|-חברה השיר הזה מוקדש לכם!!!! תקראו אותו-|

לשתות פונץ בננה
להתפנן על החוף
בלי לשאול מה ולמה
סתם להתגשמעק בנוף
סתם כך בצל האילן
בלי להרגיש פילוסוף,

ופתאום חוטף בוםםם
שובל מחשבותיי מסתבך
מה אני עושה ביקום
חושב ולעיתי מתדכדך,

סתם משורר מבולבל
מחבל מחופש
סתם עוד יצור מזולזל
קצת לא מאופס,

ופתאום אני מוצא אותה
את המרגלית שמסתתרת
וכן אני כבר שומע אותה
את נגינתי שמתגלגלת,

גיבור כארי
חזן כרוזנבלט
רץ כצבי
או לפחות מנסה

אני ארי גולד
לא סתם אחד
אני בן של מלך
אני המיוחד

נשמתי מתנדנדת
בניסיון להוציא את המירב
כאיילה מזמרת
ככוכבים הנופלים בקרב,

זה אולי קצת שטותי
ההרגשה שאופפת אותי
אני מרגיש מעל כולם
כרבקה כלתו של אברהם
אני חש כקיסר מזהיר
כטיטוס המצביא האדיר,

ובעוד ריחות ההדרים
סביבי נשזרים
אני חושב שזה כדאי
להרגיש יותר מידי
כי זה מחייב אותך
להתנהג למעלה ממך...

arigold
מוקדש לכל הכותבים והכותבות כאן במקצב שלמדתי מהם כ"כ המון, @פונץ-בננה @שמעק @אילן-פ @בוםםם @shoval @משורר-מבולבל @המחבל-המחופש @margalit @נגינתי @ארי-רוזנבלט @מתנדנדת @מרב @אילה-הזמרת @כוכבים-נופלים @טותיייי @רבקה @טיטו @הדרי ויש גם כאלה שלמדתי מהם המון אבל לא הצלחתי להכניס את שמם לשיר @אריה-93 @אייצ-ית @מא1 @הללויה @מנאששש @מוכשרת-על תודה לכם חברי מקצב על השיפור הזה שגרמתם לי!!!

||כן כל המודגשים אם לא שמתם לב זה שמות של כותבים מהפורום המטורף הזה.... סורי על התיוג אבל הקדשתי שיר בשבילכם אני חייב שתראו אותו לא סתם עבדתי...||

תקראו את הספויילר זה חשוב!!

||הסתפקתי המון עם לעלות את השיר הזה, כי אני קצת עף על עצמי והמסר לא מובן ופחדתי שלא יבינו מה אני רוצה, אבל החברים דחקו בי להעלות אותו, (כי זה השיר הכי טוב שלי חדמ"ש,) אז אני יסביר קצת, זה בסיגנון ראפ, ובסיגנון כתיבה זה המון זמרים נוהגים לעוף על עצמם אז התחברתי לזה וזה מה שיצא אל תקחו את זה קשה,
ואת השיר כתבתי לפני שנה וחצי בערך, באותה תקופה המון חברים צחקו עלי מה אתה כותב שירים אתה לא טוב בזה, רק בנות כותבות וכו' (אני משער שכמה מהבנים שכותבים פה עברו משהו כעין זה, כי מה לעשות כתיבה לא כזה זורם אצל בנים, זה פחות גברי), והתישבתי יום אחד לכתוב שיר על זה ולעודד את עצמי, (אולי זה חלק מהסיבה שאני עף על עצמי בשיר הזה) היום ב"ה החברים מעריצים את השירים קוראים אותם בשקיקה ונהנים, והמסר שלי בשיר הזה, ההוא שים פס על החברה, אל תתיחס לאיש, תעשה מה שכיף לך וטוב לך לעשות... ||

|-שם פס!!!-|

בא לי לכתוב שיר פנטסטי
על איזה מאורע דרסטי
שקורה כאן ועכשיו,

אבל באופן היפותטי
זה ממש נשמע פתטי
אף דבר ממוחי לא נשאב,

זה ממש לא ראלי
וזה כל כך בנאלי
שאני שוכב מאוכזב,

ואז פתאום זה עולה לי
שהדבר הרציונאלי
הוא לכתוב את המצב,

זה קיצ׳י ואקטואלי
סטייל לא נורמאלי
לכתוב לא פופורציונאלי
ולהגזים כל דבר קטן,

אך כמו תמיד באופן מכני
כאילו איזה דיבוק נכנס בי
הכל מתחיל להציף אותי
הלגלוג והמבט המלוכסן,

חברים באו במאסה
צחקו זה לא בקלאסה
מה אתה ילדה מנאס"א?!

אמרו אתה לא מפוקס
כותב חרוז אחד ומרגיש מוצלח
אבל אני שם על כולם פס
ממשיך לכתוב שורות לפנקס
בקצב מסחרר לא נתפס
אז החלטתי לעשות מהם קרקס
להעיף אותם במטס
של קצב מסחרר ובאס
לעשות את ההזוי לקלאס
ולקבל על כישלון פרס
אנ'לא חקיין מכובס
לא איזה כישרון מחופש
לצידי כל אחד כישרון מפוספס
בתחרות על אף אחד לא חס
מכניס את כולם לכיס של המכנס
תמיד אהיה הווינר, הקילר, ההאס
כי להיות ראשון זה לא נמאס
הניצחון ואני באותו צד של המתרס
המתחרה תמיד מובס
מתחת לרגלי נרמס
ות'גביע בועט לי בפס,

אך זה לא בא בקל
ולכן לא כל אחד מסוגל
אני אסביר מה הסוד בשירים שלי
אל תנסו גם זה לא אפשרי,

הסגנון נוטף רטוריקה
המילים משולבות במוטוריקה
משלב קצת מיסטיקה
ונוסחאות פשוטות במתמטיקה,

המשקלים סדורים כמו בפיזיקה
שם בתנועות פאניקה
ת׳בתים מטבל במלח ופפריקה
וכך יוצר לי מוזיקה.

arigold

הוא רק רצה לפגוע
קצת לטעום לנגוע
לא חשב שימצא מרגוע,
לא, הוא רק רצה לפגוע,

הוא רק רצה לנקום
בהוריו בעצמו, במקום
הוא לא חיפש מקום
הוא רק רצה לנקום,

הוא יצא לבר
את הכיפה הוריד מכבר
את לבבות הוריו שבר
בצלקות הוא נבר

הוא רק רצה לצער
שאותו כל אחד יתאר
הוא לא חיפש חבר
הוא רק רצה לצער,

ופתאום נחתה בו ההבנה
המציאות בפניו התנגשה
הוא הבין שרק מעצמו הוא מנע
את היופי הכיף והקדושה...

||יש אולי שלא יגדירו את זה כתאונה אבל אני חושב שגם בום ריגשי הוא תאונה, בדיוק כמו פגיעה מרכב,||

|-בן סורר-|

בן סורר ומורה
בן סורר, זה קורה
זה לא קשור לתפקודך כהורה,

בן סורר זה כואב
בן סורר זה צורב
אבל שים לב שאותו אתה אוהב,

בן נעוות המרדות
אינסוף רגעי בדידות
זה לא אומר שהוא סיים את הילדות,

תן בו אמון
זרוק לו מילה טובה
הוא עכשיו שברירי
זה רק רוח משובה,

תן לו סימון
שליבך מלא אהבה
שלא ירגיש ערירי
זרוק לו איזו מחווה,

arigold

|| @רבקה העלת כאן חיבור מיומנו של 'סורר', וזה גרם לי לכתוב גם משהו קטן, ולנסות לחזק את הצד השני, ההורים של אותו סורר, מקוה שתהנו ותפיצו את זה,||

||אני חוזר היום לישיבה אז יקח עוד זמן לעוד שירים||

|-נגמר בינהזמנים-|

אוף זה נגמר
חושב בתוגה,
מדי מהר עבר
מהרהר בערגה,

הנה היום בערב
מזווה נעמיס
מכנס חליפה וגרב
לשם נכניס,

זהו! נגמרה הבטלה
סתם לשבת במיטה
לקרוא איזה מילה
ולזייף לי מנגינה,

היום זה קורה
כולם מתחילים
ולעזרת הבורא
כולנו מייחלים,

ריח של התחלה
לוחשים הבריות
ריח של התחלה
נישא בישיבות,

ריח של התחלה
כולי תפילות
ריח של התחלה
זה הזמן להשתנות!

||מוקדש לעולם הישיבות שפותח היום את שעריו להתחלה חדשה||

|-עולם ההפוך ראיתי! (או שמא ישר?)-|

יושב לי לבד
עמוס מחשבות,
כלום לא עבד
לא נשארו תקוות,
ואני כבר נאבד
בעולם האכזבות,

חצי מבולבל
במערבולת רגשות,
מרגיש מוגבל
בגן עדן של שמחות,
חצי מובטל
בעולם של אנחות,

עולמי מתפרק
מסביבי לחתיכות,
עסוק בלשחק
בפרצופים ומסכות,
בפנים מתאבק
בעולם של רגשות,

עולמי מקודד
ברצף של שגיאות,
עיפרון מחודד
יאמרו כל הבריות,
מתהלך בדד
בעולם של חתונות,

עד מתי אני
אכתוב עוד שורות?
עד מתי אני
יאגור עוד במגירות?
עד מתי אני
אתנחם במחברות?

עולמו של מוכשר
לא תמיד נוצץ,
לפעמים הוא זר
וליבו מתפוצץ

אז תבקש מאלוקים
דברים שונים, אחרים
לא רק כסף וכישורים,
אלא חיים מאושרים,

||השיר הזה נועד לזעוק את הזעקה על הקנאה הלא מוצדקת במוכשרים, או עשירים, שימו לב כמו שכתבתי בשיר תסתכלו סביבכם ותיראו שהרבה פעמים לא המוכשרים או העשירים הם אלה שמוצלחים בחברה, הם לא אלה המאושרים באמת,
אז תבקשו מאלוקים, דברים אחרים... ||

|-נגמר הקורונה!!-|

הכו במטושים, הריעו במסיכות,
עת התבטלו הסגרים, התמלאו הרחובות,
על שבציון חזר להישמע כל הילדות,
על שובינו לחיים, על ביטול הגזירות,

עוצו ילדים והשמיעו, רוצו נערות,
ספרו לזקנים על מה שקרה בזאת,
על דבר מלאך המוות שנכנע לאנחות,
רוצו רקדו פזזו תמלאו כל השדרות,

רוצו שרפו באלכוג'ל את המסכות,
כחמץ בפסח, כאתרוג אחרי סוכות,
עבר זמנם, אין איתם מה לעשות,
על זה מלא פינו שירות ותשבחות,

|-הכתם!-|

בבית חולים קטן וחמים
נולד פעוט קטן ומדהים
הוריו מאושרים
מתקשרים מספרים
ילד ראשון זה מפעים,

אך בעיה אחת קטנה היתה
שאת הוריו כמעט לא ענינה
כתם שחור בפינה העליונה
על הלחי בגודל התנוססה,
אבל חיים תינוק פיקח זה נפלא,

חיים גדל
ובחיידר סבל
מלץ ששאל
וחבר שקטל

ברחוב עליו אנשים
נעצו מבטים,
אולי מבלי משים
אך אותו הם היו דוקרים,

כך אותו פרח הלך וכמל
בז הוא ליגיעה לעמל,
מה הטעם לעבוד להרשים
הרי תמיד יהיה אחרון המוזרים,

וכן גמר את חייו בבטלה
בחוסר מעש
זקן נרגן חסר כל השכלה
ומלא כעס,

והכל באשמתינו
שלא שמנו ליבינו
מה גורמים מבטינו,

וכשנגיע לשמיים
איך נישא עיניים
לתביעה של הילד
שהיה אמור להיות ר' חיים?

זקנו מקורזל
עולמו מזולזל
הוא בר-המזל

אב בחכמה ורך בשנים
חייו לעולם לא משתנים
בתורה כל מרצו מנעים

נזר הבריאה
השיגרה לא מפריעה
לו לא מריעה,

אין לחם בארון
ובניו מתהלכים ברון
מרגיש כברון,

אין תפנוקים
אבל חייו מתוקים,
חיכו ממתקים,

מינוס בחשבון
חייו לבלי חשבון
שוחה בשיכרון,

זו השאיפה
את כל בחור מקיפה
נפשי נכספה,

אמן אני אצליח
עולמי להשכיח,
בתורה לפרוח
ייעודי לצלוח,

arigold

|| מוקדש לך @איציק-דדיה קיבלת העלתי שיר נוסף, מקוה שתהנה,
על אלה אני בוכיה...
זה כזה באסה החסימה הזו של נטפרי ששיר כמו הים (השיר הקודם שלי) מקבל רק 10 לייקים אתה רואה שחסרים המון, הרבה פחות רואים את השירים ופחות מלייקים וזה הרבה פחות ממריץ לכתוב לחשיפה קטנה כזו, מקוה שבאמת בחופש זה ישתפר כמו שחברה כתבו פה, וחסר כותבים כמו ארי רוזנבלט ואריה 93 ועוד המון שנתנו פייט ואינם,
אוי איכה עשו לנו אלה...||

ים של זכרונות
אותי עכשיו מציפים
על אותו עבר נשכח
על רגעים מסעירים,

דרמה וכשלונות
זה המרקם של החיים
איזה פאזל מסובך
עם חלקיקים מורכבים,

פזמון:
אבל לפעמים בתוך בור עמוק-אינסופי
קרן אור נשלחת לאסוף אותי
מחבקת מלטפת כך מרגיעה את-רוחי
רק כך יכול לברוח ממיצרי נפשי,

ים של מחשבות
אותי עכשיו ממלאים
על אותו מסלול מתיש
בין שבילי החיים,

לרדת לעלות
זה חלק מהחיים
אבל העולם מבאס
חוץ מרגעים בודדים,

פזמון:
אבל לפעמים בתוך בור עמוק-אינסופי
קרן אור נשלחת לאסוף אותי
מחבקת מלטפת כך מרגיעה את-רוחי
רק כך יכול לברוח ממיצרי נפשי,

ים של התחלות
אותי עכשיו מסובבים
לבחור אפיק חדש
להתקדם הלאה בחיים,

לשנות להשתנות
להתרומם מהפצעים
זה כזה מסלול מתיש
הוא לא מתאים לחלשים,

פזמון:
אבל לפעמים בתוך בור עמוק-אינסופי
קרן אור נשלחת לחזק אותי
מחבקת מלטפת מעצימה היא את-רוחי
רק כך יכול להתרומם ממיצרי נפשי

|-הכסף יענה את הכל??-|

כסף קונה לך חברים
אבל הוא לא נותן לך באמת חברים,
כסף נותן תפנוקים,
אבל הוא לא הופך ת'חיים למפנקים,
כסף קונה לך בשרים
אבל הוא יהפוך אתכם לבוסריים,
כסף ממליך שפלים
אבל הוא ישאיר אתכם מושפלים,
כסף יעשה חיים פשוטים
אבל הוא לא יהפוך את החיים לקלים,
כסף מרפד את החיים
אבל הוא לא עושה לך חיים,
בכסף תעשה חיים
אבל כסף זה לא הכל בחיים,

כסף זה לא ה''דבר''
אז תפסיק לקנא,
מתי תקלוט, מתי כבר
זה לא תמיד מהנה,

ניסיון העושר הוא לא תמיד קל
לא תמיד כיף להיות המנכ''ל,
יותר כיף להיסחף ממשב רוח קל,
אז תשמח בחלקך, ותצא המושכל,

arigold

||השיר הזה נכתב מדוגמאות אישיות שאני מכיר של בחורים לא ממש מוצלחים בלשון המעטה ושיש להם כסף, ואיש לא מסתכל עליהם באמת, רק מדי פעם מתחנפים אליהם כדי לקבל קצת... ואכ"ז זה לא יאומן הרבה אנשים הדבר היחיד שהם חולמים עליו זה להיות עשיר, לא שכל לא הצלחה בחברה לא בריאות רק כסף, תיקלטו זה לא הכל!!!||

כתבתי שיר לארץ שלנו!
כתבתי את זה בסגנון של הכותבים הציונים הגדולים כדוגמת נעמי שמר ביאליק ועוד,
אני מת לשמוע איך זה יצא, והאם הצלחתי לעשות את הסיגנון הציוני הארצי ישראלי הלז.
מחכה לכל הארה הערה תובנה ועצה... פנקו אותי!

הוֹ אֶרֶץ שֶׁלִּי

הוֹ אֶרֶץ, לְבַב כָּל כַּמֶּה אֵלַיִךְ,
בְּאַרְצוֹת נֵכֶר דָּמַע עָלַיִךְ.
אוֹי, לִבֵּנוּ דָּוֶה נִכְמָר אֵלַיִךְ,
כִּרְאוֹת הַשְּׁמָמָה בְּהָרַיִךְ.

הוֹ יַקִּירָתִי, עֲדָיַיִךְ שַׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ,
דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים בְּאֹמֶץ כִּתַּתְנוּ,
רוּחַ, סַעַר וְקֹר, תַּחַת רַגְלֵינוּ,
וְהַתִּקְוָה לִרְאוֹתֵךְ הֶחֱזִיקַתְנוּ.

הוֹ קְסוּמָה שֶׁלִּי, מָה נָאווּ נוֹפַיִךְ,
לִבִּי נִשְׁבַּר בִּרְאוֹתִי זִיו חוֹפַיִךְ.
מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לֶאֱחֹז בִּטְלָפַיִךְ,
לָשִׁים מִבְטָחִי לָבֶטַח בְּכַפַּיִךְ.

הוֹ בֵּיתִי, הֵן מָה נָאֶה בִּגְבוּלֵךְ,
חָפַצְתִּי לָשִׁים מִשְׁכָּנִי בְּהֵיכָלֵךְ,
לֶאֱכוֹל מְדֻבָּשֵׁךְ, וּפְרִי עוֹלָלֵךְ,
לִפְסֹעַ בְּרַגְלִי בְּמֶרְחֲבֵי חוֹלֵךְ.

אוֹי חֶמְדָּתִי, אָדָם בְּיָפְיֵךְ יִתְגָּאֶה,
פֵּרוֹתַיִךְ מְתוּקִים וּמַרְאָם נָאֶה,
אַדְמוֹתַיִךְ מוֹרִיקִים וּשְׁמֵךְ יָאֶה,
לֵילוֹתֶיךָ בּוֹהֲקִים, אוֹרָם גּוֹאֶה.

הוֹ יָפָתִי, הֵן הִנְּךָ כָּה קְסוּמָה,
שִׁמְשֵׁךְ זוֹהֶרֶת, עֲנָנַיִךְ פְּלוּמָה,
הַר וְצוּק, וַעֲמָקִים לָהֶם כְּחוֹמָה,
יָפְיֵךְ בִּירֹק עַד וּמִדְבַּר שְׁמָמָה.

הוֹ יְדִידָתִי, תְּהִי לִי אֶרֶץ לְעַם,
עַל חֵרוּתֵךְ, כְּבוֹדֵךְ, אֶנְאַם,
וְעַל מְבַזֵּךְ וּמַשְׂטִינֵךְ אֶזְעַם,
וְעַל גְּבוּלֵךְ אֶשְׁמֹר אֶלְחַם.

arigold

לחן: שולי רנד ,(עוקר הרים)
מילים: אריגולד.
תקראו עם המנגינה, בלי זה לא שווה, (לא סתם התאמצתי)

אני לא אדם מושלם,
כן, אני לא הכי חכם,
הדגול שמכולם, והמוצלח כל כך,
אני בסך הכל אני, משהו אמיתי,
אנ'לא בורח,

אני לא מנסה בכלל,
לנסות לחטוף שלל,
לקחת שאוו מאחרים, וחברים כלל כלל,
לא להיות ''שקרן נטוי גרון
ומתנפח'',

כמו כן תמיד לי זה ברור
שלהיכשל זה לא סיפור,
זה מותר זה לא אסור,
אנ'לא בורח,

כזה הייתי
ונשארתי
הולך בדרך משלי, לא סופר...

אנ'לא באתי לקטר לקנטר
להתבכיין על המצב ששורר,
לבכות על הדף דף דף,
לא באתי להיות
נטוי לשון שסתם צורח,

ודאי שלא באתי להתחנחן להתמסכן
להישפך כאן לפניכם,
היתכן כן כן,
לא באתי סתם לכתוב לי שיר
באתי להנציח,

לא סתם כותב סיפור
יושב שופך את התיאור,
לא סתם יוצר שימור,
אני רוצה לצרוח,

כזה הייתי
ונשארתי
הולך בדרך משלי, לא סופר ומחשבן...

מתי יבין כבר העולם
מתי יפסיקו כאן כולם,
ת'חקירות ת'עיונים ת'דיקדוקים דק דק,
כי אין עניין
להיות תמיד המנצח,

אני ממוצע בכלל
לא מאסטר מהולל,
שגורף ת'ציונים ומחמאות שבח שבח,
אז למה אנשים
מתביישים, קצת לפדח,

ולא נהיר ולא ברור
מה יהיה הסוף של הסיפור,
האם הבנתם ת'שיעור
לא ידעתי...

כזה הייתי
ונשארתי
הולך בדרך משלי, לא סופר ומחשבן...

כי אני בטוח בעצמי, ואנ'לא חושש מסביבתי, אנ'לא פוחד מאף אחד, כי אני עצמי המיוחד, ×2

||זה היה קשה לכתוב שיר במנגינה הזו (זו מנגינה קשה, אבל מהרגע שהפזמון התנגן לי הייתי חייב...)
ואם לא הבנתם מה הקשר לאתגר, אז בשיר אני צועק על הפחד שיש לאנשים מהחברה, ואת הלחץ והמעקב שהחברה עושה אחרי עצמה...||

|-קינה על חורבן הבית-|

איכה בדד גוועתי,
דרשתי המיתי ואין זוכר חסדי,
טרפוני ידידי כשונאים,
לעוסה מעונה נהייתי,
סבלי עוד פושט צועקת,
קוני רחם שוועתי תשמע.

||קינה שכתבתי על החורבן בהשראת הקינות שאמרנו אתמול... ע"פ סדר האב'||

||החלטתי לא לכתוב על מסע בכללי, אלא על מסע אישי שעברתי בעצמי בכתיבה, אחרי שהתנתקתי ממנה זמן, ואז חזרתי לזה בשיא המרץ, מקוה שתאהבו!!
(חזרתי לזה הרבה בגללכם שאפו!!||

|-המסע אל הכתיבה-|

אני מרגיש פואטי
במידה מפחידה,
אני מרגיש דרמטי
במידה מטרידה,
אני מרגיש אנרגטי
במידה מחשידה,
כאילו קצת שתיתי
יתר על המידה,
מזמן לא כתבתי
על אמת ומדע,
שנים לא תיארתי
רגשות ואהדה,
את ליבי לא שפכתי
בשיר של תודה,
אז עכשיו התיישבתי,
בחדר ליד השידה,
ולכתוב מיד התחלתי
ללא גבול ומידה,

זה מסע אדיר
ברמה מעיקה,
לחזור ולשיר
הרגשה מציקה,
הנוף משחיר
חרדה משתיקה,
האם לחזור להאיר
לכתוב תצעקה,

בצעדים מדודים
חזרתי למקורות,
מסע מדהים
חזרתי לאורות,
לחבר תווים
לכתוב שורות,
להוסיף אקורדים
ליצור מנגינות,
לשבר ראשים
ליטול קורות,
לפרוק ת'חיים
לכתוב נצחונות,
מתנת אלוקים
לפרוק הרגשות,
ולו אנו מודים
בשירות ותשבחות,

arigold

|-שני דרכים לו לאדם!!!-|

בליגלוגך תהא קובר קבר
בזילזולך תהא שובר שבר
בריכוליך תהא דובר דבר
בליצנותך תהא חובר חבר,

בקירבתך תהא בונה בנין
במחמאותיך תהא מונה מנין
בפיוסך תהא קונה קנין
בדברך תהא עונה ענין,

שנאה תביא לשריפת הקשרים
נקמה תביא לשריפת הגשרים
טינה תביא לשריפת הישרים
התעקשות תביא לשכחת הפשרים,

נתינה תביא לאהבת אחים
אהבה תביא לגאוות צחים
נחמה תביא לדאבת נכים
השלום יביא לאחוות מוחים.

||מקווה שתבינו את כל העומקים והכוונות שלי בשיר....||

@BINYAMIN-OFFICIAL מקוה שתאהב את זה...

|-שיר לאמא-|

את היית שם תמיד בשבילי
בפסגות בעמקים בשבילים
את צעדת וליטפת היית שלי
חזרת ועודדת אותי כל הזמן,

איך תמיד כל מה שביקשת
כל מה שרצית כל מה שדרשת
רק על ילדייך תמיד התפללת
שיהיה לנו בית של תורה,

אמא כל מה שנהייתי
זה רק בגללך
אמא איך בזכותך נבנתי
איך בזכותך
אוי אמא

אמא זה הכל אמא זה לגדול אמא בלי לחדול...

איך בנית לך בית כה גדול
עשרה ילדים מקום לגדול
עובדת ותומכת בלי לחדול
העיקר שיהיה בית של תורה,

אמא כל מה שנהייתי
זה רק בגללך
אמא איך בזכותך נבנתי
איך בזכותך
אוי אמא

||ואגב גם אמא שלי חוגגת עוד מעט ארבעים, ואנחנו רוצים ליצור לה שיר אז אם תעשה לזה לחן אני גם אשמח לשמוע אותו כדי להקליט גם.||

זה היה בסוף שבוע
האויר היה קריר
הוא רכב על אופניים
זה קלע עוד סל מזהיר,

אני חשבתי בינתיים
האם ללמוד או לשחק
זה עוד דף אחד או שניים
אולי עדיף להתפרק,

פזמון:
ההחלטה קשה כמעט כמו בסרטים
היצרים אותי תמיד מבלבלים
הועלם מורכב הוא לא לילדים
ולמרות הכול תמיד לא מתייאשים

||הוספתי עוד בית עם שלוש שמות, כי כשכתבתי את השיר הבנתי שצריך רק את המילים האלה אבל @אריה-93 אמר אריה יודע...||

לפעמים יש צרות בחיים
אנחנו מדגישים דהויים
מחוקים, לא מספיק שווים
אבק של אנשים אחרים,

אבל תזכור תמיד בכל עת
תצייר לעצמך בלב, תשרטט
שגם כשבבוץ אתה מכתת
וגם כשחבר אותך מחרטט,

את הכל שלח אליך אלוקים
גם את החברים שמפרגנים
וגם את אלה שאחריך מרגלים
מפנטהוז מפואר עד %(#000000)[אשכול ענבים],

ותמיד תתמקד בדברים הטובים
אשר סביבך מסתובבים,
תאמר ותחדיר לעצמיך יום יום:

יש לי משפחה
מאושרת
שאוהבת
מחבקת
מחזיקה אותי,

וגם לעיתים כשהרוח
נושבת
ובועטת
מטלטלת
היא מרימה אותי,

תילחם במו אריה גם בגיל תשעים ושלוש
לא הכל טוב אבל הכל לטובה תן בראש
תרגיש כמו ntz תנהל על תחשוש
ורק כך תמחשבות הרעות תכתוש

וגם כשלפעמים כואב
תלחש לעצמך בלב
אבא שלי אותי אוהב
והכל לטובתי מסובב,

arigold

||זה אותו שיר כתבתי אותו בשביל האתגר הזה! ואולי משהו מה @צוות-פיקוח ימחוק את הפוסט הזה ויעביר את שלי משם שיעבור עם הלייקים, (בכ"א זה אתגר ואני רוצה לנצח)||

לפעמים יש צרות בחיים
אנחנו מרגישים דהויים
מחוקים, לא מספיק שווים
אבק של אנשים אחרים,

אבל תזכור תמיד בכל עת
תצייר לעצמך בלב, תשרטט
שגם כשבבוץ אתה מכתת
וגם כשחבר אותך מחרטט,

את הכל שלח אליך אלוקים
גם את החברים שמפרגנים
וגם את אלה שאחריך מרגלים
מפנטהוז מפואר עד אשכול ענבים,

ותמיד תתמקד בדברים הטובים
אשר סביבך מסתובבים,
תאמר ותחדיר לעצמיך יום יום:

יש לי משפחה
מאושרת
שאוהבת
מחבקת
מחזיקה אותי,

וגם לעיתים כשהרוח
נושבת
ובועטת
מטלטלת
היא מרימה אותי,

תילחם במו אריה גם בגיל תשעים ושלוש
לא הכל טוב אבל הכל לטובה תן בראש
תרגיש כמו ntz תנהל על תחשוש
ורק כך תמחשבות הרעות תכתוש

וגם כשלפעמים כואב
תלחש לעצמך בלב
אבא שלי אותי אוהב
והכל לטובתי מסובב