שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
@לבנת-צבי אין להגיב בשרשור השירים. מגיבים כאן:
https://miktzav.com/post/228921 -
היי, אני לא מגדירה את עצמי ככותבת שירים אלא סתם- אוהבת לכתוב מה שעולה(בתקופות בחיים), כשיוצא...
כתבתי את זה על תקופת ההתבגרות\גיל הנעורים:לפעמים נראה שאין מוצא
אתה נמצא בתוך מבוך
מרגיש כאילו אין עתיד
נבהל כשגילתה כמה אתה מפחיד
המחשבות ממשיכות להיסחף
הדמיונות ממשיכים להידחףמחכה שמישהו יעיר אותך משנתך
לקום מהחלום, מהסיוט,
ובסוף כשאתה לא מצליח,
אתה מגלה שזאת המציאות.היא כואבת ולא קלה
אתה מנסה לברוח הכי רחוק
ומגלה שזה רק מחזיר אותך
ככל שאתה בורח יותר רחוק
אתה נכנס לזה יותר עמוק
כי גם אם אברח- זה יישארלכן צריך להיזהר
לחשוב, לא לרוץ ולא למהר.
אם רק תדע איך להתמודד
להתקדם צעד אחר צעד, להתמקד
למצוא פתרון לבעיה, לא לברוח-
תרגיש מלא ביטחון וכוח.
תמלא את עצמך בסיפוק
ואז תהיה מאושר, בדוק!המחשבות השליליות יתפוגגו,
מחשבות טובות וחלומות ירקמו.
תראה עתיד יפה ומואר,
תבין כמה אתה יקר.תודה
-
לא שלי
לנוח על זרים
של דפנה
או של ורד
לשיר שיר הלל
מהנץ
עדי ערב
להביט מראש ההר
מלמעלה
אל התהום.
להשקיף משם
בנחת
אל תבל שתסער
ותהום.לחוש ברום הרקיע
זה טוב,
במידה.
כי יש ויש,
פסגה מעל פסגה.
וטוב יותר לשאת מבט
אל על.
כי גם מהמקום אשר
אתה עומד
אומרים לך:
גדל! -
מתי הסוף???
יש לי סיוטים בלילות
כול רעש של מטוס מבהיל אותי ברמות
כול רעש שהולך ומתחזק
נשמע כמו אזעקה
איך רוצים שאתחזק!!!!!!
כול לילה אני לא נרדמת
ורק על מלחמות חושבת
קול של אזעקה
פיצוצים של מלחמה
נשארים במוח
ולי כבר אין כוחרוצה לבכות בלי סוף
ושהכול יהיה כזיוף אחד גדול
אני יודעת שאלוקים עוזר
מושיע ומגן ועוזר גם לצבא להילחםאני יודעת שבסוף יהיה טוב
אך מי יודע מתי כבר יהיה הסוף???????? -
בא לי לדבר קצת על אושר
בסוף תמיד מגיע הבוקר
אבל כשהאור מתחיל להפציע
נראה שיש משהו קטן שמפריעאני לא יודעת אם זה חוסר באמונה
אולי זה בסך הכל לא יותר מהקטנה
לא מאמינה שמגיע לי יותר
הרע זה הדרך, אבל הטוב גם עובר.בא לי לדבר קצת על חופש
היכולת לבחור בטוב מהנפש
משהו אמיתי שמנקה את הרפש
הזמן שבו זורחת עלי השמשלא יודעת מה זה אומר עלי
ככה למדתי להכיר ת'עולם
השיחרור מגיע מלב מושלם
והלב שלי רק בדרך לשםבא לי לדבר קצת על טוב
בא לי לדבר דברים טובים
מפחדת אפילו לחשוב
שמא יבואו דברים רעיםבא לי לקבל את הטוב
חייבת להשקיע מאמץ
לפעמים חושבת לעזוב
רק כדי לפוצץ ת'נפץליפול
אבל מבחירה
לעלות
דרך הרע -
אתם חושבים שקל לי בחיים
כי אני כל היום צוחקת
אני צוחקת כל היום
כדי שלא ישמעו תפעימות לב שלי
את הלחץ שבי
את מה שאני עוברת
את מה שלאף אחד בחיים
לא מספרת
אני גם ילדה שמתמודדת
זה שאני מחייכת
אני מסתירה את העבר שלי
זה שאני שמחה
כי אני מנסה להכניס בי אמונה
אגלה לכם סוד
שהאמונה זה מה
שמחזיק אותי בחיים
זה מה שווה לקום אליה כל בוקר
אני מביעה אהבה
כי זה מה שאני חולמת
אני כולי נתינה
כי זה מה שאני עליו נלחמת
אני נלחמת על הלב שלי
שימשיך בכל יום לפעום
כי תכלס בננו
לא קל לקום לפעמים
לעוד יום
טוהר -
קשה לחשוב
לא קל לאהוב
כיף לחלום
על דברים
שאין כח לעשות.בהתחלה עושים
כי מנסים לרצות
את ההורים
ואחרים.שגודלים חושבים
למה עושים?
למה רוצים?
שמבינים את זה
רק מראה לך
שבחרת בחיים.||שיר שכתבתי אחרי הרצאה בסמינר ב5 דקות
מקווה שתבינו תרעיון || -
היום בשביל המחר-
תמיד יש את המשפטים האלה,
שמלחיצים אותנו להיות כאלה.."כל אחד אוכל את הסיר שבישל"
גם בשידוכים, בעבודה- ובכל דבר אחר
אומרת בקביעות המנהלת..."רכושנה עכשיו ידע בהיסטוריה
כדי שתרדימו את ילדיכם הקטנים בעז"ה
הסיפורים והידע הזה- יעזרו להם להירדם.."
מדקלמת לנו המורה הותיקה להיסטוריה..."מי שעכשיו לא תלמד במתמטיקה
היא תשקע!-ואיך תסתדר בראיון עבודה?
זה נראה לכן צחוק או מה?
אני פה מורה עם וותק של 40 שנה...
אומרת המורה למתמטיקה...ובכדי שתוכלי לבשל לילדים
ולא לטעות
בסירים וכלים,
את חייבת ללמוד עכשיו בדינים
אחרת תצלצלי לבעלך לכל שאלה?
זו לא הדרך הנכונה
אומרת המורה לדינים..."ובכדי להיות איתקסטית מקצועית
אתן חייבות עכשיו להיות מאה אחוז באנגלית!!"
אומרת בבטחון המורה לאנגליתובכדי להיות אם טובה בישראל
כדי שתוכלי לכתוב פתק לילדך בעתיד- שיאחר...
איך תסגנני את הפתק?-
בשביל זה את חייבת להשתתף בשיעור הבעה...
אומרת המורה להבעה...ואם יום אחד תכנסי לקנות לתינוקך הרך
בגד חדש,
ותראי בחנות אחד פלוס אחד וחמישים אחוז
איך תתמודדי עם זה?
מגזימה שוב המורה למתמטיקה...ואז ניגשת אני-
לאמא, אחות נשואה וגיסה חכמה
ושואלת:"האם זה באמת עזר, הלימודים בסמינר?"
"מי זוכר?"- צוחקות אחיותי הגדולות
"ואגב, בעבודה לא ביקשו ממני מתמטיקה
עזבי, הכל שטויות- החיים נמדדים בשעות הקשות"-
עונה גיסתי...
"אני זוכרת את המחנות, השבתות, וההפסקות"
זה הדבר היחיד שנישאר לי בראש...- אומרת אחותי..ר-ג-ע
האם המורות טועות?
לא חיות פה בקרקע?
אז אולי עדיף לי קצת יותר להשקיע
בדבר האמיתי
בבנית אישיותי?!
משהו שלעולם ישאר שלי!!||מציאות מדברת
בסופו של דבר זה גם חשוב...
אבל יש דברים יותר חשובים...
(אגב, אלו משפטים אמיתיים של המורות!!!
)
אשמח לתגובות, הערות והארות מיצידכם...
תודה!|| -
אני מאמינה
אני לא אוהבת את הבלבול שיש לעולם להציע
אני לא אוהבת את השקר שיש בעולם
את החיוך המזייף
את האיפור המסנוור
והפילטרים בפרופיליםאני שונאת את הדממה המעושה בחדרי ההמתנה
אני שונאת כל מה שקשור לאמון שרקום בבגידה
אני שונאת את האמת המזוייפת שמכורים במתנה
את הרגעים שהתמונה מסתירה את הכוונהאני שונאת את כל האנשים המעושים
שונאת את המכורים לבגידה
שונאת את המורגלים לשבירה
שונאת שאוהבים שגרהאני אוהבת בעיקר את אלו שנלחמים בכל הנ”ל
שלא מרימים ידיים
אלא את הראש מעל המים
גם בימים שהסערה סוערת
מאיימת לכלות שארית שנשארת
אתם עוד ממשיכים לשבור כלים
אתם עוד ממשיכים להאמין
ולסלוד תרקובות של אחרים
העולם נברא בשבילכם
העולם מאמין במי שחי
ולא במי שחייו מנוהלים
תמשיכו ,כמוני, להיאבק
להיאבק על זכות קיומינו
להיאבק זכותינו הבלעדית
להשאר חיים כבר ששת אלפים שנים
אני
מאמינה
בכם.||יש מילים שעדיף שלא אוסיף אחריהם מילה||
-
בס"ד
~ התסכלות של מציאות~אל תתבלבל בין מי שאוהב,
למי שאויב.
תתקרב לאנשים שיעשו לך
טוב בלב, ולא חור כואב...אל תהיה כפוי טובה,
לזה שמכיר תודה,
כשיהיה לו-
הוא יחזיר לך חזרה..אל תצעק,
זה לא מה שיעשה אותך חזק.
תדבר בנועם,
תדביק תעולם.אל תאחל שבוע פצצה,
כבר ראינו מה קרה..
תאחל שבוע עם ברכה,
יברכו אותך חזרה.אל תתייאש,
תמיד תמשיך לבקש.
גם מבלי שמגיע לך,
תטוב הוא מעריף עליך.אל תרחם על אכזרים,
הם מתנהגים כמו חייזרים.
תרחם על צדיקים,
תעשה איתם חסדים.אל תשבר,
תנסה להתגבר.
מתוך כל הקושי,
תראה שתמצא בו קצה של יופי.
-
לאחרונה מסתכלים עלי
מצד מוזר
אני שואלת ועונה לעצמי
כמובן
כי אין מי שיענה לי
כמו בכל שלב בחיי
ואולי כשהיא תבוא
זה כבר יהיה מאוחר
למה אין לי
את האחת הזאת
שתבין גם בלי שאדבר
כי לא כל דבר נעים לי לספר
חברות מהכיתה
יחזירו לי בשאלה
כי הן לא יודעות
באמת מה קרה
וחברות מהצ'טים
חוזרות אלי אחרי שעה
וזה אולי בתקווה להבנה
האם מישהו אי פעם יבין אותי?
אוו שאחיה לבדי?
א.מאהבתם? חושבים שצריך לשנות משהו? להוסיף?
אשמח לתגובות!
-
בחוץ יורד הגשם
שוטף את הרחוב הצר
בפנים הלב סחוט
והדמעות שיורדות מרמזות על שעבר...פותחת את המטריה
אחרי ששבעתי מלהתרטב
הגיע הזמן למצוא מזור
לרפא אחת ולתמיד את הכאב.די, כבר נמאס
איך שזה קורה לי שוב ושוב
עוד לא הבנתי שאני אשמה
ועלולה על אותה טעות לשוב.עדיין, אותה החשיבה המקובעת
'נו, שישתנה משהו', בלב שלי אני צורחתמדמעות בעיניים- לסומק בלחיים
העצב איכשהו נשכח
וכעס במקומו נכח
'איך את לא מבינה?' הטפתי לעצמי,
אם לא את תשתני, אז מי?! -
בא לי לקרב יהודים
שיהיו כולם טהורים
ימחקו את הדברים הרעים
יתנתקו מעבירות וחטאיםבא לי לחבק נערים
לרכך להם את היצרים
לטפס איתם על ההרים
לתת תקווה לכל הבחוריםבא לי לעזור לכולם
בא לי להאיר ת'עולם
אז אם אתה רוצה לשמח אותי
בבקשה תתחזק בזכותיתודה רבה!
-
לא שלי
אמא
לו תדעי
כמה
היה לי קשה
ולא קלאמא
עמוק פנימה
פרפר לו ויתור
כבד משקלכמו שתיקה
שהותירה
שפה נשוכהכמו הכנעה
שהותירה
קומה נמוכהטיפות מליבי
שזלגו שמזגו
ים דמעות
לעיתים גם מעותמול התגברות אחת
מתוקהלא רק ללאה
את חשת
ולחשת
מתנת חיים עוצמתיתגם לי מכוחך
את נתת
ונטעת
את הכוח לבחירה אמיתית. -
העולם לא אוהב חלשים
לעולם אין כוח לרגישים
יש העדפה לכאלה שמתקתקים עניינים
לכול האלה המענייניםאבל הם לא יודעים, שוכחים
שאותם אנשים לא אוהבים
להיות החלשים, הרגישים
האחרונים, המשעממיםהם מנסים להוציא מעצמם, להראות
אבל לאף אחד אין זמן לראות
הם רוצים לעניין
אבל אף אחד לא מתענייןהם לומדים לגדול מהכאב
לאחות לעצמם את הלב
הם לא תמיד מצליחים
במיוחד שאין להם מעודדיםרבות הם שואלים את עצמם
מהי המטרה שלהם בעולם
הרי הם לא מהזן המושלםואם היה שם אחד בשבילם
שהסתכל להם חזק בעיניים
שיזכיר להם שיש אבא בשמיים
שאותו לא מעניין מה חושב העולםשהוא יודע את האמת
את הרצון שאף פעם לא מת
את התקוות, הכישלונות
ובדיוק אותם הוא מחפש
אותם הוא הכי אוהב.||כתבתי אחרי שפגשתי אחת כזאת שאולי יש כאלה שיקראו לה חלשה אבל עם פנימיות מושלמת!!!||
-
|-אבא
אני רוצה לעבוד אותך!
בלי שום מסכה
לפעמים אני צבועה...
וזה בגלל הסביבה...!
בגללם אני שונה
ורק האני שלי -הוא בעיה
אולי כי אני כבר לא מסתירה
אז מה? אז אני מוזרה?!
אני גם שונאת ת'חשיבה
שאם את לא כמוני
את חריגה...
ולא רצויה..
לכן אני אולי מנסה
לשנות לעצמי תסביבה
כדי לא להרגיש שונה
או להיות צבועה
וככה, בלי שום מסכה-
אני יעבוד אותך
באהבה
הבת שלך-|
