שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[אינספריישן]

שפיות משוגעת
לו יכולתי לומר
יופיו של יקום
לו יכולתי לשיר
ולרקוד ולקום.
לו יכולתי ללחוש
לא לצעוק ת'צרידות
לו יכולתי לתת
ידי לבדידות.

חיים בתוך סחרחורת
של ריגוש מול נשמה
צועקים על אמת
שמזמן לא תמימה
מכים באגרופים
על קירות אבנים
בחוץ הכול עדיין 'קול'
ואין כלום מבפנים.

ואמרו לי שיש טוב
אבל הוא בשיפוצים
ואמרו לי שמחפשים
הם לא מוצאים כי לא רוצים
ואמרו לי שנחיה
אך מה שווים חיי סיוט
איך זה ששיגעון
הוא שם נרדף לשפיות.

[מוכשרת על]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

שת בתים שכתבתי אם למישהו יש מה להוסיף אשמח

גם אם נפלתי מיד קמתי
את המדים בזריזות לבשתי
אל שדה הקרב יצאתי
עד כלות הכוחות נלחמתי

אני יודע שוב אפול
אבל לא אשב בשקט בבור
לא אתן לעצמי לסבול
פשוט את הקירות אשבור

[ברוריה]

@פודרה-0
גם אם טעיתי
ולאיבוד הלכתי
ומרדתי בחוקים
שעלי שומרים
אבל רציתי לנסות אחרת
רציתי לנסות בעצמי
לטעום את העולם
אבל כולם לא קיבלו אותי
הייתי זרה בכל מקום
לא שייכת.

אבל לכאן אני חוזרת
אין לי מקום אחר
לכאן אני שייכת
ולא אתרחק יותר
אין מה למצוא בחוץ
הכל נמצא כאן

[רבקה]

זיכרון חרוט, לב קרוע

---

ישלי זיכרון, חרוט עמוק,
מסרב להימחק, נטוע.
הוא כואב, לוקח רחוק,
כל דבר טוב להכי גרוע.

וניסיתי לסבן, לשחרר,
מבטיחה שזה קשה.
שוב, לעבר אותי מחבר,
דוקר, משסע, מענה.

יש לכם עצה, מוכחת,
כזו שתעזור לי להרפות?
ולא אחת מארץ נידחת,
כי כבר נמאס לי לחכות.

כשבוכה - אוטומט חושבת,
לוחשת, לעצמי ממלמלת.
גם כשלא רוצה, מייד נזכרת,
אולי פשוט אקבור אותך, מחשבת?

ושחררתי,
והתפללתי.
תמיד ניסיתי,
אבל ננערתי.

כי הזיכרון חזק, מנופח,
הוא חיי, בוער בפנים.
גורם להתגעגע כל כך,
עושה לי רע, חסרת חיים.

[מוכשרת על]

פוסט זה נמחק!

[מוכשרת על]

לפעמים צריך:

להרים ידיים
להרגיש חוסר אונים
מול האחד והיחיד
מול אלוקים.

לעזוב הכל,
לזרוק אליו תמושכות
להתרגש מהדרך שלך
ולהמשיך, לא לחכות.

לשמוח תמיד,
להינות מהרגע
לפנק קצת ת'צמך
ולהשקיע ברוגע.

להעריך ת'חיים
-את אלו האמיתיים
לשמור על עצמך
גם בזמנים הקשוחים.

---

אם יש לכם תובנות משלכם או בתים להוסיף, יהיה מעניין!!

[HHKKKK]

פוסט זה נמחק!

[ברוריה]

@מוכשרת-על

ובסוף אחרי הכול
כשהתחלנו לגדול
ולמדנו ללכת
כשהצלחנו לעמוד
בכוחות עצמנו
בלי להעזר באיש
ורק עליו סמכנו
והצלחנו להאמין
ולא רק בסיסמה
אלא עם כל הלב והנשמה

תמיד כשקשה ואין אויר לנשימה
וסוחבים את החיים
כמו אופניים בעליה
ומוחים את הזיעה
וכמעט מאבדים אחיזה
והכול נראה כל כך אפור

רק אז אני מאמין
כי אין לי אבא אחר....מלבדו

[פודרה 0]

@מוכשרת-ע
לפעמים גם צריך להתמקד בעשיה
לא להתחשב בדעת הסביבה
לא להביט ימינה שמאלה
כי הבוס שלי מסתכל עלי מלמעלה
והוא היחיד שקובע

[חיה במקרנצ'יק 0]

אני מרגישה בקרוסלה
שחר רודף שחר
ואף אתמול לא חוזר למחר.

אני מרגישה בקרוסלה
עליות וירידות
ובאמצע-הרבה דמעות

הקרוסלה מסתובבת
יש ימים שהיא כמעט נעצרת
ויש ימים שהיא ממש דוהרת
ואותי היא מסחררת

ובתוך הכאוס
יש לי חבל ביטחון
להחזיק חזק במעקה
וכך לעמוד בניצחון

רק תפילה אשא
אוי קלי קלי
תשמור עלי
תמיד...

[אינספריישן]

פוסט זה נמחק!

[א.ה. 2]

שוב אני בחוץ,
קיבלתי עונש.
גם קצת לחוץ,
מנסה את הפחד - לגרש.

היום שוב אחרתי,
אותי הרב הוציא.
על הכללים עברתי,
ונגמרו תירוצים להמציא.

אולי עוד אמצע דרך,
למצוא חן בעיני המורה.
לבא בזמן ולא בערך,
אולי, בכל זאת קורה........

[מיתר]

בית א
גדול עלי הניסיון הזה
נראה שהיצר חתם עם מישו חוזה
לפרק אותי לגמור עד הסוף
ולפזר ת’חתיכות שלא אוכל לאסוף

ואני נסחף ברוח כמו עלה
כמו חומר ביד היצר
ברצותו מוריד וברצותו אותי מעלה
ברצותו מאריך וברצותו מקצר

פזמון
אבל בסוף היום מתחת לכל הקליפות
אני עוד ער, אולי קצת רטוב מהטיפות
ובתוך הלב של אבן יש עוד לב שפועם
שרוצה לעשות רצונך בלבב שלם

בית ב
כבר עייף מהקרב נמאס שוב לנסות
כל היסודות שבניתי מול עיני קורסות
אולי הוא מכונה זקן וכסיל אבל איך הוא מסתער
כמו צעיר וחד עלי הוא גומר

ואני כבר הלכתי עד הקצה
רועה בשדות זרים רואה וחומד
אבל למרות כל הבלבולים אני עדין רוצה
ויודע שאתה בוחן כליות ולב, עומד

פזמון
ורואה איך
בסוף היום מתחת לכל הקליפות
אני עוד ער, אולי קצת רטוב מהטיפות
ובתוך הלב של אבן יש עוד לב שפועם
שרוצה לעשות רצונך בלבב שלם

[ברוריה]

אני ילדה של חורף
עם צעיף על העורף
רצה בין הטיפות
מקפצת בשלוליות
אז מה עם גדלתי
ולא מתאים לגילי
זה נכון
אבל מתרגשת מהמחזה
של חורף סוער כזה
זה נפלא ומהמם
לשבת ליד תנור מחמם
לאכול מרק
כמו בבית אבות....

אני ילדה של חורף
מביטה לשמיים
מייחלת לעוד מים
ואולי גם לשלג
למרות שאני לא בירושלים
או בחרמון
מברכת על כל הטוב

[חיה במקרנצ'יק 0]

אני לא יודעת מה עושים
כשנתקעים
איך את הראש מרימים
כשנופלים

אני לא מכירה את המושג
של להפסיד כדי להצליח
לא מצליחה
אין אצלי ירידה

אם כבר נפלתי
קשה לי לקום
ואם כבר קמתי
קשה לי ליפול

איך בוכים-
ללא דמעות?
איך מחייכים
ובליבי אין שמחות?

והרגליים שלי כואבות
והראש מסוחרר
ואני לא יודעת מה יהיה היום
שלא לדבר על מחר

אבל יש משהו שבו אני אלופה
בלהציג וגם בלהיות הכי שקופה
ופשוט לדבר
עם אבא הטוב
כי ככה אני מרגישה אותו הכי קרוב!

[אפרת]

פוסט זה נמחק!

[איזה קטע]

דור קדם המשיח

הדור שלנו, הוא דור כה מוזר
דור השפע אולי אפילו הבזאר
שפוט השופטים עושים הצעירים
לא מוכנים לסבול שום עיוותים

מעריכים התקרבות של אנשים רחוקים
מזלזלים במצוות של אנשים קרובים
מורדים במוסכמות, פורצים הסייגים
דוגלים בחופש, לא מקיימים הכללים

קצת חצופים, קצת מזלזלים,
את אחרים קצת פחות מעריכים
שופטים בחומרה אנשים נכבדים על טעויות
מחפשים להם עברות, אפילו בנרות

מתייחסים אל הפרט ולא אל הכלל
רואים העולם בצבעי שחור לבן
אך שלא תטעו, אותם אני אוהבת
כי אחרי הכל אליהם אני שייכת

דור כה נפלא של קדם המשיח
דור שלא מסכים לסבול טשטושים
דור שלא מקבל דבר שצבוע הוא מריח
דור שמחפש רק אמת ללא עיוותים

אמנם הוא קצת חוצפן, נכון,
אך זה בגלל ששונה הוא שלהם ההיגיון
הוא מרחם על חלשים, לא חומל על חזקים
רק בגלל שרוצה את כולם מושלמים

Spoiler

תרגום חלק מהשורות (למי שלא הבין):
-דור השפע אולי אפילו הבזאר-הכל אצלו מעורבב, אמת ושקר, שחור ולבן, צודק וטועה, עברות ומנהגים ועוד הרבה....
-שפוט השופטים עושים הצעירים-אומרים על אלו שמוכיחים אותם שהם בעצמם לא מושלמים ועוברים על אותם דברים בדיוק וכו'
-מעריכים התקרבות של אנשים רחוקים, מזלזלים במצוות של אנשים קרובים-בגלל שהם רוצים את כולם מושלמים הם כאילו מדרבנים אנשים שיותר קשה להם ומעריכים אותם (וזה מאד טוב) אבל אנשים שקל להם (או שהם כבר עבדו על עצמם) הם מצפים מהם ליותר ולא מעריכים אפילו דברים מאד קשים

[הללויה]

עולם נמלט

[בית 1]
קול גדול ולא יסף
הד קולו לא נאסף
לא נחלש ולא עומעם
מיום שבו נולד העם
הלבבות היו מרעידים
מבעבעים כל הורידים
קול גדול גורל נורא
לבריות מעלבום תורה
[פזמון]
הן
גבוה מגבוהים ירדתי תתקע"ד דורות
ובכל תהום נגעתי בתר"ך אורות
כל מחשבה שמעתי כל הד נקלש
כנות שבנאום דרמטי כל פרפור חלש
[בית 2]
המון עם תמיד נמלט
לאיזה צד? לא הוחלט
אין מנוס לבריחתו
בונה כל יום את מפלטו
וקול תורה בהם פועם
והיומיום בהם רועם
מציב חומות ומגדלים
כמו לגרוף את הגלים
[קדם פזמון]
תגידו לי מה, תכננתם כבר כמה?
ובכלל כבר ניסיתם, תגידו לי למה?
[פזמון]
גבוה מגבוהים ירדתי תתקע"ד דורות
ובכל תהום נגעתי בתר"ך אורות
כל מחשבה שמעתי כל הד נקלש
כנות שבנאום דרמטי כל פרפור חלש
[בית 3]
ילד קט נולד אתמול
וכבר שומע אותו הקול
קול גדול קול נורא
לבריות מעלבון תורה
האם מן העולם הזה
הקול הרעם והמחזה?
הלא תדע ילד קט
עולמך עולם נמלט

[פודרה 0]

אני רוצה להיות עבד שלך
לא עבד של החברה
לקיים מצוותך בשמחה
לא משועבד לסביבה
אני רוצה לזרום לעשות
בלי מחשבות מעופפות
על מי יביט מתי יסתכל