שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אם אני גל
אז הקושי הוא קצף
ואיך אצלי הוא חל
ממלא אותי בעצב
הניגודים בי מתגברים
את הלב והמח מרחיקים
את הרצונות שלי מקטבים
את הבלבול שבי הם מרבים
האדישות מול הקיצוניות
ההיגיון מול המציאותמסתכלת על העולם
חושבת על כך שאצל כולם
פורים הוא יום הזוי
בפורים שולט השינוי
יש שיכורים מסיכות ונהפוך הוא
יושבי דפרזים מתאוששים מהתוהו
דמוקפין עוד שקועים בשמחה
ולי לא נשאר אף לא מסיכהכל הפושט ידו מקבל
אבא את תפילתי תשמע
אל תתן לי להתקפל
תנקה לי את הנשמה
תשרה אצלי תמיד שמחה
תקרב אותי אלייך
תתן לי אתה אמונה
שאאמין שהכל לטובה
ושארגיש זאת עמוק בעצמות
ושארגיש זאת גם בעוצמות -
והשקט ששורט לי את הלב
והדממה שיש לפני הכאב
והפחד שאין מישהו שאוהב
והרעש שיש בלב ואותי שואבוהכוכבים שנעלמו מתחת לעננים
והחושך שנהיה פתאום בפנים
והשמש שמסנוורת וגם מחשיכה
ופתאום מגלה שחייתי עם מסיכהוהרגע הזה ששמה פס על כולם
ופתאום מגלה שיש מסביבי עולם
והפחד שהגיע לבקר בלילות
והתמונות שחולפות יחד עם דמעותואני לבדי מוחצת את הלב
מתכווצת בכל פעם עם הכאב
מתחרטת על דברים שנאמרו
ובוכה כי לעולם הם לא יעברו... -
בס''ד
א^הבה אין סופיתאל תלך
תן לי עוד מעט מן השיכרות
מעט מן האמת הרגשית שלי
תן נא לי עוד מעט מן השטות
שארגיש את הא^הבה הגדולה שבי
א^הבה שתחת מגבלות השכל איני מרגישא^הבה גדולה
לאלוקים
א^הבה אמיתית
למחולל הקשיים
א^הבה א^הבה
תן לי עוד מן הא^הבהאל תלך
תן לי עוד מן השטות
שאוכל להשתגע מא^הבה
א^הבת לעולם א^הבה לקשיים
א^הבה סתם לסתם אנשיםאה^בה גדולה
לחיים
א^הבה אמיתית
לכל הלבבות הפועמים
א^הבה א^הבה
תן לי עוד מן הא^הבה -
פורים ככיפורים
בלי מסכות ואפורים
אולי הפנים קצת אפורים
אבל שלא יספרו לכם סיפוריםכי בדקתי, וזה נכון
זה זמן שאפשר לבחון
על מעשיך לגחון
ואותם לטחוןהאם פעלתי כראוי
או כשורה
האם לא נפלה טעות בזיהוי?
האמת לא תמיד ברורהאז תנסו גם, זה עובד
לפני שהרגע הזה אובד... -
איך לב אתם לא שמים
לא דווקא לאלה שנושרים
לאלה שכל יום נלחמים
ושלא ליפול מתפלליםלאלה שלהישאר צדיקים
חולמים ונלחמים
ורק להערכה כלכך רוצים
שישימו לב גם לבפניםאתם לא יודעים מה עליהם עובר
שכל יום בשבילם זהו משבר
והם כלכך לא רוצים להישבר
ויחס והאהבה להם זה חסרתשימו לב לאלה שניראים צדיקים
אתם לא יודעים מה יש להם בפנים
להערכה ושירימו להם הם חולמים
אז תתחילו לתת יד לא רק לנושרים...טוהר
-
"קלי קלי
למה עזבתני"עזבוני במקום
לא מוכר
בלי מכר.עם אנשים
שהיו נחושים
לאבד את עמי.שם בתוך הטומאה
הרגשתי בודדה
שאפילו אלוקיי
עזבני שם.אחרי ש'תנס
במו עיני ראיתי
הבנתי
שאלוקיי לא יעזביני.גם בטומאה
וגם בטובה
הוא לא יעזוב
ותמסר הזה
מעבירה לכם לדורות.גם שאתם בשבר
גם שאתם בשמחה
תדעו שאף פעם
אתם לא לבד
ה' איתכם בכל מצב!!!!!!!!!!||אני לא יודעת אם זה ניקראה שיר
אבל זה חצי כן
לקחתי תפסוק הזה
ואמרתי מה בעצם למדנו מימנו.
האמת שהמון זמן לא הצלחתי ליכתוב אז תבינו.
אשמח לתגובות והארות והערות
תודה|| -
פוסט זה נמחק!
-
רוצה מנוחה
מרגישה חנוקה
אין כבר כוחות
ללמודחושבת, מתקתקת
כותבת, מסכמת
רוצה קצת לעצור
לנשוםמי יבין שאני חייבת
מי יראה שזה נצרך
רק יום של אחד ודי
לנפושאבל החיים ממשיכים
לרגע לא עוצרים
לא שואלים
אפשר?ואני חייבת
לא לפספס ת'רכבת
לא רוצה להישאר
לבדבאמצע קורסת
לא מסוגלת
וכולם ממשיכים
בלעדי. -
יושב מול הסטנדר
הגמרא פתוחה.
המַצֶב נעלם, קודר,
ההקשבה פרחה.הניסיונות, הגעגועים,
לימים יותר יפים,
לאוויר, לדרור,
לחופש בלי מחסור.הרחוב קורץ,
מפתה, זורם.
אין לי ת'אומץ
לקום להלחם.רוצה מנוחה,
לא כל היום לשבת
מול גמרא פתוחה.ניצוץ בוער,
ופתאום זה מבליח
על הגמרא אני מסתער,
בכל הכח.אני לא עוד אחד,
מכל האנשים.
אני לא עוד אדם,
ככל העמים.אני בן של מלך-
זה מגיע.
אני בדרך,
זה לא מפתיע.נכון זה קשה
יש נפילות.
השטייגען שווה,
למרות המעידות.עוד שורה ועוד שורה-
מונה כאגורה לאגורה.
עוד דף ועוד דף.
והזמן עף.הדמעות מעיניי זולגות,
סיום מסכת.
מתמלא ברגש,
יודע שהתחלתי ללכת. -
נלחמת בעצמי
חומקת עוברת
נפשי יוצאת
ביקשתי את עצמי
ולא מצאתי
כל העולם קיים
אני אבדתי
ואין אחד שמחפש אותילמה בניתי חומה
תקלף לי רק שכבה
אל תקשה ליבי
אבא, אין אותי
הגעתי לקצה שלי
מתכדררת בתוך בועה
האם אפסה תקווה?
במסתרים בוכה לךשוב אותו הסרט, אני כאן
שואלת את עצמי
האם כל זה היה כדאי
אולי תחשפי, תדרשי
שלא תצטרכי כבאי
שיכבה את השרפות שלך
תגיד לי אבא עד מתי המהלך
אני לבד ואין לי מי
חרב עליי עולמי...תתחברי לטוב שבך
אני אוהב אותך
כמו שאת
אל תפחדי
יש בך חלק אלוקי
תלכי עם האמת ,גם כשהיא לא יפה
חכי לוחמת, בסוף תהיי גאה. -
||כשהאדם שאמור להיות הכי קרוב אליך, מתקרב רק כדי לבעוט בך זה קשה. אבל יותר קשה זה שאתה תאהב אותו לא משנה מה. (זה גם מאוד מתחבר להגיג הקודם שהעליתי)||
מזוכיסטכשנכנסתי ראיתי אותך
היית מסתול הכל הבל
אתה לא מסכה
רק נשמה בלי שכלכשנכנסתי ראית אותי
ומיד באת לחבק
האמת צפה
תסלח לי שאני מתרחקתסלח לי
שכשחיבקת אותי
לא הראיתי א^הבה
חיבוק כזה לא אמיתי
כבר כבתה הלהבהתסלח לי
עדין קשה לי להתחבר אליך
גם אם אתה רק נשמה
אתה באמת טוב אני יודע
אבל לפעמים גם בהמהבסוף כשנשכבת גמור על המיטה
באתי ופרשתי עליך סמיכה
חיבקתי חיבוק שהוא אמת לאמיתה
ולקינוח הענקתי נשיקה מלוחה -
קצת התמכרתי לאשליות
אני מחכה רק ללילות
לעשות עוד ועוד שטויות
ואחר כך שוב לבכותהריקנות הזו חונקת
אני מחפשת לי יציבות
הבדידות הזו הורגת
נעלמה לי השפיותאני כל כך רוצה אותן
אבל רק מתרחקת
כמעט נגמר לי הזמן
ואני עוד מסתבכת
הן אוהבות ורוצות אותי
אבל אני דוחפת אותן מכאן
ואף אחד לא יכיר אותי
כי פיזרתי על עצמי עשןאבאלה אני עושה שטויות
מחפשת מישהי אחת מכולן
מישהי שתציב לי גבולות
ותחבר אותי כבר אל העולםאני בורחת מהכל אבא
אבל לא אני לא שובבה
אני לא רוצה להכאיב לך
אני רק רוצה קצת שמחהזה צורך בנפש שלי
לפרוץ כל הגבולות
מחפשת מישהו שיקשיב לי
ויעצור אותי מלנסות
לא נעים לי המצב הזה
לא אני לא בחרתי בזה
פשוט קשה לי ו...
קשה לי לבד אבאלהתייצב אותי כבר, תו בי דעת
לא נעים לי להיות המופרעת
לאן אני הולכת? אני משוגעת!
אבאלה חלץ אותי מהפקעתתראה אותי
מה נשאר ממני
התמכרתי לזמני
איבדתי את עצמיאבאלה שחרר אותי
העולם הזה גדול עלי
איך הוא נכנס אל תוכי
ואיך הוא מעמיס עליאבאלה תציל אותי
כבר השתגעתי
אני ברחתי
אני ניסיתי
אני נמחקתי
נאבדתי
התמוטטתי
התרסקתי
תציל אותי
ממני -
פוסט זה נמחק!
-
מאחורי המילים
נמצאות דמעות
מאחורי השירים
יש גם חרטותהלב נמצא על במה
במה שנראית קטנה
הכאב מדבר במקומה
בקומה של מעלההבגדים מראים
על רצון של מחמאות
הפנים מראים
על רצון של עצמאותוהידיים שלא רוצות
לאותו מקום ליפול שוב
והעיניים שרק רואות
את המקום שלא רוצות
שוב לשוב....טוהר
-
במוצ"ש הלב נשבר
על נשמה יתרה שהלכה
עוד שבעה ימים נותרו
שתחזור אלי המלכה
כה קשה השגרה
הנחיתה ליום ראשוןבמוצ"ש עם תום מלווה המלכה
ההפנמה שזהו נגמרו הסעודות
ההבנה שתמו הזמירות
ואין "רצה" ושאר התוספותכה חבל אבל זאת השגרה
שתתחיל שבוע נפלא
מלא ברכה והצלחה
מאור השבת תמלא -
שמים צבועים בשחור
לא מסוגל להביט לאחור
אורות שנכבים בתור
ושוב אני נמצא שם בבוראיך שוב הגעתי לכאן
כשכבר חשבתי שהגעתי לאור
ולאן כל זה מוביל, לאן
עד מתי אלך סחור סחורמחפש את המילים
שכתובים על השלטים
שאותי יובילו חזרה
אל הדרך הסלולהויש לי תקווה טובה
אם רק אייחל לך
ואם שוב אדרוש אותך
אז אמצא לי, פתחון פהושוב חשבתי שמצאתי
את אשר תמיד חפשתי
ושוב קטפתי הצלחות
באפי הכה ריח הפסגותולפני שהספקתי לחשוב הרבה
מצאתי את עצמי נופל ומדרדר
את התהום הפעורה מולי רואה
מתקרבת אלי בקצב מסחרראבל נאחז באותם מילים
שכתבו לי הזקנים
שיובילו אותי חזרה
אל הדרך הסלולהכי יש לי תקווה טובה
אם רק אייחל לך
ואם שוב אדרוש אותך
אזי אמצא לי, פתחון פה -
אין לי כבר כוחות
מרגישה חנוקה
הכול סוגר עלי
בודדה
לא רוצה להיות עם אף אחד
לבד עם עצמי
בחושך העמוק
חושבת
אין לי כוחות
מרגישה בקרוסלה
לא עוצרת לרגע
אין לי כבר כוחות
מרגישה כמו תרנגולת
שמרטו לה ת'נוצות
מי יעזור לי
יוציא אותי מכאן
יישא אותי גבוה
יושיט לי את היד
חייבת אמונה
טיפה להרגע
אין מי שיעשה
במקומי ת'עבודה. -
%(#20dfa6)[סורר או מורה]
למה רק לי אתה אומר
רק עלי שוב ושוב גוזר
אז מה אם אני כל יום מאחר
ובאמצע השיעור רק מדברתבין אתה צריך
אותי להמנע מלהביך
אל תכנס לשום תסביך
אני כאן הוא המדריךתכף תבין מי פה קובע
מי את הזכויות תובע
כל הקושי שלך נובע
שכאילו אתה יודעמתחיל שיעור
ויש דיבור
אל תעיר
הס
אל תזכיר
היום
זה כבר לא סביר -
אני עוד כאן
עוד לא סיימתי
לא תם הזמן
עוד לא השלמתיאני עוד כאן
וכך גם השטן
עוד לא גמרתי איתו
עוד לא נגמר עתואני כאן עדיין
נלחמת בינתיים
אבל הלב כבר פרש
והמח שלי רשאני בלי מסיכות
אבל גם לא חשופה
לא חיה בהצגות
אבל בחשיכה עוד אפופהאני כאן, ליבי שם
כל העבר התמלא בדם
אני מחקתי והוא תם
זה ממכר כמעט כמו סםאין לי שורשים
וגם לא יציבות
אני מלאה ברעשים
ומחפשת הזדמנות
