שאפו לפורום הזה שמפרגן, ומדרבן..
שמחה שגיליתי אותו 
נמאס לי מעצמי,
לרוץ אחרי הרוח,
לרפא את הפצעים,
ואת כל משפתוח.
נמאס לי מהרגש-הסוחף,
שבוגד בי לא מעט,
מגרד ולא עוטף,
את מה שבי נבעט.
נמאס לי מהמוזות -
שמובילות לי את הדרך.
פועלות לפי הכריזות,
ואין להן שום ערך.
נמאס לי מלחשוב,
ולנבור בבור פעור,
להעמיק לא לפי הרב,
ולסדר ת'מחשבות בטור,
נמאס לי מלרוץ,
בלי רגע מנוחה,
הגוף שלי רצוץ,
מלחץ כבר שפוכה.
נמאס לי ולא נמאס לי כלום.
עצוב, שמח, אוהבת את היקום.
אבל א'פחד לא יעצור אותי מלקום!!
ולהעיר בתוכי כל תא רדום.
||