שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
@חובבת-מוזיקה נראה לי שאסור להתכתב כאן ...
-
@חובבת-מוזיקה אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
האשכול הזה מיועד לשירים להלחנה בלבד?
לא רק-
כללית שירים שכותבים.
שימי לב כמו שכבר אמרו לך- הנושא הזה לא כולל דיבורים.
כאן ניתן לדון. -
החיבור הבא נכתב עקב מקרה מזעזע שארע - טעות אנושית של רגע, שבריר ללא חשיבה הגיונית - שהרס חיים שלמים. המקרה הזה נורא-נורא קרוב אליי, ועל כן החלטתי לכתוב על זה. ביקשתי מ @אייצ-ית שתכתוב איתי על זה דוואט כיוון שגם לה יש נגיעות אישיות בעניין.
והנה הדוואט, לפניכם.
תקראו ותתחברו, וגם אם לא - תכוונו אותו כתפילת אנוס, אחד שחייו כבר אינם חיים.
מת בעיר מקלט
לא מצאתי כבר מילים לדבר,
המלחמות שלי עייפו רוצות לישון.
אתם לא מבינים מה אני אומר,
המציאות קרה-בסוף זה יגמר באסון.ואני שותק, כי קשה לי, נמאסתי.
מאסתם בי אתם - חיי אבדו, נרמסו.
כל היופי בילדות, גם נערות איבדתי,
כך בשבריר גדעתי, חיי גם המה נגדעו.אני עוד כאן -מנסה להבין מה נשאר,
זה סוף ההצגה, כבר קיפלו ת'כיסאות.
לא מבדיל בין ימין לשמאל חושך וקר,
ההבנה מחלחלת, כבר כיבו את האורות...נותרתי לבד, בין סוגר אפור וצלמוות,
כל גופי בפריז, בפנים אני רותח.
לא רציתי, לא תכננתי. הפכתי בן מוות.
עיניי הכל, מאשימות, מופנות אליי כאל רוצח.בלילות- מנסה לעכל ת'עבר וההשלכות,
גם בשקט אני לא מוצא את התשובות.
העולם סגר עלי- אני נושם קשה לי לחיות,
נזרקתי לים, ו..שכחו שאני לא יודע לשחות...צורח אליכם באלם, ממקומי שבשפלה,
אלפיי מילים לא יחפו על מלחמתי.
מבקש מכם - קבלו אותה, התשובה,
בשבועה שלא הייתה נוראה כוונתי. -
פוסט זה נמחק!
-
זה עוד שיר שכתבתי רק שהוא לא ממש היה במצב כפית רגיל כי בנוסף לכל כאב לי הראש והייתי בדרך מהצפון לאשדוד (נסיעה של שלוש שעות באוטובוס)
#anchor(כאב ראש)
אני בנסיעה יש כאן רעש
ואין לי רעיון לשיר
וזה מתנגן בקצב של הכביש
ככל שאני מתקרב לעיר
זה עולה מלמטה חוצה את הראשכי כואב לי הראש
וכדורים לא עוזר
רק ללכת לישון
כואב לי הראש
והוא כבר מתפוצץ
ולישון לא עוזר
רק לסמוך על השםועולים לי מילים רק לשיר על רוע
אבל כל מה שעולה כואב
רוצה רק להעיף גבוהה
ולא לשבור לאנשים ת'לב
רק שיצאו לי מהראשכי כואב לי הראש...
-
זה שיר מבולבל כמו הרגשות שלי בתקופה האחרונה אז קחו בהבנה:
לחכות בתחנה
ועברה עוד שנה
וכלום לא השתנהמביט בשעון
לא זה לא חלום
זה אמיתי
הוא יבוא פתאום
זה יקרה עוד היוםיש לי משאלה
להתחיל מהתחלה
בלי זכרונות
שאת הלב שורפותזה מגיע בגלים
כל אותן מילים
יש להם עצות
איך להשתנותהם נותנים כלים
וגם עצות ותרגילים
חושבים שזה יעזור
אם רק אמתין ברמזוראין לי סבלנות
רוצה הכול עכשיו ומיד
למה צריך לחכות
סופרת ת'שעותהמתנה ללא סוף
בסוף אגיע אל החוף -
כל כך הרבה שירים יש כאן על נערים ונערות מתמודדים , כל כך הרבה כבר נכתב , ועדיין זה לא מספיק ...
השיר הבא נכתב בדמע על נערה שהכרתי שכשראיתי אותה מתמודדת - פשוט ראיתי אותה נלחמת מול כל העולם ... היא ההשראה העצובה שלי לשיר הזה ...תסלחי לנו
נותרת בלב הסערה
זרקו את נפשך לבעירה
כולם היו לחיצים - ואת למטרה
השליכו לך מפת דרכים לא ברורה
הדרך היתה בשבילך בלתי עבירה
אני יודעת , פשוט לא נשארה לך ברירה ...
את לא ידעת להציג גיבורה
נשמתך נחשפה קרועה , שבורה
הפכת אט אט לעייפה , גמורהתסלחי לנו
אז ברחת , נטשת
נמלטת מהזירה בדממה , בדהרה
לא כי רצית ושאפת
פשוט כי היית כבולה , קשורהתסלחי לנו
על שלא הושטנו לך תמיד חבל חזרהבבקשה , אל תבחנו פה את החרוזים והשפה . תקראו בשיר הזה את הלב של כל כך הרבה אנשים ...!!!
-
זהו שיר כואב שנכתב בעקבות צורת העולם לקחת אחראיות כהזדמנות להאשים, התנצלות כהזדמנות לרכיבה, ושתיקה כהודאה לאחר אשמה לא ראויה... (האלה שיעמדו מולכם שותקים באדישות אחרי שהוכחתם להם בעיניים אדומות שאתם לא אשמים---) (אחרי שהאשימו אתכם בכ---ל הבעיות שלהם--)
היתולי:
חצי ירח מוטל
על ענני הוד
מנסה להזריח
עלומי סודשקט צורח
מתעתע יללות
סוגר על בריח
חלומות נוגותורק שיכורי רוח
עלים יבשים
מתעופפים בכוח
אמת שוחריםמחפשים מעט לנוח
למצוא דרכים
להשתיק להפיח
זכות ראשוניםאך הרחוב מהתל
מיוסר יותר מידי
באמצעים לא בוחל
לאזוק עלי חייוהשמיים רק בוהים
מצביעים עלי
מצאו אשם מתאים
לבעיותיהם הנוגעים בנגעיורק הגשם הוא היחיד
שמזדהה בדמעות תסכולי
גם אותו נאלצו להפריד
מענני הוד ורוח היתוליגם אותו האשימו
בעזיבתו את הענן
גם עליו דרכו
כי הוא מגמגם קטןגם עליו צחקו
כשהבטיח חפותו
גם אותו זרקו
כשביקש נחמתוושוב העולם תוכו
מתמוגג בוכה
והכל נאלם לעומתו
יפי נפש אחרי צחנת מעשה... -
נהנתי לראות שקיים כזה פורום ואשמח לכתוב כאן שיר שכתבתי בעבר
בית א
האם זה עדר
או חוסר עמוד שידרה
האם זה סדר
או התמכרות לשיגרה
האם זו עדינות
או בכלל בושה
האם זו התגברות
או התפרצות חולשהמהי דעתך
תלוי מה הטרנד
מה נשמע איתך
עונה לפי הסלנג
מה אתה אוהב ללבוש
נעיין בקטלוג האופנה
מה עובר לך בראש
תלוי בעונהפזמון
כמו כולם כולם עושים
ובלי משים
יורדים מהפסים
ואז מחפשים
לחזור על ידי ניסיםלאן רצים כולם
אחרי מנהג העולם
עד שהאופק נעלם
ורק ניצב מולם
תהום ללא סולםבית ב
האם זה אהבה
או נטיה של תאוות
האם זה אכזבה
או הגזמה בציפיות
האם זו צידקות
או השתוללות של המצפון
האם זו גמישות
או סתם חוסר איזוןאיזה נוף יפה
תפנה ת’גב תפוס תמונה
לכל כאב יש רופא
לכל שיר יש מנגינה
חיים של טראנס ומגה
פחות לחיות את הזמן
לחיות רק את הרגע
וגם זה לא במכווןפזמון ...
אשמח לביקורת
תודה -
שיר על חברה שלי שבא לה לצעוק אבל אין לה על מי.
בא לי לצעוק אבל אין לי על מי,
לא מבינה מה העולם בשבילי.
רוצה להיות כמו עוף נודד,
ולטוס הרחק לאיזה אי בודד.מי קבע שצריך ללכת בקו,
ומי אמר לי לעבוד עכשיו.
למה אנשים לא מבינים דברים פשוטים,
ולמה ת'חיים קשה לי להפנים.מנסה להסתדר בין השבילים,
ונגררת אחרי ים האנשים.
אי, מי תקע לי סטיגמה בדרך,
ראיתי בעיניים - אין לה שום ערך.מי הכתיב לי כך את החיים?
לימודים ועבודה, עבודה ונישואים.
למה א"א תמיד להתבטל?
לשכב מול הים - ליהנות מהצל.זה לא ייתכן. שיגעון. בלי צחוק.
נו, בא לי לצעוק. בא לי סתם כך לצעוק.
את המשפט הזה - שבא לה לצעוק אמרה לי לא מזמן, וזה נתן לי השראה לשיר.
כשסיימתי לכתוב, אמרה שצריך להכפיל פי 20!
מה אומרים??
בטוח כל אחד מרגיש את זה מתישהו.
אבל --- אלו החיים. "אדם לעמל יולד" פחות או יותר. -
מה כבר ביקשתי?
קצת לברוח ולהתנתק,
לחיות כאילו אין שעון מתקתק.
לראות כל יום זריחה בכנרת,
ובים שקיעה זוהרת.
לאכול ממתקים בלי סוף,
ואת הקלוריות- שמישהו אחר יאסוף.מה כבר ביקשתי?
ללכת לישון כשהשמש עולה,
ולקום ב 8 לאחר 12 שעות שינה.
לשכב על מצע של עלי שלכת,
ומעלי עצים עם פריחה מלבלבת.
ללכת לטייל במקומות רחוקים,
אבל לא על חשבון הלילות והימים.
לשבת ברוגע ולהנות מהחיים,
בלי דאגות של פרנסה וגידול הילדים.מה כבר ביקשתי?
לבנות לי עולם חדש משלי,
שבו לזמן יש קצב ייחודי.
מבינים אחד את השני בלי צורך לדבר,
והשירים- יפים שם יותר.
הדמעות זולגות רק משמחה,
וכשעצוב תמיד יהיו לצידך.מה כבר ביקשתי?
רק לחיות איך שאני רוצה,
אז איך זה עדיין לא קרה? -
עיבוד שלי ל'רק עוד רגע' של עקיבא
רק עוד רגע
הד
רק אני כאן
פה לבד
למה צוק במקום
פסגות
וחשוך בי
קול הלילה
כל היום רק
הצגותמרגישה במעגל
זאת לא שום דרך
השבילים ההם טובים מדי
בשביל ללכת שם
בערךאבל באמת
בהרגשות הכי דקות
אני ילדה
עם עיניים בורקות
באה אלייך
כולי רצון בועראם אחפש אותך
בעומק הלב
תמיד אתה
אז תתקרב
רק עוד רגע
הנה בוקר זוהראין
מי שיגיד לי
שישיר לי
נשמה כל כך
טובה
וימיס בי
חומות של קרח
ייתן לי אהבהובימים כאלו שאין גשם
פתאום בוכה מבול שבי
נזכר בברית בקשתהאמת באמת
שאתה איתי
בכל שממה
לא בשמים
לא באדמה
באה אלייך
ואיך
בסוף אמצא
אם אחפש אותך
בעומק לב
תמיד אתה
אז תתקרב
רק עוד רגע
הנה בוקר זוהרבאמת
בהרגשות הכי דקות
אני ילדה
עם עיניים בורקות
ובאה אלייך
בידיים פתוחות
מחפשת אותך בכל העיר
שוברת מעגל ויש לי כבר אוויר
מתקרבת
בוקר מאיר||יש לי גם עיבוד באנגלית.
מעניין מישהו?|| -
@אינספריישן אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
יש לי גם עיבוד באנגלית.
מעניין מישהו?כן!!
-
|-Hey, that's me here
sing to you
search for new song line
to discussing
of all my songs
and what I have behind-||-I feel that with the time
I lost my way
the life is only once
so I can lose one day-||-In the real perfectly life
under all the mask
I just wanna be with you in all my life task
coming to you
with light in my eyes-||-I search for you in any place
run around with
tears on my face
just one moment
and the morning will be shine again-|||השיר הזה נכתב בע"פ, בארוחת ערב משועממת, כשנגמרו כל העיתונים, וכולם כבר אכלו לפניי.
אז אם התרגום לא מדויק... תסלחו לי || -
זה שיר על מי שלא מפסיק לחפש מידע אבל אין לו את מי לשאול או לא רוצים לענות לו כי מפחדים ממה שהוא ישאל(או שלא יודעים לענות)
היו לי הרבה שאלות
לא מצאתי תשובות
חפשתי את מי לשאול
לא רציתי להתווכח
רק סתם לדעת
לא רציתי להתגרות
אלא סתם לנסות לחפש
קצת מידע היה לי חסר
אף אחד לא ענה
כולם רצו שאלך בתלם
שלא אחקור
פחדו ממני
מה את שואלת ענו
תעשי מה שכולם עשו
זה מה שלימדוני
אין ברירה
חייבים לציית
לישר קו
גם אם לא הבנתי הכול
אדע תמיד שאלוקים גדול -
השיר הזה נכתב על מקרה קרוב מאוד של ילדה שהכרתי שכבר בגילה הקטן חוותה קשיים ונסיונות ובעקובתם התבגרה והשתנתה ללא הכר . השיר שלי מנסה לתאר את הפחד והמהירות בה אנשים עושים קפיצה מילדות לנערות בעקבות החיים .
את בוגרת, רצינית ומדודה
ולמרות שאת רק בת עשרה
את כבר מזמן לא ילדההחיים ביגרו אותך, ילדתי
לא מרצון, לא מבחירה
החיים הכבידו ,לא הטו אלייך שכם
לא את כל הדרך צלחת בגבורהכולם מביטים על אחריותך באהדה
ורק אני יודעת שזה ממש לא מלידהכשנולדת היית שובבה וצחקנית
תינוקת מפונקת וצרחנית
תינוקת בדיוק כמו כולם
דומה לפעוטות בכל העולםואת גבהת וגדלת,
החיים לא חסו על גילך הצעיר
ליבך היה לנזיל, לשביר .
הקשיים לא נתנו לך זמן לחכות
עבדו פחות בגזרים, יותר במקלותואני רק הבטתי מהצד בשתיקה, בבושה
איך את הופכת מתינוקת לנערה
מנערה לאשה כבר לא צעירה
פחדתי שגם תגיעי בסוף לקשישהואני, רק אני, נתתי לב ושמתי עין
לראות שמאחורי התחפושת
במעטה של רצינות ושובבות
עומדות ילדה וקשישה המשחקות תופסתהעולם ימשיך לתייחס אלייך בבגרות
ורק אני מבטיחה בשבילך
שבשבילי תמיד תהיי עם פנים צעירותורק אני תמיד אזכור
שמאחורי הקשיים והטלטלות
מסתתרות, מתחבאות פני ילדה שואלות .ילדה שהתבגרה בעל כורחה
אבל בשבילי תמיד תהיי ילדותית
תינוקת בשיא הפריחה . -
חשבתי- גדלתי, התבגרתי, למדתי.
הייתי בטוחה - השתנתי.
דברים שעזבתי, כבר לא מדברים אלי.
געגועים לאנשים דחקתי ודי.אבל אז ברגע אחד,
ראיתי שאין לי כלום להחזיק ביד.
הכל נפל עלי כמו מפל גועש,
הרגלים ישנים חזרו בלי לבקש!
הגעגועים התחילו שוב להציק,
וטיעונים ישנים חזרו להצדיק.כבר אין בי כוחות להילחם!
צעקתי בקול אילם.
רוצה להרים ידיים ולפרוש,
נמאס כל הזמן לנסות יעדים לכבוש.
איך כל החומה שבניתי נפלה?
זה מה שנקרא כאבי גדילה?!?! -
השיר נכתב בהשראה נדירה של שיחה עם מורה מדהימה (באמת!)
אל המורה מתקשרת
הבת מתקשה
במה לא אדע
אתייעץ אברר
האותיות לה מסתבכות
הניקוד קופץ
והיא אין לה כוח לקרוא
רוצה לשחק לצייר להשתולל
מה קרה? מתי תקרא?המורה שיעורי בית נותנת
לבת לאימא
די נגמרה לי הסבלנות
חזרתי מאוחר מהעבודה
לעשות שיעורים אני צריכה
סליחה? זה לאימא או לתלמידה?
אני קצת מתקשה
המורה קחי אחריות
לקחת לי את החירות
אולי מחר אחזיר את הבנות לגן
אין שיעורים אין בלאגןאני צריכה לזכור זה כיתה א'
גם אני הייתי שם פעם
לא יכולה לחזור לשם
הפעם זאת מהדורה ב'
(אבל כפולה יש לי תאומות!)
