שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פסיעה אחת להתקדם
נבהלת נסוגה.
רוצה כל כך להתקרב
להשאר קשורה.מנסה לצאת מהרגלים
מהביצה של הנוחות
נקרעת כולי מבפנים
והכל חתום, סגורמיהו זה שכך עטף
את הלב שלי חומה
מיהו זה שאותי קטף
עקר רגלי מהחממהמתי אצליח ואפריח
שממות קוצניות
מתי אֶפְתח, ואֶפַּתח
לטיפה של רוחניות.חוצבת רק עוד צעד
בעיניים עצומות
מתקדמת אל היעד
למול רוחות שורקותכי כל התקדמות קטנה
גם לה ערך מיוחד
מחזיקה חזק באמונה
לפי הצער – השכר. -
התחלתי שיר ואני לא מצליחה לסיים אותו אשמח שתעזרו לי
מושיטה ידיים
לדבר שנעלם
מנסה לתפוס
גם מה שמעבר לים
זה רחוק זה קרוב
אני לא יודעת
אבל כנראה זה טוב
שומעת אותו קורא לי
לחזור הביתה
אבל נטשתי מזמן
איך אחזור ככה? -
@ברוריה
קודם כל- יש משהו יפה בשיר שנגמר איך שסיימת אותו- הוא משאיר שאלה פתוחה כזו שגורמת לך לחשוב קצת על מה שמאחורי...
בכל אופן- אני לא יודעת איזה מסר את רוצה להעביר, אבל ניסיתי משהו לפי טעמי:)ליבי בוץ מתקלף
כבר לא מרגיש כאב
הרוח סותרת שערי
האם עדיין אבא,
תבוא לקראתי? -
"השבת אבדה"
אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין, הַכֹּל בְּחֶזְקַת סוּמִין, עַד שהקב"ה מֵאִיר אֶת עֵינֵיהֶם. מִן הָכָא, וְיִפְקַח אֱלֹקִים אֶת עֵינֶיהָ וְתֵּרֵא בְּאֵר מַיִם, וְתֵלֵךְ וּתְמַלֵּא אֶת הַחֵמַת.
אבד לי ארנק
אבל זה לא רק
אבד לי הלב
אבדה הנשמהמבלי שראיתי ממני נפלה
מבלי ששמתי לב הכל נעלםאבא היקר בורא עולם
הכל שלך גם אני
מן המסלול סטיתי טעיתי
בדרכי אלך התבלבלתי
ממך נאבדתי
צועק אני אלך
השיבינו אבינו לתורתך
לעבודתך קרבינו
קח אותי אלך
גם מבלי סמנים אני חוזר אלך מתקרב -
בחלומות הלילה תמיד עליתי
אבל במציאות בבוקר שוב טעיתי
שום דבר משמעותי לא עשיתי
ואת הסיפוק לא גיליתישוב רבצתי והתבטלתי
שוב במקום להתמודד ברחתי
שוב במקום לשנות התחבאתי
ושוב את הפירות הרקובים אכלתיואז, כשהתחלתי לשקול לוותר
תפסתי את עצמי מהר
בשבילי לא בשביל אף אחר
החלטתי להתגבר. להפסיק לוותרנחושה נלחמתי
גם אם הובסתי
לא התייאשתי
פשוט המשכתיהאמת שעוד לא כבשתי
כי אני עדיין באמצע
הדבר היחיד שהצלחתי
זה להתרומם מהביצהוהאמת...
זה מספיק לי! -
**** "יום השואה"
מספיק די לכפיה
איש באמונתו וחיה
כך אתם צועקים
ברגשותינו לא מתחשבים.ואם אנחנו מאמינים
שהנספים לא רוצים
אותנו עצובים
החנויות שסגורים
להם לא מועילים
אנחנו לומדים מתפללים
זהו הדרך בה אנו זוכרים
אז מדוע אתם כועסים
אם בחורים לטיול יוצאים
וגם על האש קצת מנפנפים
לפגוע ברגשותיכם הם אינם מתכונים
אז מדוע אתם מתרגשים
האם פעם על רגשותינו אתם חושבים????@איצלה -
יום השואה זהו יום שצרכים להזכר בכל מה שעבר על העם היהודי ובזכות מי אנחנו כאן.
מאחורי גדר ותיל
בגטו ובמחנה
ימים ולילות
באותם צבעים
אפורים שחורים
למרות השמש
וכחול השמים
רשעים גרמנים
קיבלו הוראות
לבצע זוממים
יהודים בארצם
לא רצויים יותר
טלאי צהוב
על בגד לאות
יהודי אני
זאת זהות
מנסים לקיים מצוות
למרות הקשיים והצרות
ניסויים ומכות
והשפלות
למחוק את העם רצו
לכבות את הנצח קיוו
אך לבסוף האמת ניצחה
והייתה לנו הצלה
ותקומה
כי עם הנצח
לא מפחד מדרך ארוכה -
אני לא יודעת אם העליתי את זה כבר או לא לכאן - מאמינה שלא.
השיר הבא מדבר- מסביר על השואה וכרגע זה המומנט הכי מתאים לקרוא אותו:#anchor(שואת היהודים)
ישיבה על ספסל - בהחלט אסורה,
נקיטת פעולה כהתחלת בסיס ההשפלה.
טלאי מגן צהוב ככתם על החולצה,
מותיר הוא צביטת דאבון, כאב המועקה.
פתיח רע ומר, מפתח השואה.רחוב מגודר – נוק אאוט על יציאה,
חומות כמצור, גדר תיל על כנה בצורה.
הגטו מחניק, אפוף ריחות מחלה,
עבודות כפייה אוכפו, האנטישמיות עזה.
כך התערפלו חיי משפחות מצוקה.
רצח, דם, גצי אש ותועבה בעיניים,
שכול בזג, כספית הקליע ושליפת צפורניים.
מחנות השמדה אפופי עשן אנשי הגפיים,
קור וכפור חברו להשמדה. אוי, המס המים.היש מילה ובמהותה לתאר את צער השמיים?!
-
על מה אכתוב היום?
על עוד יום שעבר
על הלב שנשבר
על החפץ שאבד?.
לא!!! היום לא אכתוב על עצב
היום לא אכתוב על כאב
היום אכתוב על תקווה
היום אכתוב על שמחה
מה אכתוב איני יודע
אני יודע זה עוד יגיע -
את השיר הבא כבר העליתי בעבר, אבל אז הוא הוא הועלה בהקשר שגרם הוא ימחק [אגב למפרע אני מסכים למחיקה], אך השיר כשלעצמו מצוין, וכיון שהוא מתאים לתקופה אני מעלה אותו.
יש קרבן יחיד
יש קרבן ציבור
יש קרבן תמיד
זה קרבן דיבורמוטב לו לאדם
יפיל עצמו לאש
ואל יפסיד עולם
כשאי מי יביישפזמון:
לשון הרע יותר
אלי לא ידבר
לשון הרע סותר
הורס ומשבר -
#anchor(עד אשר---)
היום הזה כמעט ועבר,
אבל רגע לפני שהוא עובר---
שיר אחד קטנטן לזכרו.
לזכרם.וחמת המלך
לא תשכך
עד אשר
יוכה
ובכה
יבכה
כל בן
כאוב,
כל אחעד אשר
תחנק כל
עיירה
מאדי
שנאה
רעילים
עד אשר
ישרפו
יהלכו
וישלטו
בליבו, בגופו
כל יהודי
שועליםעד אשר
יכלו עדי
עולם
זאבים לבושי
מדים
עד אשר
אני ואתה
ואת
וכולם
לא יליטו
ראש
מקריעת ילדיםעד אשר
טלאי הבושה
ינוחו על
צווארי
הרוצחים
עד אשר
מזבח
של קדושה
ישא על
כפיו
דורות
ניצולים
תאבי נקמה-
מובטחים.עד אשר
תנוח חרב
וינוחו דמע
ודם
עד אשר
יכונה בשם
רק הראוי
לתואר
הנכסף
"אדם" -
ניסיתי לכתוב על היום הזה, באמת, אבל זה מה שיצא לי שתיקה
אין מה לומר
אין מה לכתוב
והמשכיל בעת ההיא ידום
שתיקההפה לא מסוגל לבטא
הלב לא מעיז לחשוב
העט לא מסכים לרשום
שתיקההמבט אומר הכל
ניצחתי את השטן
דור המשך ובגדול
הוצאתי אותו קטןאך לחזור אחור
הלב לא נותן
שחור החור
לא מתקטןרק קדימה מביט
לא להרגיש מועקה
רק לצאת מהטיט
שתיקה -
על מזבח העקדה
הועלו שישים מליון
גברים ונשים מכל עדה
נכחו שם בכליון
אומה שלמה
הוכנסה למשרפה
בכל גיל
בכל שפה
עם כתונת פסים
כמו יוסף
הוטלו לבור
ע"י רשעים ארורים
רכבות רכבות
ללא סוף
ללא תכלית -
כשהאירה השמש
התפזרו העננים
האפלה מאמש
נבהלה מהגליםהבטתי סביב
את האושר חיפשתי
את פריחת האביב
אך במקום השתזפתיהים סער
ובחוף דגל אדום
החול בער
לא עמדתי בחוםדשא קצוץ
ערימות של תבן
פרח מצוץ
נותר על האבןיש מישהו כאן
שמוכן לומר לי
היכן האושר לן
מתי יתעורר ביהיכן הוא מסתתר
אני לא רואה
ואם הסלע ישתחרר
נגלה שם מערהוהיכן הוא האור
היפה המושלם
כי כאן יש חור
האושר כה מופנםומתי את עיניי אפקח
את האושר אגלה
בליבי באמת אשמח
אל השם אקווהואאמין ואבטח
ואליו אקרא
הוא רוצה שאשמח
ובאמת אדעואראה את היופי שבחיי
כי טבולים בצבע הם ימיי
ביופי אינסופי שהוא נותן בעצמו
אז אפתח בשיר ואודה- לכבודו -
יוֹם חַמִּים שֶׁל שִׁלְהֵי נִיסָן.
הָיִיתִי נִשְׁעָן עַל הַמַּעֲקֶה
אַדְוָה קוֹהֵרֶנְטִית שֶׁכָּמוֹהָ
עִקְצְצָה אֶת הנְּחִירָיִּים
בִּמְלִיחוּת מְעֻדֶּנֶת מָה.
קֶסֶם הַגַּלִּים עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
מְשׁוֹטֵט בֵּין עַרְפִלֵּי הַמַּחֲשָׁבָה
הַחַמָּה,
אוֹי הַחַמָּה
מְשַׁלַּחַת קַרְנֵי סַנְוֵרִים
זֶה רַק אֲנִי
וְהַלְּבַד שֶׁלִּי.
גַּל תִּמְהוֹנִי מִתְנַפֵּץ בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע
מְפַנֶּה אֶת הַתּוֹר לְזֶה שֶׁאַחֲרָיו
מַזְכִּיר לִי אֶת נַפְשִׁי
שֶׁנּוֹלְדָה לְהִתְרַסֵּק.
שְׁאוֹן הַיָּם
שַׁלְוָה שֶׁכָּזוֹ.אָז עַל מָה הַקֶּצֶף
אֲנִי שׁוֹאֵל
וְנַעֲנָה
בְּשֶׁקֶט מְשֻׁנֶּה -
ניצב זקוף ואיתן
למול רוח שורקת.
לא נע ולא זע
כאשר השמש יוקדת.למה שאשנה דעה
כי אמרתם אחרת
יש לי הכרעה
יצוקה כעופרת.לא רואה בעיניים
עמוד שדרה זקוף
לא חושב פעמיים
אמיתות מנסה לעקוף.ויום אחד הבנתי,
בהבזק מטלטל.
ההפסד יהיה כולו שלי,
אם את דעת האחר אבטל. -
יום רודף יום
לילה רודף שחר
מישהו פעם אמר לי
שתמיד יש מחרהכל אותו דבר
שגרה אפורה משעממת
כל עניין נגמר
החופשה מזמן דוממתמבחנים ושיעורים
חברות מול מורות
עמוסים הילקוטים
מתמלאים המחברותולפני שמגיע דיכאון
יש באופק עוד תקווה
הידד אחרי יום הזיכרון
מגיעה יום אחד חופשה!!! -
שבוע טוב,
השיר הבא נכתב בהשראת כל האנשים שעושים המון "רוח" בשביל לזכות
למעט תשומת לב (פוליטיקאים, "כוכבי" רשת וסתם אנשים...)כמה רעש אי אפשר לחשוב
על מה המהומה אפשר לחשוב
על לא מאומה הלוך ושוב
כמה טיפשים שרוצים קצת משובאיסתרא בלגינא קיש קיש מקרקש
להחצין טיפשותו לעולם הוא מתעקש
המטבע בחלל כה ריקן נוקש
תשומת לב בגרוש זועק ומבקשגם אויל מחריש לחכם יחשב
אינסוף אויר ריק במוחו מנשב
על הגיון כבר מזמן התחייב בהשב
אולי יבוא יום והשכל יתיישבליקוי מאורות- אנחה כבדה בוקעת
הלבנה אף היא ברגליה רוקעת
כי כשאנשים קטנים עושים צל גדול
סימן שהשמש שוקעת!
