שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אני מעלה כאן עכשיו דוואט שאני ו @פסנתר-כנף האלופההה עשינו בצאט האישי...
זה שיר שמדבר על חיפושי המשמעויות שלנו בחיים...התהיות והלבטים...משמעויות:
אומרים שהשתגעתי כמעט
כבר שבועות שלא עצמתי עין
מחפשת לי רק שקט מעט
שאלות,ספקות..תשובות מאין?מנסה לחפש משמעות
ציפורניים כוססת בהחבא,
מתחבטת בנושא לא פשוט
החיפוש הפנימי לא כבה.רוצה לקחת צעד לאחור-
קשה להלחם מול כל העולם
לשכוח...לברוח מהקור,
זעקתי דיי- קולי כבר נדם...מנסה להפיל את החומות
כמעט מרימה ידיים, מתייאשת
מרגישה אבודה מול כל החלומות-
מה שקיוו שאהיה... מביישתכל יום מציאות זרה- כואבת
ליבי סדוק- מרוסק מבפנים
דילמה חדשה להר מתוספת
מנסה לדבר אזלו המילים...קרב עקוב בין רע לטוב
מסתנוורת, מסיטה מבט
כבר לא מצליחה לחשוב
רוצה להרגיש אהובה, בת."אלוקי"- קולי קורע ת'דממה
עזור לי לפתור ת'תהייות
בחסד ורחמים קולי תשמע
שים סוף לחיפושי משמעויות...קרדיט מלא ל- @פסנתר-כנף ......: )
-
ואוו- היום העלו כאן הרבה שירים.
ניסיתי לכתוב לפי הכללים שהבאתן בנושא של הטיפים לקריאה.
מקווה שהצלחתי...
אגב- אני נכנסת לפורום רק בזכות הנושא הזה...תודה רבה על הרעיון שלו!! מביא איתו המון עומק ותובנות לחיים...שתיקות ומעבר...
מתפלל הוא ומחריש
הינו הפך כבר לאיש
לא יתן אותו להתיש
רק את צעדיו יחישקשוח לשתוק לאחר
בזמן שהוא לא מוותר
אותך מנסה לשבר
ואני מנסה להתחבר...מאיפה אשאב הכוחות?
מי יראה לי היכן לנחות?
רוצה רק בשלום לחיות-
להמשיך לעלות במדרגות.אז יש לכם עצה או נסיון?
לא רוצה לחוות כישלון..
טיפ' או הצעה שלא עולה הון?
ענו לי -שדרכי לא תלך לאבדון... -
קוראים לי יעל. ומי שהיה בהמנגן בוודאי מכיר אותי.
חיפשתי הרבה אחרי אתר שייתן לי תחליף להמנגן, והנה- מצאתי. (בזכות אייצ'ית...)
אז- שמחה לחזור אליכם!!!
השיר הבא נכתב לי בזמן קשה. ביום שהרגשתי שכלום לא נשאר לי רק אמונה.עד הקצה:
ובמקום,
שבו הכל שומם פתאום
נשארנו רק אני ואתהובמקום,
שהכל כבה פתאום
נשארת מצבה שמורהובמקום,
הכי רחוק מחום
דווקא שם מתחברת לכאבובמקום,
הכי צמא לחום
דווקא שם נפתח הלבכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים, רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין, כמה רחוק ממני החייםכי בלעדי
לא נותר לי כלום
רק אותך-
אבי הייקוםכי בלעדיך
לא רוצה כלום
חבר אותי אליך
תגיד לי שיבוא יום ואקוםכי המקום
הכי שלם שיש
בנוי מאבנים,
רסיסי עמל חייםכי המקום
הכי שפל שיש
רק הוא ידע, יבין,
כמה רחוק ממני החייםובמקום,
שבו אתאחה
תזכיר לי שידעתי
שאותי תרצהובמקום,
שבו את הטוב אגלה
תזכיר לי שתמיד החזקתי
אותך עד הקצה--- -
אוקי- אז אני @מוישה ו- @פסנתר-כנף נתחיל דוואט -כל מי שרוצה יכול להשתתף ולהוסיף בית...
השיר הוא על החיפוש האינסופי של הנשמה שלנו- ואיך שכל אחד מחפש את מקומו...
קרדיט ל- @מוישה על הרעיון---
.חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו... -
-
@פסנתר-כנף
תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגיש(שיניתי- כי שמתי לב שזה מדובר עלי ולא על מישהו...)
-
-
-
-
חיברתי את כל השיר:
אלופיםםם!!!:
חיפוש מקום:
תקופה ארוכה שהרגש כמו קיר
הלב מדבר בעד עצמו...
אני קצת אבוד- כמו הנוף של העיר
מחפש רק חיות בתוכו...מנסה לשדר עוצמה ושלמות
אך בפנים מחפש בלי סוף,
להיכן נעלמה לה התמימות?
נמאס לי אותה כבר לרדוף.תקופה ארוכה שהרגש עכור
צובט את עצמי כדי להרגיש
אך השיממון בתוכי נותר עצור
מחפש דמות שאותי לעצמי ינגישעד מתי אחפש, ארדוף, אבקש--
מתי כבר אשוב?
רוצה כבר להסיר כל מוקש,
ולמצוא את החשוב--ואז אגלה- בסוף כמו כולם
שהדרך ארוכה ולא נורמלית
שניתן להילחם מול העולם-
המבטא "חופשה ליברלית"אמשיך ואנסה לסלול ת'שביל
למצוא מקומי שסודר מלמעלה,
וגם כשמהתחלה אצטרך להתחיל
אדע את הדרך גם בחושך, בלילה.מה יהיה מתי כבר אגיע
לא מבין איפה היא - המנוחה,
כנראה שאתה רוצה שארגיע
רק כשתבוא אל הנחלה... -
לא אתן לאף אחד:
נשארו בי רק שאריות
פיסות פיסות
חתיכות יבשות
של מעט כוחות מהקרבותנשארו בי אך דמויות
כמה צללים ודמיונות
אוחזת בשיירי תקוות
חולמת לפגוש באורותנשארו בי רק כמה צרורות
שקים מלאים דמעות
מעט עשן חוצות
והרבה רוחות מכזבותנשאר בי ולא נותר בי כלום
נשמר לי ולא נגמר בי הייקום
נשבר לי ולא נקצר ממני הטוב הגלום
ננצר בי ולא אתן לאף אחד לעצור אותי מלקום -
משום מה ראיתי שפוסטים נמחקו כאן- וגם בהצעות ייעול ושיפור.
לכל החדשים שלא ממש קראו את הכללים של הנושאים הללו- אני מזכירה אותם.
חשוב לי שהנושא ישמר ולא ינעל שוב.@צור אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
לאור בקשות רבות של החברים לפתוח כאן את השרשור ולאחר התייעצות עם גורמים בפיקוח ובהנהלה הוחלט כי
אני אפתח לניסיון של שבוע ובכפוף לתקנון
כללי השרשורניתן לפרסם כאן רק שירים ותגובות ענייניות בלבד (אין להחמיא)
אין לפרסם שום פוסט שהוא לא שיר (כולל לא עצות לכתיבה)
הכללים כאן יתעדכנו וחובה לעקוב אחריהם אי ציות לכללים יגרור מחיקת פוסט ואף להרחקה@אייצ-ית אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
הנושא יקר לליבנו-והיה חשוב לרבים.
אל תגיבו מעבר לשיר- אם אהבתם תנו לייק!!
תעלו תכניים שמתאימים לרוחנו כיהודים-
בלי תגובות מיותרות ושימוש בדיסלייק.....
ואסיים שוב-
אין צורך בתגובות כמו- "תודה רבה", "יפה מאווד", "אהבתי", "חזק"- וכו....
זה סתם מיותר!! ומספים את הפורום. בשביל זה נועד הלייק.
אם יש לכם שיר שכתבתם ותרצו לשתף- תעלו- כולנו נשמח לקרוא....
אין צורך בטיפים לכתיבה...ובהצעות מיותרות...
אז זהו...
פשוט מוזמנים לשתף ולהשתתף.... -
כמה אתם מחכים למשיח באמת??? בטח שאלתם את עצמכם כבר הרבה....
אז הנה שיר על אותה שאלה- עם מסקנה שאומרת: על עצם המחשבה ועל הרצון לרצות- אנחנו נגאל!!!חוששת ניצבת
מול החלום
לראות את התפארת
בבוא היוםעומדת נפחדת
רוצה- לא רוצה
מתחננת- לא מבקשת
שאראה בבניינהחושבת ומסתבכת
תוהה מה ארגיש
מנסה- מדמיינת
לזרוק את העול המתיששואלת גם חומקת
מדחיקה את הרצון
רועדת, מתרוצצת
בין מציאות לחזוןאך,
נלחמת גם בוחרת
לשאוף לכיוון
לומדת גם זועקת
על הטוב הצפוןשואפת משתוקקת
רוצה לרצות
עוד אמתין פה על מפתן הדלת
עד למשמע הקולותיודעת- אני בנבחרת
גם אם טעיתי רבות
לא אשכח שאני צועדת
בעליה ששם מחשלות המדרגותוקרוב הוא יום האדרת
בה נהרות ימחאו כף
עוד אזכר במשבצת
של שואפים ורוחם צף... -
-
-
