככה זה לא מובן מאליו.||אני מפחדת
אני מאושרת
אני משקשקת
אני מחוברתהשם....
נכון, הכל יכול להיעלם
אבל אני כבר במקום אחר
ואני רוצה להתקדם.תתן לי, בבקשה,
לשכוח מכל מה שהיה!
פשוט לפתוח דך חדש
בבקשה!||
