שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[דוד ירושלמי בנשמה]

[אני כותב לכם ממקום מאוד רגיש לא חשבתי שהצליח]
אלוקים אני יודע שאתה כל יכול ואתה יוצר הכול
אבל לפעמים זה קצת קשה לי להבין
ולשמוח בכול
אני בוכה וצועק אבאא תעזור לי
כ"כ הרבה נסיונות בלי מעצורים
וגם כשכבר עברת אחד ואתה חושב שזה נגמר אתה מקבל עוד אחד לפנים
אבל אלוקים אני מבין שהכול אתה יוצר בשבילי לפירטיי פרטים
ולא פעם זה נגמר לא נעים אבל הכול הכול זה אתה בשבילי
תודה אבא!!
||אני יודע שזה נכתב בכלל לא בצורה של שיר אבל תסלחו לי על זה הייתי חייב עכשו! לשתף||

[עדי- 2]

שוב,
ההרגשה הבלתי נסבלת הזו.
ההרגשה שאם רק היה אחרת
זה לא היה קורה.
ההתאפקות, הכיבוש
מכניס בי קצת ייאוש.
ומה יגידו?
זה נעלם?
אז לא, זה לא.
זה נשאר וכואב כמו פצע פתוח.
מחכה שתבוא ורק תסתכל עליו הרוח.
כי אני- כבר ניסיתי.
ולי- זה לא עזר.
הפצע נשאר ואיתו האירוע.
מירון תשפ"א, אני לא שוכחת.
קדושי עליון שעלו לבקש.
לאדיר במרום שיציל אותי,
אותנו.
כעם אחד, לב אחד, בן אחד שלו.

ואין לו עוד אחד.

[אריה 93]

מוקדש לבחורי הישיבות // בין הזמנים ניסן תשפג

הֵם חָזְרוּ, אָמְרָה
וּבָרָק בְּעֵינֶיהָ
הֵם חָזְרוּ, זִמְּרָהּ
הַשִּׂמְחָה כְּמוֹ פָּרְצָה מִפָּנֶיהָ
חֲצִי שָׁנָה שֶׁהָיוּ שָׁם
עָמְלוּ וְהִזְדַּכְּכוּ
חָזְרוּ רַק מִדֵּי פַּעַם
וּמִיָּד מִקִּינָה פָּרְחוּ
וְעַכְשָׁו עִם בּוֹא הָאָבִיב
חָזְרוּ גַּם מֻפְלָאֶיהָ
הִיא מַבִּיטָה סָבִיב
עַל כָּל צֶאֱצָאֶיהָ
כַּמָּה גְּדַלְתֶּם
לְחִישָׁתָהּ סְעָרָה
אַשְׁרֵיכֶם שֶׁלְּמַדְתֶּם
אַשְׁרֵיכֶם שֶׁגְּדַלְתֶּם בַּתּוֹרָה

[שיר 5]

איך אני אוהבת את פריחת האביב
כשהכל כל כך פורח מסביב
נשימות עמוקות ממלאות את כולי
לא רוצה לפספס אפילו משהו שולי
אוהבת להתהלך ברחוב העמוס
לתזז בין מיליון אנשים שמנסים לטוס
להרגיע את עצמי מהלחץ המעיק
זה שרודף אחרי באופן דביק
מחליפה אותו בניקיונות וסידורים
מבריקה את הבית מתקתקת עניינים
מתמכרת לריחות, לצבעים, למראות
אלו שחולפים בדרך כלל בפראות
לא נכנסים ללב הרחב
שמרוב סחרור מעלה כבר טחב
רוצה להישאר כאן לתמיד
להרגיש בעצמי את החיות, העתיד
הכול פתאום נראה שמח
הרי ברור, יש כאן ריח של פסח!

[ליאל 0]

פוסט זה נמחק!

[אדמילים]

אבן על אוון
וכל החולות של היקום
הנפילות מהן לא הצלחת לקום
התפילות
תפילות שבערו
בשתיקותייך

ואינסוף קולות שלא שמעת
הגבולות שהוצבו ולא מנעת
בלילות
לילות שנצצו
בדמעותייך

והאדמה שכחה מהפרחים
בשביל מה ניסית עשרות דרכים
בדממה
דממה שפעמה
במילותייך

ונקמה במי שלא היית
הנשמה בפנים יודעת שטעית
השממה
שממה שהתיישבה
בחורבותייך
.
וחומה
חומה חוצה בינך
לתקוותייך

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

כתב אישום נגדך----

את אלופה,
בלברוח מהאשמה,
נלחמת כמו לביאה ,
אבל בצד ההכחשה.

את מתחרטת,
אוכלת ת'לב.
נשברת אבל לומדת.
לשכוח מהכאב.

מתנצלת--
על כשאת חלשה,
ואני מכריחה אותך לקום,
ולשחק אותה גיבורה.

כי אין לי ברירה,
אני לא מוכנה לצאת קטנה.

#לחיי המפחדים מהחולשות#

Spoiler

בהמלצת @shoval הערכתי אתזה קצת מקווה שיצא טוב

כתב אישום נגדך----

את אלופה,
בלברוח מהאשמה,
נלחמת כמו לביאה ,
אבל בצד ההכחשה.

את מתחרטת,
אוכלת ת'לב
נשברת אבל לומדת.
לשכוח מהכאב.

את חותמת,
על כתב האישום.
אבל מוחקת איתו,-
את האהבה שלך ליקום.

את נושמת,
על חשבון אחרים.
מפחדת מהאמת.
שונאת אנשים.

מתאמצת לחשוב,
שכולם צבועים.
העיקר לא לקבל -
את הבום לפנים.

מתנצלת--
על כשאת חלשה,
ואני מכריחה אותך לקום,
ולשחק אותה גיבורה.

כי אין לי ברירה,
אני לא מוכנה לצאת קטנה.

#לחיי המפחדים מהחולשות#

[אנה]

מוקדש לכל הרווקים שביננו
שיר חמוד שנכתב ממש בכמה דקות בהשראה הזו..

Spoiler

התלבטתי האמת אם לעלות את זה לפה.. מקווה שלא טעיתי בבחירה

החופש, והחירות בחיי הרווקות ,
זוהי הזדמנות מלאת מהות

כל אדם צריך חופש-
רוח בין המילים והשורות
סוגרים לפחות חשוב
והכנה לחיי הזוגיות
זוהי תקופת זמן בחיים
שמחשלת אותך לאתגרים הבאים

השקט, והרוגע בחיי הרווקות
עוזרות לך להגיע למוכנות ועמקות

כל אדם זקוק למעט שקט
זמן להקשיב לדעתו
להסתכל לעצמו בעיניים
לחבק את אישיותו
זמן לבניה עצמית
יצירת תדמית

אז נצל זאת-------
כי לא תחזור שוב ההזדמנות
חשוב, האם אתה מוכן להיפרד מהרווקות??

[אריה 93]

שיר קצר
שכתבתי בעבר
על כתיבה

תיהנו

לִפְעָמִים זֶה זוֹרֵם סְתָם
כְּמוֹ מַיִם שֶׁמָּצְאוּ אֲפִיק
אֵין מַטָּרָה אוֹ יַעַד
רַק לְהַמְשִׁיךְ לֹא לְהַפְסִיק
לְהִשְׁתַּדֵּל לֶאֱסֹף בַּדֶּרֶךְ
מִלִּים, מַשְׁמָעוּיוֹת
אִם נוֹצַר מִכָּל זֶה יֹפִי
הָיָה שָׁוֶה לִחְיוֹת

[אנונימית]

לכל ההולכים בדרכם
ומחזיקים באומנות נגינתם
קרובים הם להיכל התשובה
יש אומרים שהם בתוכה

לכל מי שהמוזיקה היא חלק מחייו
ליבו, מוחו ועשר אצבעותיו

לכל הפורטים על קלידים ומיתר
לכל מי שמנגן, מעבד ושר
למי שמתמיד גם אם לא מוכשר..

לכל מי שמקשיב לצלילים
עוצם עיניים ונהנה
עוד לפני שמגיעות המילים

לכל מי שמאזין ומקשיב
לצלילים הרבים מסביב
מתרגש מכל תו וצליל
הרבה מעבר לרגיל

לכל המפנים מקום בחייהם
לאהבה ושמה "מוזיקה"
גם אם נאלצו לגנוז חלומות
תמיד שומרים הם פינה חמה בשבילה

לכל הכותבים את מנגינת חייהם
בעקביות, בהתמדה תו אחר תו
עד לאקורד הסיום..

זכרו,
כל אחד מאיתנו הוא זמר, מנגן, מנצח ומעבד
מנגינת חייו...
ואת המנגינה הזו-אי אפשר להספיק!

מוקדש לכל חברי הפורום

[נווד]

פוסט זה נמחק!

[מיכל f]

פוסט זה נמחק!

[מנאששש]

לא שלי

קשה.
קשה להסיר חַיִץ.
לבער
חמץ מבית
אבל פי כמה
לא קל
להפוך
לשפוך
להוציא תכולת לב
החוצה וחדרים
לצנתר מערכות
ואוטם שרירים
לנקז מורסות
למרכז תפיסות
נימים דקים
ועורקים.
לנער, לברר,
להודות, להתודות,
ממעמקים

אחר כך
קל יותר
רק לא לותר:
להכנס
עם קיסם חד
לעלבון מפוחד
לשטוף
פירורי אשמה
לשאוב
אבק מסמא
ושקר מדומה
נתיב אוויר
לנשמה.

[פונץ' בננה]

בס"ד
ראיתי אותך-

ניסת הכל,
אני יודע בן.
מי כמוני מבין,
מזה ליפול..

ראיתי אותך בלילות,
וגם את כל הדמעות,
הן היו של תפילות-
לא נשברת, ביקשת רק לעלות.

תדע, אלוקים לא משיב ריקם.
משתדל לתת לך אותם בזמן,
רק תחכה ותאמין.
יבוא לו יום, ותבוא השעה לכאן...

[מישהי מיוחדת]

פוסט זה נמחק!

[דוד ירושלמי בנשמה]

פוסט זה נמחק!

[מישהי מיוחדת]

אני רציתי לעלות כבר
החשתי את הקץ
המקום הזה עבר
למקום טיפה עוקץ

ואיך אני חישבתי
את כל הצעדים
אבל כדרכי פיספסתי
בדרך כמה פרטים

אני הלכתי רחוק
ולא שמעתי ללב
אני חיפשתי מתוק
רק רציתי להתקרב

בסוף הכל התהפך
איך הכל הסתבך
התבלבלתי בשבילים
כבו לי הרמזורים
איבדתי את המעצורים

הלכתי לי לבד
לא היה לי פתאום אף אחד
שיתמרר לי את הדרך
שיגיד לי שאני טועה בערך
שמשהו פה לא טוב
וזה יגרום לי רק לכאוב

זו הייתה העלייה
שלפני הנפילה
זו הייתה האשלייה
שהביאה הרעלה
זו הייתה הטעות
שהפכה לי את המציאות
והכריחה אותי להיכנע

זה היה הדיכאון
שחיכה לי בפינה
זה היה הכישלון
אני בכלל לא מבינה
זה היה החידלון
ביזבזתי סתם שנה
זה היה הקיפאון
אני מידי קטנה

השקט שבא אחר כך
לא כיבה את הרעשים
נוצחתי במשחק השח
נפלתי לקרשים
והאמת שגם ניסיתי
אבל כמה שמשם עליתי
זה לא היה אמיתי
ולא הרים אותי

הלופ הזה עוטף אותי
לא עוזב אותי
ובכלל כבר לא אכפת לי
מה יהיה איתי
הטוב לא רק הוא נמצא אצלי
הרע החבר הכי טוב שלי
מתכסה בו בלילות
מתמכרת לדמעות

אני משתכתבת ת'היסטוריה
ובראש שלי יש היסטריה
האם אני נתקעתי בו לעד?
איך אני ניסיתי
לעזאזל למה לא הבנתי
שהיצר רק אורב לי בצד

הפך לי את הכל
סיבך אותי בגדול
העלים לי את האתמול
ושיגע לי ת'מח
הוא הכריח אותי ליפול
מכריח אותי לסבול
לא נותן לי כלל לגדול
והכל נהיה פתוח

אבא----אני לא יכולה עם זה
לקחת את הכל קשהה
כל נהיה כל כך לאט...

ואני טיפוס מהיר
מחפשת את הכל בהיר
אבל הלב כבר נהיה שביר
לא מעזה לנסות להמר עליו

וחוצמזה
שכבר לא אכפת לי
אני התייאשתי

[טותיייי]

צועד אליך
מחפש תשובות
נופל עליך
ידייך מושטות

מחפש עקבות
שאוכל לצעוד
מנגב ת'דמעות
ומפסיק לרעוד

הקול שלך אומר
שלא אשבר
כי אתה שומר
ושלא אדבר

ואני כמו ילד קטן
שמחפש את אביו
מפחד מהשטן
ועדיין לא מבין

שלכל דבר
יש סיבה
ואזרוק את הרע
ואומר כבר תודה!

טוהר

[טותיייי]

גם כי אלך
בגיא צלמוות
אל תסתר
את פניך ממני
כי דומי נפשי
ואתה עמדי
ובחושך
אשא עיני
לראות בטוב
כי אבי ואימי
תמיד איתי
מאין יבוא
הישועה שלי
כמו
שמיים וארץ
לולא האמנתי
באלוקי
כי אך טוב וחסד
הם חיי
טוהר
||ככה זה שמאוהבים בסידרת ספרים
שמות הספרים של ליבי קליין||

[משורר מבולבל]

פוסט זה נמחק!