שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[חיה במקרנצ'יק 0]

עוד מעט ספירת העומר
אסור לשמוע שירים
אולי נעשה לזה ספירת הגומר
נפצח בשירה וריקודים

רק ווקאלי וגם לא זה למחמירים
עד ל"ג בעומר או עד סוף חמישים
המונים נפטרו במגיפה זה לא צחוק
עוד לא ראו איך מעז יצא מתוק

אז לכן נקווה כולם ונייחל
לראות במהרה בבוא הגואל
לא נדע עוד צער מגיפה ומלחמה
לא נצטרך לקבל נחמה

מוזיקה נשמע בלי סוף עד שנמאס
נחגוג כל היום בלי להרגיש שנהרס
נשמע באוזניים את שירת הלוויים
ונהיה כולנו בעולם הכי מאושרים!!!

[Eti]

פעם פעם, לפני ממש הרבה שנים () עלה פה בפורום איזה אתגר, בו היה צריך לכתוב שיר שיכלול את המשפט:
כמו מים שקופים זה מסתדר תלחם, תוותר !!
באותו זמן לא הייתי פעילה בפורום, וראיתי את האתגר באקראיות לפני בערך חודש.
עכשיו, לא ברור לי מה עבר עלי:) ופשוט עלה לי המשפט בראש, ואיכשהו גם שיר....
אז שם, נראה לי לא כ"כ לעניין להעלות, עבר זמנו והוא מתאים גם לפה...
אז, אחרי כל ההקדמות.... מקווה שתאהבו...
הנה:

לפעמים אני מרגיש כמו האי בקצה העולם
אותו אחד חסר שם וזיהוי. ללא שימוש ותוחלת.
זה שאותו מתארים להם ספרי הילדים כולם
על השממה שבו, על הריקנות המתנחלת.

לפעמים מרגיש דווקא כמו מי הים העוטפים.
אותם המקיפים את האדמה שתקעה יתד
רובצים בדממה סביב. סתם מים. שקופים.
לא שייכים, לא חשובים. גם בזמני שפל.

לפעמים מרגיש כמו גלגל ים מזמין, נפוח.
שנעזב, והושלך. נשאר ללא יחס, ורוחצים.
נסחף לו עמוק אל המרחב הגדול, הפתוח.
צבעוני, מסוגל. ובעצם חסר צבע, וקופצים.

אבל לפעמים לא יכול יותר, משהו בי צורח.
נאחז בענפים הצומחים סביב, תופס משוט,
מנסה לבעוט, להתמרד. להלחם גם בלי כוח.
לא מוותר, איני שקוף, גם לי יש יכולות.

מנסה להתנחם, יודע שבסוף זה יסתדר
יודע שהכל תלוי בי, מבין שאוכל לשנות.
רק עוד טיפה של ביטחון, בעצמי ובאחר
ואצליח להעביר הילוך, לגבוה, להיראות.

[פודרה 0]

ילדים מיוחדים נשמות טהורות
ועשרות מתנדבים בחורי ישיבות
מגעים לשמוח וגם לשמח
רוקדים במרץ עד כלות הכוח.

רוקדים אתו על הידיים
מרימים אותו על הכתפיים
העיקר שהחיוכים ייזלו כמים
השמחה פה פורצת גבולות
כולם פה מחייכים היא חודרת לבבות

לראות את הזמרים שבמסירות מופעים
לראות אותם שמחים
כשהצליחו להעלות חיוכים
להביא שמחה ואושר לילדים מיוחדים

לא יודע מה אתכם אבל אותי זה ריגש
אשריכם בלב אחד
אשריכם מתנדבים מסורים
תודה לכם זמרים גדולים עם לב עוד יותר גדול

[פונץ' בננה]

שוכחים לאוהב,
מאבדים תטעם הטוב.
שוכחים לשמוח ,
להרים עם כל הכוח.
שוכחים שמניסיונות,
אפשר גם לצמוח.
שוכחים להתעניין,
לגעת לכל אח בלב.
שוכחים להביט למעלה,
לצעוק תפילה אמיתית
לאבא.
שוכחים להודות,
 כן, גם על הנפילות.

[מוכשרת על]

יום עולה יום יורדת,
מרגישה בסרט
כבר מזמן...

יום מצליחה יום נפסלת,
בשירים מעלעלת
כמו יומן..

יומן על חיים,
הכתוב ביצירות.
יומן על מעשים,
ניסיונות ומחשבות.

כדי לראות האם צלחתי המהמורות,
ולשמור בליבי את אותן ההצלחות.
והכי - לא לשכוח להעריך,
את כל מה שיהיה צריך...!!

[איזה קטע]

תקשיבו הפורום הזה פורח
העיצוב-ממש זורח
והפירגון... ממש בורח!

אין ולא יהיה עוד כזה פורום בתבל
כבר אי אפשר עם פורום אחר להתבלבל
מקצב זה כבר ליגה, הוא כוכב
אין עוד פורום שיוכל להיכנס לו למרחב

לא ראיתי כזה פורום מושלם
מעוצב, יפיפה, נקי ומסונן
תודה ענקית לצוות פיקוח ולמנהלים
שאת כל המצוות שבפורום, הם בעצם מקיימים

Spoiler

וואי ראיתי ת'עיצוב והתלהבתי
@אייצ-ית תפתחי לזה נושא במיוחד
בבקשה!!!

[פודרה 0]

קטע שהתחלתי לכתוב בהשראת עוקר הרים של שולי רנד
לא באתי לעולם כדי להיות פה כמו כולם
לא באתי לעולם כדי להיות מושלם
לא באתי לעולם לחיות חיים קלים
לא באתי לעולם לרצות פה חברים
לא באתי לעולם כדי לזרום עם החיים
באתי לעבוד קשה אני רוצה
לא רוצה לנוח כמו זקן עצל
נשבעתי אעבוד לא אותר עד כלות כוחי
עד נשמתי האחרונה אתן לך
לא באתי לעולם כדי להיות עצוב
בן של מלך לעולם לא יהיה עזוב
לא באתי לעולם כדי לדאוג את הדאגה של המחר
אם יש לי אבא שאותי לבן בחר
באתי לעבוד את השם בשמחה
לקים מצוה עוד מצוה אחת
נשבעתי אעבוד לא אותר עד כלות כוחי
עד נשמתי האחרונה אתן לך

[חיה במקרנצ'יק 0]

תמיד אני צחקתי
על הזמרים
שמוציאים שירים
כאלה מוזרים

על הגלים שבים
על לילה שנדם
על שמש שזורחת
על חיים בלי נחת

למה אין משמעות
כל כך הרבה רדידות
ואין בשיר רוחניות
רק הבל בלי אצילות

אבל נכון כך העולם
מאז הבריאה הוא קיים
הזדהות עם השיר
היא החלק העשיר

ומה לעשות ובדורנו
כה חוטאים אנחנו
ומזדהים עם דברים
שבדר"כ לא מחוברים?

Spoiler

המבין יבין למה התכוונתי בשיר....
בציפיה לגאולה מהר מהר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11

[מוכשרת על]

ד' הכין לי דרך ייחודית
דרך שהיא רק שלי
דרך אתגרית

ומי יודע ולמה -
כך זה תוכנן??
רק הוא - אדון העולם.

והדרך מלאה בחתחתים
לא סטנדרטית -
כמו לכל האנשים.

כי
ד' הכין לי דרך ייחודית
דרך שהיא רק שלי
דרך אתגרית

ואם אגיע ליעד
זה תלוי רק בי.
האם אאשים את כולם
בהשלכות של עצמי?!!

Spoiler

מכירים את זה שנתקעים במחסומים והכל נדפק?! ואז מגיעים כל מיני מחשבות שאפשר לעשות הכל.. ושכולם יישאו בתוצאות שגרמו כביכול.. אבל זה לא נכון!! כל אחד אחראי לעצמו באתגרים שהוא קיבל!

[פודרה 0]

פסח כבר נגמר
לא עוד מצה מחר
שוב חמץ שוב שגרה
מקווה שלא החמצתי מטרה.

מה אני יכול לקחת איתי
ששוב לא יחמיץ ליבי
שלא אגיע לשנה הבאה
והלב בחמץ יתמלא.

איך אצליח לקרוע את הים
איך אצליח לקפוץ אל המים
אנא אבא גלה לי
מה הוא הים שלי
מה עלי לעשות.

[דודו]

@פודרה-0 אהבתי את הרעיון של השיר אני ינסה לכתוב קצת מהמבט שלי

זה הזמן לדבר
על חמץ מול מצה
על מיצוי מול החמצה
גם בלי נר ונוצה

זה הזמן לעשות
לא לשבת ולרצות
לא עת לחשות
את הים שוב לחצות

לצאת עם שלל
מחג כה רווי
לא ללכת שולל
לא ללכת שבוי

אמונה פשוטה-טהורה
עוברת מדור לדור
מול תרבות נאורה
מצליחה היא לחדור

חסל סידור פסח
חסל מצה ומרור
אך אצלינו זה נצח
עד נזכה שוב לדרור

[אוהבת מוזיקה 0]

זמן של שקט
כיבוי צלילים
זמן של נתק
זכירת נופלים

ששגו בלשונם
הלבינו חבר
שפשפו את חרבם
להוריד עוד אחר

זמן לזכירה
להפסיק ללכלך
בדור של שנאה
לזכור לחייך

[פודרה 0]

בס"ד
"הבורקס של מחר"

ערב פסח תשפ"ב:
התפרסמה מודעה
שוליפא בבניני האומה
זה יהיה מדהים
הופעה של פעם בחיים
ואני לרגע לא חשבתי
כרטיס VIP קניתי

יום ג' חול המועד:
והערב הגיע בבניני האומה
האולם מתמלא ההופעה מתחילה
ואני לא מכיר מילה כ"ש מנגינה
ההרגשה נוראה בקיצור אכזבה.

מוצש"ק מוצאי פסח:
הבורקס של מחר יותר טעים מתמיד
כי כחה זה תמיד שמתאפקים מתגעגעים
זהו כלל גדול לחיים מאושרים
מדחית סיפוקים לא מפסידים
אם ראית בפרסומות אל תרוץ מיד לקנות
רק תרויח אם תחכה כמה דקות.

יום ראשון8:30:
קמתי אל המחשב רצתי
אבל בסוף התאפקתי
קודם תתפלל לאן אתה ממהר
זה לא יברח מבטיח זה יישאר.
10:00
והנה השיר מוכן כאן לפניכם
אך איזה תענוג יש באיפוק!!
וספרו לי אל תשכחו איך היה הבורקס שלכם
@איצלה

[Eti]

רק לפני זמן מועט
עוד ספרתי ת'דקות
אז, לפני חודש כמעט
חיכיתי רק לגמור.

כמו תינוק, או בוגרת
רציתי לצאת לחופש
מעבודה או בית ספר
להשתחרר וללכת.

עוד לא אמרתי פסח
וכבר ספרנו שבע
עוד לא עבר לו יֶרַח
וכבר אין חופשה

איך מתחת לידיים
היא ברחה ונגמרה
ולפני שפקחתי עיניים
כבר צריך לחזור לשגרה....

Spoiler

סתם משו, לתאר קצת מה אני מרגישה עכשיו....
מוקדש לכל מי שחוזר/ת מחר:)

[חיה במקרנצ'יק 0]

הלכתי פעם אחת לתומי ברחוב
לפתע ראיתי מחזה כה טוב
ילדות קטנות משתוללות
אין להן בחייהן שום דאגות

מביאים להן וופלה? שמחות
לא מחפשות ממתק יותר שווה
הן מתחלקות עם האחות
ולא רבות על עוד הוופלה

ואז חשבתי ש:

אני בכלל לא נמנית עם הקנאים
אבל גם לי בא להיות לפעמים
אחת שלא יודעת כלום מהחיים
וכולם דואגים לה ומסירים מכשולים

להיות פעם אחת
אולי אפילו שבוע
ילדונת קטנטונת
נסיכה של אמא

[שירלי]

לא פעם הרגשתי
שאני נשחק
כל מי שאהבתי
פתאום תפס מרחק
כל מה שידעתי
לפינה נדחק
כל מה שעשיתי
כאילו ונמחק
כל מה שרציתי
עודנו נחשק
ועדיין לא הבנתי
את כללי המשחק
אבל אף פעם לא שכחתי
על הכל עוד נצחק

[פונץ' בננה]

הכאב שימצא לו חברים
משפט של הרבה אנשים
שאיתו הולכים , נאבדים, 
מתאבדים.
צורם לשמוע על כאלו מקרים,
וכל זה בגלל אנשים מסוימים -
שאין להם מעצורים ..
הלוואי ויהיה להם כוח 
לצלול לעולם שיהיה בו נוח,
לגדול ולצמוח.
לעלות במדרגות הגבוהות 
ולהגיע שוב אל הפסגות

[היידה מיוזיק 0]

משהו ספונטני שרשמתי לתקופה זו--

---

בין אדם לחברו

לפעמים אפשר להיפגע,
מחץ שאלינו נשלח ופגע,
הותיר אחריו פצע כואב ופתוח,
מה שמשאיר חותם וקושי לסלוח,
איך נוכל להמשיך לאהוב ואחורה לא להסתכל?
בזמן שהאגו עולה ואותי מנצל--
איך נוכל לסלוח לשני באמת ובתמים?
להמשיך קדימה ולא במקום להישאר נטועים?
אמנם הקושי הוא רב, אך נדע להסתכל במבט רחב,
ונבין שאלינו להגיע היה צריך,
הכל משמיים, לאט לאט להתרומם ולהמשיך,
אך על חשבון נפש לא נוותר!
אולי אצלי משהו חסר?
כן גם אצלינו, לפעמים אין לנו מעצורים,
המילים בורחות בלי שליטה לאחרים--
פוצעות פוגעות ומכאיבות,
על השני מותירות צלקות,
על כן וודאי שעלינו להיזהר!
בייחוד בתקופה זו -תקופת העומר,
בין אדם לחברו כמה שזה חשוב ונצרך,
"ואהבת לרעך כמוך"- פשוט לאהוב את השני כמו אח!

[יעל ק.]

אח
כמה שהייתי נותנת
כדי לחזור אחורה 
לבחור אחרת 
לשנות את הטבע
להשמיד עוד מחברת
לכבות את השקר
לגעת בכוכבי הלכת
של פנים הנשמה 
זו המשתוקקת
רק לעוד דקה,
דקה של שקט

---

יעל#

[רבקה]

מובסת

התקדמתי בצעד, לבד,
מסתכלת בחשש לאחור.
למה מרגישה כל-כך בדד,
אמרו לי שכאן שוכן האור.

רק עוד פסע קטן, קדימה.
אתה לוחש לי באוזן, מלטף.
את יכולה ילדה, עלי למעלה,
כאן על יידך, בקושי משתתף.

אני יודעת, אתה פה.
מרגיש את הכאב.
רק אצלי זה עדיין 'לא'.
הייצר כובש את הלב.

אז... זהו? ככה תמיד?
אתמרן בין זירות נסיונות,
בהן צדקי אתה תעיד -
שבאמת נשבר לי מירידות.

אני יודעת, אתה איתי,
מרגיש את החולשה.
רק אצלי נשאר ה'אני',
אנוכית כלפיך, חצופה.

אבל -

מבטיחה שרוצה לשנות,
אתה הרי בוחן כליות ולב.
נשמתי כלואה בין להבות,
של רצון, ייצר הרע, וכאב.