שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[שיר 5]

אם על המלך טוב
אולי רזומה אכתוב
תינתן לי
תינתן לי
את ששאלה נפשי

אם מצאתי חן בעינך
המלך
אולי תתקצר לי כך הדרך
הדרך

תינתן לי
תינתן לי
נפשי נפשי בשאלתי
ורצוני בבקשתי

אם על המלך טוב
שלחתי איזה סנוב
ישלח לי
ישלח לי
שידוך יותר שורשי

אם מצאתי חן בעינך
השם
אולי אקבל על מגש של כסף
ורצוני יתגשם

יינתן לי
יינתן לי
את החתן שאהבה נפשי
ואגיע אל מנוחתי...

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

#שמחה של אדר#

משנכנס אדר
השמחה היא רשמית.
איפה שיש סדר.
אני רק מבלגנת

אומרים שאני מיוחדת
אני אומרת שאני שונה
אומרים שאני יחידה
אני אומרת שאני מוזרה.

מתחיל פורים כולם שמחים
ישלי דודה לעשות הפוך
מרגישים את עצמם חכמים
מנסים להעלות לי חיוך..

הכאב שלי לא עובר
בגלל השם של החודש.
הוא רק יותר גובר
עם הרצון לעשות ההפך.

מנסה לטפל בשורש
אבל אני לא מצליחה
גם ככה לא ישימו לב
עם החיוך אמיתי
או מסיכה

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[shoval]

פוסט זה נמחק!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

מרגישה ששוכחים
שאני קיימת
יוצאות המילים
אני חלק משרשרת
הכאב גדול
שמי שרצית הולך לאחרת
לא רוצה ליפול
שאת מרגישה שהחיים
משתנים לתפזורת
מי שרצית ברח
כי אולי אמרת מילה
מי שחלמת נעלם
ואת מגלה שזאת
רק ההתחלה
את מרגישה חסרת אונים
מול אותם דיבורים
שחוזרים ונשנים
ואינם נגמרים
כל היום אותו סיפור
הלב שלך נהיה שבור
מתחיל לאט להיות סגור
ואת לא מרגישה שום שיפור
ואת נהיית לבד
בתוך עולם שלם של תהיות
בסוף כל יום
את נשארת לבד
עם אותם דמעות
לא יודעת מה עם עצמך לעשות
ומחליטה שוב את אותם החלטות
שלא לדבר אף אף אחד יותר
כי את לא רוצה לעולם
שוב לוותר...
טוהר

[שיר 5]

רציתי להתחפש לליצן החצר
מכל פרצוף חמוץ חיוך לייצר
רציתי להתחפש למלכת אסתר
להראות אצילית ראויה לכתר

רציתי להיות גם כמו מרדכי
לשבת ברוגע להציל הלוואי
אולי לנסות פרפר עף בהי
גבוה לפרוח לברוח בחשאי

לפעמים רציתי מסכה סתם כך
להתחבא מאחורי חיוך מזויף
להראות תמיד יפה לעולם
כאילו תמיד הכול מושלם

אבל החיים דינמיים להפליא
לא נותנים את רגשותיי להחביא
לומדת לשמוח בלי להמציא
ולא שוכחת חיוך על פרצוף להקפיא

לא תמיד מצליחה לעזור
גם כשלמשהו נהייה קצת אפור
מנסה לפחות לא מידי לחפור
ומעודדת שגם זה יעבור!

[מישהי מיוחדת]

אם אני גל
אז הקושי הוא קצף
ואיך אצלי הוא חל
ממלא אותי בעצב
הניגודים בי מתגברים
את הלב והמח מרחיקים
את הרצונות שלי מקטבים
את הבלבול שבי הם מרבים
האדישות מול הקיצוניות
ההיגיון מול המציאות

מסתכלת על העולם
חושבת על כך שאצל כולם
פורים הוא יום הזוי
בפורים שולט השינוי
יש שיכורים מסיכות ונהפוך הוא
יושבי דפרזים מתאוששים מהתוהו
דמוקפין עוד שקועים בשמחה
ולי לא נשאר אף לא מסיכה

כל הפושט ידו מקבל
אבא את תפילתי תשמע
אל תתן לי להתקפל
תנקה לי את הנשמה
תשרה אצלי תמיד שמחה
תקרב אותי אלייך
תתן לי אתה אמונה
שאאמין שהכל לטובה
ושארגיש זאת עמוק בעצמות
ושארגיש זאת גם בעוצמות

[טותיייי]

והשקט ששורט לי את הלב
והדממה שיש לפני הכאב
והפחד שאין מישהו שאוהב
והרעש שיש בלב ואותי שואב

והכוכבים שנעלמו מתחת לעננים
והחושך שנהיה פתאום בפנים
והשמש שמסנוורת וגם מחשיכה
ופתאום מגלה שחייתי עם מסיכה

והרגע הזה ששמה פס על כולם
ופתאום מגלה שיש מסביבי עולם
והפחד שהגיע לבקר בלילות
והתמונות שחולפות יחד עם דמעות

ואני לבדי מוחצת את הלב
מתכווצת בכל פעם עם הכאב
מתחרטת על דברים שנאמרו
ובוכה כי לעולם הם לא יעברו...

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[נווד]

בס''ד
א^הבה אין סופית

אל תלך
תן לי עוד מעט מן השיכרות
מעט מן האמת הרגשית שלי
תן נא לי עוד מעט מן השטות
שארגיש את הא^הבה הגדולה שבי
א^הבה שתחת מגבלות השכל איני מרגיש

א^הבה גדולה
לאלוקים
א^הבה אמיתית
למחולל הקשיים
א^הבה א^הבה
תן לי עוד מן הא^הבה

אל תלך
תן לי עוד מן השטות
שאוכל להשתגע מא^הבה
א^הבת לעולם א^הבה לקשיים
א^הבה סתם לסתם אנשים

אה^בה גדולה
לחיים
א^הבה אמיתית
לכל הלבבות הפועמים
א^הבה א^הבה
תן לי עוד מן הא^הבה

[הלל 1]

פורים ככיפורים
בלי מסכות ואפורים
אולי הפנים קצת אפורים
אבל שלא יספרו לכם סיפורים

כי בדקתי, וזה נכון
זה זמן שאפשר לבחון
על מעשיך לגחון
ואותם לטחון

האם פעלתי כראוי
או כשורה
האם לא נפלה טעות בזיהוי?
האמת לא תמיד ברורה

אז תנסו גם, זה עובד
לפני שהרגע הזה אובד...

[טותיייי]

איך לב אתם לא שמים
לא דווקא לאלה שנושרים
לאלה שכל יום נלחמים
ושלא ליפול מתפללים

לאלה שלהישאר צדיקים
חולמים ונלחמים
ורק להערכה כלכך רוצים
שישימו לב גם לבפנים

אתם לא יודעים מה עליהם עובר
שכל יום בשבילם זהו משבר
והם כלכך לא רוצים להישבר
ויחס והאהבה להם זה חסר

תשימו לב לאלה שניראים צדיקים
אתם לא יודעים מה יש להם בפנים
להערכה ושירימו להם הם חולמים
אז תתחילו לתת יד לא רק לנושרים...

טוהר

[המחבל המחופש]

"קלי קלי
למה עזבתני"

עזבוני במקום
לא מוכר
בלי מכר.

עם אנשים
שהיו נחושים
לאבד את עמי.

שם בתוך הטומאה
הרגשתי בודדה
שאפילו אלוקיי
עזבני שם.

אחרי ש'תנס
במו עיני ראיתי
הבנתי
שאלוקיי לא יעזביני.

גם בטומאה
וגם בטובה
הוא לא יעזוב
ותמסר הזה
מעבירה לכם לדורות.

גם שאתם בשבר
גם שאתם בשמחה
תדעו שאף פעם
אתם לא לבד
ה' איתכם בכל מצב!!!!!!!!!!

Spoiler

אני לא יודעת אם זה ניקראה שיר
אבל זה חצי כן
לקחתי תפסוק הזה
ואמרתי מה בעצם למדנו מימנו.
האמת שהמון זמן לא הצלחתי ליכתוב אז תבינו.
אשמח לתגובות והארות והערות
תודה

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[שיר 5]

רוצה מנוחה
מרגישה חנוקה
אין כבר כוחות
ללמוד

חושבת, מתקתקת
כותבת, מסכמת
רוצה קצת לעצור
לנשום

מי יבין שאני חייבת
מי יראה שזה נצרך
רק יום של אחד ודי
לנפוש

אבל החיים ממשיכים
לרגע לא עוצרים
לא שואלים
אפשר?

ואני חייבת
לא לפספס ת'רכבת
לא רוצה להישאר
לבד

באמצע קורסת
לא מסוגלת
וכולם ממשיכים
בלעדי.

[א.ה. 2]

יושב מול הסטנדר
הגמרא פתוחה.
המַצֶב נעלם, קודר,
ההקשבה פרחה.

הניסיונות, הגעגועים,
לימים יותר יפים,
לאוויר, לדרור,
לחופש בלי מחסור.

הרחוב קורץ,
מפתה, זורם.
אין לי ת'אומץ
לקום להלחם.

רוצה מנוחה,
לא כל היום לשבת
מול גמרא פתוחה.

ניצוץ בוער,
ופתאום זה מבליח
על הגמרא אני מסתער,
בכל הכח.

אני לא עוד אחד,
מכל האנשים.
אני לא עוד אדם,
ככל העמים.

אני בן של מלך-
זה מגיע.
אני בדרך,
זה לא מפתיע.

נכון זה קשה
יש נפילות.
השטייגען שווה,
למרות המעידות.

עוד שורה ועוד שורה-
מונה כאגורה לאגורה.
עוד דף ועוד דף.
והזמן עף.

הדמעות מעיניי זולגות,
סיום מסכת.
מתמלא ברגש,
יודע שהתחלתי ללכת.