שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מוש בן דוד]

אבא
לפעמים רוצה ליפול
בשביל לקום

ומפחד למצוא בזה
את המיקום

ונוח למרוח
הישר בעקום
בתוך מבוך אחד המסתבך

אבא
בלילות חולם לגדול
וקם קטן

לא זוכר עוד להאמין
שהלוקח נתן

ונוח לברוח
אל פיתוי השטן
מחוץ מבוך אחד המסתבך

ונדמה שכבר נפלתי בדרך
עוד כששכחתי להיכן אלך
ומאז השביל בו פסעתי התארך
כאדם אדיש הייתי מתהלך

אבא
במקום אותם מילים
הקשב לדממה

לא תספר על כישלון
יותר על שממה

ונוח לצרוח
לאיים במלחמה
במקום מבוך אחד המסתבך

ונדמה שכבר נפלתי בדרך
עוד כששכחתי להיכן אלך
ומאז השביל בו פסעתי התארך
כאדם אדיש הייתי מתהלך

*חיינו הם כמבוך מסתבך
ונוח לנו למרוח לברוח ולצרוח
העיקר שלא לחפש את השביל הנכון

וכשהתהלכנו כאדישים
שכחנו שחייבים אנו להתקדם בהליכתנו
שכחנו את מטרתנו במבוך...*

[7 באניאגרם 0]

אני לא אוהבת את האלה
שאומרים לי לחייך
כשאני לא שמחה
אני לא אוהבת את האלה
שחושבים שאם חשבתי על משהו
זה רציני וזה קרה
אני לא אוהבת את האלה
שמשוות עצמן אלי
כאילו אנחנו גוש אחד
אני לא אוהבת את האלה
שלא רואות באף אחד
משהו מיוחד

קצת אכפתיות, אהבה לזולת.

קצת רחמים, תהיי כמו שאת.

אין טעם אחרי הזולת לרדוף

אין טעם בחיוך העצב לעטוף!

[חיה במקרנצ'יק 0]

פוסט זה נמחק!

[אסתר. ה.]

פוסט זה נמחק!

[הלב שלי]

פוסט זה נמחק!

[7 באניאגרם 0]

פוסט זה נמחק!

[חיה במקרנצ'יק 0]

פוסט זה נמחק!

[לולי]

פוסט זה נמחק!

[א.ה. 2]

איחורים| לבחורים שבינינו...
הוא רץ מהר
טרוף נשימה,
את זיעתו ניגר
במטלית לחה.

הן גם כבר אתמול - לתפילת השחר -
את הרגעים זכר,
כשלא הגיע בזמן,
הראש ישיבה - מתחת לשפמו רטן.

לא נעים להגיע ל"ובא לציון - אשרי",
הרהר הוא בבושה,
טוב שהוא כבר אחרי -
ניחם עצמו בתקווה.

הנה- בשערי הישיבה הוא נכנס,
לאַחֶר - כבר נמאס.
את ההרגשה הטובה - שהיום קם הוא מוקדם,
לא ישכח לעולם.

נ.ב. עוד איני בחור ישיבה...

[אסתר. ה.]

פוסט זה נמחק!

[זברה]

פוסט זה נמחק!

[אסתר. ה.]

כבר לא מתביישת

#כמו מים צמאים לנפש עייפה
כותבת אליך
בלי לחשוב, כך יוצאות לי המילים
אתה זה ששלוח את החרוזים
#וברקע שומעת שיר
שנוסח בי תקווה חדשה
אולי דרך זה שוב אותי תעיר
כרגיל...
פזמון:
וכבר לא מתביישת
מסתכלת לאמת מבפנים
אליך בגלוי לב מתפללת
זה כבר לא מביך
ומודה לך על הכל
כי אתה המאור

#וכגלים הנושקים לחוף בקביעות
מחזקת את עצמי שוב
שאם הרגשתי שהגיע הסוף
זה סימן להתחלה חדשה
גם אוטובוס שנוסע למסוף
מתחיל מסלול מחדש בכל יממה

נ.ב. תודה לאבא שבשמים על הכשרון

[רבקה]

אני לא מבינה - איך כל כך הרבה הגיבו בכתיבה ושירים לקריאה והם כבר וותיקים בפורום ו י ו ד ע י ם שאסור להגיב כאן????????? [אם לא הייתם מודעים לכך - רוצו לקרוא את החוקים של הנושא שאתם מפרסמים בו כל כך הרבה.]

שימו לב לכותרת!!! נא לקרוא את חוקיי הקטגורייה!!!!

זה מבלבל את החדשים בפורום!!!!!!!!

חוצמיזה - אני לא חושבת שנחמד לעבור על פוסט ולקרוא 'פוסט זה נמחק' - כשאתה בגלילה של שירים וחיבורים.

שימו לב להבא כל הטועים - נא לא לחזור על כך שוב!!!! הנושא הזה היה וננעל, נפתח שוב בכללים ברורים וחדים.

---

אהבתם? - לייקו!
בלי תגובות!!!

---

הנושא נעול עד לסינון סופי.

[ילד חוכם]

-כמה נסבול?-
החתולים הם יקרים
וילדים כבר לא שווים
פרוגרס, שינוי וביזוי.
ציונות באתחול

כמה שקר וכזב
הישגיכם אחד אחד
שופרות ומטחנות
מעלימות שערוריות

למה כל זה קרה?
ימות משיח וגאולה!
הנה הנה בן דוד בא
בתפילה ותחינה
אנא בטל את רוע הגזירה!
(נכתב ע"י ילד בן 12 קרוב משפחתי)

[חיה במקרנצ'יק 0]

לא מבינה לפעמים למה
מגיעה כל הדרמה
בגלל ציפור אחת מסכנה
שבטעות נכנסה הנה

יש כאן ג'וק
איכס לך מכאן
פתאום הוא יעוף
ו: "הופה, בלאגן!"

ואז נזכרתי ש:
החיים הם גם כאלה
יפים לרוב אם לא תמיד
אבל מרגישים בהם בכלא
כאילו אין עתיד

מה קרה אם נפלת?
יש לך עדיין רגליים!
אם חס ושלום הלב נעלת-
אז תפתח אותו שוב!

[7 באניאגרם 0]

יש מקום בעולם
אחרי הכל הוא קיים
רואים ממנו הכל מושלם
ואין שאלות הכל מובן

ואם לשם הגעת
סימן שהעולם ניצחת
כי על חצי הכוס המלאה הסתכלת
לא נפלת, לא פישלת

[אלי הגבר]

צועד באפלה
לא עוצר שנייה
החושך גבר
כבר לא רואה דבר

חושב על מה היה
ואיך כל זה קרה
מטפס הוא על ההר
אבל פתאום נהיה לו קר

מעפיל אל הפסגה
אבל לפתע הוא נתקע
אך הוא לא מתייאש
ואת המאמץ הוא מחדש

להגיע גבוה הכי שאפשר
זה לא חלום תראה איך הוא מאושר
כי גם אתה יכול לעשות הכל
אם רק תצעק ותתפלל בקול לאבא הגדול

[netanelhareven]

אבא
תאיר את עיניי
בעולם של שקר.
מה אסור,
ומה מותר
ובלי דמיונות
של בערך.

קשה מאד
לנחש,
לנסות כל הזמן
להבין,
מה צודק
ןמה לפעמים
בלי ערך.

איך בתוך גשם, ערפל
נסיונות מבלבלים
מטריפים.
הוא אומר כך,
השני סובר שם,
מחכים בכל פינה
בשקט.

מסיט את הראש
עננים אפורים מחייכים.
טיפה נוטפת
ועוד שניים
מחכות לסימן שיבוא,
מנסות להראות
את הדרך.

אין סוף שאלות,
מתחים, התלבטויות,
פילפולים.
טיפה אינה דומה לרעותה
גם כך האנשים.
ואולי זה מה שהוא רוצה,
שאלמד לחיות
אחרת?

[אלה לי 0]

אני מקווה שככה מגיבים
מתנצלת מראש אם לא...
אני חדשה פה
מנגן אם מכירים...
זה שיר שכתבתי

# אני אחת של חלומות
נלחמת לבד בין השורות
עוטפת ת'צרות בדאגות
שורפת
ורק ככה ממשיכה לחיות
אבק הדרך
כבר לא מסנוור אותי
אני דוהרת
בכל הרע בועטת
משליחה במה שגדול ממני
לא מתעניינת בכלל
עוצמת את העיניים חזק
לא רוצה אותכם
אומרים לי
תרדי מהעץ
את מטפסת גבוה
תופסת מרחק
לא רוצה לשמוע
מילים של מורל
ועידוד בכאילו
לא תומכים
רק משליחים
עצמות
ותולים תקוותכם
על גורל
תיתנו לי מעט שקט
זמן וכח
לפעול לתומי
להגשים חלומותי
ולא לזרותם ברוח

[פודרה 0]

מודה אני לך השם
על כל החסדים
על השליחים הטובים ששלחת
להוציא אותי מכל הבלבולים
על כל מה שעברתי ולא התייאשתי
על שנפלתי ומיד קמתי
על כל מה שאעבור שלמדתי איך לאחרים לעזור
על הימים הטובים וגם אלה שפחות נראים
על הזמנים הקשים שעלי עוברים
שאותי מחשלים ומלמדים
על הימים היפים על הרגעים השמחים
על נקודות האור שמאירים את הימים החשוכים