שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
מי אני?
לא יכולה עם זה
מחריש לי ת'אוזניים
כמה שאני עושה את זה
עם אחרים זה כפליים
וקשה לי וקשה לי
זה מוריד לי ת'מורל
כי כשככה כולם מסביבי
אז מי אני בכלל?ובאמת שאני רוצה
להיות ילדה טובה
אבל ביננו איך אפשר
הכל נהיה כל כך מוזר
ואני לא יכולה לשמוע
זה משגע לי ת'מח
כמה זה מפריע
מתחשק לי לברוחואבאלה זה לא אני
ככה כולם מסביבי
ואני מבטיחה שאני מנסה
משתדלת להיות חזקה
אבל כמה זמן אבא
נגמרה לי הסוללה
וככה כולם מסביבי
ובאמת, מי אני? -
עוד דלת בלב שלי
נחסמה
אף אחד לא יבין לעולם
אבל למה
מה קורה לי
שואלת את עצמי
רק רציתי
להבין אותו
את הלב שלי
שמבלבל אותי
שגורם לי לחשיבה מוטעית
הלב זה איבר חשוב
זה כל החיים עליו
אבל באמת
קשה לי בלעדיו
אומרים שהראש קודם ללב
אני חושבת ההפך
בלי הלב אין חיים
בלי הלב אין אנשים
בלי לב בני אדם הם חיות
בלי לב כבר
לא שווה לחיות...
טוהר -
תפתח את הלב
תשחרר
תפתח את הראש
תתעורר
תדע שכל יום שעובר
לא חוזר....תסתכל למציאות
בעיניים
תרים את הראש
מהמים
תזכור תמיד שיש לך אבא
בשמיים....תקשיב לקולות
מבפנים
תביט לאמת
בפנים
לא תמיד הכל
אנחנו מבינים....תחלום, תנסה
תאמין
תפעל, תעשה
ותבין
שזה רק בידיים שלך...תראה את הטוב
הוא כבר כאן
מחכה לך,
תכף מוכן
רק עוד צעד אחד קטן... -
ונגמר לי הכוח
מרב שחלמתי
ונשבר לי המוח
כי לא השתמשתייושבת בפינה
מחכה לנחמה
אולי היא תבוא
תרפא לי ת'נשמהולמה אני בוכה
בגלל שהייתי חזקה
או שנלחמתי
עד הטיפה האחרונההלב צריך החייאה
אבל אין צוות רפואה
ואני יורקת פה דם
ומי כבר רואה
שאני לא לצידםאמרו שהכאב
עובר עם משקפת
שמתיימרת
להיות ורודה
אבל היא אבדהואני מנסה לחפש
בתוך כל החושך
לראות את מה שיש
וגם עם יותר מושך
להסתכל על החסרבסוף אני יראה
הכל היה שווהכי המלחמות
לימדו אותי
מזה לנצח
מהנפילות למדתי
שמותר גם לנוחאני בנסיגה
זה כמו גומיה
של לנסוג אחורה
כדי לעוף קדימהמותר לי ליפול
זה לא ביטול
על כל הנצחונות
וההתגברויותועם זה קשה
זה קטן עלי
כי אני חזקה
נולדתי כדי
להיות במלחמהאילה@🤨
-
אחרי שיחה עם אמא
ליבי נישבר רוצה הביתה
מרגיש ילד קטן
שרוצה רק אמא.בלילה הכרית כולה עם דמעות
לא יכול עוד מרגיש תקביעות
כל לילה זה קורה אחרי יום קשה
אני נישבר.מעביר בראשי את מרוץ היום
וכמה פעמים ניזכרתי באמא.כל החברים משחקים שהכול טוב
התחלנו בקושי וזה עבר
אבל אני יודע
שבלילה לא אני היחיד שבוכה
כולם רוצים הביתה
מתגעגעים לאוכל של אמא לבית.אני לא יכול עוד ליבכות
כי אני ממש מרגיש תינוק
רוצה להרגיש כבר גדול
אבל שוב ניזכר בבית
והדמעות מתחילות לעלות.מתגעגע לאוכל של אמא
לפינוק של אמא
לריח הכביסה של אמא
לכל דבר שקשור לאמא.אמא תדעי שזה קשה
עד כמה שלך זה קשה
שעזבתי תבית וגדלתי
תדעי שלי זה פי שתייםמכווה לעבור תתקופה הקשה
ולהודות לך שלא שכחת אותי
שלחת לי אוכל
וניסת לפנק מרחוק
תודה רבה לך אמא||ניסתי להיכנס לראש של בחור שאני מכירה שהוא ילד כימעט הכי קטן מפונק של אמא
שכל שבת כימעט היה חוזר הביתה מרוב שהתגעגע הביתה
וניסתי לחשוב מה הולך להם שם בישיבות גדולות בתחילת דרכם
איך הם מרגישים וגם אם קשה להם אסור לבטעות את זה בבכי
כי הרי אסור ליבכות מכווה שקלעתי נכון וזה תחושה נכונה לשיעור א ישיבה גדולה
זה קצת מאוחר מתחילת שנה אבל לא כולם יסתדרו בישיבה ויש עדין שבוכים וקשה להם וזה בסדר
האמת פעם ראשונה שאני כותבת אז אשמח לתגובות
ותצליחו בישיבה מעריכה כל דימעה ודימע שלכם || -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
מ מיתר התייחס לנושא זה ב
-
עוד שבת עברה
אני בדיכאון
עוד יום של הסתרה
אין לי היגיון
עוד יום שחיפשתי אותך
ולא מצאתי
עוד יום של חשכה
שלא ראיתיואבא שלי
קצת קר לי
אין לי חלומות
אין לי תקוות
אין לי טווח ארוך
עסוקה בלשרוד
והכל נהיה שחור
וקשה לי מאדולא יודעת מה קרה לי
מקווה שזה זמני
העולם פתאום קשה לי
וזה כל כך לא אני
תמיד חשבתי שאני
מלאה בשמחת חיים
אבל כל יום אני בדיכי
מדוכאת מהימיםהחורף בקושי התחיל
אני עמוק בפנים
והסבל לא סביל
זה כמו אגרוף בפנים
ואני עושה שטויות
ולא אוחזת מה נסגר
בוכה כל הלילות
ומחייכת כאילו זה נגמראבאלה תן לי אור
גרש לי ת'שחור
תצבע לי את העתיד
באיזה וורוד מבריק
תתן לי איזו תקווה
אולי איזו שאיפה
נגמרו לי הסיבות
למה להשתנות
ויחד איתם גם למה
לחיות -
אצלי הכל בסדר
אני חושבת ככה
עד שאני מבינה
שהלב שלי בסגר
אני בלילה
בוכה
ביום נראית חזקה
אני עוזרת לכולם
אחרי שאני חייבת
הכי הרבה עזרה
אני אוהבת את כולם
ואני הכי צריכה אהבה
אני חושבת על כולם
לפני שאני חושבת על עצמי
אני נשברת לפני כולם
וגם אחרי
אני תמיד
נופלת ומנסה לקום
אבל לא תמיד הולך לי
אני רוצה להיות חזקה
לפני כולם
כדי לעזור לכולם
אני לא רוצה לבכות
כשאף אחד לא רואה
אני לא רוצה לחייך
חיוך מזוייף
אני רוצה לחייך באמת
אני רוצה להיות שלימה עם עצמי
ולא משלימה את כולם
לפני
אני רוצה מתישהו
להיות לפני כולם
טוהר -
אוקיי זה שוב אותו הסרט
שוב יורדת למחתרת
שוב גוזרת
קופונים ואת הלב
שוב אוכלת
חארטות עד שכואב
שוב מאמינה
להבטחות בלתי נתנות לקיום
נדחקת לפינה
מערכה ללא סיום
השחקנים משגעים אותי
מחליפים שם וצורה
"מותק,מכירה ת'שקר הזה-
מהפרק הקודם בסדרה"
מזגזגת בעלילה מעורפלת
מוותרת על לב וערכים
יוצאת בסוף טפשה ומושפלת
נמאס לי מכאלה שמבטיחים!!!!
-
פוסט זה נמחק!
-
כאב-
יש חיים בלעדיו?
ואיתו...מה עושים כאן עכשיו
כשהוא בא ,
מתעורר בקרבי
והופך
את חדרי לבביאושר-
יש חיים בלעדיו?
ומה עושים כשהוא עוד לא מושג...
הרצון שבוער
להרגיש קצת יותר
הוא נלחם
ולא מוותרגעגוע-
אין חיים בלעדיו!
ומה עושים כשהוא פתאום מפתיע??
הוא מוכיח שיש
שהלב מתרגש
לדמות שאותה הוא מבקש...ואני אאסוף לי רגעים
של כאב, אושר וגעגוע
עד שיגיע היום
בו הרגע שלי -יופיע
