שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
זה טירוף כל יום
לצאת לבלות בחום
בין הרים וגבעות
זה לוקח שעות
אבל מה לעשות
שבן תורה צריך להינות
אחרי עמל ויגיעה
של שנה של תורה
בין הזמנים שמח לכולם וקווי השם יחיליפו כח שיר זה נכתב על בין הזמנים מקווה שתאהבו
תודה
-
פוסט זה נמחק!
-
'בין הזמנים' כמעט נגמר
ואיתו מלווה תחושת מעבר
בין ימים של בילויים והנאות
לימים של קדושה והתעלויותימים שבו כולנו עוצרים את המירוצים
מתחילים לפשפש במעשים
אחד לשני סולחים
לאלוקינו יותר מתקרבים
ומתחילים לעורר את הלבבות הישניםבחצות לסליחות הולכים
בוכים וזועקים
שאלוקים יסלח על אלו החטאים
שיגזור עלינו עוד שנים
מלאות בבריאות ואושר אינסופייםשבכל בית השמחה תשרה
והאושר רק ילך ויתרבה
ששום חולה בעולם לא יהיה
ורק בריאות לעולם תיהיהשהרווקים יזכו למצוא זיווגם
שכל עקרה תזכה לחבוק בן גם
שהרחובות יהיו מלאים בבחורים ששוקדים על לימודם
ואף ספסל לא יהיה לנער או נערה כביתם
בקיצור-
שתיהיה שנה טובה ומתוקה
וגמר חתימה טובה
ועוד נזכה כבר השנה
לשמוע את קול השופר
נשמע בהרי יהודה -
שובי
בתוך השיחים יושבת בת מלך
אבודה בדרכים עטופה סכנות
מייחלת לשוב אך איבדה את הדרך
שכחה את אביה רופא נשמותפיזמון:
שובי אלי ילדתי ואשובה
שובו אלי בנים שובבים
השיבנו אבינו אליך נשובה
מי כמוך ה' מחכה לשביםזכרון בית אביה בקושי זוכרת
זכרון הילדות מטושטש בשנים
הגעגוע גדול היא בבכי ממררת
לא יודעת עדיין לאיפה פונים(פיזמון)
מתוך עול גלות את בתי משתחררת
קומי לבשי בגדי נסיכות
מחושך גדול את יוצאת אל תוך בית המלך
מחכה לך אביך מחיה נשמות(פיזמון)
(הזכויות שמורות ליוצר)
(מי שרוצה השיר מולחן ומבוצע על ידי, לחפש ביוטיוב "אליה בן דוד שובי") -
לא יכולה להסביר
איך הלב שלי מרגיש
לא יכולה להסביר
למה הוא רגישאף אחד באמת
לא יבין אותי
אף אחד לא יגיד תאמת
כדי לא לפגוע בימעניין אותי
מי באמת אוהב אותי
מעניין אותי
למי באמת אכפת ממניאני רוצה לדעת
מי זה באמת בן אדם
כי בנתיים לא פגשתי
אף אחד כזה בעולםטוהר
-
-
-
-
בס"ד
%(#4baeec)[הלב שלי-]
%(#53b6f3)[מלא אבל ריק,]היצר משטה בי. מלחמה מתקיימת
מתיש את כוחי אך עדיין נלחמת,
הלב שלי מרגיש יודע את האמת
אבל איך אפשר?? כולי נפעמת.והיצר ממשיך- לצייר, גם לתעתע
כמה זה כדאי, נעים- וליבי מפעפע,
בתוכי יודעת, זו רק הנאה של רגע
בסוף, מה ארוויח? הרי אתחרט בדמע.נזכרת, שכולנו אוחזים בחבל דק
ואתה מטלטל אותו חזק, חזק
רוצה לזכות, לשרוד את המאבק
עזור לי לא ליפול ורק בך אדבק.הרי אתה אותי לא תעמיד
בניסיון שלא אוכל בו להתמיד
הנך נותן את הכוח, אתה היחיד
עומד לצידי תמיד, תמיד.בבוקר נשמתי אלי החזרת
כי בהצלחתי כל כך האמנת,
וככל שניסיון קשה יותר אלי שלחת
אתה מאמין בי יותר, ואלייך קירבת.עזור לי להצליח שהיעד יושלם
שלא אאכזב, שלא אכשל לעולם,
כנגד הזרם, החשש עוד לא נעלם
יוצאת לדרכי- אחת מול כולם.וזה כואב, וקשה בכל קנה מידה
הרי הרצון הוא הנפש, כל איש ידע,
עין במר בוכה ולב שמח, כבשעת העקידה
ולך. מקריבה. את. נפשי. היחידה.וזה שווה. מרגישה, גם יודעת
שמחה שניצחתי. ליצרי לא נכנעת,
אתה גאה בי ממרום וכל פמליא דומעת
לא אעזבך לעולם. קולך שומעת.%(#58b8f3)[והלב שלי-]
%(#5dbdf8)[קרוע אבל שלם!!!]||
"ר' נחוניא בן הקנה אומר, כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ". (אבות ג, ו)
הכוונה- לכל בנאדם יש מכסה של קשיים שהוא צריך לעבור. אין אדם שבא לעולם רק לעשות חיים.
אם האדם לוקח על עצמו את עול התורה והמצוות, להילחם ביצר (והרבה פעמים שזה כרוך בקושי ובהרבה דמעות) אז ה' לוקח ממנו קשיים אחרים, כי כבר יש לו קשיים. ואא שיהיו לאדם קשיים יותר ממה שנקצב לו.
אבל, אם בנאדם לא בוחר בעול התורה אז נותנים עליו עול מלכות ועול דרך ארץ- קשיים של העולם הזה, לא עלינו. וד"ל.
יש אנשים שנלחמים על החיים שלהם, על הלחם שלהם וכו.. אשרינו שזכינו למלחמה ביצר שלנו!!|| -
בחדרו של הרופא
הראש שלי דופק
כמו מסילת רכבת,
הלב שלי צועק
אני רוצה ללכת.
הרופא שלי בדק
אם אצלי הכל בסדר,
הוא אומר שזה מוזר
על פניו הכל לפי הספר.
אבל תכל'ס זה כואב,
לא יודע אם זה לב
או לא.
מתיישב
מולו,
דורש שיתחייב
תשובות.לאט הוא מתקרב, הוא מביט לי בעיניים,
הוא שואל מתי ניסיתי לדבר עם השמיים,
האם עבר רק יום או שחלפו עברו יומיים,
הוא אמר לי תנסה כל יום פעם פעמיים,
התסמינים שלך רומזים על מחסור שם בקרביים,
לא מחסור של אוכל וגם לא מחסור של מים,
אין לך מקום יציב כשהזרם קצת גובר,
אין לך מקום נעים כשגל העצב לא עובר.הבטתי ברופא בעיניים פעורות,
האם אתה רופא של גוף או אולי של נפשות,
זה נכון שזה חסר לי עוגן מים עמוקים,
אולי תספר לי על חנות שמוכרים שם עוגנים,
אני מרגיש כמו הטיטאניק מתנודד על סף טביעה,
בירכתיים יש דליפה, קורא קריאה של מצוקה.אין באופק אף ספינה
לבד נאבק בגלים,
האם עדיין יש תקווה
מסביבי גלים שוצפים.
יש אי רחוק אליו חותר,
חגורת הצלה אני חוגר,
יש כריש זה לא עוזר,
אני הולך ולא חוזר...
למה עזבתי את החוף
בלי לדעת מה הסוף???כל זה בדמיון שלי יכול להציל עצמי ברגע,
רוצה אבל לא מסוגל הרגל מזמן הפך לטבע,
הרופא עודו יושב מולי,
צועק שזה לא אמיתי,
אני מתחיל לשקוע,
אני מתחיל לטבוע,
גלים גלים של רוע,
כריש ענק פוער הלוע...אני טובע בבית
לא יודע מה אני עושה,
כך נראית חווית שייט
בחדרו של הרופא.||תכננתי לסיים את זה בנימה קצת יותר אופטימית, אבל לא הלך... אם מישהו רוצה להוסיף עוד בית, בהצלחה...||
-
פוסט זה נמחק!
-
@נהוראי-כהן-0 יש כללים והולכים לפיהם, אין עניין לאשר למשתמש ספציפי ..
יש נושא ששם שואלים את כל השאלות. אסור להגיב כאן! אתה לא חדש פה כדי לדעת שאסור להגיב בנושא הזה. -
שלום וברכה. יש לי שיר חדש. ואני ישמח אם מישהו ילחין אותו. הוא בהחלט חשוב לי מאוד מכיוון שהוא נכתב מתוך החיים עצמם (למי שמבין). כעת אני אציג את השיר ומי שיש לו לחן אני מבקש שיצור איתי קשר. להלן השיר:
בית א:
שיריי ישירו את חיי. מילותיי יביעו את שנותיי. פוסע על עקבותיי – מאמין באלוקיי. יש ערפל גדול. הים מלא בחול. שוכח מהכל – קורא לכל-יכול. כשהנשמה סדוקה. מתמלאת במכאובים. אי-אפשר שלא לשכוח – החיים הם לא פשוטים! רק דבר אחד. בתוך הלב קיים. באמת זאת מתנה. שלי שווה עולם.
פזמון:
אף אחד, לא אף אחד. ינצח את האמונה שלי. היא חזקה, היא אמיצה. כנגד כל הסיכויים. היא אלוקית היא משמיים, היא גם באש וגם במים. היא תנצח בכפליים, היא תביא אותי לכל הרקיעים. אני שמח, אני יודע. הנשמה היא אור בוקע! יום יבוא והיא תפציע, לכל העולם. רק להרגיע!!!
בית ב:
הכאב הוא שר, לפעמים הוא מאושר, כי הוא יודע שמחר, הוא יעזוב את הבית. הצמח צומח באדמה, הוא מרקיב ואז עולה מן השממה, גם הלב שלי יצמח, יאיר לכל העולם. כשהכל סוגר עלי, כל השערים ננעלו. שער אחד קטן נשאר לי. הוא שער הרחמים. בוכה מכל הלב. נאבק עם הזאב. שרוצה רק לאכזב. שנתייאש, שלא נתקרב.
פזמון:- אבל, אף אחד, כן אף אחד, בעולם. אם ינסה, הוא לא יצליח, כי מעלינו ה' אחד!
אף אחד, לא אף אחד. ינצח את האמונה שלי. היא חזקה, היא אמיצה. כנגד כל הסיכויים. היא אלוקית היא משמיים, היא גם באש וגם במים. היא תנצח בכפליים, היא תביא אותי לכל הרקיעים. אני שמח, אני יודע. הנשמה היא אור בוקע! יום יבוא והיא תפציע, לכל העולם. רק להרגיע!!!
ולא משנה, פה מה יקרה. תמיד הכל יהיה לטובה. כי הלב שלי מלא באמונה ובאהבה. ולא משנה, פה מה יבוא. לאן נלך. לאן נגיע. הכי טוב, זה להיות שלם, ולהרגיע
בית ג' (המשך לפזמון ב'):
להרגיע, את הנפש. הכאובה, העצובה, המאוכזבת. לתת לה חום. שתמיד תזכור, שלעולם היא לא תיכנע. ושהלב אותה יימלא, בשמחה, בתבונה, באהבה. בשמחה בתבונה, באהבה ו–'...באמונה...'!
- אבל, אף אחד, כן אף אחד, בעולם. אם ינסה, הוא לא יצליח, כי מעלינו ה' אחד!
-
מישהו להאשים
זאת אני
ככה פשוט
למה לעשות חיים קשים?
תמיד האצבע
מאשימה ודוקרת
אלי מופנית
אני לא שותקת
כמעט תמיד
בקול מתפרצת.
אך המציאות מתפוצצת
מול פני הכאובות
מסבירה לי בקרירות
שאלו החיים
האשמות בלי סיבות
הן על פני חוגגות
ההתמודדות קשה
ולא,
היא כבר לא התחלה. -
מקום העצב
מה לכם חפש העצב בסידורים
באיכה באיוב ובמזמורי הקינות
העצב עומד לנו מול הפנים
מלפנים מאחור ובכל הפינותאין צורך באר פירושים
אין צורך עיין הקינות
רק צריך לשלוח מבטים
רק צריך לא לטשטש אמיתותהעצב נמצא על מדי השוטרים
פטישי המשפט ורמקולי הכנסת
העצב נמצא על ידי כל הגורמים
לקדושה בארצנו להיות נרמסתבהר הבית שועלים מהלכים
על הר הבית משחק כדורגל
סגידות לאללה שיעזור לרוצחים
תפילות תיפלות והשתחוויות הבלובשערים עומדים שוטרים
שוטרי משטרת ישראל
מהם יהודים מהם ערבים
חוסמים יהודי מעבירים מחבלוהולך לו יהודי לסובב שערים
והוא אפוף ברוממות צערו
והוא אבל על שני מקדשים
והוא רק רוצה לשוב לביתובראותו ערבים רק חושש מפגיעה
בראותו שוטרים נושם לרווחה
ולכן בליבו רק הכרת טובה
למצילי נפשו ולחסדי המשטרהולכן הוא יבכה בקרן זוית
אבל שינוי מעשי לא יראה או יביט
ולכן השוטרים ימשיכו בתפקידם
ערבים יעברו ויהודים בפינותםוכל זה במקרה הטוב
בשער
במקרה המצוי, בכותל
אין התעלמות כי הכול מסודרבכותל אין ערבים
כי הם קיבלו את ההר
אפשר להתאבל בנעימים
כי הכל בנוי ומוגמרמה לכם חפש העצב בסידורים
באיכה באיוב ובמזמורי הקינות
העצב עומד לנו מול הפנים
מלפנים מאחור ובכל הפינות -
אולי עוד
סוף של יום
שמש עייפה מתפרקת
על אדמה
טמונת העבר
הופכת אף היא לזיכרון
אולי מתוק
אולי מרבוקר טוב
שמש דהויה זורחת
על נשמה
תנומת ההווה
מנסה לעורר, להעיר
אולי תחפץ
אולי לאבין ערביים
שמש יפה שוקעת
על שממה
תמונת העתיד
מציירת טירה ונחל
אולי תהיה היא
אולי טוב
