שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[בסוף תמיד יהיה טוב]

גם אני כתבתי משהו לאמא שלי קצת מביך להראות את זה ....
אבל נראה לי שכל מתבגר/ת בדור הזה יבינו...
היה לי תקופה שעשיתי מלאאא שטויות...ואני לפעמים ככ הצטערתי על זה שאני לא מצליחה להיות הזאתי שהם חלמו עליה.....מקווה שתזדהו איתי...
אז ככה:
לפעמים כשנפלתי
אני לא תמיד זכרתי
שאת כאן לצידי
פועמת בתוכי
לא הכל היה ורוד לי
אולי כי לא ידעתי
מה לבחור
איך לראות קצת אור
כשהכל שחור
כן נכון הבטחתי
לא תמיד קיימתי
גם לא התחשבתי
שוב ושוב שיקרתי
איך תמיד הכזבתי...
פזמון:
סליחה שזו הדרך שעברתי
נפלתי, פגעתי ,אבל קמתי
כדי לגדול צריך ליפול ולדעת להמשיך..
עכשיו אני יודעת זה פגע בי
אני בוחרת באמת וזה לא קל לי
חשבתי הרבה לא ידעתי לאן
עכשיו לצידיך מבקשת את סליחתך...

איך תמיד דאגת לי
כל הלילות שלא ישנתי
גם את שם בחדרך
ערה יחד איתי
"לא היא לא מבינה אותי"
רק זה מה שחשבתי
שכנעתי את עצמי
לא רציתי לראות
נכון שלא רציתי
כל הזמן ברחתי
לא תמיד ראיתי
את כל מה שנתת לי
את כל הטוב שיש בי
פזמון...
גם שרתי את זה והשמעתי להורים שלי הם התרגשו מאוד...
הייתי משמיע לכן רק שזה שירת נשים...
וגם רציתי להגיד תודה ענקית שיש ת'דבר הזה כי יש לי ככ הרבה דברים שבא לי להראות לאנשים ולקבל ביקורת ותגובות...רק שבציבור החרדי זה פחות אפשרי...אז תודה
אשמח לכל ביקורת שרק תיהיה....

[בסוף תמיד יהיה טוב]

פוסט זה נמחק!

[שלום לכם]

מלחמה,
כמה נורא,
מסתתרים במקלטים,
רועדים ממחבלים,
ילדים רואים את הוריהם נרצחים,
תינוקות מהבומים נבהלים,
אמא אמא הם בוכים,

בידיים קשורות וראשים מורכנים,
הולכים השבויים,
מעליהם רובים דרוכים,
לכל תזוזה מחכים,

הולכים ברחובות,
רואים גופות,
מחוררים מיריות,
אנשים מתבוססים בדמם,
עזרה, מתחננים,
רק האדמה שומעת זעקתם,
ובשקט שותה את דמם,

ילדים מסתובבים,
עם עיניים קרועות,
מתחבאים מתחת למיטות,
את הנשימה עוצרים,
ולא זזים,
כשמחבלים בביתם מסתובבים,
עשר שעות ואפילו יותר,
שוכבים כמתים ואת חייהם מצילים,
חיילים את ננפשם מוסרים,
ובקרב נלחמים,
מגינים על אזרחים,
ואנשים מצילים,
ו
אלף פלוס הרוגים,
קרוב לאלפיים נפגעים,
מאות נעדרים,
ומאות חטופים ושבויים
בפחות משבוע,
האם שואה שניה הגיע?

מראות שלא ישכחו,
תמונות שלא ימחקו,

וכשבנו רוצחים כצאן לטבח,
לנו נותר רק לצאוק:
נקום את נקמתנו,
נקום את דם ילדיך,
שנהרגו על קידוש שימך,
ותעזור שהמלחמה במהרה תיגמר,
ושאנו מהצרות ניגאל, אמן.

[בסוף תמיד יהיה טוב]

@בסוף-תמיד-יהיה-טוב
דבר ראשון תודהההה...
כיף לקבל תגובות
ויש לי עוד שיר...(בלי מנגינה...)
כתבתי על בסיס משהו שמצאתי.... ממש לפני חג הסוכות-על אח שלי שכבר לא איתנו ...
שמחה מסוג אחר
איך שמחים בחג שאתה לא פה?
יש דפנות ויש גם סכך
הסוכה אותה סוכה רק ההרגשה כבר לא,
אתה כבר לא יושב איתנו בשולחן,
לא מנגן
ולא מבשל
ולפעמים נצבט הלב
והגעגוע גדול
ובאים אורחים ומחפשים אותך בעיניים
ואין אותך כאן...
ויש רמקול עם שירים
בלי הרבה חיוכים
אבל כשאני מסתכלת ממש חזק -
אני מצליחה לראות אותך קצת עם העיניים,
גם השנה אני שמחה בחג
נכון, זו שמחה מסוג אחר
פחות הופעות עם קצת שירים
ועם כל זה שמחה!
יחד עם המשפחה שלי המהממת
הקב"ה זיכה אותי!

לא יודעת עם זה הכי בכללים של שיר...
מה שכן-זה הכי אמיתי וכנה...

[המחבל המחופש]

הקורונה נגמרה
מזמן עברה
כאילו נמחקה
כבר כימעט שכחנו אותה.

פתאום הגיע מלחמה
החזירה אותנו חזרה
בישיבה בבית בחוסר מאס
בזכות חמאס.

כשאין אוטבוסים
למידה בקווים
בשיעורים מוזרים
שחייבים להקשיב.

ש'תבית נימאס כבר לראות
ואין כבר מה לגלות
אותם ארבע קירות
אותם חורים בתיקרה.

זה מרגיש
שחזרנו לאותה נקודה
לאותה הרגשה
לאותה תקופה
כאילו הזמן עשה חזרה.

Spoiler

פשוט הרגיש לי אותו דבר כמו הקורונה
וסליחה הדרומים והצפוניים
שזה התחושות שלנו
ואתם או בממ"ד או לא בבית
תמיד איתכם️

[עדי 3]

פוסט זה נמחק!

[אילן פ]

פוסט זה נמחק!

[חכם_בלילה]

פוסט זה נמחק!

[פונץ' בננה]

@עדי-3 @אילן-פ @חכם_בלילה
בפעם הבאה שתהיה חריגה מהנושא- הוא יינעל וחבל.
אתם וותיקים והכללים צריכים להיות ברורים לכם!!

[בסוף תמיד יהיה טוב]

פוסט זה נמחק!

[טותיייי]

הלב שלי הוא לא מחסן
למרות שיש בו דברים ישנים
הלב שלי הוא לא קמצן
נותן את כולו לאחרים

הכאב בו לפעמים מתחזק
למרות שלא נראה לעולם
הרצון בו כדי להתחזק
נמצא ותמיד קיים

לפעמים יש לו אירוע
יש פעמים שהוא פגוע
לפעמים הוא מוחל וסולח
ולפעמים הוא גם לא שוכח

אחרי שנים שהצגתי
אני בסוף למדתי
שאני מפיקת אירועים
של הלב שלי

טוהר

[אפרת גלבוע]

תקופה

גם זה יעבור
אנחנו לא ניפול בבור

אל תיבהל מהמציאות
אנו נעבור זאת בקלות

תדע בוודאות
יש כאן אלוקות

ה' משגיח עלנו ושומר
זה לא יחזור יותר

לכן תתחיל להתגבר
ואת הפחד תשחרר!

[אליה ב]

בעשרים ושתיים לתשרי, בבוקר לפנות,
יצאו בני בליעל אלינו, להשמיד ולענות,
ואין בהם חמלה על זקנים, ולא על בנים בנות,
ופחד סובב בחוצות, ממזרח שמש עד פנות,
מאיתנו נאלצו לסגת, ואת בתינו לפנות,
יצאו לוחמים מביתם, והותירו אלמנות,
ותינוק שאל איה אב, ומי יוכל לענות,
וקול קורא בעדת אל, לפלל ולהתענות,
אולי יעירו רחמי אב, את מה שנגזר לשנות,
אולי בצערינו יראה, יקבל זעקת לשונות,
האם קפץ באף רחמיו אל, האם שכח חנות?

[ר.ק.]

פוסט זה נמחק!

[הדרי]

בואי כלה!!
למעלה
חופת כוכבים
ונשמות הסבים
באו לשמוח
עם רעים אהובים
יום כפרה,
שמחה טהורה,
ושמלה צחורה
עטופה בשורה
בואי כלה,
המנגינה כאן כובשת,
בואי כלה,
הרוח לוחשת,
גדול המעמד
ואבן הפינה
לבנין עדי עד
והשראת השכינה
בואי התחילי
חיים חדשים
בואי נצלי,-
רגעים נרגשים
שאי תפילה
היא גדולה, היא עולה
בואי כלה
בואי כלה!

Spoiler

השיר נכתב לאחותי
שזוכה בעז"ה בעוד יומיים(!!) להתחתן,
ברגעים מרגשים שאין מילים-
באים לי השירים....
(השיר נכתב ממעמקי הלב!- ועושה לי צמרמורות כל פעם מחדש!)
שנתבשר רק בשורות טובות!!!

[אבא תודהa]

שואלת תשובה

סוגרת חלון
משלימה כתיבה שבוערת המון
שנים וימים שזה חבוי
שאלה בלי תשובה שהיתה על כבוי
היה לי ברור שזה כח אין סופי
שהכל ממנו כזה טוב ובא לי יופי
וברגע אחד
בכבאב שמפלח
שמדמם ת'נפש
זה צף
זה צץ
בנשמה
ומשפיע עלי
ברוחני
בגשמי
.
ובעת זו אני עדיין שואלת,
תשובה.

Spoiler

שיר כנה ואמיתי שכתבתי אתמול ואינו משתמע לשני פנים...
מאמינה שבאמת זה טוב והכל מרצונו הטוב של אבאלה
ומאבא טוב יוצא רק שפע טוב
אבל הרגש שבי קיים ובעז"ה נעבור גם את זה
אין עוד מלבדו יתברך!!!
אין כמוך אבא!
תודה.
(היה לי חשוב לכתוב זאת כדי שחלילה לא יבינו לא נכון שאני באה בטרוניה לבורא עולם וחלילה שברגע של כאב אני שוכחת אינסוף טובות)

[אייל גלבוע 4]

מרגל להשכרה
סדרה ישנה
אייל גלבוע הפך לנוסטלגיה

סוף העולם דרומה
הכל קורה באנטרטיקה
ספר חדש כל שנה

ספר חדש יצא
דופליקטים,והכל פנטזיה
מחכים בציפייה
לספר הבא שאולי יצא עוד השנה?

[המחבל המחופש]

אחרי תקופה ארוכה
ללא טלטלה
הרגשתי שזה עבר
עם הנסיון הזה גמרתי לעד.

שוב לא אפול
וירצה לשמוע שיר
שעדיף שלא הכיר.

הרגשתי שגדלתי
שהינה בתקופה הזאת קפצתי
עשיתי המון
התגברתי על מליון.

ואחרי תקופה
שוב לא בכוונה
מצאתי תצמי
מאזינה בקביעות
לשירים עם הרבה רעילות.

פתאום ירדו החומות
אין איסורים
וגם לא גדרות
מותר לשמוע הכול.

ניסתי לתפוס את עצמי
הרי החלטתי שעם זה הפסיק
אז למה פתאום זה שוב מזיק?
למה אני חוזרת לאחור?.

מהר מחקתי
זכר לשירים לא השארתי
הנגן טהור ונקי
אין זכר לתקופה שעברתי.

אני יודעת שאחרי כל הבטחה
תבוא שוב המעידה
אך בפעם הבאה
בעזרת ה' היא תיהיה יותר בקטנה.

[בסוף תמיד יהיה טוב]

אתה מכיר את זה שהדמעות חונקות אותך?
שאתה לא מוצא את עצמך?
שכל מה שאספת בורח לך?
שהבניינים שבנית נופלים עליך??

ואתה מרים את העיניים
ושואל את השמיים...
"איך אני צריך להתקדם מכאן?"
ואז אתה מנסה לחפש סימן...

אז, מהמקום הזה- בדיוק משם!
תקשיב שניה! כי שמעתי משהו חכם...

"כשעולמך חרב עליך, ראה זאת כהזדמנות פז
להתחיל בבניית עולם חדש וטוב יותר"

וגם תזכור:
שמהחושך אפשר לראות רק אור"

יאלה מחכה לראות אותך עולה
ובעיקר רוצה...
אתה לא לבד!

תשלחו לאנשים שמחכים לשמוע את זה...

[ויווש]

דני סנדי יונתן ועוד כמה חברים
לשנת התגלות יוצאים
במשך שנה לא יהיו בבתים
כל אחד יגלה בעצמו מקומות חבויים

כל אחד ביבשת שונה גר
ששמה שונה לפני הפיצוץ המר
אחת היא חדשה ומתקדמת
השניה בורחת מזה כמו אש שלא מרחמת

דיויד המפונק שבחבורה
רב עם דני ללא הפוגה
כמה הטכנולגיה חשובה
וכמה היא מועילה
אך דני בשלו
מוכן להלחם על יבשתו
אפילו ששומעים את שמה
אף מעקמים
הוא יודע שכך חנכו אותו ההורים
למרות הויכוחים שלא נגמרים
הם בסוף החברים הכי טובים

קותי רוכב הברקים
מגיע לבדוק את הבחורים
את כוחם ועוצם ידם לגלות
האם יוכלו לרכב על העוף הענק
בעל שתי הגולגולות

השנה הייתה לא כפי שצפו
הדופלקטים לחייו של דני נכנסו
לא עוד בחור רגיל
לא עוד בחור כמו שאר בני הגיל
בחור עם כוחות
שאותם זירו רוצה לכלות

דומיה
גבורה
הגנה
נאמנות
אלו האפשרויות להדפקלוטות
דופלקטים רבים נהרגו על השבועה
והסקנדרים לא באו לעזרה

והמסר שלקחתי:
גם אנו לפני כמה שנים טובות
נשבענו על עשרת הדיברות
במשך השנים שהגויים רצו לכלות
תמיד עמדה לצידנו זכות אבות
במשך ההסטוריה והגלויות
היינו חזקים מול הסופות
לא נכנעו
את דתנו לא המרנו
מאיימים שאותנו יזרקו לים
אך הקב"ה תמיד מצילנו מידם
יש בנו כחות על אנושיים
אפילו ברקים אותנו לא מחשמלים
אנחנו לא צריכים בייסים וסקנדרים שיעזרו
רק התפילות הבקשות והתחינות לצידנו יעמדו
ובקרוב ממש נשמע את קול שופר של:
משיח צדקנו

Spoiler

למי שלא הבין את ההתחלה רוצו מהר לקרוא את 'דופלקטים'