שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
בהשראת הלימודים שלא ניגמרים
לימודים
לימודים
אני קורסת
לא פיזית
אלא נפשית
נגמרתי
דרישות
ודרישות
עבודות
ועבודות
כנראה שכחו
שאני בנאדם
אני לא
רובוט
אלא
בנאדם
בדיוק
כמו כולם
בגרות אחרי
בגרות
מלחיצים
ומותחים
ואין לי שמץ
איך יתחילו
הבגרויות
אבאלהה
סומכת עליך
תעזור לי
קשה לי
אני לא בנויה
ללחץ
בלתי נגמר
מתי יהיה
יום אחד
בשבילי
לשקט שלי
מחכה כבר ליום הזה
לשקט שלי איתך
אבאלה יקר שלי
תודה!
גם על זמני לחץ -
בוקר עצוב
רמות של תיעוב
חלאות אדם
נהרות של דםבדרך היו הם
אברך למדרשו
נער לישיבתו
לא חלמו הם
על השטן בהתגלמותוצרו צעדינו
קמים עלינו להורגנו
אנא אב רחמן
שתבוא כבר גאולתינו||בעקבות הפיגוע היום בירושלים||
-
אם הייתי יודע
כמה כח יש לפה
הייתי משוגע
לא הייתי כזההייתי מתמכר
כל היום אומר
עוד מילה חיובית
עוד מחמאה אמיתיתאם היינו יודעים
כמה כח יש במילים
לא היינו שותקים לעולם
היינו מאירים כל אדםהיום החמיאו לי
ואני לא אחד שמתרגש
אבל איכשהו זה נגע בי
גרם לי לגרש
כל מיני מחשבות שליליות
שחשבתי על עצמי
כל מיני שריטות
שעשיתי לעצמיכי מילה טובה
היא עולה חינם
אבל היא שווה
את כל העולם! -
משתפת אתכם בשיר נוגע שכתבה חברה שלי על הפיגוע הנורא בירושלים...
התמונה הזאת קרעה לי את הלב🥺
זה מה שכתבתי עכשיו..מה נותר לי ממך
ילדי אהובי
משתי עיניך הטובות
החולמותמה נותר לי ממך
ילדי אהובי
מליבך הרוטט רצונות
ותקוותמעומק מחשבתך
מקסם צחוקך
מהאור במבטך
מסוד אהבתךמה נותר לי ממך
ילדי אהובי
ממגע החיבוק שעוד מוחשי על גבי
מליבך המחפש את חום ליבימרגליך הרצות
נותרו הרצונות
מהיד המבקשת
נותרו רק תפילותוליבי הפצוע נותר לדמם
לידך על המדרכה בצד הכביש
בין רגלי האנשים, לצד המכוניות
שבדהירתם לא יוכלו לקחת
שלעולם לא יוכלו להרגיש
את כל מה היית בשבילי
ילדי שליורק כובע
קורקינט, תפילין
יספרו לעולם בלחישה
על נשמה טהורה
שהייתה כאן
וחזרה ליוצרה בקדושה -
יש לי אולי שמחת חיים
אבל זה לא שאין לי דיכי
אני אלופה בחיקויים
וזה הנס אבל גם הבכי
אני פסימית ואופטימית
חצי דרמטית חצי אפטית
מחפשת מישהו שיציב לי גבולות
כדי לפרוץ ואז לבכותהתרגלתי להבריק
לכל העיניים עלי
התרגלתי להבזיק
עוד חיוך מושלם מידי
ואיך הכל קרה
אני לא אוחזת
חזרתי להתחלה
אני כבר לא כוכבת...מחפשת מישהו שיגיד
אני אוהבת אותך ככה
לא כמו תמיד
אלא כשאת מוזרה
בלי המסיכה
הרגילהכשאת כל כך מחפשת
אבל כל כך מתעלמת
כשאת כך צועקת
שאת לא חייבת...אין לי כח
התייאשתי מהכל
הולכת לנוח
מסכימה קצת לסבול
והלוואי כשאקום
אראה שזה סתם
יחייך אלי כל היקום
יגיד, שיחקת אותה עודפ'ם -
יושב אוהלים
גם אני רוצה להיות
איש תם יושב אוהלים
להיות בשמחה לקיים המצות
לעסוק בתורה יד' שנים
לאחוז בעקב לא לותר
להיות עקשן להמשיך להילחם
אפילו שנראה שלא מתאפשר
להיות מלא ביראת השם.
לא לפחד לא להירתע
לא להתייאש להמשיך לחפש
גם כשמרגיש את כאב הנפילה
להצליח לקום לדעת להתחדש. -
הלב שלי מבכה
על הפיגועים
אחד אחרי השני
הכאב שבי
לא מתשתתק
כמה משפחות
וכמה פצועים
יש פעמים גם הרוגים
אוי אנא אלוקים
חוס ורחם על עמיך
תשלח כבר
את גאולתך
משיחך
מחכים ומצפים אנו
את האור כבר לראות
נמאס לנו
כל היום רק לבכות
לפחד ללכת ברחובות
כי אולי נמות
תוך שניות
אוי אבא
רחם עלינו
והראה ישועתך
שלח לכולם
רפואה שלימה
תחזק את המשפחות
שעל קרוביהם מבכות
ואנחנו לעולם
לא נפסיק למשיח
לחכות
טוהר -
להצליח לשרוד,
עוד יום ועוד יום.
להזכר בעבר,
בזיכרונות ובטוב.להצליח לקום,
להמשיך לחייך.
להישיר ליקום,
מבט קצת עייף.להצליח לחשוב,
על מה שהיה.
פתאום להבין,
שלא סתם זה בא.להצליח לפסוע,
גם אם קשה.
להפסיק לדמוע,
להסתכל להווה.להצליח להזכר,
שפעם נפלת.
להצליח לשמוח,
כי כבר - התקדמת. -
אבא אני נופלת
נשברת
אני מרגישה
שאני מתרחקת
לא חשבתי
שאקח את זה
כלכך קשה
לא חשבתי
שאפנה עורף
גם לזה
אבא בבקשה
תחזיק לי את היד
שלא אמעד
אני מרגישה
שכל יום
חבל על הזמן
החברות לא מבינות
המשפחה מתכחשת
אף אחד
לא מרגיש
את הלב שלי
כל היום
דמעות בעיני
הפרצוף כאילו
עוד שניה
ויפלו עלי
אני רוצה את השקט
להיות עם עצמי
לנסוע רחוק
ושתחזיק את ידי
להיות
רק אני ואתה
לבד
בין אבא לבת
בין לב ללב
לקחת כוחות
חדשים
להמשיך
את החיים...
טוהר -
#anchor(חיים טובים מידי)
לא בשבילי להיות רעה
אז אני טובה
בהכל
כל הזמן
בלי ליפול
וכבר לא בא לי
רוצה להשתגע
זה לא נורמלי
הלב קצת מתפרע
רוצה להיות קצת שונה
קצת חלש, קצת פגיע
איך שהוא רוצה
לרדת כדי לעלות
להתעלם מכל החובות
לפרוץ עוד גבולות
להתעלם מסייגים וגדרות
וסופסוף לבכות
נמאס לי להצליח
אני מבטיחה
לא יכולה להבטיח
שאני לא טועה
אבל כמה אפשר
להתמודד במרוץ הזה
כל יום אותו דבר
והשיעמום רק עולהמתוסבכת על עצמי
בקטע מפחיד
שונאת להגיד
שלא קשה לי...
וזה נראה לי תקוע
להלונן על שפע
אבל באמת כבר די
יש לי חיים טובים מידי... -
פיגועים בלי סוף
משפחות מתפרקות
יורדים מהדרך
קשיים בלי סוף
אבל מה נשאר לנו
רק האמונה
ה' אנחנו הילדים שלך
שמור עלינו
חזק אותנו
עוד פיתוי
וכמה כבר אפשר
תן לנו ת'כוחות
להמשיך להתמודד
להילחם ולנצח
אנחנו העם הנבחר
אתה בחרת אותנו
לעם שלך
ואנחנו עדיין
צועדים בדרכך
ונמשיך כך
בתקווה גדולה
ואין סוף תפילות -
פוסט זה נמחק!
-
אבא לפעמים
אני אומרת דברים
שלא באמת
עמוק נמצאים
אבא לפעמים
אני כותבת שירים
שלא באמת
מהלב יוצאים
אבא לפעמים
אני מתפללת אליך
אבל לא מרגישה
קרוב אליך
אבא לפעמים
אני מקבלת קבלות
עם דמעות
אבל לא באמת
מרגישה שהן עוזרות
אבא לפעמים
הכאב שלי בלב
ואני מרגישה שקשה לי
והכל לאט דועך
אבא לפעמים
אני חוטאת בך
ומרגישה אותך
בוכה איתי
אבא לפעמים
אני רוצה אותך
ללכת איתך
בדרך שלך
אבל בוכה בפנים
אבא לפעמים
אני יודעת שהכל ממך
אבל מכחישה
כדי לא להרגיש
מצפון לרגעים
אבא לפעמים
אני מאמינה שהכל לטובה
אבל בוכה בלי הפסקה
כי קשה לי האמונה
אבא לפעמים
אני צריכה הפסקה
להכיר את עצמי
ואך הדרך שלך
כדי שהכל יתחבר
וישאר בבטחה
אבא לפעמים
אני משקרת
שקל לי בחיים
אבא שקשה לי
אני צועקת בפנים
אבא אני
תמיד אוהבת אותך
ולפעמים אני
שוכחת שהכל ממך
ושאני צריכה
להודות לך
אבא לפעמים
אני חייבת להרגיש
אהבה רק ממך
לדעת שאתה אוהב אותי
לנצח
גם אם נפלתי
לזכור לבטח
שהכל
תמיד לטובה
טוהר -
אני עייפה
אסור לי לישון
איזו מעמסה
אי אפשר לנשום
אני עסוקה
בלנסות לשרוד
לא מצליחה
כמעט לעמודוהמורות
חושבות
שיש ימים פנויים
מביאות
עבודות
וטונות מבחניםבבקשה
רחמים
זה נורא
אלוקים
עבודות מבחנים ושיעורים
כמה לימודיםםםםוהעומס
מורגש
והשכל
מותש
אבל הלימודים
ביתר שאת ממשיכיםוהבנות
מקטרות
והמורות
מתרגזות
אבל ממשיכות
להביא עבודותמורה יקרה
כשהיית תלמידה
האם נהנת
ממורות מעמיסות?
תנסי לחשוב
קצת על הבנות
שבקושי....
שורדות 🥴🥴🥴🥴 -
||אולי לא כולם יבינו את השיר, מי שבסביבתו בחור מעוכב (או הוא בעצמו...) יתחבר לדעתי מאד.
נכתב בהשראת מקרה קרוב שנגע לליבי||עלים נושרים כבשלכת
עוד חתונה של חבר
קרקע מתחתך נשמטת
וקשה יותר להתגברלהילחם כל בוקר
בעייפות ובייצר
ואם להגיד ביושר
גם בחברי החדר...להמשיך לחייך
גם לזה שמִתְּחַתֵּך
יש לו היום פגישה
וההוא מביא לך הקדשהההוא עם אוזניות
"יום שלישי היום"
ההוא עם לבבות
עוד שלושים יום...ואתה בודד
רווק בין חתנים
ממשיך להתמודד
"קשה כים סוף" אומרים
ולא יודעים עד כמה,
עד כמה הם צודקים -