מ
העצב חודר
קצת מדי עמוק
מתקשה להגן
על עצמי
הוא חודר כל שריון
שאני שמה
ואני לא יודעת
מה לעשות
הוא מתעקש
לפרק אותי
לכבות אותי
לא מותיר לי ברירה
ואני
מה אני
ילדה קטנה
עברתי הרבה בחיים
ומול כזה דבר קטן
אני נופלת
ובכל זאת אני לא רוצה ליפול
אני מנסה להישאר למעלה
וזה קשה
כי אני לא יודעת איך
וגם לא יודעת למה
@מערכת-הפורום אני בעד! חד משמעית! רק... איך זה לא ייחסם בסינונים כמו נטפרי?
זה שיר פעוט
מתחנן לעוט
רוצה לצוף
להיות אלוף
לא מוכן
להיות אומן
כן רוצה
להיות מרוצה
זה לא שיר רגיל שלי
זה שיר מהנשמה מהלב
זה השיר קצת לא מובן לי
כי זה שיר על הכאב
הזמן עובר מידי לאט
או שאני סתם משועממת
רוצה לרצות רק עוד קצת
לשיבוא כבר הגואל
לא מרגישה את בין המצרים
לא יודעת מתי תשעה באב
עסוקה בשיעמום ולהתעצבן על השירים
וכמה אני רוצה אותו?...
הלוואי שהייתי יכולה לומר בפה מלא
שהוא מעסיק את כל כולי
אבל במציאות אינן מה לעשות
אני לא חושבת עלי בכלל ולא שמה אותו במוחי
אני קוראת ספרים על החורבן והשואה
אבל הלב שלי אטום
לא מצליחה להזיל אפילו לא דמעה
זה לא מזיז לי במאומה
כל החסרונות שלי
הירידות והקשיים שלי
כולם באים אלי בלילה
מחפשים אותי
ולא מניחים
כל השטויות שלי
הכישלונות וגם הבעיות שלי
כולם באים אלי בלילה
מחפשים אותי
ולא מניחים
כל האכזבות שלי
התמיהות השאלות והבושות שלי
כולם באים אלי בלילה
מחפשים אותי
ולא מניחים
מתי ההצלחות שלי
התשובות והמעלות שלי
מתי הם יבואו כבר בבוקר?
מחפשת אותם
ולא מניחה
איזה צום ארוך
קצת השתגעתי
אני עדיין חדשה
זה לא וויראלי
ביום הזה היה אסון
אני יודעת
והצום סמל לעצבות
אני שומעת
וזה לא אומר שיותר קל לי לצום
אני יודעת שזה לא טוב
שאני מחכה רק לסוף הצום
אני יודעת שאני צריכה להתאבל
ולא לכתוב שיר במקצב
אני צריכה לקרוא/לשמוע סיפורים על החורבן
ולא להתלונן שאני רעבה
אני לא יודעת למה אני ככה
אבל זו המציאות כמה עצוב
בלי המוזיקה אני משתגעת
והצום שלי כל כך עלוב....
||אולי זה בעצם החורבן האמיתי, שאני אפילו לא מצטערת על החורבן אלא רק על התקנות שהתקינו לזכרו 
||
@אתי-0 מבטים של אש של משה גוטמן?
@אתי-0 למדתי קצת הבעה אבל בזה חוש בסוף כל אחד שיש לו רגש יכול להצליח
||סתם כך כאן לו המקום המקום, כדאי לך לקרוא את הכללים||
די נמאס לי
לחשוב כל היום
כמה כואב לי
כמה אין לי כח
די מידי קשה לי
המרוץ נהיה קשוח
רוצה קצת לנוח
אין הפסקה
לא לרגע מנוחה
אין נשימה
אין הדרגה
הכל בבום סוער ושוצף
ואני-אנה אלך?
אודה ולא אבוש
לפעמים אני מקנאה באנשים
אני מקנאה קנאת סופרים
אני רוצה להיות כמותם
ואני גם מנסה
וככה עולה
אודה ולא אבוש
אני חייבת מחמאות
אני לא יכולה לעבור יום
בלי כמה מילים טובות
אני חייבת אהבה
חייבת הצלחה
עברתי שינויים בחיי
חלק דרסטים חלק פחות
עוצבתי בדייקנות מרשימה
על ידי ימים ולילות
הרבה צחוק ואנחות
אולי לכן אני ככה
לא מבינה מה הפחד
עברתי הרבה אני יודעת
אין לי ממה לחשוש
ואני כן מפחדת
מדברים כל כך קלים
כי אני חוששת
שהם קשים
אני מתחזקת באמונה
שהכל הוא לטובה
ומנסה לשרוד
ולקחת באיזי
להיות הכי
שאני יכולה
החיים שלי
כן הם קצת מאתגרים
לא רוצה לומר קשים
אבל הם לא כל כך קלים
החיים שלו
קשים פי אלף
ושלה פי מליון
אז למה אני מתמסכנת?
לא-זה לא שלי כל כך קל!
זה שלאחרים יותר קשה-
לא אומר שאני מתמסכנת
אני לא חושבת שזה דבר טוב
אני חושבת שזה אומר רק למה
אנחנו חייבים עכשיו את הגאולה!!
האמת שקצת
התרגלתי
ולא שמתי לב
שקצת פחות כאב לי
האמת שקצת
עצוב לי
ובכל זאת
לא השתניתי
ולמה?
שאלת השאלות.
למה אני בורחת?
למה אני לא כדרכי-
נלחמת ומנצחת?
האמת שבסופו של יום
אני בדיכאון
אני חושבת על איך עברתי
ולא מרוצה מהחשבון
האמת שכשאני לבד
והמחשבות צפות
אני מנסה מעט
להשתנות
ולא שאני מידי מצליחה
ולמה?
שאלת השאלות.
למה אני בורחת?
למה אני לא כדרכי-
נלחמת ומנצחת?
אני טובעת
בים של רגשות
אני נבוכה
מול כל השאלות
ומתבלבלת
מול כל הקושיות
אני רוצה
להצליח להחיות
את עצמי
מול כל התובנות
והאמת
שזה דווקא די קל
ולמרות זאת...
זה מוזר.
||פה בעיקרון השיר נגמר אבל אני רוצה להוסיף לו סוף אופטימי אז הנה:
אבל לכל יום יש מחר
ובסוף הטוב יבוא
כי זה חוק הטבע||
למה קשה לי להחליט
בסופו של דבר מה התכלית
למה קשה לי לומר מילים
אם אני יודעת שהם ישנו אנשים?
למה אני לא יכולה להוכיח
אפילו אם המציאות אותי תכריח
למה אני לא יכולה להבטיח
שבסופו של דבר אני אצליח?
מי יענה לי על כל השאלות?
למה אני מחפשת אותן בנרות?
הלוואי ואצליח כבר ללמוד מטעויות
כי כבר נמאס לי. נמאס מכישלונות...
אואו אואו
מי יחבק אותי כשארגיש חלשה?
מי יבטיח לי שאנצח במערכה?
מי אומר לי שאני חזקה?
מי לא שואל אותי ללמה אני ככה?
מי אוהב אותי למרות הכל?
מי יכול לתת לי בלי לשאול?
מי אומר לי שאני שווה את הכל?
איך אני אצא מהאתמול?
מי יענה לי על כל השאלות?
למה אני מחפשת אותן בנרות?
הלוואי ואצליח כבר ללמוד מטעויות
כי כבר נמאס לי. נמאס מכישלונות...
אואו אואו
ואולי אני בכלל לא צריכה תשובות
אולי אני יכולה לתת סיבות
למה מותר לי גם לפעמים לטעות
למה אני יכולה להפסיק לשאול שאלות
מי יענה לי על כל השאלות?
למה אני מחפשת אותן בנרות?
הלוואי ואצליח כבר ללמוד מטעויות
כי כבר נמאס לי. נמאס מכישלונות...
אואו אואו
אי אפשר להביא את המילים לשיר אין הרבה מה לעשות של נתן גושן
הלוואי
שהפחד יעדר
הטוב יתבהר
השקר יגמר
הלוואי
שתיעלם כבר העצבות
נעזוב את הגשמיות
ונתמכר לרוחניות
הלוואי....
אפשר את המילים לשיר של נתן גושן כי אין הרבה מה לעשות?
||אני מקווה שזה בסדר מבחינת הפורום כאן||
תודה מראש
למה אני לא מצליחה לשנות את התמונה בפרופיל שלי?
האם ידעתם
כמה ילדים
לומדים בבתי ספר
ממלכתיים?
כמה ילדים
מנותקים מהמסורת
מלמדים אותם בקושי
מיהו אלוקים?
הידעתם כמה ילדים
יושבים שעות על מסכים
סובלים ומחפשים
מחפשים וסובלים?
למה ניתקו אותם מהיהדות?
למה גורמים להם לחשוב שזה עול?
למה לא נותנים להם הזדמנות
לדעת יותר ולשאול?
יש ארגונים נהדרים
שעוסקים בקירוב רחוקים
אבל עדיין יש עוד המוני ילדים
שהם עדיין מנותקים
שהחינו
וקימנו
והגיענו
שהצלחנו
ועברנו
ונשארנו
למרות סבלנו
על אף קשיינו
שרדנו
ולבסוף אמרנו
שהחינו
