שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

מישהי מיוחדת

צורבות לי העיניים
עיקצוצים ברגליים
נמאס לי מהשלוליות
אז אני זוחלת אל הביצות
קופצת אל המים
כשאני לא יודעת לשחות
מסתכלת אל השמיים
בעיניים מלאות דמעות

השם תציל אותי
מעצמי בעיקר מעצמי
וגם תקרב אותי
אלייך בבקשה אבי
ותעזור לי השם תעזור לי
שזה כבר לא יעניין אותי
ואם זה כן אז אל תשפוט אותי
שאני מאבדת את עצמי

ולא השם אני לא רעה
אני אפילו קצת טובה
כי תקעת אותי בכזו סביבה
ואני למרות זאת עולה
ותפסיק לי השם בבקשה
את ההתרסה
אני לא מורדת בך מבטיחה
זה סתם מרד בחברה

לא יודעת מה לומר
כבר מתביישת לדבר איתך
כל יום הלב נשבר
אבל אני עדיין אוהבת אותך
לא נשאר לי דבר
בעולם חוץ ממך
והיופי של העבר
הוא זה שעושה אותי ככה

אני זאת שהרסתי
את עצמי הפלתי
ולא התרוממתי
להיפך, התרסקתי
ולא ניסיתי
להפסיק ת'בכי
אפילו רציתי
להיכנס קצת לדיכי

השם אני מודה לך על הכל
על הסבל ועל החידלון
על השבר ועל הדיכאון
על הלופ ועל השיגעון
רק תעזור לי השם
שאצליח להתרומם
ואם לא אז שאתרגל
ואפסיק עם הסבל

יהודי זה הכי

מצחיקים
אותי האנשים
שטוענים
שהם מושלמים

שקרנים
צבועים
על מי
אתם עובדים?

אני רואה
אתכם מסתירים
בתוך החליפה
את השברים

בעולם
עמלים
מי שלא מתאים
עולה למרומים

אז בבקשה
תורידו ת'כובע
תורידו ת'תחושה
של הגובה

אתם לא אלוקים
כל היהודים
צדיקים
וקודש קודשים

אל תדגישו
ת'חיצוניות
תתייחסו
לפנימיות

נגינתי

היום אפרורי
מזג לא ברור
ואני סהרורי
מחפש לי חיבור

כמה לדעת
מי אני באמת
להפסיק בגבולות לגעת
ועם עצמי להתעמת

כל יום חושש אני
כל יום ופחדיו
שלא ארצה את קוני
שלא אקיים מצוותיו

וכל פעם מחדש
כשאני עומד בניסיון
הלב שלי נרגש
כאילו נולדתי היום

כמה קטן המרחק
כמה החבל הוא דק
מלטבוע במרירות החטא
ללהתפנק במתיקות הניצחון

בוסרי לגמרי, להתחשב...

טותיייי

פוסט זה נמחק!

טותיייי

פוסט זה נמחק!

טותיייי

למה אני מתחרטת
שספרתי
למה כל דבר
אני שקרתי
למה אני אחת
שמדברת
למה אני אחת
שמשתפת
ואחכ מתחרטת
למה לא שמרתי
הכל על הלב שלי
למה כל פעם
אני מאמינה
ושוב נופלת
למה אני אחת
שלעצמי לא שומרת
למה אני כזאת
אחת שמתחרטת
על כל דבר
שאני עושה
למה אין לי בעצמי
אמונה
למה אני כאן
נלחמת על כל שניה
למה אני כזאת ילדה
שמסובכת
עם עצמה
טוהר

קפוצ'ונית

פוסט זה נמחק!

הודיה 1

בהשראת הלימודים שלא ניגמרים

לימודים
לימודים
אני קורסת
לא פיזית
אלא נפשית
נגמרתי
דרישות
ודרישות
עבודות
ועבודות
כנראה שכחו
שאני בנאדם
אני לא
רובוט
אלא
בנאדם
בדיוק
כמו כולם
בגרות אחרי
בגרות
מלחיצים
ומותחים
ואין לי שמץ
איך יתחילו
הבגרויות
אבאלהה
סומכת עליך
תעזור לי
קשה לי
אני לא בנויה
ללחץ
בלתי נגמר
מתי יהיה
יום אחד
בשבילי
לשקט שלי
מחכה כבר ליום הזה
לשקט שלי איתך
אבאלה יקר שלי
תודה!
גם על זמני לחץ

מיכל f

פוסט זה נמחק!

נגינתי

בוקר עצוב
רמות של תיעוב
חלאות אדם
נהרות של דם

בדרך היו הם
אברך למדרשו
נער לישיבתו
לא חלמו הם
על השטן בהתגלמותו

צרו צעדינו
קמים עלינו להורגנו
אנא אב רחמן
שתבוא כבר גאולתינו

בעקבות הפיגוע היום בירושלים

איזה קטע

אם הייתי יודע
כמה כח יש לפה
הייתי משוגע
לא הייתי כזה

הייתי מתמכר
כל היום אומר
עוד מילה חיובית
עוד מחמאה אמיתית

אם היינו יודעים
כמה כח יש במילים
לא היינו שותקים לעולם
היינו מאירים כל אדם

היום החמיאו לי
ואני לא אחד שמתרגש
אבל איכשהו זה נגע בי
גרם לי לגרש
כל מיני מחשבות שליליות
שחשבתי על עצמי
כל מיני שריטות
שעשיתי לעצמי

כי מילה טובה
היא עולה חינם
אבל היא שווה
את כל העולם!

ב. ב.

משתפת אתכם בשיר נוגע שכתבה חברה שלי על הפיגוע הנורא בירושלים...

התמונה הזאת קרעה לי את הלב🥺
זה מה שכתבתי עכשיו..

מה נותר לי ממך
ילדי אהובי
משתי עיניך הטובות
החולמות

מה נותר לי ממך
ילדי אהובי
מליבך הרוטט רצונות
ותקוות

מעומק מחשבתך
מקסם צחוקך
מהאור במבטך
מסוד אהבתך

מה נותר לי ממך
ילדי אהובי
ממגע החיבוק שעוד מוחשי על גבי
מליבך המחפש את חום ליבי

מרגליך הרצות
נותרו הרצונות
מהיד המבקשת
נותרו רק תפילות

וליבי הפצוע נותר לדמם
לידך על המדרכה בצד הכביש
בין רגלי האנשים, לצד המכוניות
שבדהירתם לא יוכלו לקחת
שלעולם לא יוכלו להרגיש
את כל מה היית בשבילי
ילדי שלי

ורק כובע
קורקינט, תפילין
יספרו לעולם בלחישה
על נשמה טהורה
שהייתה כאן
וחזרה ליוצרה בקדושה

מישהי מיוחדת

יש לי אולי שמחת חיים
אבל זה לא שאין לי דיכי
אני אלופה בחיקויים
וזה הנס אבל גם הבכי
אני פסימית ואופטימית
חצי דרמטית חצי אפטית
מחפשת מישהו שיציב לי גבולות
כדי לפרוץ ואז לבכות

התרגלתי להבריק
לכל העיניים עלי
התרגלתי להבזיק
עוד חיוך מושלם מידי
ואיך הכל קרה
אני לא אוחזת
חזרתי להתחלה
אני כבר לא כוכבת...

מחפשת מישהו שיגיד
אני אוהבת אותך ככה
לא כמו תמיד
אלא כשאת מוזרה
בלי המסיכה
הרגילה

כשאת כל כך מחפשת
אבל כל כך מתעלמת
כשאת כך צועקת
שאת לא חייבת...

אין לי כח
התייאשתי מהכל
הולכת לנוח
מסכימה קצת לסבול
והלוואי כשאקום
אראה שזה סתם
יחייך אלי כל היקום
יגיד, שיחקת אותה עודפ'ם

פודרה 0

יושב אוהלים
גם אני רוצה להיות
איש תם יושב אוהלים
להיות בשמחה לקיים המצות
לעסוק בתורה יד' שנים
לאחוז בעקב לא לותר
להיות עקשן להמשיך להילחם
אפילו שנראה שלא מתאפשר
להיות מלא ביראת השם.
לא לפחד לא להירתע
לא להתייאש להמשיך לחפש
גם כשמרגיש את כאב הנפילה
להצליח לקום לדעת להתחדש.

טותיייי

הלב שלי מבכה
על הפיגועים
אחד אחרי השני
הכאב שבי
לא מתשתתק
כמה משפחות
וכמה פצועים
יש פעמים גם הרוגים
אוי אנא אלוקים
חוס ורחם על עמיך
תשלח כבר
את גאולתך
משיחך
מחכים ומצפים אנו
את האור כבר לראות
נמאס לנו
כל היום רק לבכות
לפחד ללכת ברחובות
כי אולי נמות
תוך שניות
אוי אבא
רחם עלינו
והראה ישועתך
שלח לכולם
רפואה שלימה
תחזק את המשפחות
שעל קרוביהם מבכות
ואנחנו לעולם
לא נפסיק למשיח
לחכות
טוהר

efi

(בקשר למאורעות היום)

חציו מאמין חציו לא מבין

הלכתי לישון ככה,
אטומה
הלומה
ורק הלב בכה
חציו מאמין
חציו לא מבין
באמת!

רק עם הזמן
הוא יתרגל
לא יבכה

רק עם הזמן
הוא ישלים עם עצמו
יתרפא

netanelhareven

להצליח לשרוד,
עוד יום ועוד יום.
להזכר בעבר,
בזיכרונות ובטוב.

להצליח לקום,
להמשיך לחייך.
להישיר ליקום,
מבט קצת עייף.

להצליח לחשוב,
על מה שהיה.
פתאום להבין,
שלא סתם זה בא.

להצליח לפסוע,
גם אם קשה.
להפסיק לדמוע,
להסתכל להווה.

להצליח להזכר,
שפעם נפלת.
להצליח לשמוח,
כי כבר - התקדמת.

טותיייי

אבא אני נופלת
נשברת
אני מרגישה
שאני מתרחקת
לא חשבתי
שאקח את זה
כלכך קשה
לא חשבתי
שאפנה עורף
גם לזה
אבא בבקשה
תחזיק לי את היד
שלא אמעד
אני מרגישה
שכל יום
חבל על הזמן
החברות לא מבינות
המשפחה מתכחשת
אף אחד
לא מרגיש
את הלב שלי
כל היום
דמעות בעיני
הפרצוף כאילו
עוד שניה
ויפלו עלי
אני רוצה את השקט
להיות עם עצמי
לנסוע רחוק
ושתחזיק את ידי
להיות
רק אני ואתה
לבד
בין אבא לבת
בין לב ללב
לקחת כוחות
חדשים
להמשיך
את החיים...
טוהר

מישהי מיוחדת

חיים טובים מידי

לא בשבילי להיות רעה
אז אני טובה
בהכל
כל הזמן
בלי ליפול
וכבר לא בא לי
רוצה להשתגע
זה לא נורמלי
הלב קצת מתפרע
רוצה להיות קצת שונה
קצת חלש, קצת פגיע
איך שהוא רוצה
לרדת כדי לעלות
להתעלם מכל החובות
לפרוץ עוד גבולות
להתעלם מסייגים וגדרות
וסופסוף לבכות
נמאס לי להצליח
אני מבטיחה
לא יכולה להבטיח
שאני לא טועה
אבל כמה אפשר
להתמודד במרוץ הזה
כל יום אותו דבר
והשיעמום רק עולה

מתוסבכת על עצמי
בקטע מפחיד
שונאת להגיד
שלא קשה לי...
וזה נראה לי תקוע
להלונן על שפע
אבל באמת כבר די
יש לי חיים טובים מידי...

הודיה 1

פיגועים בלי סוף
משפחות מתפרקות
יורדים מהדרך
קשיים בלי סוף
אבל מה נשאר לנו
רק האמונה
ה' אנחנו הילדים שלך
שמור עלינו
חזק אותנו
עוד פיתוי
וכמה כבר אפשר
תן לנו ת'כוחות
להמשיך להתמודד
להילחם ולנצח
אנחנו העם הנבחר
אתה בחרת אותנו
לעם שלך
ואנחנו עדיין
צועדים בדרכך
ונמשיך כך
בתקווה גדולה
ואין סוף תפילות