שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
מזמור ל---~ בנבכי נפשו
ה' אליך כספתי וארים עיניי אל שמיך ואזכור
כי נפלתי ואקום ואתה עומד בעדי
אך כי אבכה במסתרי ליבי ואתה תשמע
וארד אל מרבדי השאול ואבדתי
ולא אמצא מזור לנפשי הכמהה אליך
עד מתי אדמה כי צדק רצוני ואאחוז בו
רעדה ארצי ואשבר מעליה
ותזרח השמש ואדע כי מאיתך היא
כי אתה אוהבני ותרפא את פצעיי מעל ליבי
ובאשר הלכתי תהיה איתי אלוקיי צורי ותקוותי. -
פוסט זה נמחק!
-
רוצה להתעלות לגעת בכסאך
רוצה להתחזק ללכת בדרכך
הגיע הזמן להשתפר
לקחת את עצמי בידיים
להשתנות ולגדולרוצה להיות טובה יותר
רוצה באמת להאמין
לא להתרגל למציאות
להאמין שיהיה טובמתי יבוא היום שאגדל
והאמין שאפשר
להיות אחרתאולי תתן לי סימן
תראה לי שאתה כאן
איתי
שומר עלי בכל הכוח
לא מוותרגם כשאני נופלת
ומתלכלכת
עזור לי לקום
להתנער מהחול
לקום ולגדול -
אני גמרתי
כבר נפלתי
אתם לא ראיתם
אבל אני כבר החלטתי
שנמאס לי
אתם שתקתם
אבל זה יותר הכאיב לי
אמרתם שבסוף יהיה טוב
אבל לא הייתה לי סבלנות
לחכות
כמו צער יכול להיות
בכאב
כבר שברים
יכול ליצור הלב
העולם מלא ברגשות
אנשים תחפשו
את השביל המתאים
ללב שלי
כי אם לא
אתם תאבדו אותי
או שתגרמו לי
לאבד תעצמי
אילה.... -
בלילות אנלא נרדמת
על סיוטים חולמת
קמה מתעוררת
ושוב למחשבות חוזרת
למה החיים שלי גרועים
הם כל הזמן כנועים
נמאס לי כבר לחיות
בסערה של רגשות
הדמעות לא מתייבשות
ואני כבר בועטת
בכל מה שמציעים
כי האמת לוהטת
מתחת למילים
אין כבר מקום בראש
המחשבות לא רוצות לפרוש
ואני מתחננת בדמעות
כבר אין לי כוחות
נגמרה האמונה
אני אף פעם לא מבינה
את התמונה
ואיך אפשר להאמין
לראות לא להבין
את מה שקורה
ולסמוך על הבורא
זה קשה , נגמר הכוח
לא רוצה להשאר וגם לא לברוח
אבל אבא אולי תראה לי
שנשארה טיפה של אמונה
אבא תעזור לי
להבין את התמונה
כי כבר נשברתי
ומהעולם התייאשתי
אבל אני עדיין קטנה
לאבד תאמונה
אבל בכל זאת זה קרה
את עצמי כבר לא מכירה
עכשיו נשארתי בריקנות
נכנעת אל הכנות
כי אין לי מה לעשות יותר
זה או להלחם או לוותר
הלב שלי כבר מנופץ לרסיסים
בתוך העולם כבר לא יודעת מה באמת עושים
אך בליבי נשארה עוד תפילה
אחת אחרונה לפני הנפילה.... -
היום כתבתי את השיר הראשון שלי אני מאוד אשמח לתגובות שלכם
כעת אני כאן
חזרתי לעצמי
עם הרבה אנשים
טובים שסביבי
חברות ומשפחה
וכל זה אך ורק
מאת ה'
תודה לך ה'
שאתה עדיין
מאמין בי
ומחזיר לי
ת'מנשמה שלי
כל יום ויום
ולא מתייאש
לעולם
תודה!
HODAYA -
אני אשמה
כי ספרתי
אף אחד לא יבין
את המקום שלי
היום רצתי לבד
ובכיתי
נשארתי שעה
ולא זזתי
כמעט מכולם
התייאשתי
למה עשיתי
למה ספרתי
למה אמרתי
כולם היו בהלם
כולם חטפו שוק
אבל אף אחד לא מבין
את הסיבה בסוף
רק רציתי
קשר אוהב
כמו שצריך להיות
בסוף קבלתי מכולם
שתי סטירות
טוהר -
לפני כמה זמן @פונץ-בננה (אם אני לא טועה) העלתה לפה שיר מדהים ועצוב על נוער מתמודד מנקודת המבט שלה...,- מי שלא קרא ממליצה מאד לגלול למעלה ולקרוא..
בי זה מאד נגע וגם באותה תקופה ראיתי קרוב משפחה שגם במצב הזה אז בהשראת השיר שלה ניסיתי לרשום גם שיר על הנושא הכאוב הזה אבל להביא אותו מנקודת מבט שונה, של הנער המתמודד בעצמו..
כתבתי אותו כבר באותו יום שפונץ' בננה העלתה את שלה, אבל לא התאפשר לי לשלוח אותו ,לכן זה רק עכשיו...אתם מסתכלים עלי בעיניים נוזפות
עיניים דומעות
עיניים כואבות
עיניים כועסות
עיניים מאוכזבות
ואני משפיל את שלי....
אתם אומרים ציטוטים
מפחידים, מאיימים
מבקשים, מתחננים
בוכים, זועקים
וכשלא קורה דבר, פשוט שותקים.ואני---
כל כך רוצה לרצות ,
אך לא מצליח לנסות
כל כך רוצה ללמוד עוד דף
אך מול עיני האותיות מרצדות
הרחוב קורץ ואני נענה
אבל המצפון מייסר ולא מפסיק לשניה
רוצה לאותת לכם שאני לא נהנה
שאתם לא רואים את כל התמונה
מרגיש שאין לי תקנה
ואנה אני בא??????עומד על שפת הצוק
בתסבוכת ארורה
המדרון חלקלק ומדרדר
מאחורי תהום פעורהואני----
משתוקק לזוג ידיים שיבואו
כמה לזוג עיניים טובות שיביטו
שיעודדו, שיפרגנו, , שיאמינו.
ולא יתאבלו על הילד התמים שהיה וכבר איננו..
שיחלצו אותי בעדינות מן הבור
שיגרמו לי להרגיש גם בתוך המסגרת כציפור דרור
שלא ידרשו ממני להיות מה שאני לא
ועדיין יתנו לי חותמת של גיבור -
פוסט זה נמחק!
-
ר רבקה ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
אם זה החיים
מה יהיה במוות
אם יש אלוקים
אז לאן נעלמו התקוות
תגידו לאן התפילות הולכות
כלום לא השתנה
איפה האמונה נעלמה
דמעות שנשפכות על הכרית
מוצאת תעצמי נשפכת
לעוד איזה הדיוטית
שהולכת
ומספרת
טוב אני נגמרת
אכשהו אני לומדת
ללכת
לבד
בלי שיתנו לי יד
לחצות תחיים
בלי עזרה מאנשים
כל אחד חושב על עצמו
מה יעשה טוב לאגו שלו
חושבים שתבינו
מאמינים שתעצמו
אבל אתם לא יודעים
אז אפילו אל תנסו
כי אתם רק יותר גורעים
הלב שלי הוא לא משחק
אל תנסו כי אם לא ילך
הלב שלי ימחק....
אילה -
פוסט זה נמחק!
-
תפילה
חמש אותיות
שמתחברות ללב
תפילה
לצעוק את הכאב
לאבא שאוהב
הרגש שבין המילים
משתלבות
עם הדמעות
רק לאבא
עולות כל התפילות
אבא
שמע קולינו
אבא תושיע אותנו
חודש הרחמים והסליחות
כל התפילות
אליך עולות
קול דודי דופק
לשוב להתחזק
רק להתקרב
מתוך תפילה
בתוך השקט
של הלב
לצעוק לאבא
שאת כולנו
אוהב
טוהר -
אחרים:
ושמיים התנתקו ממני
כל הזמן הזה
שהלילות שלי היו כביכול שלמים
כל הימים האלה שנתתי מעצמי
לאחריםועיניים נפלו מעלי
מכף רגל עד ראש
עם פה שמתעקם מעט לצד
ומבט כזה מאשים של- לא הפכת להיות מה שכל
האחריםותקוות גדולות נשמטו מעלי
קצת הוקל לי
אני כבר לא מי שאתם מצפים
ועדיין לא מי ומה שאתם שואפים בי ורואים
באחריםושנים של הסתרה כואבת
ודיבורי סרק של מטומטמים
מה לא עשיתי כדי להפוך את היוצרות כדי להוכיח
שהכל אני -אבל לא יכולה להיות דמיון של אנשים
אחריםואתם רק שותקים בבערה
מחפשים את החלומות שלכם במילים שלי
ואני בפנים נשרפת ובורחת מכם שוב
לכל אותם דברים
אחריםואני מחכה לכם
שתבואו לאסוף אותי
מבין סלעי האבן שכבר נמסו מדמעות סערה
אני כאן, מי שאני
סורי, אבל כמה שתחפשו לא תמצאו אותי דומה
לאחריםאז אולי,
אולי נדבר בינינו
נחפש מכנה משותף לכאב
אין אף אחד שישמע אתכם מסכימים איתי
נהיה כל מה שאנחנו ולא מה שאתם חושבים שחושבים
האחרים?!
יעל#
-
בודדה
שוכבת מקופלת במיטה
יחידה
מרגישה שזה רק טיוטה
מדדה
מרגישה חסרת שליטה
שרידה
מרגישה כמו פליטה -
ואני הבנתי
מי באמת אוהב אותי
ואני הבנתי
מי יהיה שם תמיד
בשבילי
ואני הבנתי
מה אהבה ללא
אינטרסים
ואני הבנתי
מי באמת חברה שלי
ואני הבנתי
למי באמת אכפת
לו ממני
ואני הבנתי
עם מי טוב לי
ואני הבנתי
ממי לא אכפת לי
ואני הבנתי
מזה חברות אמיתית
אבל דבר אחד
לא הבנתי
למה קשה לי
להתנתק
ממי שלא אכפת לו ממני...
טוהר
-
מי באמת כשר?
אני שואלת את עצמי...
מי באמת כשר?
אמין ואיכותי
מי באמת כשר?
שיוכל להעיד זאת
מי באמת כשר?
שיתן לי תשובותמיהו החזק והאיתן?
שנשאר כשר באמת
מיהו המתגבר על השטן?
שעל גבו ממשיך לשאת
מיהו עם פנימיות עדינה?
וענווה שעוטפת
מיהו עם עמוד השדרה?
ועוצמה מלטפתמי באמת כשר?
אני שואלת את עצמי
האם הפלאפון?...
או שדווקא אני?
האם הפלאפון מעיד על פנימיות?
או שמא זאת סתם מירמה וטעות?
האם בכל זאת המצב ישתנה?
ויפסיקו לקטלג על פי המראה?
אז...
מי באמת כשר?
אני עוד פעם שואלת...
מתי יבינו שאני לא סתם מדברת...
שהדברים שכתבתי נאמרו מכאב
ואני מקווה שיכנס ללב אוהב
ואוזן קשבת...
צופיה. -
תגידו לי,
מה, זה נהיה נורמלי?
שכל אחת שלא "באלה"
על החברה שלה,
ישר איתה את הקשר מנתקת,
ממנה מתעלמת
מה, זה נהיה עכשיו הסטייל?
למרות שזה לא אנושי בעליל,
להיכן נעלם המצפון?
למה הוא פתאום מסתתר, נעלם, איפשהוא טמון?
תחשבו טוב טוב
לפני שאתן מעשה כזה עושות,
גם אם ממש חייב,
תשימו לב שבכבוד הדדי אתן נפרדות,
שלא תגרמו לחברה להרגיש שהיא לא שווה דבר,
ושמבחינתכם נמחק כל העבר,
תשימו לב שמולכם עומדת נפש אלוקית,
ותדאגו לעשות את זה בצורה יותר אנושית.
#ORLY#
