שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
היום כתבתי את השיר הראשון שלי אני מאוד אשמח לתגובות שלכם
כעת אני כאן
חזרתי לעצמי
עם הרבה אנשים
טובים שסביבי
חברות ומשפחה
וכל זה אך ורק
מאת ה'
תודה לך ה'
שאתה עדיין
מאמין בי
ומחזיר לי
ת'מנשמה שלי
כל יום ויום
ולא מתייאש
לעולם
תודה!
HODAYA -
אני אשמה
כי ספרתי
אף אחד לא יבין
את המקום שלי
היום רצתי לבד
ובכיתי
נשארתי שעה
ולא זזתי
כמעט מכולם
התייאשתי
למה עשיתי
למה ספרתי
למה אמרתי
כולם היו בהלם
כולם חטפו שוק
אבל אף אחד לא מבין
את הסיבה בסוף
רק רציתי
קשר אוהב
כמו שצריך להיות
בסוף קבלתי מכולם
שתי סטירות
טוהר -
לפני כמה זמן @פונץ-בננה (אם אני לא טועה) העלתה לפה שיר מדהים ועצוב על נוער מתמודד מנקודת המבט שלה...,- מי שלא קרא ממליצה מאד לגלול למעלה ולקרוא..
בי זה מאד נגע וגם באותה תקופה ראיתי קרוב משפחה שגם במצב הזה אז בהשראת השיר שלה ניסיתי לרשום גם שיר על הנושא הכאוב הזה אבל להביא אותו מנקודת מבט שונה, של הנער המתמודד בעצמו..
כתבתי אותו כבר באותו יום שפונץ' בננה העלתה את שלה, אבל לא התאפשר לי לשלוח אותו ,לכן זה רק עכשיו...אתם מסתכלים עלי בעיניים נוזפות
עיניים דומעות
עיניים כואבות
עיניים כועסות
עיניים מאוכזבות
ואני משפיל את שלי....
אתם אומרים ציטוטים
מפחידים, מאיימים
מבקשים, מתחננים
בוכים, זועקים
וכשלא קורה דבר, פשוט שותקים.ואני---
כל כך רוצה לרצות ,
אך לא מצליח לנסות
כל כך רוצה ללמוד עוד דף
אך מול עיני האותיות מרצדות
הרחוב קורץ ואני נענה
אבל המצפון מייסר ולא מפסיק לשניה
רוצה לאותת לכם שאני לא נהנה
שאתם לא רואים את כל התמונה
מרגיש שאין לי תקנה
ואנה אני בא??????עומד על שפת הצוק
בתסבוכת ארורה
המדרון חלקלק ומדרדר
מאחורי תהום פעורהואני----
משתוקק לזוג ידיים שיבואו
כמה לזוג עיניים טובות שיביטו
שיעודדו, שיפרגנו, , שיאמינו.
ולא יתאבלו על הילד התמים שהיה וכבר איננו..
שיחלצו אותי בעדינות מן הבור
שיגרמו לי להרגיש גם בתוך המסגרת כציפור דרור
שלא ידרשו ממני להיות מה שאני לא
ועדיין יתנו לי חותמת של גיבור -
פוסט זה נמחק!
-
ר רבקה ביטל את נעילת נושא זה ב-
-
אם זה החיים
מה יהיה במוות
אם יש אלוקים
אז לאן נעלמו התקוות
תגידו לאן התפילות הולכות
כלום לא השתנה
איפה האמונה נעלמה
דמעות שנשפכות על הכרית
מוצאת תעצמי נשפכת
לעוד איזה הדיוטית
שהולכת
ומספרת
טוב אני נגמרת
אכשהו אני לומדת
ללכת
לבד
בלי שיתנו לי יד
לחצות תחיים
בלי עזרה מאנשים
כל אחד חושב על עצמו
מה יעשה טוב לאגו שלו
חושבים שתבינו
מאמינים שתעצמו
אבל אתם לא יודעים
אז אפילו אל תנסו
כי אתם רק יותר גורעים
הלב שלי הוא לא משחק
אל תנסו כי אם לא ילך
הלב שלי ימחק....
אילה -
פוסט זה נמחק!
-
תפילה
חמש אותיות
שמתחברות ללב
תפילה
לצעוק את הכאב
לאבא שאוהב
הרגש שבין המילים
משתלבות
עם הדמעות
רק לאבא
עולות כל התפילות
אבא
שמע קולינו
אבא תושיע אותנו
חודש הרחמים והסליחות
כל התפילות
אליך עולות
קול דודי דופק
לשוב להתחזק
רק להתקרב
מתוך תפילה
בתוך השקט
של הלב
לצעוק לאבא
שאת כולנו
אוהב
טוהר -
אחרים:
ושמיים התנתקו ממני
כל הזמן הזה
שהלילות שלי היו כביכול שלמים
כל הימים האלה שנתתי מעצמי
לאחריםועיניים נפלו מעלי
מכף רגל עד ראש
עם פה שמתעקם מעט לצד
ומבט כזה מאשים של- לא הפכת להיות מה שכל
האחריםותקוות גדולות נשמטו מעלי
קצת הוקל לי
אני כבר לא מי שאתם מצפים
ועדיין לא מי ומה שאתם שואפים בי ורואים
באחריםושנים של הסתרה כואבת
ודיבורי סרק של מטומטמים
מה לא עשיתי כדי להפוך את היוצרות כדי להוכיח
שהכל אני -אבל לא יכולה להיות דמיון של אנשים
אחריםואתם רק שותקים בבערה
מחפשים את החלומות שלכם במילים שלי
ואני בפנים נשרפת ובורחת מכם שוב
לכל אותם דברים
אחריםואני מחכה לכם
שתבואו לאסוף אותי
מבין סלעי האבן שכבר נמסו מדמעות סערה
אני כאן, מי שאני
סורי, אבל כמה שתחפשו לא תמצאו אותי דומה
לאחריםאז אולי,
אולי נדבר בינינו
נחפש מכנה משותף לכאב
אין אף אחד שישמע אתכם מסכימים איתי
נהיה כל מה שאנחנו ולא מה שאתם חושבים שחושבים
האחרים?!
יעל#
-
בודדה
שוכבת מקופלת במיטה
יחידה
מרגישה שזה רק טיוטה
מדדה
מרגישה חסרת שליטה
שרידה
מרגישה כמו פליטה -
ואני הבנתי
מי באמת אוהב אותי
ואני הבנתי
מי יהיה שם תמיד
בשבילי
ואני הבנתי
מה אהבה ללא
אינטרסים
ואני הבנתי
מי באמת חברה שלי
ואני הבנתי
למי באמת אכפת
לו ממני
ואני הבנתי
עם מי טוב לי
ואני הבנתי
ממי לא אכפת לי
ואני הבנתי
מזה חברות אמיתית
אבל דבר אחד
לא הבנתי
למה קשה לי
להתנתק
ממי שלא אכפת לו ממני...
טוהר
-
מי באמת כשר?
אני שואלת את עצמי...
מי באמת כשר?
אמין ואיכותי
מי באמת כשר?
שיוכל להעיד זאת
מי באמת כשר?
שיתן לי תשובותמיהו החזק והאיתן?
שנשאר כשר באמת
מיהו המתגבר על השטן?
שעל גבו ממשיך לשאת
מיהו עם פנימיות עדינה?
וענווה שעוטפת
מיהו עם עמוד השדרה?
ועוצמה מלטפתמי באמת כשר?
אני שואלת את עצמי
האם הפלאפון?...
או שדווקא אני?
האם הפלאפון מעיד על פנימיות?
או שמא זאת סתם מירמה וטעות?
האם בכל זאת המצב ישתנה?
ויפסיקו לקטלג על פי המראה?
אז...
מי באמת כשר?
אני עוד פעם שואלת...
מתי יבינו שאני לא סתם מדברת...
שהדברים שכתבתי נאמרו מכאב
ואני מקווה שיכנס ללב אוהב
ואוזן קשבת...
צופיה. -
תגידו לי,
מה, זה נהיה נורמלי?
שכל אחת שלא "באלה"
על החברה שלה,
ישר איתה את הקשר מנתקת,
ממנה מתעלמת
מה, זה נהיה עכשיו הסטייל?
למרות שזה לא אנושי בעליל,
להיכן נעלם המצפון?
למה הוא פתאום מסתתר, נעלם, איפשהוא טמון?
תחשבו טוב טוב
לפני שאתן מעשה כזה עושות,
גם אם ממש חייב,
תשימו לב שבכבוד הדדי אתן נפרדות,
שלא תגרמו לחברה להרגיש שהיא לא שווה דבר,
ושמבחינתכם נמחק כל העבר,
תשימו לב שמולכם עומדת נפש אלוקית,
ותדאגו לעשות את זה בצורה יותר אנושית.
#ORLY# -
זה בסדר
זה תקופה שתעבור
את נורמלית
זה ענין של זמן
מותר לך לבכות
זה לא מראה על חולשה
זה מראה שהיית חזקהאני בוכה
ואני נזכרת בתקופה היפה
שהכל היה מובן
שהסתכלתי בחשיבה ורודה
שראיתי הכל בעין טובהשאמרתי תמיד
הכל לטובה
ו...
שבאמת האמנתי
שתמיד חינכתי
לא הסכמתי
להודות
בחולשות
ועכשיו
לפני כולם
הם פרושות... -
מתקרבת אלייך
מה שעצרתי שנה
מקריבה בשבילך
קרבן נדבהאותן דמעות
שתמיד לא ידעו זמנן
אותן בקשות
שתמיד לא זכרו ת'מעןכל מילה שאמרתי
עכשיו פעלה
רואה שגדלתי
''בטח בה לב בעלה''נתלית בעוצמה
על כל מה זרקתי
מודה באשמה
כן אבא התגעגתי!!!!!! -
כשמחר אני הולכת לשמוע
ולהיות בזה המעמד
זה ממש לדמוע
והמעמד גדול יהיה ומכובד..לפעמים נפגשים אנשים
בשביל להעביר חוויות ורישומים
ולפעמים נפגשים ונופשים
וכשבאים לשמוע, מקבליםלקבל עול מלכות
זכיתי להיות שייכת
ולקבל עלי בזכות
אני בעז"ה יהיה חלק בשרשרתאנשים לא אוהבים לקבל מוסר
אבל נשים אצלם זה עיקר
צניעות
זו הזכות וברוב עם(בחורות)
עם מספר רב של בנותהולכות לחזות במראות
גדולים ונשגבים...
ואלוקים לנו אומר
שובו בנים שובבים||אני מחר הולכת להיות נוכחת במעמד של כנס בנות הסמינרים ואני מבלי לדעת מה הולך בדיוק להיות קפצו לי השורות....||
-
כמה בשבוע אחד עברתי
הרגשתי שעוד שניה והתמוטטתי
את הלב להחזיק לא יכלתי
רק הבטתי דוממת לשמיים ושתקתי
הרגשתי שאין אף אחד לצידי
כאילו כולם היו נגדי
אהבה והכלה לא יכלתי לשאת
כאילו כל העולם היה עלי מתנשא
אף אחד לא רצה באמת לשמוע ולעזור
חיפשתי אפילו נקודה אחת של אור
לא היה לי קל בלי לבכות
התחלתי על עצמי לצעוק ולרטון
אמונה זה הדור שהכי החזיק אותי
בלעדיה לא היו יותר שומעים ממני
הדברים התחילו להסתדר ברוך השם
אחד אחרי השני הלוואי והחלום היה מתגשם
למדתי מהסיפור הזה כמה דברים
קודם כל לשתוק ולשמור הכל בפנים
בנוסף לדון לכף זכות כל אדם
כי בעיני הכל נעלם
ובסוף אף אחד אני לא אוהב
כי כל דבר שלא אדע
בליבי יכאב...
טוהר -
אני מפחדת
וצוחקת
אני שמחה
ועצובה
אני עושה רעש
ובשקט
אני עם פיצול אישיות
אך עם דעה אחת
אני לבד
ואני עם כל אחד
אני מטיילת
ומסתגרת
אני יודעת הכל
וצריכה תמיד לשאול
גיליתי אהבה
וגם השנאה
אני הכי טובה
אך גם הכי גרועה
אני המנצחת
וגם המפסידה
אני ריקנית מתוכן
ועם מלאאאא משמעות
אני פשוט כלום
ואני הרבה יותר מזה...
אני יכולה להיות הכל
תלוי במה אני בוחרת
לאיזה זוית מסתכלת
אם על הרע בכל דבר
או הפוך, על החצי המלא שנשאר
" יש בי כלכך הרבה"
"אני אחת ויחידה"
אלא המשפטים שלשמור צריכה
וזה הרבה יותר קל לראות פגמים
בהכל... בי ובאחרים
והשתדלות קטנה אני חייבת
להסתכל על החיובי
כדי להיות מאושרת...
