שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
-
נשמה
אומרים שאין פה נשמה
אומרים שאין לאיפה ולמה
שכל מה שקורה כאן הוא צירוף של מקרים
שאין כלל רגשות רק אוסף חומריםפיזמון:
אז למה געגוע לא מפסיק לפעום בי
מה טורד את מנוחתי בלילות
וכשאלך לבדי בשדות הפתוחים, רעשי עולם נדמו
אל מי נשמתי יוצאת עד כלותאדם מתהלך ואין מטרה
לאכול ולשתות כי נלך במהרה
מסתובב, מתהלך בין שבילי אבדון
אם יצדק או ירשע אין דין, אין חשבוןפיזמון ב:
אז למה לנצח איני מרגיש שלם,
ומה משתולל בקרבי ולא מתנחם,
וכשאשב לבדי בחדרי החשוך, מחשבות בליבי עופפות,
למה זולגות דמעותיי ללא רחם.נ.ב לשיר יש גם לחן, מקווה מתישהו להוציא אותו
-
לנצח אשיר בגאווה
.ESTER.H
1.
בעולם של פיתולים, אני מחפשת אמת,
ילדה יהודייה, בת אלוקים, מחפשת אותך, השורש שלי.
בכל נשימה שאני לוקחת, בכל צעד שאני צועדת,
אני מרימתה את קולי גבוה, אל השמיים מעל ראשי.פזמון:
בשבילך, אבי שבשמיים, עונג נשמתי,
אני שרה את השיר הזה, בכל הכוח.
עם כל מילה, עם כל תו שאני מנגנת,
אני מציעה את לבי.במנגינות של תפילות עתיקות, אני מוצא את שלוותי,
חיבור למורשת שלי, אהבה שלא תפסיק.
דרך אתגרים שאני מתמודדת איתי,
וניצחונות שאני מחבקת בדרכי
אני יודעת שאתה תמיד איתי, מנחה אותי בכל מרחב.פזמון
בשבילך, אבי שבשמיים, עונג נשמתי,
אני שרה את השיר הזה, בכל הכוח.
עם כל מילה, עם כל תו שאני מנגנת,
אני מציע את לבי.מעבר
בסיפורי עמנו, החוכמה שהם מחזיקים,
אני מוצאת השראה, שיעורים להתפתח.
שהמעשים שלי ידברו בקול רם
יותר מכל המילים שאני אומר,
בתור ילדה יהודייה, בת אלוקים,
תן תמיד שאלך בדרכך הישר.פזמון
בשבילך, אבי שבשמיים, עונג נשמתי,
אני שרה את השיר הזה, בכל הכוח.
עם כל מילה, עם כל תו שאני מנגנת,
אני מציע את לבי.(אאוטרו)
אז הנה אני עומדת, עם אמונה בלב,
ילדה יהודייה, בת אלוקים, באהבה שלא תקרע לעולם.
בהכרת תודה אני שרה, על הברכות שאתה מביא,
בשבילך, אבי שבשמיים, לנצח אשיר בגאווה. -
חשמונאים ורומאים שנלחמים
חלשים מנצחים חזקים
טהורים גוברים על הטמאים
רחמנים מביסים אכזרים.חנוכה!!
אני מודה על הניסים שהיו בעבר
מפיץ את האור שעדין חם
מבקש מהשם
שיאיר את האור גם בנו כאן בישראל
שיפרסם את נס חנוכה כאן בהווהרואה תמונה של חנוכיה מיותמת
מונחת על חלון ומאירה באש יוקדת
מסביב הכל מופצץ, סכנה לעבור.
אך חייל אחד חייב להפיץ האור.
וכך בזמן מלחמה, פחד על החיים
מדליק חנוכיה בחאן יונס.
להודות לד' על הניסים.שומע קולות, פרסומות התראות
מחבלים רצחנים נכנעים ברחובות
ובחנוכה כשהחשמונאים מנצחים את האויבים
חאן יונס נכבשת בידי היהודיםעם ישראל חי!!
והטוב עוד ינצח! -
הדחקה זה לא פתרון
גם עם יש ממש רצון
להזיז הצידה את כל העינינים
ולשכוח מהכול.אבל זה לא יעזור
אחרי תקופה זה יחזור
כאילו לא הדחקת
ולא שכחת.זה יחזור
ועוד בגדול
את עלולה ליפול.אז זערי
כל נושא
עליו תדברי
תחפרי.עד שתרגישי
שאת יכולה לשים בצד
את כל הבלגן,
לשכוח מהעבר
בלי שיחזור
ויסחוף אותך אחריו. -
בס"ד
ליד הנרות
מרגיש תאורות
מבקש בקשות
נושא אליך בתפילות
תוריד ישועות
תבטל תגזרות
תשלח נחמות
תראה שמחות
תתן לנו כוחות
אבא,
תעצור את הדמעות
רוצים ניסים ונפלאות!! -
עבר:
מול יצר טוב ורע
ניסיתי לגלות בחירה
הניסיון היה קשה נורא
לא היה לי שמן למנורהנפלתי, נכביתי, נטמאתי
במלחמה הזו לא ניצחתי
תרבות יוון קרצה לי
עד שהכל נגמר לי...למזלי.
הווה:
ניצבת מול עבר ועתיד
בתווך יש ניסיון שמתמיד
לכל בחירה יש כח מחריד
מנסה לפחות לא להורידנאבקת על איזון,
בוחרת לי כיוון,
מעצבת לי מסלול-
המעבר קצת תלולעתיד:
מקווה שאראה אור
מאמינה שאזכה לטוב
אם אלוקים עלי תמיד ישמור
אז אני לעולם לא אעזובככה החיים שלי יהיו
אפסע בשביל החיים
ואולי, אם תזכו,
תראו סביבי את המלאכים...הלוואי.
-
לא שלי
המילה
הנוספת
ההיא
שחושפת
נתלתה
בשפתי
עוד לפני
אמירה
כמו פיסת עור
רופפת
על קצה חוט
סערה
שוצפת
להשיב
מלחמה שערה.ולמרות
הקול
שזעק מבפנים
לוקחת
אותה לאחור.
ואין מלאך
יכול לשער
גם אני לא אוכל
לתאר
אולי רק פיסה
מן האוראולי שיפתחו נושא לשירי חנוכה?
-
תבינו
אתם לא תבינו אותי
מזמן הגעתי למסקנה
אתם לא, אני כן הבנתי
תמיד אהיה קצת שונהאתם לא תבינו אותי
יחסי למילים, אותיות
ידידות ואיבה סמיכה
בשיריי לא תצליחו לראותאתם לא תבינו אותי
את הפחד חסר ההסבר
את הלילות, הימים והכלום
לשווא תשכנעו לדבראתם לא תבינו אותי
רק תגידו לי במה לבחור
אפילו שבכלל לא טעמתם
מיופיו של הבור השחוראתם לא תבינו אותי
גם אני בקושי מבינה
אבל נו, זה כמו שאמרתי
תמיד אהיה קצת שונה -
ילד בודד
מביט אל השמים
אבא בחזית
דמעות על העינייםהפחד מתעצם
קשה לו לעכל
נשארו רק התמונות
והגעגוע שמחלחלתחזור
הוא בקול זועק
בלב שלי
אני רוצה הבזקשל אור
אני רוצה אותך
איתי, קרוב
כי רק איתך...אוכל לצעוד בדרך שלך
ילד מתבגר
מביט אל השמים
מרגיש בחזית
דמעות על העינייםהיצר גובר
וכבר נמאס להילחם
ועכשיו נזכר באבא
והגעגוע מחלחלתחזור
הוא בקול זועק
בלב שלי
אני רוצה הבזקשל אור
אני רוצה אותך
איתי, קרוב
כי רק איתך...אוכל לצעוד בדרך שלך
-
כבר מאוחר
#למה לא אמרת
שיש לך חור
בלב#למ הלא אמרת
שחסר לך אור
בנפש#למה לא אמרת
שאת רוצה מור
ברגש
--- וכבר מאוחרשיגלו לך את האמת
של החיים#למה לא בקשת
שוב את המידע לאמת
כל כמה ימים
--- וכבר מאוחר#למה את באה בחלומות
למה את רק תמונותלמה את כבר לא בחדר
דואגת לשמור על הסדר
ולזרוק עליי סוודרמאוחר כבר,
לשאול אותך.
הדמעות עונות לי
במקומך
במקום מילותיך
תשובותיךהכאב הוא גדול
ואת ציווית עלי לחיות
זה כואב לגדול
שאת נשארת מחוץ הלהיותואני עוד בוהה בתמונות
בזיכרונות
שילוו אותי, איתך
כל חיי
אוהבת המון,
-
פוסט זה נמחק!
-
-
-
ותאמת שקצת קשה לי
ההסוואה קצת מסתירה
החיוך המידי רחב הזה
מסתיר חלקה קשהביטחון עצמי מופרז
מדחיק מתחת לכד
רגשות שלילים
שמפחדים להשליםבתוכי יש מרגל
שוב ושוב בי בוגד
מכניס בי מחשבות מחלישות
נמלה קטנה הופך לגבעותושוב אני מתפללת
שאכבוש את הרובע
אך לא מאמינה שאצליח
לצאת בלא פגעמנסה להבנות ולהתחזק באמונה
יודעת שרק הוא מצייר את התמונה
אני רק צובעת אותה
השאלה באיזה צבעים
מקווה ומתפללת לאלוקיםאך שוב נשארת בפינה מבחירה
כי בעצמי אין אומץ ואמונה
אולי אצליח בשנה הבאה?!אם אמונה אכבוש הרים
אבל איך אצליח להלחם
אם בעצמי אני לא מאמין?כשם שצריך אדם להאמין בד'-
כך צריך אדם להאמין בעצמו! -
****גם ציפורים ****
זה עוד סיפור
של מלחמה מתישה
בין אדמה לשמיים
נוסע מהר בתחנות הזמן
לברוח מכאן
לא חשוב לאן
פתאום נפלה לידי
פתקא מהשמיים
הכתב ברור
הכל כבר כתוב
חיים ............
הם לא שחור לבןפזמון:
דע לך בני
שכל הזמן שהנר דולק ...
האור חוזר
אליך חודר
ואפשר עוד לתקן
גם ציפורים נודדות שביום פורשות כנף ....
לעת ערב
מוצאות את הדרך
חזרה אל הקןאך מה אעשה הלכה למעשה
אם נדבר ביננו
רחוק מתשובתי דברי משובתי
בלילות רודפים אותי
התעיף עיינייך בו היה ואיננו
דודי דופק יום יום
על דלתי
לדרוש בטובתיפזמון : דע לך בני שכל הזמן .....
ושוב אין לי שום תרוץ
להפסיק לרוץ ..........
עוד יום
עוד חודש
עוד שנה
גם רגע חיים הוא מתנהפזמון : דע לך בני שכל הזמן .....
{יש לשיר הזה גם לחן -- עובד על זה בימים אלו }
-
לא שלי
ראית את התמונה?
איזו?
נו, של האוטובוס.
מה? זה אוטובוס?
גרוטאה עדין על זה...
מצחיקה! זה כל היופי.
פה טמון הגרעין,
זו תמונה ישנה
מלפני...
היא נלקחה מהמוזיאון!
כן? עכשיו זה מתחיל להרשים!
...
אולי נפסיק להסתכל
על הכאן,
על המעודכן.
נחזור קצת לעבר,
נחזור למקורות
נתחבר לשורשים,
ונבין שהם היופי
הטמון בתמונה. -
רק כמה מילים לפני שאתם קוראים את המילים הבאות,
הם נכתבו בעקבות מה שכולנו עוברים בחודשיים האחרונים,
ובפרט אחרי האסון שנהרגו חטופים מאש כוחותנו,
זה מרגיש כמו דרמה זוועתית ביותר, שכולם מתים בסוף,
אתה מאבד עשתונות מרוב טירוף,
אבל פתאום קלטתי, חלאס לחפש מה צריכים להתחזק ולהגיד תהילים ולחשוב שזהו,
את כל זה השם עשה, בשבילי!
הוא רוצה שאני יקשיב לו ואז הוא יקשיב גם לי,
ומה הוא מדבר אלי, ומה אליך??
כל אחד יודע בעצמוהלב מתפחלץ
הכל כאן משוגע
במקום להחלץ
יגון וגם תוגהחפץ רק להטיח
את הראש בקיר
לתפוס את השטיח
לזעוק בכל העירמסתכל בלבן שבעין
רואה שחורות
איך למרות כל זאת עדיין
רואים את המראותושום דבר לא עובד יותר
לא ירוק לא הזרקות
לאן השם חותר
עם כל האזעקותבסוף אני הכתובת
אני כאן האשם
מפסיק לחפש סביב
חוזר אליך, השםמושיט אליך יד
תחזיק אותי חזק
מקשיב לקריאתך
תקשיב לקריאתי
