שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
שיעור לחיים
זוכרת את שתיכם
"החברות הטובות"
שכל היום מדברות
לומדות, מעבירות חוויות
ובסה"כ כאחיות..לא ידעתי מה איתך היום
ות'אמת שענין אותי קצת-
כבר שנים מאז שהחברות התפרקה-
עניין אותי מה שורשה..ואז מצאתי את התשובה-
מצאתי אותך קופאית בסופר
משלמת על המעשים שלך ביוקר
תלושה, בודדה..
את- עם ילדה!!שמחת לפגוש אותי
שאלת מה שלומי
ומה שלום אחותי
למען האמת- הזדעזעתי!
עניתי לך ששלומי מצויין
וכיום אני לומדת בסמינר כאן
ושלום אחותי?!-
זכתה להתחתן באושר ובשמחה
ב"ה לפני כחצי שנה..היית המומה!, ראיתי את הקנאה
ביקשת את המספר שלה
ואח"כ היא ספרה לי--
שבכית לה!!אמרת לה שקשה לך
את כבר אומנם אמא
לילדה מסכנה
שאין לה אבא לצידה,
אמא בודדה,
שמחפשת את עצמה
ללא מקצוע ועבודה טובה
רחוקה מהדרך הישרה
וכ"כ רוצה לחזור ולתקן
ולהיות חרדיה יראת השם
לחזור להיות בחורה טובה
ולהנשא לבחור ישיבה
ולהעלם מהמציאות המפחידה!זה נתן לי שיעור לחיים-
יותר מכל השיעורים בלימודים,
שכל מעשה שנעשה
משלמים עליו ביוקר
ולפעמים גם בבושה,
את ניסת-
לברוח לעולם אחר
שהיה נראה לך- זוהר
והדרך שבחרת
דווקא ממנה-
נשברת...(הייתי חייבת להעלות את השיר..
מאחורי השיר-
לאחותי הייתה חברה טובה
ובכיתה י' החברות התפרקה, לא הבנתי למה
אבל תמיד עניין אותי..
ומצאתי את התשובה שבוע שעבר- בסופר
בחורה חילוניה שמנסה למצוא דרך חזרה
מסכנה, ללא מקצוע.., ללא דרך סלולה
זה כאב לי ברמות לראות אותה,
וזה באמת שיקף לי כמה שכל מעשה הכי קטן שלנו
פוגע בדורות הבאים..
פוגע בעצם בעתיד של עצמינו!!
ולפני כל מעשה הכי קטן-להביט קדימה..)מקווה שחזקתי..)
@הדרי -
כתבתי את השיר בתגובה לשיר של הדרי- שיעור לחיים,
אחרי שקראתי לא הפסקתי לחשוב על אותה קופאית, אומללה,
חשוב לי לציין- אני לא מכירה אותה, אני מנסה להרגיש אותה!איך עמדת שם מול האחות,
של חברה שהיתה לך כאחות?עמדת בעליבות,
כולך מתבישת,
מהאישה מהבחורה,
שעלייך חושבת,
איזה אומללה,
לאיזה חיים הלכת?לא יודעת מה הביא אותך לשם,
אותך אני לא מכירה,
אבל אני יכולה לנסות להבין אותך,
במקום שלך,בתור נערה,
חטפת בפרצוף,
החיים מסתבר לימדו אותך,
שהעולם אינו- תות (אולי תות רקוב)חיפשת לך מקום בו לנוח,
ביקשת לשנות- קיווית שיהיה לך מנוח,
ובסוף?- גם שם לא נחלת הצלחה,
עם ילדה שלך,
לבדך חיה,ופתאום עליבותך מתעצמת,
חברתך מנערותך,
חיה באושר עם בעל יקר ומדהים,
אחותה מספרת ולך מתארת,
מה פספסת, ומה זנחת,
מרצון- מתוך הכרח,
איך את מרגישה?
מזעזע- אני מניחה,אני לא מכירה אותך,
אבל אני אוהבת,
ושולחת חיבוק מעודד,
שבעזה- עוד תראי המון טוב, אמןןן.(מקווה שזה יעזור,
להתחיל לראות עוד צדדים,
באילו שהלכו למקום אחר...
לא לשפוט מיד,
לא רק להביא מוסר,
אלא גם לאהוב, ולכאוב,
איתם יחד, לא עליהם!!
מניסיון, זה הכי עוזר!!!!) -
בהשראת השירים האחרונים על ילדים מתמודדים.
השירים העלו לי כמה זכרונות...
סליחה אם ביאסתי מישהו...פסח
כולם מנקים במרץ את הבתים.
שירים מתנגנים ברקע
גם השיר יש לי יום הולדת.
לרגל יום השנה
הוא גדל בעוד שנה.הזכרונות לוקחים אותי רחוק
לפני ארבע שנים אולי קצת פחות
ילד מפוזר
לא מוצא את עצמו במגזר
חוצה כמה קווים
מנסה להבין את התווים
בדרך חוטף חיצים
מאנשים שקרויים חברים
נכשל בכמה שלבים
נפל לתהום של החייםוהלב מאבד את הרגש
מאבד תקווה בשקט
בחוץ מחליף מסכות
בפנים רוצה רק לבכות
בלילות נפגש אם השמיכה
שרואה וסופגת בשתיקה
האמת פתאום זועקת
ללא מנוחההוא ממשיך להתרחק
מכבד בחוץ אבל בפנים משתמט
לא בגלל שהוא רע
הוא פשוט נמצא בבריחה
ואז הוא מחליט לתפוס את עצמו בידיים
לעבור למקום שקט בינתיים
להשקיע בלימודים ,לקבל תעודה
להתקדם לא לשקוע במדוכה
מנתק את התדרים מבפנים
מקשיב רק לאינטרסים
שהחיים מאלציםוהלב מאבד את הרגש
מאבד תקווה בשקט
בחוץ מחליף מסכות
בפנים רוצה רק לבכות
בלילות נפגש אם השמיכה
שרואה וסופגת בשתיקה
האמת פתאום זועקת
ללא מנוחהחולפת שנה
הוא מתחזק באמונה
כשהוא בודד ד' נמצא.
ממוקד במטרה
עובר את הבגרות בהצלחה
מתחזק באהבת החיים
קונה לו מעט חברים
שואף בית טוב להקים.
המטרה מושגת
והוא ממשיך להבאה
ללמוד מקצוע נחשב לעבודהבלילות נפגש אם השמיכה
שרואה וסופגת בשתיקה
הטראומות צפות לו
ללא מנוחההוא התקדם משם מזמן
היום הוא גבר לא קטנטן
אבל העתיד מה יהיה איתו בעתיד
איזה בית הוא יזכה להקים?
הוא עדיין קשור לשם
בעבותות של אהבה
אבל מצד שני הלב
מאותת על סכנה
קיום של דורות
שיבואו אחריו בשיירה
יש סיכוי לנתק את הקשירה?!
או שאולי הוא מפסיד בכך
חיים של הנאה?בלילות נפגש אם השמיכה
ששומעת וסופגת בשתיקה
התלבטות עולה ומתנפצת
האמת זועקת
ללא מנוחהפסח חג החרות
השנה הוא יצא מעבדות
עבדות של הנפש
לרצון של הגוף
ובסוף החג הוא יראה את הניסים
את ההארה השמימית בפנים
הוא יהיה אסיר חופשי
אסיר שכלוא בתוך עצמו
כבר שנים. -
סוף סוף בין הזמנים
חזרתי מישיבה כמו גיבור מנצח
עכשיו חשבתי ,,,
יקבלו אותי כמו אורח
קצת לנוח
לקבל קצת מצב רוח
להתרפק על הפסנתר
אולי ניגון לכבוד החג
לפני ימי העומרתודה שבאת ,,,,
בדיוק במקום
אמא כבר הכינה לי סדר יום
קניות
נקיונות
שליחויות
אין זמן לשטויות
גאולה בפתח
וכולם במתחצריך לעזור
עכשיו באמת נראה אותך גיבור
את הזמן לעבור
וזה שווה את כל הטירטור
להתאמץ
לשרוף את החמץ
שנוכל לשבת ולספר את הסיפור
המופלא
של העם שלנו
לדבר על הניסים
שבכל יום ה עושה איתנו
לאבותינו ולנו
ושיהיה חג שמח לכולנו
א כ י ר -
חותכת את החלומות שלי קצוץ
מבריקה אותם עם ספריי לחלומות
מבשלת אותם על חום נמוך
מטבלת אותם עם דמעות מלוחותמנסה לשרוף או להמיס אותם
כי הם רק מכבידים עלי
מנסה לשטוף או להחליק איתם
אבל מבינה שהם לא יכולים בלעדימבינה שזה חלק מהתכלית
להמשיך לחיות גם אם אני בתחתית
לשפשף אותם חזק ולהבין שזה טוב
גם אם לפעמים קשה לי לאהובלהבין כדי להגיע לדרגה גבוהה
צריך להיות קודם על האדמה
כדי להגיע הכי למעלה בסולם
צריך להיות גם קרובה לבורא עולםטוהר
-
-
יושב מביט מהרהר
רוח על פני מכה
רכבים חולפים מהר
וסביבי שתיקהאורות באופק
אות חיים
יורד הדופק
עכשיו נעיםלא לנצח אשאר
כך בשקט ברוגע
כי הנה חיש מהר
יחלפו ימי השובעכי תכף תעלה השמש
ואור ממזרח יעלה
אשכח את ליל אמש
ולעמלי שוב אפנהכי זהו גלגל החיים
עובדים, נחים
הכל למען מטרה
סבים מסתובבים
למצוא את הנקודה. -
מסתובב לי בחוצות
איה הוא האדם
בשלטים ובחולצות
עולם ספוג בדםלחם מלחמה
מים הדמעות
מי מתי ומה
מה עם התמיהותהאין קץ לסבל
העם שלי נשחק
מחזיק חזק בחבל
יציב ככלי משחקתכלית הכל שלום
ככלל ששוב מופר
והיוצא ללמד
סיפור שלא סופרעם ששרד גלות
בזכות גוילים וקול
לקראת ההתגלות
אז יאבד הכלהספר הרוח כחרב לטושה
הנחו הדרך אזרו עוז דקדושה
ועוד קט ויתמלא עולם בטוב
אז בא לא נעצור את הסיפור לכתוב -
זה בסדר לבכות
כשמרגישים עצב
עולם מלא נסיונות
אין כמעט שקטאני רואה את הכל
העיניים שלי פקוחות
אחים שלי נפלו אתמול
היום מתרחקים עוד עשרותזה שורט לי את הלב
לראות כמה חללים
כשלא עמדו מול הכאב
נפלו בצידי דרכיםהחבל מתנוענע
והיצר משכנע
ואיך אנחנו יכולים?
כולה בני אדם קטנים!והאמונה קשה
והעולם מסנוור
וכמעט אין תחושה
של טוב ממכרואיך אפשר לחיות
כשאני רואה
כאלו שנפלו לתהומות
כאלו שאיבדו את התקווההגלות קשה, וארוכה
וכמעט נאבדנו כולנו
העם הזה במצוקה
אלוקים תגאל אותנו!!!|| מקווה שהצחתי להבהיר את התחושות שלי. ||
|| אנחנו רוצים-משיח עכשיו!!! ||
-
כדאי לי לוותר ואפילו לא לנסות
יש דברים שאם לא עושים
זה הכי טוב שיכול להיות להיותלא להכניס ללב כדי לא לשבור
לא לחשוב יותר מידי כדי לאהוב
לא לברוח כדי לא לנסות לחזורכדאי לי לחשוב על עצמי
לפני שאני דואגת לכל העולם
כי הלב שלי יותר חשוב מכולםלא לבכות יותר מידי
כדי להמשיך להצליח לנשום
ואפילו לפרגן לעצמי ולחלוםהלוואי ויגיע היום הזה
שהלב שלי לא יהיה כלכך רגיש
אם בכלל יגיע יום כזההלוואי שאם אני אפול
לא אתן לעצמי לאותו מקום לשוב
צריכה להזכיר ללב שהוא יכוליכול להמשיך להתקדם בחיים
גם אם לפעמים יש קצת קשיים
כי תכלס בלעדיהם לא היינו מתקדמים.טוהר
-
לא רוצה לדעת
שלי אין דעת,
לא רוצה לזכור
מה שעשיתי בלי לחשוב.עשיתי, טעיתי
אבל בסוף לעצמי עשיתי,
מה שאדם עושה
לעצמו עושה,
משפט שלא אני אמרתי,
אם אז לא ראיתי אתזה,
אז עכשיו זה בא להוכיח לי.מתחרטת,
מנסה לתקן
את מה שהחרבתי
את מה שהרסתי.רוצה להאמין שבסוף
יתחפר לי על מעשי,
רוצה לחשוב שאלוקים
יקבל את תפילותי,
יודעת שאצל אלוקים
הכול יתקבל
התשובה, החרטה והתפילה
אבל את המצפון שלי
אין דרך לטהר. -
דמות של מגדלאור
זוכרת את המבט שלך
את החיוך הענק שלך
את הלב הרחב שלך
את המידות המיוחדות שבך!התייחסת לכל אחד-כנכד יחיד
באהבה, בסבלנות
פשוט רגעים של איכות!הקוסקוס סולת שהכנת במטבח
ריח החלות שהיה עף למרחק
האוירה הטובה והחמימה
שאת רק רוצה להשאר קרובה..החריצות והיוזמתיות
הנתינה שהייתה..
הנפש והרוח הצעירה
המסירות למשפחה.איך הלכת לנו?!
אבדנו את היקר לנו!
בכינו, לא עיקלנו
מה קורה לנו? היכן אנחנו?היה לי איתך קשר חזק
כן, גם עכשיו במרחק..
מרגישה אותך חזק!
בפרשות דרכים-
שההתלבטויות קשות
לאן לפנות?
הדמות שלך מהדהדת
ומייד מגיעה ההחלטה
לבחור באפשרות הטובה.עולות בזכרוני שבתות ילדות
עם ריח של אחדות
הלכת לנו- והשארת המון!היית לנו מגדלאור
היו בך המון קרני אור
ןהלוואי,
ותמליצי יושר בעדנו
ויבוא משיח צדקנו
ותשובי להיות איתנו- את-
דמות של מגדלאור!!כתבתי את השיר לע"נ של סבתי,- הסבתא הכי טובה בעולם!!
שנפטרה לפני כחמש שנים..
וככל שהזמן עובר- מתחילים להבין מה הפסדנו..
שהיה לעילוי נשמתה הטהורה! -
שיר לא שלי שראיתי בחוברת לע”נ קרוב משפחה שלי שהיה ניצול שואה, ולרגל יום השואה ראיתי חובה לשתף את הציבור;
כל יהודי
כל יהודי נולד
עם מספר דמיוני על היד
שהולך תמיד אתו -
לאורך חייו,
לאורך מותוכל יהודי נולד
עם רכבת שקופה בין ידיו
ועליה בכיו,
ועליה צחוקו
ועליה צחוק ילדיוכל יהודי נולד
עם משא כבד על גבו
וטלאי צהוב מרופט
שנעוץ על דופן לבוכל יהודי חייב לשאול
כל יהודי חזר מהשאול
כל יהודי הוא ניצולכל יהודי נולד
עם מספר דמיוני על היד
שעוזר לו לזכור-
מאיפה הוא בא
ולאן הוא לא יכול להרשות לעצמו
לחזור.
️ -
לפעמים זה קשה ולא הגיוני
ללהטט ולרוץ בין הרצוי לעצמי.
בין לתת, להקריב,
לבין להסתכן, לריב...הבחירה קצת קשה
ואני לא מבינה,
מה רצונו של הבורא ממני
ולאן הדרך מובילה.עצוב לי בלב
בלי דמעות בעיניים,
על זמן שאבד והלב גם, בינתיים.
על עצמי והסביבה
נעדרת אהבה
הכאב רוצה לצאת
אבל נקבר באדמה.אדמה של כאב
אדמה של הדחקה
של רצון לחיות
להפר את הדממה.לצעוק את קולי לשמיים
לפרוש כנפיים
ולדעת שיש מי שמאמין בי,
עדיין.אשמח לביקורת...
(גם לא חיובית... אני מסכימה...
) -
התיסכול
ממלא בבילבול,
גדול,עמוק.אופף אותי במחשבות
עמוסות, פגועות, ואוהבות.מרגיש רע
בלי קשר למה שקרה,
מוציא מפופורציות
את הרגשות.מגדיל כל דבר
גם את הקטן,
זה שמזמן עבר.התיסכול מפוצץ,
צריך לא להתפוצץ
אחרת נאבד את מי שהיינו. -
חושך עמוק שעוטף הכל
פחד עצום והחשש ליפול
ואם הלב שלי כבר לא נאבד
מי יזכיר לי שאתה ליד?אתה זה שמזכיר,
אתה זה שמרים
כוכב קטן מאיר,
משנה לי את החיים.גם בתוך החשיכה
כשכמעט נפלתי
מצאתי אותך
כשממש ברחתי...תמיד אתה ליד,
אתה מחזיק לי את היד.
גם במצבי קיצון היית איתי.אני אף פעם לא לבד,
גם כשהלב שלי נאבד,
בכל מצב, אתה היית איתי.והיו ימים שברחתי
ששכחתי את עצמי
היו ימים שצרחתי
שהרגשתי לבדי.אבל תמיד בסוף, אתה איתי.
והכול מסתדר,
והטוב מתבהר,
ואז אני רואה
שהכל היה לי לטובה -
פוסט זה נמחק!
-
לברוח
דחס את הרב קו לתיק
נעל את הרגשות בנרתיק
היום הזה היה קצת מעיק
הוא החליט את הכול להשתיקרץ אל התחנה
הגיע בלי נשימה
רצה לברוח רחוק
רצה את עצמו למחוקעל האוטובוס הראשון שהגיע
הוא מצא את עצמו עולה
וגם אז הוא עוד לא הרגיע
הלב שלו היה קצת חולההוא התיישב אי-שם בסוף
ניסה את עצמו לאסוף
החופש פעם לו בעורקים
ליבו כמה למרחקים.הכאוס ששרר לו בגוף,
שהבריח את ההגיון.
בסוף הוא נפל בטירוף,
היצר הכריז ניצחון.ניסה למחוק את עצמו
להיכנע לעצב משחית
אבל פתאום משהו זז בו
לרע הזה אין שום תחתיתהוא חייב לקום, לנסות עוד פעם
אם הוא ייפול אז הוא לא יתייאש
זה קשה נכון, וכבר נגמר הטעם
אבל הוא חייב להמשיך לגשש.עד...
עד שהוא ימצא סוף סוף
את הדרך שלו, המקום שלו.
כשהאוניה שלו תגיע לחוף
והוא יעבוד את השם בדרכו.#וואו, מזמן לא כתבתי פה. סוף סוף הצלחתי להתחבר למחשב עם סינון אחר מנטפרי-ולשחרר---
-
נשמה ישנה
הנשמה ישנה
ואני ערה...
חיה, נושמת,קיימת
אך היא מורדמתצריכה להתנער-
והכי מהר...
והזמן עוברוהנשמה כבולה בגוף
כציפור דרור בכלוב
שרוצה לעוף-
וחסומה!ראי,
אך הזמן עובר
ואיך הכל שובר
מתנחמת במחר
שלא יהיה מאוחרקומי אורי, נשמה
ושובי בתשובה
הוא חפץ בך
בנשמה שלך
התכבסי והתנקי
ואליו תחזרי!!את השיר כתבתי בהשראת השיר "ישנה בחיק ילדות" של רבי יהודה הלוי
(שאגב כתוב בספר "עלה כותרת" שלומדים בשיעורי ספרות בכיתות ט' עד י"ב...,
שממש תוך כדי שאני לומדת את השיר הזה למבחן מחר- אז נכתב לי כזה השיר
..)
וסתם התחברתי למסר והעמיקות שבתוכו, אז כתבתי בהשראתו...
