שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[הדרי]

עוד יבואו?!

מבול של שאלות
ים של דאגות
נחל של דמעות
אגם של כשלונות

כוחות שטמונים
יצרים שגוברים
כשרונות שצצים
רצונות לי קורצים

עתיד "שמובטח"
עבר שחלף
הווה שהוא כאן
וזמנו הוא עכשיו

הדאגות-
אלו של עכשיו- יחלפו
אך יבואו אחרות,
הדמעות-
יזרמו וגם יעצרו
אך יבואו שוב דמעות
והכשלונות-
יבנו חומות, הצלחות

רוצים תמיד
לשלב הבא להתקדם
ובטוחים-
שזה יפתור הרבה מהבעיות
כבר לא יהיו כשלונות
ולא יהיה על מה לבכות
כי כל החיים מלווים קשיים
השאלה-
אך אליהם אנו מביטים?!

(לפעמים,
אנחנו רוצים להתקדם לשלב הבא מהר מידי...
כי חושבים שהבעיות של עכשיו יפתרו..
"אין לי כח ללמוד?"- אז יש כאלו שחושבות שחתונה תעזור להם ותביא חיים יפים
צריך להנות מכל שלב בחיים באשר הוא, ולהבין שלכל שלב יש את הקשיים שלו...
וגם עם הקשיים בכל שלב ושלב- יש דרך לדעת להתמודד, ולהביט בצורה שונה
אם באמת תחשבו על זה- ותהנו מהשלב שאתם נמצאים בו
זה יכול להיות בלימודים, בהמתנה לזווג, בהמתנה לילד, ובכל שלב קשה אחר-
תנסו להנות מ "העכשיו" ממה שיש פה.., בטוחה שזה יעזור לכם
לי אישית זה עוזר, להנות מהעכשיו....)

[ש. לוי]

תודה על הכל

~א~
ביום בהיר קרה הנס שלי, ברגע אחד,
הכל הסתובב לי בפנים, בדיוק מיוחד,
יד מכוונת מלמעלה, יד של אבא, ליטפה את לחיי,
זה אותו הרגע בו קיבלתי, מחדש את חיי.

פקחתי את עיני לראות הפעם, עולם חדש,
לראות שוב את אותם דברים מפעם, אבל מחדש,
את כל הטוב שמסביבי, את כל האור, את האושר בחיי,
את הנפילות שלא הכרתי, כי אבא שומר עלי.

~מעבר~
טוב להודות לה',
ואילו פי מלא שירה אני לא אספיק אפילו להודות על רגע שאני נושם,
טוב להודות לה',
לשיר ולהלל לו עד בלי די כל עוד הנר דולק תמיד לומר תודה.

~פזמון~
תודה על הכל,
תודה לך אבא,
על החיים במתנה כל בוקר מחדש ניסים ונפלאות בלי סוף,
תודה על הכל,
תודה לך אבא,
גם על הרגע שאומר תודה מליון שירים אפילו לא יספיקו להודות,
מה כבר אני יכול עוד לעשות,
חוץ מלומר לך אבאל'ה שלי,
תודה על הכל.

~ב~
עוד יום בהיר זורחת שמש, הכל כרגיל,
עולם מופלא כמנהגו מאמש, איך שייך להכיל,
כל ציפור כל פרח כל בריה קטנה, בדממה צועקים,
כל היצורים מעידים, ה' הוא האלוקים.

פזמון...

https://youtu.be/fZbuTk4GlaE?si=llw_9qB390W8GyYw

[ש. לוי]

מאז שמחת תורה עוד לא העזתי עדיין לכתוב שיר ולנסות לתאר תחושות!!!
הגיע הרגע, כתבתי מהלב...

~א~
הלוך ושוב, ברחוב, השומם המדמם עדיין,
דמעות כבר לא זולגות, ושוב בושות פתאום לבכות, סתם כך יש מאין.
אבל הלב חצוי, עוד בלי פיצוי, רוצה לצעוק, רק לא לשתוק,
אומרים הזמן רופא, משכך כאב, אבל תאריך מהיומן הוא לא יכול למחוק.

~מעבר~
אבא, ילדים שצועקים, נאנקים ומחכים עדיין,
כמה, עד מתי נהיה כאן מושלכים, בבור אחים שמושיטים ידיים.
עם שלם בנים של מלך המלכים, מציפים את העולם בדמעות של מלאכים.

~פזמון~
אל ימעטו תלאותינו לפניך,
שוב כבר עלינו בהמון רחמיך,
ונשובה...
מלוך על כל העולם בכבודך,
תראה לכולם שאין עוד מלבדך,
ונשובה...

~ב~
כמעט שנה, ולא השתנה, שום דבר לא עבר, עדיין,
צלקות שעוד מכות, שמשתקות, מרתקות ידיים.
אבל הלב כבר התרגל לשכול, גם באחים ללחום הוא כבר יכול,
אומרים הזמן רופא, משכך כאב, אבל צלקות עמוקות הוא לא יכול למחוק.

~סיום~
בלב שבור, בלי שום דיבור,
יודע שאתה שומע,
נותן כוחות, להמשיך לצעוד,
עד שכבר יבוא משיח.

[יהודי זה הכי]

פוסט זה נמחק!

[יהודי זה הכי]

פרידה, סוף י"ב:

4 שנים היינו ביחד
צלחנו את גיל ההתבגרות
הם השפיעו עלי יותר מידי
בהתקרבות ובהתרחקות

אהבתי אותן, חטפתי בוקס
ברחתי מהן ואז איבדתי אותי
אחר כך התקרבתי, חזרתי בסוף
אבל עוד התרחקתי מהן בתוכי

ונהיה לי כאב, כי אני לא יודעת להיות חַבֵרה
ועלתה בי שמחה, כי סוף סוף נעלם קצת הרע
ושאלתי את עצמי, למה אני כל כך חסומה?
אהבתי אותן, אבל פחדתי להיות שוב בהן תלויה.

זוכרת רגעים טובים כל כך, אבל גם קשים...
היו מחשבות, כמה זה הדדי?
זוכרת ימים שהתרחקתי או שניסיתי להרשים
תמיד זה כאב לי, לא הייתי אני.

הלב התרסק, התפרק לשברים
וכמה הן היו נוכחות בתוך המשברים
אהבתי אותן אבל גם כל כך שנאתי
רציתי ללכת, אבל בסוף נשארתי.

ואתמול... הייתה פרידה
וכמה שזה כאב לי
ופתאום, עלתה הבנה
שתכל'ס רוצה אותן איתי

ואיך פתאום זה כואב, הלב שלי נשרט!
אני אוהבת אותן, אבל למה עכשיו???

[הדרי]

פה בשבילך...

היי אהובה..)
אני יודעת שעברה לך שנה קשה,
שנה של בדידות, הרחקה
שנה של בכיות מתחת לשמיכה,
שנה שנלחמת למעמד חברתי
שנה של מאבק יום יומי
שנה של קשיים שהתגברו
שנה של חלומות- שלא הגשמו.

רוצה לומר לך-
שאני כאן בשבילך
וסליחה שזה לא היה לפני
סליחה שלא התייחסתי
ושיחות שלך "סיננתי.."
ומ-לצאת איתך התחמקתי
ומללמוד איתך נמנעתי

זה לא היה בכוונה
זה היה מחוסר הבנה
שאת לבד, בודדה!
התמקדתי בחברות שלי
בעולם ובחיים שלי,
ושכחתי להביט גם בך
שרצית, ניסת וחפצת
להישען על מישהי
לפרוק למישהי..

סליחה שסגרתי עלייך דלתות
אני אשמה, ולא פחות!
אני כאן בשבילך
ברגעים של אמת
שאת נושאת המון כאב
אני פה...
גם בשעות הקטנות
גם בשעות החשוכות..
מוזמנת להתקשר
כמו כל חברה אחרת שלי
ולשפוך את הלב
לספר, לדבר..
והפעם "לא אסננן.."

לפעמים שאין לי מילים, אני פשוט כותבת, שופכת את הסערת רגשות הזו על הדף..
גם כאן- לא היו לי מילים, שקלטתי מה עובר עלייה, ואיך לא עזרתי לה?
זה קרה במחנה, היא התעלפה.., ושם המורות שאלו-
היא אכלה משהו, שתתה?- ואנחנו עמדנו שם, לא יודעות את התשובה..
כי פשוט לא הבטנו עלייה כ"כ, זה לא מרעות- זה מחוסר הבנה,
ומאותו הרגע המצפון שלי התחיל לפעול..., וההחלטה הייתה ברורה-
מהיום לשים לב אלייה יותר, לא לסננן שיחות- פשוט להיות איש במקום שאין איש..
אז אם גם לכם יש את "האחד הזה.."-
תעזרו לו, אל תחכו שחלילה יקרה משהו, ואז יהיה לכם מצפון...

@הדרי

[יאיא]

חדר המתנה

אז יושבים מחכים
בחדר המתנה שעות
בחדר המתנה שנים

בשטויות משחקים
ולא יודעים מה לעשות
את הסבלנות מאבדים

שורות ומחשבות
ודמעות וסיפורים
ותמונות ומילים כואבות
וקולות ומעשים
נצחונות והפסדים
אבדות אבודות אבודים

מה יהיה הסוף כאן
לאן כבר עוד אפשר להמשיך
כבר ניסינו להפסיק ולהספיק
את מה שחשוב כאן
ששכחנו והשכחנו תמיד
לא הלכנו לא חדלנו להמתין

[מישהי מיוחדת]

חיוך

הי את, אל תסתירי ת'חיוך שלך
את לא יודעת כמה הוא מאיר
ואולי יש ילדה שצריכה אותך
החיוך שלך מזכיר לה שהיא לא אוויר

אין לך מושג כמה כוח יש לך
איך את יכולה להרים ולעזור
החיוך שלך, משהו חזק כל כך
תבטיחי לי שתנסי עליו לשמור

את יודעת, גדול המלבין שיניים
החיוך שלך עושה רעש גדול בשמיים
תשמרי עליו, בכל הכוח שלך
בשבילי, בשבילך, בשביל עוד בת.

תשמרי עליו עד שתתרגלי לחייך
תמשיכי לשמור עליו גם אחר כך
יבוא היום והחיוך יחלחל
וגם הלב שלך ממנו ישמח

תזכרי את זה!

[אביעזרי]

הים ואני

הים
נושק לשמים
אך בסוף
מגיע לחוף

אני
רגלי כאן בחוף
אך בסוף
ראשי בשמים

הים
סוער בו המים
למראה העיניים
אך בעמקו
רוגע אין סוף

אני
למראה העיניים
רגוע בינתיים
אך בתוכי
כמה לשטוף

מביט אל הנוף
אל העולם מסביבי
רועש כמו תוף
שקט ועקבי
הכל רגוע
הכל סוער
רוצה לנוע
להשאר

אינני הים
ודאי לא החוף
לא כמו כולם
לא חי בבלוף
עוד לא מושלם
עוד לא הסוף...

[y.m.]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

ללמוד לגדול

היי, כתבתי שיר במנגינה של "ללמוד לעוף"- ואני מרגישה שיש עוד מה לשפץ אותו,
מה להוסיף לו וכד.., אשמח לעזרה מצדכם והערות -כדי שהשיר יצא מושלם
הנושא של השיר- זה ללמוד לגדול, מכל דבר- אפשר לצמוח....
(המטרה שלי- שהיה בשיר משמעות, לא רק למצוא מילים..)- בעז"ה שהשיר יהיה מושלם, אכנס לאולפן כדי להקליט אותו

עזבתי הכל
חפשתי משמעות
רציתי לגדול
אבדתי שפיות

גדלתי מעט
חפשתי את דרכי
מצאתי ת'צמי
במאבק נפשי

ליפול, לקום
ישר, עקום

כשהנפש נשברת
זה לא בגללי,

לבכות, לצחוק
ללמוד לגדול
לראות קצת שמיים

**פזמון-
רוצה לגדול
להיות מגדלאור
מוצאת את עצמי
כמו בתוך פרוזדור

נפילות, עליות
בכיות בלילות
הלוואי וידעתי מה מזה יוצא

לגדול פשוט לשמור שפיות אולי
לפקוח עניים

לבכות , לצחוק
ללמוד לגדול אולי
לראות קצת שמיים

בית ב
אמרו לי
גדלי, תעופי לך
עם הכשרונות
שטמונים רק בך
ואל תפחדי
להתגלות עכשיו

הדרך למעלה
מתחילה מכאן

לגדול, ליפול
ישר, עקום

כשהנפש נשברת זה לא בגללי
לבכות, לצחוק
ללמוד לגדול
לראות קצת שמיים

פיזמון-

@כל הזכויות שמורות
@הדרי

[אייל גלבוע 4]

כמה מילים להתחלה-
מחר יום ההילולא של הרבי מליובאוויטש
שיר זה נכתב מתוך געגוע עז לרבי ומתוך ציפייה לגאולה.
וכמובן השיר הזה נכתב גם מתוך תודה לרבי על מי שהוא
שהקדיש את עצמו כל השנים למען האומה בלי לבקש כל תמורה.

30 שנה
ואני בוכה
בדמעות רותחות
מתי יתגשמו החלומות?!

לא זכיתי
לא ראיתי לא שמעתי
רק בתמונות ובסרטים
אך לכל חיי נקשרתי

יש רגעים
שבאים הרהורים
על מי שאני
ועל מה שקיבלתי
ממי שתמיד דאג לי

אין קץ מסירות
בלילות ובימים
נותן לנו באהבה
את כל שיכול במשך שנים
מנהיג את כל האומה!

ולפתע מתוך געגוע
פורץ בבכי תמרורים
רבי עד מדוע
את פנייך אינו רואים?!

אני יודע,שזו המלחמה האחרונה
אחריה תבוא הגאולה
הופכים את העולם בעוצמה
התפקיד יושלם
וNow מיד ממש
תרד גאולה
ונזכה לראותך

תודה רבי
שאתה תמיד איתי
דואג לי.

[מישהי מיוחדת]

זה עוד יום שנבלע בקושי
עוד יום שעבר ללא דופי
והלב שלי עוד לא מסופק

עזרתי לאמא, מילאתי אותי,
נתתי תשובה לסיבת היותי,
ועדיין, יש בי עצב לא מוצדק

מה עשיתי שנהיה לי ככה
אין לי כוח כמעט לעצמי
נראה לי שהשמחה ממני שכחה
איכשהו מתישהו איבדתי אותי

ועכשיו, אין לי כוח פשוט לכלום
זה הלב שכבר נהיה אטום
הוא לא מוכן לקבל פשרה
לא טוב בעיניו זה כמו רע

ואני... רק מנסה לגשר
בין המוח אל הלב לקשר
להסביר את מה שסותר
להבין מה לא מסתדר

ואני... שוב נכשלת ובגדול
האמת שקצת בא לי ליפול
להרפות טיפה לשכוח ללחום
בא לי לשכוח כבר מהכול

איך זה בא לי, ולמה
מה עשיתי שזה ככה
ולמה זה מגיע לי, אבא
האם אני את זה צריכה?

איזה טוב זה אני לא מבינה
העצב משתלט עלי בהגזמה
אם אני נופלת זה קצת בכוונה
אני אולי סתומה

אין-לי-כוח-לנסות-להילחם-להיות-לפעול-להישאר

בא לי רק לבכות
בא לי רק ללכת
לרדת אל הסוף
לברוח למציאות אחרת

בא לי לעלות
לא בא לי לסגת
רק כמה דקות
להתאפס להיות לוחמת

[STARS in sky]

כאב הגוף- קול הלב

אבא, קח ממני את המתח
מרגישה שכבר אין לי כוח
אני רק בהתחלה
וכבר מרגישה חסרת הגנה

תנטרל ממני את הרגש לכמה זמן
שהלב ינוח מעט, הוא עדיין לא מוכן.
תן לו להיות בטוח מה הוא רוצה
וכשתיתן סימן ברור תפתח אותו שוב- כשזה יקרה...

אבא, הגוף שוב חלש לשאת את המשקל
אז תן לי כוח להתמודד ולעלות על הגל
שלא אשבר ואצלול למטה
תחזיק בידי, הרי אתה מכוון מלמעלה!

אבא יקר שלי, מחכה לך
שתיתן לי סימן שתמיד סחבת אותי על גבך
שכל מה שביקשתי יתקבל
ויישאר לי רק להודות ולהלל,
את כל הטוב שאתה עושה לזכור
ואף פעם לא לראות אפור .

[אביעזרי]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

אחות- מתנה

כמה שאדבר, אספר...
אין לזה הסבר..
אך זה שאנחנו לפעמים רבות
אבל מבתוך אוהבות קשות
אך זה שאנחנו מדברות שעות
עד שהעניים נעצמות...

אך זה שאני ירגיש אתך הכי פתוח בעולם
ואדבר איתך על כל נושא שקיים..
איך זה שלפעמים בימים קשים-
את ההצלה שלי...

וגם שרבות, קצת
ומתווכחות מעט
עדיין אוהבות,
מחוברות, קשורות

האחים אומרים
שבשנה שתתחתני
אתחתן בעז"ה גם אני
כי יהיה קשה לי בלי האחיות שלי

בכל שעה-
בכל מצב-
בכל רגע-
אני אוהבת אותך

*מוקדש לאחותי, שהיא אחת מהמתנות הגדולות בחיי,
שנתיים הבדל- ובלב- הכי קרוב בעולם...
מה הייתי עושה בלעדייה?!
האחים והאחיות שלנו- הם מתנות!!- חשוב לנצל את זה..)

[מישהי מיוחדת]

השיעמום הזה טורף אותי
אבל אני לא אכנע
העולם הזה פולט אותי
אני לא ארוחה טעימה

רק השם יודע
כמה אני רוצה כבר
למצוא תעסוקה

אבל זה לא הולך אז
מחכה רק למחר
ככה מעבירה את התקופה

חופש--
שונאת ת'חופש!
אפס
אפס
אפס
ככה אני קצת מרגישה

יובש
זאת תקופה ארוכה של יובש
אפס
אפס
אפס
תעסוקה

אז בורחת כל היום
מהשטויות אל השטויות האחרות
זה מרגיש לי די איום
אז מנסה למצוא קצת עבודות

זה לא עובד
אז מנסה לישון
זה שוב חופר
אז כותבת שיר קיצון...

[כוכב לכת]

נפש של אומן

הוא נולד
בעולם הגדול,
המורכב מריבועים,
אין מקום לעגולים,
קצת מוזרים,
יצירתיים.

השמיים בהירים,
מלאים עננים.
עף למרומים,
בין השמש לכוכבים.

למרחקי ההרים נודד,
ובמסע שלו מרגיש בודד.
עם האינטליגנציה שבתוכו,
וביצירתיות שבנשמתו.
ילך לחפש לו מקום שמאפשר,
לכישרונות שלו לצאת.

נשמה מיוחדת,
קצת יותר מידי גדולה.
יצירתית וחומלת,
הרבה נשארת בפינה.

עיניים גדולות,
מביאות המון אהבה.
אך מחוץ לחומות,
נראית קצת מוזרה.

חוכמה גדולה, בגוף קטן.
הבנת דקויות ורגש איתן.
חשיבה מקורית, מחוץ לקופסא.
התפייטות ועמקות בכל תקופה.

והוא לא כל כך הבין את התדר,
מגיב לעלוות רק בצדק,
מתחבר לאנשים בגלל הנפש,
מסתכל על החיים בראיה מיוחדת.

כי הוא נולד שונה ומוכשר,
הוא נולד עם נפש של אמן.

אשמח להערות והארות, תודה מראש!

[טותיייי]

מה עושים כשרוצים
מהמציאות לברוח
בלילה בוכים
ולמחרת רוצים לרצוח
רוצים לפרוק
מחפשים אהבה
יודעים לשתוק
ואז להרגיש עם זה רע
רוצים לחלום
ושמים מטרה
לא רוצים לצפות
מפחדים מאכזבה
רוצים לצאת לעולם
אבל מפחדים ליפול
לא רוצים להיות כמו כולם
כי רוצים להראות ללב שהוא יכול
יודעים להתמודד
אבל מפחדים מהתחתית
מפחדים להתמוטט
ואז לבכות לכרית
מפחדים להיקשר
ולהיות תלותיים
כי כשהלב יישבר
מרגישים כמו מתים
טוהר

[הדרי]

עוד תראי

עוד תראי
שהתפילות שלך נשמעו,
עוד תראי-
שהדמעות שלך התקבלו
עוד תראי-
שהישועה לא תאחר מלבוא
למרות שעכשיו זה קשה מנשוא..
עוד תראי-
שתהיי אמא מאושרת
עוד תראי-
שתפתח לך הדלת
עוד תראי-
שהרגעים הללו יחזרו על עצמם
ותמצאי את עצמך עמוק שם
אוחזת בתינוק משלך
מלאה בנחת ובאהבה
ולא תפסיקי לומר לאבא תודה..
עוד תראי-
שיבואו רגעים יפים ומתוקים
כנגד הימים הקשים והארוכים
הבכיות יהפכו לצחוק
והשחור יהפוך ללבן-
כי החיים הם כמו שחמט-
אחרי החלק השחור
מגיע החלק הלבן.

אני לא ידעת מה גרם לי לפתוח דף ולכתוב את השיר-- דחף פנימי....
מוקדש לכל אלו שמחכות-- בעז"ה שהיו רק שמחות