שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
-
איך היא מרגישה אני תוהה
אז זהו היא מרגישה מאד מוזר
עולות לה זכרונות מהעבר
עוד מהתחלת הסמינר
הם לוקחות אותה למקומות לא טובים
היא כואבת את הבת הקטנה שבה
שמרגישה כל כך קטנה בעולם ובודדה
שמנסה להראות את עצמה גיבורה
ששותקת ולא אומרת כלום
רק העינים מביעות את הכל
עינים חלולות והפה קפוץ
רק הלב בוכה כואב שותת דם
אף אחד לא מבין את הבדידות
אף אחד לא מושיט ידו לעזרה
ובבדידות היא מתחילה לקרוס אט אט
להשיל ממנה עוד קומה מכבידה
חושבת שזה יבוא לה לעזרה
אך כשהקושי מכביד עוד יותר
היא כמעט מחליטה לוותר
אלא שאז מתוך המערבולת
והחוסר אונים
היא מבינה שהכל בא מבפנים
היא מחליטה לחזק את עצמה
בלי לחכות לעידוד מאחרים
וכך היא ישבה וחפשה משמעות לחיים
ומצאה את אלוקיםכי השם עוזר תמיד
והשם אף פעם לא מוותר
בכל נשמה הוא בוטח
שתעשה את תפקידה באופן בטוח
הוא מבין שלפעמים נכשלים
שהכל פה מלא מכשולים
הוא אוהב אותנו אהבה בלתי מוסברת
שבין שתינו מחברת
יש לו סבלנות וסובלנות
לכל נפילה הוא נותן עוד הזדמנותוכך היא עלתה וגבהה
מתוך הנסיון היא צמחה
לא נתנה לעצמה לוותר
דרשה מעצמה יותר
אתם חושבים שהיא לא נפלה???
היא נפלה!!
אך מכל נפילה היא לא התרגשה
נערה את האבק מהברכים
והמשיכה לעלות כפליםכי צדיק זה ההוא שקם
אחרי נפילה הוא לא נרדם
מחפש מה אפשר לתקן ולשפר
מטפס ומתאמץ ולעולם לא מוותריום טוב לכולם!!!
-
ב"ה
ניואנסים
מילה אחת
הבדל גדול
מכאיב,
מפלה,
מיותר.למה?
למה אי אפשר
להתחבר לנשמה
לעזוב החיצוניות
להתמקד במהות
באישיותיהיו שיטענו כנגד
בחברה הכל חשוב
אפילו צבע הבגד
אך אני אחזור ואומר
לא זה העיקר!יש מקום
אולי מזערי
לקודים חברתיים
אך נפש האדם
היא הדבר העיקרי
והחשוב ביותר בחייםובל לא נשכח
זכות השפיטה
ביד בורא עולם
ועלינו הוא ציווה
לאהוב את כולם.|| זהו נושא שמאוד חשוב לי... קשה לי שיש שפיטה כלפי אנשים מסוימים בגלל ניאנסים וקודים חברתיים... נושא זה קיים בכל חברה ומגזר... אני מקווה שהמסר הועבר.. ||
-
ימים עוברים שנים חולפות,
ילדים גדלים אמהות בוכות,
מה עם הילדות שמתבגרות,
האם לא נאמר, די לדרישות,תגידו מה פה חשוב באמת,
כמה נתעסק עוד במה יגידו,
עד מתי הם בשבילך יחליטו,
בא נהיה, מי שאנחנו באמת,במה תחליף את בחירת ליבך,
האם כסף או כבוד יקנו אותך,
תבין, שום דבר לא יעמוד לצידך,
רק אשה טובה תסייע בעדך,תסתכל על המציאות בעיניים,
יש טובים שלא מכניסים אלפיים,
אולי הם גם לא גרים בירושלים,
אך האיכות שלהם שווה כפליים,אל תחשבן רק כמה תכניס בחודש,
וכמה ישלמו עליך, שליש או חומש,
לא מחפש טובות ולא תולה תקוות,
כי אתה יודע, לא כל המתנות שוות,ההיסטוריה כבר לא חוזרת,
והזמן לא יעצור לך מלכת,
כי הבת קול בשבילך מכרזת,
לא תבוא עוד הזדמנות אחרת,אל תדפוק חשבון לאף אחד,
שלא תישאר בסוף אתה לבד,
כולם יסתכלו עליך ככה מהצד,
מה נשאר מהדרישות, הכל נכחד,כל הרגשות יהפכו עוד למקצב,
אל תאמר 'לעולם אין שום מצב'
תחשב מסלול מחדש עוד עכשיו,
שבחתונה תרקוד, עד בא הסתיו.||את השיר הזה אני מעלה כהמשך לשיר הקודם על דרישות וכו' בשידוכים. ||
-
אני רוצה לכתוב שיר מיוחד
שיר שאותו יפזם כל אחד ואחד
שיר שאותו בגנים ילמדו
שהקטנים ישמעו מהרגע שיוולדושיר חדש
לקחתי דף והתיישבתי ליד השולחן
להתחיל במשימה אני מוכן
מחפש להתחלה חרוזים קליטים
שלכל הגילאים יצליחו להתאיםהלב געש
אז בשיר המיוחד שלי
אני חייב להיות מקורי
נושא שאותו כבר לא חרשו
כותרת שגדולי המלחינים ירעשוכולי נרגש
בשיר שלי יכול להיות
לכל כובע אפילו 5 פינות
וסבא אליעזר מגדל בכלל לימון
הכל הכל כיד הדימיוןזה מתחיל ממש
ירח, שמש, שמיים
בורח, אמש, טיפות מים
החרוזים זורמים כמו נהרות
אבל... העלילה קשורה חזק בצרורותאכזבה חש
מקפל את הדף, גונז החלום
ואז מבליח רעיון פתאום
פותח הדף ולמעלה כותב:
ה', אני אותך אוהב!!החלום ימומש
אני אותך אוהב
באמת מכל הלב
אבל יש לי חלום
גאולה רוצה היום!נפגש בבית המקדש!!!
||המשפטים הקצרים בין לבין קשורים לעלילה, אבל גם יוצרים שיר חדש ביחד||
-
מנסה לשמוח
באמת רוצה
כבר אין לי כח
להיות חמוצהלהתנער מהסרקסטיות
לחייך בלי סיבה
להנהן בטקסיות
לקבל הכל באהבה.וכשמנסה
שוב נופלת
מכה שמביסה
עלי לא חומלתמחייכת בכח
זה ימשיך מאליו
וזה כבר לא בכורח
האושר אלי שב : ) -
כחוללים
ומה ידמה
לשירה
של בין ערביים
מול הר ובית
שחרב
וכאב נושב
עם הרוח
מבדר את השיער
יונים חגות
ממעל
סיבוב אחרון ליום
ואנשים
כסאות ואנשים
ילדים שלך
ולכל אחד
ולכל אחת מילים
על שפה
דמעה על ריס
או חיוך
ויונים, חגות
אוספות אותיות שפרחו
יוצרות מהן שירה
למעל
וגם אני
שרה -
לא שלי
לעיתים
קשה ללכוד
מילה
לפני שחמקה
מקצה הלשוןאו מנגד, לעמוד
ולאמץ
שתיקה
ולא להיות
נחשון
ראשוןלעיתים
קשה לבלוע
רעיון
ולא לרוץ
לפעוללשמוע
לתמוה
כשיש הגיון
ואפילו לא
לשאולאבל קשה יותר
לקחת מילה
שנאמרה
בלי
מחשבה וחזוןמאוחר
פי כמה
להסיג לאחור
תולדות
של מעשי חפזון -
זה עלול להביא תגובה
אתה לא מפחד מהסלמה?
למה בכלל לתקוף חזרה
אם האויב לא ישר ייכנע?אני דואג לכל המגזרים
שווים אצלי גם חרדי וערבי
ואם יקומו עלינו אויבים
נצא למלחמה במחבל ישראליפעם הייתה גאוות לאום
פעם עוד הייתה רוח
היום אנשים כוספים לשלום
ואז פונים לברוחהיום לאנשים לא אכפת
מאין באו ולאן הולכים
היום אוהבים לשכוח בבלי דעת
שאנחנו הובדלנו משאר העמיםאני אענה על שאלתך
הי, הנה ציפור
תודה על הריאיון, היה נחמד איתך
בקיצור, תזכרו רק בי לבחורצה"ל יפעל בזמן המתאים
אני אעשה מה שטוב לישראל
אל תיכנס ההמון לפרטים
רק סמוך עלי והכול יסתדר"עמי נגשיו מהולל
ונשים משלו בו"
התעורר כבר עם ישראל
או לפחות אשר רוח בקרבוהיה זה כבר לפנים
והשם שלח למען ידעו
"עמי מאשריך מתעים
ודרך ארחתיך בלעו" -
דמדומי שקיעה
ניראו מחלוני
מבשרים
על עוד יום
שלסיומו מתקרב
עת ערב
מביטה
אל השמיים
פורשת ידיים
ומחכה
לשפע שירד
שאשמע קול
הד
יעביר המסר
יראה
שהוא ער
ועדיין איתי
בכל התלאות
עומד לצידי
משקיף מלמעלה
עד עכשיו
והלאה....
התבוננתי בהן
שקעתי
לתוך הסיפור
שלהן
נשאבתי
לעוצמה שבהן
נשרטתי
מהעצבות שבתוך
אישוניהן
ראיתי
את דמותי
נשקפת
בדמעותיהן
הבטתי
לתוך עינייך
היפות
הזדהיתי
ונתמלאתי כוחות -
הלב שלי לא מבין מה קורה
למה הוא מרגיש קור שכזה
למה העולם הזה כלכך מעצבן
למה היצר שבי כל היום מתלונןהאנשים שאני רוצה נעלמים
לפעמים מרגישה בין הנאשמים
ואז הדמעות זולגות כמו זרם מים
ועדיין לא מבינה להרים עיניים לשמייםואז מבינה שתמיד הכל לטובה
אם הם הלכו יש לזה כנראה סיבה
יום אחד החלק האחרון של הפאזל ימצא
ואני אבין שכל זה עשה אך ורק הבורא!טוהר
-
חפץ חיים
מביט בי
מתמונה שעל הקיר
כל ילד בשכונה
אותה מכיר
מבט עמוק
שנוגע בשמיים
ואת דרכנו הוא מאירהזכורונות מילדותי
לא נותנים
ללב מנוח
לכל מקום
הולכים איתי
ונותנים לי את הכח
לסגור חלון
לפני הסערה
שלא תחדור הרוח הקרה
כי קר פה
והגשם מתחיל
ולעוף עם הרוח
זה לא עניין של גילמי האיש החפץ חיים
אוהב ימים לראות טוב
רודף שלום
ושוקל את המילים
ואת כל האדם לאהובנצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב
בקש שלום ורדפהו -
פוסט זה נמחק!
-
-
אחח.. איזה ריח
חופש גדול בפתחאין לימודים, תלמידים חופשיים
ילדים חוזרים, מאושרים
תעודות וציונים טוביםקייטנות מחנאות
קעמפים וטיולים
העיקר שנהנים
הילדים עייפים אך מרוציםאיך אומרים?
הזמן טס כשנהנים
ילקוטים חדשים קונים
מוכנים לתחילת הלימודיםמחר חושבים הילדים
מתרגשים, מחר ללימודים חוזרים!! -
אני כותב
זה עוזר לי לפרוקומוחק
אולי זה יעבור על החוקאני כותב
שהיום יום כל כך מתוקומוחק
כי מעדיף ריגושים לדחוקאני כותב
כי יש על מה לצחוקומוחק
הכל בדיחה, אין במה לדבוקאני כותב
ונהנה מנוף ירוקומוחק
כי הנוף יותר מידי רחוקאני עוצר
ומסתכל על כל מה שכתבתיואוהב
כי מהאכזבה עם שיר עליי יצאתי! -
חופשייה
כבר לא ילדה
שפחדים גידלה,
מודה בחולשה
זו לא בושה,שורפת ת'פחדים,
בונה ת'דרכים,
מגשימה חלומות,
לא רוצה רק להיות,כמו ציפור חופשייה
נוסקת אל השמיים
לא עוצרת לשנייה
מסיתה אל קו המיםמכוונת לירח,
מנימום על כוכבים,
קוטפת עוד פרח,
צומחת מכאבים.הופכת מתוק למר,
נשארת גם כשנגמר,
אוספת תשברים,
מנציחה רגעים.כמו ציפור חופשייה
נוסקת אל השמיים
לא עוצרת לשנייה
מסיתה אל קו המיםכבר לא מפחדת,
בזריחה רוקדת,
נושמת אוויר,
מביטה אל העיר. -
זה בא פתאום
כובש כל תא בגופי
הנה הוא, מר דיכאון
מפיל אותי ברשת של עצמישום דבר כבר לא מעניין
עזבו אותי לנפשי
תנו לי להתבכיין
תבינו, אני בדיכי!יום עובר, עוברת המוזה
קבלו אותה: מחלת המדוזה
צוחקת מכל דבר
גם כשלפעמים זה מיותר...החיים תותים בשבילי
נהנית מכל פטפוט
בואו, תשתגעו איתי
נעשה קצת בלגןוכשעובר גם מצב הכפית
מגיע מצב המזלג
אין מה לעשות כבר
אלא רק על עצמי ללגלגהבו נא לי עצה
איך על מצבי הרוח אני מתגברת
שתהיה לי רפואה למכה
בטרם רוח הפיוט עוברת...
