שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[מישהי מיוחדת]

איך כולם מדברים אמת
ואיך אני שותקת
ומשהו פנימי בי מתמרד
וכמו תמיד אני חונקת

ואיך הכול טוב ותקין בחוץ
ואיך בפנים כלום לא בסדר
ורק רוצה ללחוץ קצת על כיבוי
למצוא לי בעולם קצת שקט...

איך כולם מדברים
על אמת ועל שקרים
אבל אני בכלל לא במקום הזה

ואיך הם מספרים
שהחיים שלי יפים
ואני לא מבינה מי בכלל התלונן

ואיך כולם צורחים
שיש פה אלוקים
ושאפסיק כבר לשאול שאלות

ורק אני בפנים
מתפרקת לחלקים
יש בי עוד חלק שלא הבין הכול...

אני לא יודעת מי אני.
ילדה קטנה בעולם זמני.
איך כולם אוהבים אותי,
ואיך אני לא אוהבת ת'צמי.

אני לא יודעת מה אני.
ילדה קטנה בלתי אפשרית.
איך כולם לא רואים דבר,
הם לא רואים שליבי נשבר...

שהייתי פעם משהו
שהיום אני רק שבר
שחלמתי על שינוי
שזרקתי את הכתר
שהבנתי ת'אמת
ועדיין קשה לי לעכל
שהעולם שלי התמוטט
ואין לי אפ'חד שיתאבל...

ואיך אני בסדר
כמו תמיד, כמו כל השקר
ואיך רוצה לחיות כבר
ובערך לא יודעת מה זה

ואיך העולם שלי סרט
ואני לא מתפקדת
בורחת שוב מהזירה
מתי אהיה אחרת?

והאם זה מה שד' רוצה?
רגע, יש לי אשכרה אבא שאוהב.

וואלה... וואלה...
ואיך קשה לי לעכל
איך הלב שלי מתבלבל
בקושי המוח מתנהל
ורק הפה שלי מתפלל...

אהה, תציל אותי.
יודעת שאתה איתי.
תבוא ותכוון אותי.
אני תקופה כבר לא אני.

אהה ותחזק אותי.
הדרך הזו לטובתי.
תזכיר לי את זה אבא שלי.
זה לא נכנס למוח שלי.

אני עדיין ילדה קטנה
ומתקשה להתמודד
בבקשה תביא לי עזרה רבה
תעזור לי להתקדם...

או אולי, להיעצר.
לבחון אותי, לראות.
לקבל אותי, בלי לתקן.
רק לאהוב אותי, גם עם חולשות.

[אביעזרי]

קפה

קפה.
שחור.
מר. רותח.
שורף בלשון.

להתעורר.
להתנער.
להתפקח.
מספיק לישון.

לראות.
להיות.
קצת. שמח.
להתחיל לנשום.

[הדרי]

איזוהי דרך נכונה?!

חיפוש דרך,
וערך.
חיפוש משמעות,
ומהות.
בלבול ותהיה
ששולטים ללא רשות
רודפים אחריי במסע,
מטעים המחשבה,
מסנוורים ומכים-
אולי בכוונה....?!

מחפשת אחר דרך,
הלוואי שתהה נכונה,
מחפשת עצה ותבונה,
שתנבט לי הדרך בבטחה,
מכשולים קוצניים-
שמכשלים ומפילים,
שמונעים ממני בזו העת-
לגעת באמת.

נשארתי חסרת ערך
כי נאבדתי בדרך,
כולי דכדוך,
כי לא נגעתי במהות.
הלכתי, חיפשתי בחוץ-
בין רחוב לרחוב,
בין אדם לאדם,
בין חול לים-
והתשובות לא שם!

ולבסוף?!-
מצאתי הדרך,
כולי מלאה תכלית וערך,
היכן נמצאה האבדה?
עמוק בתוך, פנימה!.
וכן,
לא צריך לצאת בחוץ,
ולפגוש בשקר ובבוצות.
התשובות כתובות-
על לוח ליבך!
הם שם,
עמוק בתוכך!

[הדרי]

חייל בצבא השם.

אש-
מלחמה,
שדה קרב,
ואחד-
שעומד שם-
לבד,
נלחם-
על חייו!

אש בלב-
קרבות ותהיות,
מלחמות פנימיות-
שמתפרצות.

ושם-
מול כולם-
עומד מולם ונלחם,
בנפשו, בליבו-
נושא את תיקו...
אין לו רובה,
ואין לו מדים,
על המלחמה שבליבו-
אין יודעין...

הוא נלחם-
בשקט,
בגבורה-
בעוצמה.
הוא אחד מול כולם-
שעומד מול עולם!
מול זרם חזק-
הוא נשאר איתן
לא מוותר-
לוחם זה לוחם!

וכשניצח?
לא קיבל מדלייה,
לא מילות הערכה,
ולא עשו עליו כתבה,
שמו לא הוכר-
"כגיבור מלחמה".

חייל בצבא השם-
הוא הלוחם!
את המדלייה-
הוא ייקבל
איי שם למעלה....
וכאן?-
יזכה לסיעתא דשמיא!

להבין את תפקידנו...- לוחמים בצבא השם!
כמה זה מרגש, גדול ו--מחייב...)

@הדרי

[מישהי מיוחדת]

הם כולם מדברים
על אמת על שקרים
אני בכלל עוד לא איתם

דברים אמיתיים
עוד לא נכנסים
כי הלב מזמן נחסם

והאם מישהו יציל אותי
שנייה לפני שאאבד אותי
או שאעשה הכול לבד???

ויודעת שאני עוצמתית
אבל עברתי כבר מספיק
או שסתם חושבת שכוחי נגמר.

מנוחה-מנוחה
זה כל מה שצריכה
דקה להניח את הגוף

נשימה, אהבה
חלום ותקווה
ולא לפחד לקום

[מישהי מיוחדת]

יש לי בעיה קטנה
שלא כל כך זוכרת מי אתה
מנסה לרצות אותך
שוכחת שאתה רוצה לעשות לי טוב.

יש לי בעיה קטנה
שמשהו בי חשדן נורא
אני מחפשת לרצות אותך
רק בשביל לא להתחייב, לא לחיות.

ואיכשהו אמרו לי,
שאתה רוצה,
שאני אחיה אמיתי,
שיהיה לי טוב באמת.

והטוב היחיד,
הוא דרך המצוות.
לוקח זמן להבין,
אבל רק הן נותנות לחיות.

אתה לא רוצה שאשמור מצוות כדי לרצות אותך
הרי אתה כלל לא חסר
ומה תפסיד אם אחטא או אחלל שבת?
ברור שהכול עניין אחר...

אתה רוצה שיהיה לי טוב
לכן ציווית לשמור מצוות
הטוב זה העניין הבסיסי.

אני רוצה לעבוד,
ובאמת שגם זה טוב.
השאלה מהו הקול הפנימי.

אני עוד רוצה לעבוד אותך מתוך מקום כזה של...
רק תניח לי, לנפשי.
אני עוד לא כל כך זוכרת שכל מה שאקיים-
יהיה בעצם בשבילי.

אם רק אזכור
שאתה זה הטוב
ייעלמו לי כל הקונפליקטים

אוכל כבר לחיות
לא אנסה עוד למרוד
כי אבין את טעם החיים.

[נעמי ה]

מגששת את הכיוון, מאבדת
נשברת ושוב נופלת
אך לא מתייאשת
את פצעיי חובשת
את דמעותיי מוחקת
וליבי מתקנת

והעיקר מחפשת
את השביל הנכון
הדרך אל הטוב
נקודות של אור
בתוך החושך הגדול

מחפשת כוחות לשאוב
מדלגת מעל עוד בור
רוצה להשיל מעליי כל עול

להרגיש חופשיה ומאושרת
את האמת שבתוכי מוארת
שיש מי ששומע את תפילותיי
ונותן מזור לכאביי.

[אילן פ]

****נְקִישׁוֹת

וְאָז
בְּרֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט
נְקִישׁוֹת
חֲזָקוֹת כָּאֵלֶּה
מַתִּישׁוֹת
מִי שָׁם שָׁאַלְתִּי
וְהַתְּשׁוּבָה מִמֶּנִּי הִתְחַמְּקָה
וְהֵם חָזְרוּ לְאַט
פּוֹרְקִים אֶת הַמּוּעָקָה
מִי אַתֶּם ?
מִי שָׁלַח אֶתְכֶם ?
צָעַקְתִּי נוֹאָשׁוֹת
וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וּפָרַץ הַכְּאֵב
וְהֶחֱרִישׁוּ
הַדְּפִיקוֹת שֶׁבַּלֵּב****

[אביעזרי]

שיר לשלום

בעולם המעשה
אני מנסה
למצוא מקום

בעולם הרוח
אני בטוח
זה לא חלום

אבל לעוף
ולזחול כפוף
זה לא שלום

רק לרקוד זקוף
נשמה בגוף
אני כאן היום.

[חיבה]

מחפשת מקום

תחנה הומה.
אנשים רצים, ממהרים –
לכל אחד יעד,
תרמיל, כיוון,
מטרה.
ובתוך כל זה – ילדה.
מעיל דק, טישו מקומט.
אין לה הרבה.
אין לה כמעט כלום,
רק דרך שלא נגמרת.
עולה, מתיישבת,
מנסה להניח ראש,
לנשום רגע.
תחנה סופית – והיא יורדת.
לא מפני שהגיעה,
רק מפני שנגמר.
מסתובבת, מביטה,
ושוב עולה.
לא אכפת לה לאן הנסיעה.
יש לה רק בקשה קטנה:
כיסא לשבת,
מזגן, ושקט.
לא יותר.
היא לא מחפשת מותרות,
לא מבקשת מתנות –
רק פינה אחת
שאפשר לקרוא לה
מקום.

[לוחשת למילים]

שירת מצולות
הוא קורא לך בשקט, בקול של מרחק,
עם ריח של מלח ורסיס של אבק.
הים הוא לא רק מים, הוא סיפור ללא סוף,
הוא המקום בו הרוח נושקת לחוף.

צלילה ראשונה:
צעד אחד פנימה, הקור מחבק,
העולם שמעל לאט משתתק.
רק רחש הגל, כמו דופק פועם,
מזמין אותך פנימה, עולם מנמנם.

אל תוך הכחול:
שם למטה, בחושך שמתחת לאור,
יש שקט שאין בו לא זיו ולא שחור.
להקות של כסף, דגים של זהב,
רוקדים בזרמים, גב אל מול גב.
אלמוג שצומח כמו יער קדמון,
שומר סודות עתיקים בתוך הממון.

התמסרות לגלים:
הגוף מרחף, אין משקל, אין כובד,
הנשמה פתאום בחופש עובדת.
המחשבות מתנקות כמו חול שנשטף,
כל דאגה וכל פחד – בזרם נחטף.

הסוף שהוא התחלה:
וכשתעלי חזרה, עם מלח על עור,
תביאי איתך את השקט הטהור.
כי הים הוא בית, הוא מראה, הוא עומק,
הוא מחזיר לחיים את הצבע והדופק.

[הדרי]

נוסחת ה"טרמפולינה"

כישלונות,
נפילות,
צניחות,
נחיתות.

פתאום חווה-
התייאשות,
התכנסות,
אי נוחות,
עייפות,
תשישות,
כבדות.

חוסר ההצלחה-
מכה בי,
פורד לפרודות
את שבי,
מעייף, מרסק
מתיש, מרטיט.

כשלון-
זה לא עוד
חוסר הצלחה-
זה עוד צעד-
לעבר הפסגה!.

גם שנראה לך-
שנפלת,
צנחת,
זכרי-
שנפילה-
היא כמו טרמפולינה,
נחיתה רכה-
לעבר הקפיצה הגבוהה!

@הדרי

[לוחשת למילים]

מיתרים של שתיקה:

בין הצלילים שבוקעים מן החוץ, אני מחפשת נימה שתרעד בפנים. לא תמיד הקצב הוא זה שנחוץ, לפעמים המנגינה נמצאת בין המילים.

יש שירים שנכתבים בדיו של דמעות, ויש כאלה שנולדים מתוך השמחה. אבל היפה ביותר מכל היצירות, היא התפילה שעולה מתוך השתיקה.

[לוחשת למילים]

פוסט זה נמחק!

[לוחשת למילים]

פוסט זה נמחק!

[לוחשת למילים]

פוסט זה נמחק!

[יונתן אלון 7]

אבא בשמיים תעזור לי ותשלח לי נס
שאהיה נקי כדי לעבוד אותך לשם שמים בלי האינטרס
תן לי ישועה תשמח את ליבי כמו חתן שהתארס
לא רוצה מסך כדי לברוח מחסך כי זה רק הורס
דחוף אותי קדימה רק ישר בלי אחורה בלי רוורס
כי בלעדיך אני כלום גם לא הייתי מצליח לכתוב ת'וורס
תן לי מנוחה ישוב הדעת רגע לעצור לריסטארט להתאפס
ברשת של השטן של היצר רע שלא אתפס
שתמיד יהיה לי טוב לקחת אותי ב2 ידיים הזדמנות שתבוא שלא יתפספס
כדי שלא אפול אל הלא טוב ובלכלוך שוב אתבוסס
בלי קשר לקפה כדי להתעורר אני חייב שתיתן לי נס
היום ישבתי וחשבתי ומה מסתבר
שאם לא תעזוב ת'י כלום לא יסתבך
כי זה הכל לטובה והכל יסתדר
רק להאמין שאין יאוש לא להעיז לותר
בלעדיך אני כלום כי אתה הרופא
אם לא אתה הכל נופל
הכל אפל
אני קופא
מהצד צופה
כי אם צריך אשתחוה ואכרע ברך
אותך אמליך כדי שתראה לי את הדרך
רוצה אותך איתי אותי איתך קרוב ולא בערך
כי בלעדיך מה שווים הם החיים בלי ערך
לעבוד אותך כי אני העבד ואתה המלך

[לוחשת למילים]

פוסט זה נמחק!

[יונתן אלון 7]

פוסט זה נמחק!

[מישהי מיוחדת]

הם לא מבינים דבר
מכל מה שעובר עלי
והלב שלי נסגר
לא מאמין באף אחד

אני לא רוצה שום בנאדם
אני מרגישה מיואשת מכולם
הלוואי ויכולתי לחיות לבד
הלוואי וידעתי למה אני כך

אין לי כוח לאפ'חד
אין לי כוח לעצמי
אני מיואשת כמעט
כל כך רוצה להסתגר בתוכי

אני לא אוהבת אנשים
אפילו שכן רוצה קשר
משהו סגור לי בפנים
אני לא מוצאת לו דלת

והלוואי
והייתי זוכרת שזה מה שטוב לי
שאתה רוצה שאתקדם מכאן
ולא אירתע בגלל שקשה לי

והלוואי
והייתי זוכרת שאתה מעביר אותי קורס
איך לא להיבהל ולהתגבר על החרדה
לתת לך לתת לי טוב בכלי שלם ולא שבור