דימעה אז נשקה לדימעה,
כך עלית לקרבן השמימה.
יתומים רכים הם עדיין בדילמא,
השארת בביתך.
היכן את אמא?
מי יקלף את קליפת הכאב העבה?
שחוללה מהפכה חרדה,נקמה.
הבכי,הדמעות שיורדות על רטוב.
היכן את אמא?
הרי ברור כי את בעולם שכולו טוב.
תנוחי על משכבך,ואל תפסיקי להתפלל.
כי הוא אב רחמן,הוא עלינו ירחם!
ואת,
~אמא~
את,תכפרי על העוונות העם.
מפורקים אנו בלעדייך.
אך שלמים כי משגיחה את עלינו משמים.
ואל תרפי מתפילות
~אמא~
כי זה ייתן לנו את כל הכוחות!

||יש לכם הורים,פשוט תודו על זה תמיד!
מי ששמע על הסיפור הטרגי של אם המשפחה שרכבה התהפך עליה וגמר אותה,אתם לא מבינים מה זה היה...
אותה אמא הבת שלה חברה שלי ואני הייתי עצמי בלוויה וכשאני חושבת במחשבה לאחור אני אומרת "לפני כמה שעות האמא הזו לקחה את הילדים שלה למוסדות לימוד,ועכשיו הקב"ה לקח לה את הנשמה לעולם שכולו טוב.ולמשפחה עם 12 ילדים אין עכשיו אמא...תחשבו על זה שניה...
שהשיר הזה יהיה לעילו נשמתה הטהורה
'גלית בת חווה',ת.נ.צ.ב.ה.||

מול עיניים
אזלו המים
ממראות שחורים
בעודם הם נופלים.

מול דם המוכתם
בגופו של צעיר
בכוחו של לוחם
המנסה לרחם.

האופק שנעלם
ועל עוד נעדר
חרב מקום ה-דר
צנח עוד עולם.

נפלו ההקפות
והחלו ההתקפות
עוד הקול של נפילה
המשלים את התפילה

||זה באמת מתיר אותנו בלי שום מילים.
קשה.
ממש להכיל את מה שקורה לצפות בסרטונים ולראות את מספר ההרוגים שרק עולה.
מקווים שנצא מחוזיקים מהסיפור הנורא הזה.
"אם אנו לא מספיק מקיימים את המצוות שיש בתורה ולפעמים טועים או סרים מהדרך הכתובה בה, למה לנו לשמוח איתה...?"
מגיעה לנו??!! ||

הכל נחת כמו סלע לליבי
מקבלת מכה, נשנקת מכאב.
ממהרת לקום ושוב נופלת, מתנערת.
ידי הן תופסות במעקה
ששמר כל הזמן לפני שזה התפרץ לי מהלב.
אבא תודה! בא לי לצרוח
עכשיו מרגישה אני את המנוח
לא רוצה עוד לשמור בי כאב
לא רוצה למלא עוד את הלב
שאין כבר מקום, הכול כבר גולש.
אולי עכשיו הבינו אותי שם
או שמא זה קרה סתם?
משוחררת אני כעת לחופשי
מחפשת לי מקום להרגיע את נפשי
זהו-
תם זמנו של המציק.

||זו הייתה התקופה הכי קשה שהייתה לי....
"חברה" שכל הזמן ניסתה ומנסה הייתה לפגוע לי בחברה.
ואז הגיע היום המאושר בחיי....שהודיעו לי שהיא לא ממשיכה [היא עברה סמינר],
ואני.....
הרגשתי שנוחת עלי סלע ענקקקק שהרגשתי כבר שאין לי מקום להכיל,
אומרים שבכי מרגיע כאב,אבל גם זה לא עזר...
וזהו, ככה נפרדתי מה "דיכאון" שהייתי בו כמעט שנה.||

עוד גל שיבוא
והחול המסרב
עוד חיוך של הון
ששובר את הלב

תשובה לשאלה
קושי ועזרה
בכי של עצבות
שמחה, התרגשות

עול של צביעות
רחוק מין המציאות
שונה ופשוט
הרי זה ברור.

||המבין יבין...||

#(הנשמה.)

נשמתי מבכה, מרגישה היא בפנים
בודדה היא מאין.
שבורה מעצמה, מסרבת לקום
בשלה היא בנתיים.
אני חיכיתי שנים כמו מדבר לגשמים
נשמה מסתובבת,
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.

מכל התפילו שעלו לשמיים,
את שלי הוא קיבל
שמע את קולי בליבי
אשא עניים, אליך תמיד אבקש, אתקרב
מכל התפילות שעלו לשמיים
היא חזרה לליבי
כשלי היא עדיין כמהה
את התשובה להכל בחיים.

אם היו אומרים לי מזמן להיכן נעלמת
הייתי באה עד אליך
אבל אליי את קשורה,
כבר נכתבנו מזמן בספריי השמיים
אני סחבתי שנים כל דבר שמכביד
ואת מסתובבת
וכל זה היה לי חסר, אין לי כלום בחיי.

אנסה בשבילך מכל רע ומכשול
עד נשמתי אותם יעצור
אני אשמור על ערכך
עד שהגוף כבר יכאב.

||טוב זה פעם ראשונה שאני כותבת שיר עם מנגינה.....
הוא שיר כל כך נוגע, בי בכל אופן...
לפעמים יש מין הרגשה כזו שהנשמה לא קרובה ללב היא מטיילת מחפשת את עצמה, קשה לה והיא לבד.
וגם לך קשה הכל נופל עלייך...כשהנשמה איתך היא מקבלת את כל הקושי והיא גם שמסייעת לך איתו.
ואז כשהיא חוזרת אחרי תחנונים...את מבטיחה לה, שתשמרי עליה ולא תתני לכל המיכשולים להפיל אותך כי מי שבסוף מטפל במיכשולים האלו זה רק הנשמה.
אני מקווה שהבנתם את הקטע.||

קרע בתוך הלב
ועוד קרע מתבסף
חיים פרומים לחתיכות
שסוחבות איתן צרות

על בן שלא ישוב לחיק אימו
על עוד מקום שכבר כבה האור
על פרח שנבל מבלי ללבלב עוד

שונים ומוזרים
חיים כמו זרים
כמו חול וים -
מנותקים

להקריב נשמה
שהייתה קרובה
לשנות סדרי עולם
כדי להביא הטובה

הכל בידו
מונח
הכל שלו
גם את!

רק דבר אחד
לנו ביד
רק הוא ישלים
את הבניין
בלחיצת יד,
בחיבוק חם
נוריד הלבנה
וניראה בבניינה.

היא עומדת שם, מחכה.
היכן הוא 'בעלה'? סופרת כמה שניות והיא כבר לא שם.
היא עכשיו איתו לכודה,
לאן לוקח אותה חשבה היא בליבה
הם הגיעו,
איפה אני היא שואלת, הוא אמר לה שהיא גם לא חוזרת.
עטופה היא ברעלה שחורה שמכסה את פרצופה,
היהודי היפה,
היכן היא נמצאת?
הוא בעמדתו והיא בביתה נעולה במנעול ובריח,
זה בסדר, טוב לה כאן אין לה למה לחפש לברוח
היכן הנשמה הטהורה ששקועה איי שם בשועפט,
רחוקה בודדה מכל קרוב שלה...
היכן היא?
זהו,
הכל כבר מובן, משהו השתנה בה.
מתארגנת היא בחיפזון ובורחת יש לה רק כמה דקות.
והיא מצליחה.
היא כבר לא שם,
היא עם איתו יתברך,הכי הכי קרובה!

||לחובבי הספרים של ליבי קליין זכור לי ש @טותיייי אחת מהן...זה מתוך הספר 'לראות בטוב' על רחלי חברה של גיטי.
סיפור כל כך מרגש ויפה...
ממליצה לכולם...!
זה רק קצת מהקצת של הסיפור.
בהנאה.||

צעד
פסיעה
הודיעו על המסע
שאני נמצאת בעיצומו
הרגע הזה
שהיה נראה לי כחלום
עומד להתממש
זה התחיל מדמיון
ואוטוטו הופך מציאות
מן מחשבה סתמית
רגעית
האמנתי שתחלוף
אין יותר לאן לשאוף
תהיתי
לא ידעתי
כמה ישפיע
צעד אחד קטן
כמה הוא ירגיע
את תהפוכות הבטן
את דמעות הליל
וישאיר
עיניים בורקות
שיאירו הדרך
יזהירו מאבנים
בורות
מהמורות
מחכה ליום
שבו אכריז
לעולם
לכולם
ניצחתי
הנני כאן!

שוני כואב
סוג של הרגל
הפרדה כמחיצה
עד לכאן, איש
זה גבולך!

אבא?!
מתי זה יעצור
מתי סוף למצור
שחורק על הלב
שמדמם ללא כאב
על דם שנשפך
ועל לב שנשבר

אבא?!
מתי תרד אותה לבנה
שתשלים את החור
שתשבור כאב על
אם ובנה.

מתי?...

אני אבא הנחתי
את האבן, ולשני
הייתי לו לעזר
שגם הוא יזכה
וכך הכל יראה אחרת....

לאהוב באמת,
זה לאהוב מהלב!

||אני לא יודעת מה אתכם אבל אני עדיין בתוך עמוק כואבת את כאב החורבן והאבל.
לא זכינו השנה לראות את הגאולה,
אך מקווים ומאמינים כל יום שהוא יבוא!
ושנזכה לאהוב באמת! כל אחד ולקבל את השוני של כול אחד.
אשכנזים, ספרדים, חילוניים, שמאלנים...
כולם כאחד!!!!
אמן!!!!!!||

צומת דרכים
אל מול עיני
כבישים סלולים
תלולים
ואיני יודעת
מה הם מבשרים
לכל אחד
סגנון מיוחד
אין בי היכולת
לבחור בכולם
עליי לקבל
החלטה
שתשפיע
על עתידי
מה הכי
נכון לי
תהיות עולות
מחשבות יורדות
ותשובה אחת
לכל הספקות
דרך אחת
מריחה כמאתגרת
והשנייה
קלילה
מופשטת
בוחרת בהיסוס
עולה על סוס
שיוביל אותי
לדרך חדשה
יראה לי
התחלה שווה
ומגיעה
אל מקום
זר ומנוכר
מתחילה לפעול
להכיר
לשאול
ולאחר תקופה
מסתכלת
בגאווה
על אותו היום
שבו עמדתי
התלבטתי
והחלטתי
לקום ולחלום

||באמת יצאתי למסע של החיים ובנוסף לזה לעשות חיים
(מחנה קיץ)||

היום הכל כל כך שונה, כואב
במצב של אובדן זה נעלם ולא ניראה
שוב אנו שוקעים, שוב מנסים ולא צולחים
להתנתק מהכל להכיר ייצורים

בנתיים הכל מתפרק לרסיסים!
עוד כוכב שכבר לא מאיר
עוד דור שמא יקריב
עוד חלקיק שנופל ומחליד
ועוד נשמה שרק תרחיק

שעות הם שקועות אין שם
באיזה עולם כחול
שמחליף צבעים ונהייה ירוק
ששורף נשמות ומצית להבות
ואצלנו - הכל ניראה ורוד.

פעם, היה הכל טוב
פעם הכוכבים האירו
פעם החלקיקים לא החלידו
פעם הנשמות לא הרחיקו
הכל היה טוב ונעים
ועכשיו- קורסים כל הבניינים

חושך שובר והאור מסנוור
אין כוכב ואין אש
בתוך עמוק המתרחש

||במילה אחת= "טכנולוגיה"||

@כ-פ @אילן-פ
טוב,
אז מה שהיה התוכן האמיתי של השיר אני לא אוכל לפרט כאן, מה שכן נגדיר את זה בתוכן דומה.
תדמיינו לעצמכם שמציעים לכם עבודה שווה, מגרה, מכניסה שכל החלומות שלכם זה לעבוד באותה עבודה אבל, מבחינה רוחנית אתם יודעים ומבינים שזה לא מתאים בכלל מסיבות שונות כמו לעבוד עם גברים או לעבוד עם אנשים לא דתיים וכו' בקיצור זה צומת של כן ולא כזה....
'עוד גל שיבוא'- זה בעצם ההצעה.
'והחול המסרב'- שזה בעצם הנשמה, הלב.
כשהגלים מתקרבים לחוף בסוף מי שעוצר אותם זה "החול".
הבנתם??

ילדונת?
מתמודדת?
מתבגרת?
למה את נשארת כך ,ולא גודלת?
מבקשת?
מייחלת?
הוא כאן! הוא נמצא!
תפני אליו,אהובה!
אותך הוא אוהב,
חיבוק הוא גם שולח
ולא בורח!
זאת את הבורחת!
השוכחת,
שהוא לא-אשם.
אלה הוא-ה'
שאותך הוא הכי אוהב
️️️

יגיע היום
שיצוף בי הכל
כים אל חול
מול עמק תהום

ישמע לי מין קול
שישלים בי החור
הנפער בי לאחור

ולי נותר לבחור
החושך או האור
בעודם של הון
רעידות הקור -
לגדול

מולך עומדים ,אמא
בתחינה זועקים
שתושיעי בנים
שעל אבל הם מסרבים.

הכל כאן מסתובב
כלום לא ברור
מידו של האויב
רוצח ארור.

~אמא רחל~
בקשי בעדנו
שעלינו ירחם
מכל אויב,
על כל לוחם
המתקרב.

בשרי לנו ישועה
בנבל ובתרועה
בכף ידך
חזקי הלוחמים
לטובים בשרי הימים!

מראות קשים
רובים ומוקשים
מיד על ההדק
נפער עוד סדק

נילחם על אחיו
על עוד בכי מכאיב
נילחם על חייו
הרי הוא חייב

להישאר בחיים
בשביל הורים
בשביל מכרים

דם זב מגופה יתומה
השרועה על אדמה
אדמת ארצינו
אדמת מולדתינו

אדמה שבוייה
בקול בכייה
של נפש הומייה
מי ייתן שישוב במהרה
וינצל מכל צרה.

עטרה.כ

ברקוב ממש יפתחו מצלמות באולפן ונוכל לצפות צפייה ישירה לשידורים ולשדרנים: !!!!
איך אני מחכה!!!

שלומי גרטנר הולך לחשוף את האלבום החדש וגם כל הקעמפים עים בחורי ישיבות +כל הפינות הקבועות

דמדומי שקיעה
ניראו מחלוני
מבשרים
על עוד יום
שלסיומו מתקרב
עת ערב
מביטה
אל השמיים
פורשת ידיים
ומחכה
לשפע שירד
שאשמע קול
הד
יעביר המסר
יראה
שהוא ער
ועדיין איתי
בכל התלאות
עומד לצידי
משקיף מלמעלה
עד עכשיו
והלאה....
התבוננתי בהן
שקעתי
לתוך הסיפור
שלהן
נשאבתי
לעוצמה שבהן
נשרטתי
מהעצבות שבתוך
אישוניהן
ראיתי
את דמותי
נשקפת
בדמעותיהן
הבטתי
לתוך עינייך
היפות
הזדהיתי
ונתמלאתי כוחות

צועדת בשביל
ארוך
ומתיש
כל כך
קשה הדרך
קוצים
אבנים
שלא נחים
ומנסים
הם קטנים
אך
מפילים
איך פוסחים
מבלי להיפגע
איך הולכים
בדרך
הטובה
כשליעד נגיע
בסיפוק
בשלווה
כשבסוף
לי תופיע
מדליית זהב