שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
אלול פה- את איתו?!-
את-
שפותחת את הדלת
שפותחת את הלב
שרוצה להתקרב
מתחזקת כמה שיכולה
מתחרטת ומבקשת סליחה...והוא מחפש אותך-
מדלג על ההרים
מקפץ על הגבהות,
מנסה אותך לראות-
ואת פותחת,
ומזמינה את אלול
אלייך- ללב
ורוצה, שואפת להתקרבמתחרטת באמת
על כל חטא וחטא
ועכשיו מבטיחה
להתחיל מהתחלההמלך בשדה-
מחכה לך!!
ידיו פתוחות
ליבו איתך
הוא מאמין בך-
שתרוצי אלייו
ותתרפקי על דודיך..
שתבקשי, שתתחרטי
ואליו תחזרי
מאהבה.
כמו בת לאבא!הוא חפץ בך..
רוצי לשדה...
הוא שם- מחכה!!אלול פה!!!- והוא החודש האהוב עליי!!- בואו ננצל אותו- ויש מלא על מה להתפלל..
ראינו מה קרה בשנה הזו..)
שתהיה שנה טובה
-
אבא למרות כל הקשיים
אני עדיין אחריך
גם אם נפלתי פעמים
ישר קמתי והלכתי אליךאבא לפעמים מידי בכיתי
כי היה לי קשה להתעורר
גם אם זה היה נראה שנרדמתי
תדע שהלב תמיד היה עראבא לפעמים האהבה בי שחקה
או שהנשמה פתאום שתקה
אבל את האמת תמיד ידעה
עד שחזרה בזכות דמעהאבא תדע שתמיד אותך הרגשתי
למרות שלפעמים שחקו בי
אבא אני יודעת שמכולם אני שונה
אבא אני ילדה של אמונהטוהר
-
שמיים נפולים-
השמיים נפלו עלייך,
ואף אחד לא בא לתמוך..
ניסת להחזיק אותם לבד,
והם קרסו בסוף,
ואת המשכת להחזיק חזק,
סבלת בתוך-
בחוץ שתקת.עברו ימים, לילות
בכית לבד,
החזקת חזק-
רצית לצעוק-
ונאלצת לשתוק..
שמרת בסוד-
עמוק בלב
חיכית לתמיכה,
אבל אף אחד לא ידע!הסוד נשמר לך שנה,
ואז התפרץ לך בשניה-
ניסינו לעזור..
וראינו שחור-
לא מצאנו קרן אור..
רצינו לנחם-
אבל יצא לנו לרחם,
לא מצאנו מילים-
לבטא את הכאב...ואת קמת,
ותפסת את עצמך חזק!
למדת לשחרר, לספר-
ולהשלים עם הכאב...
מצאת את האור
בתוך הערפל,והשמיים?-
חזרו למקומם,
את זו-
שהרמת אותם!! -
(שיר שכתבתי בתחילת המלחמה ולצערי כמעט שנה אחר כך עדיין רלוונטי.)
עולם הפוך
בעולם הפוך אנו חיים
בו הורים קוברים ילדים
בו להיות יתום זה כבר אינו דבר נדיר
והותר לפרסום קיים תדירתינוקות רכים ייולדו לעולם חסר אב
וצעירים רבים נלקחו בשיא פריחתם
בתי נופש ומלונות הפכו למגורים
והבתים עומדים ריקים ושוממיםבו אמא כבר אינה יכולה להבטיח
שבית הוא המקום הבטוח
בו סרטי איימה הפכו למציאות
והחיים הפשוטים קבלו משמעותבו כל אחד עסוק בכאבו
ברדיפה אחר נחמה
בחיים המשולבים באנחה
בחלומות על שגרה ללא מלחמהבו הכאב והפחד משתקים את הגוף
ולרבים מאיתנו החיוך הוא זיוףעולם הפוך
ובלי אמונה יהיה סבוך
לשרוד את החושך
למצוא נקודות אושרלדעת שהכול לטובה
גם אם זה לא נראה
לזכור שיש אבא אוהב
שלרגע אותנו אינו עוזב. -
רוצה לבכות,
רוצה לראות
את מה שיש לך להראות,
את מה שמדחיקה
בלי שום כוונה,.רוצה למצוא תדמעות
לראות שקיימות
שלא נגמרו
ושאולי יחזרו.מרגיש כאילו,
הרגש נעלם,
לא קיים
מודחק חזק
כאילו נמחק.רוצה למצא אותו
להחזיר אותו לעצמי
את מה שחסר לי,
ובעצם נעלם לי. -
בוחרת לשוב\ר"ה תשפ"ה-
דפקתי על השערים,
בכיתי בכי תמרורים,
פתחו לי- כאן שבים?!הדלתות נפתחו,
המנעולים הוסרו,
שערי תשובה לא ננעלו..
רצתי הכי רחוק,
בקשתי, התחננתי,
שיקבלו אותי!שיסלחו לי על חטאי
הודתי על פשעי,
התוודתי על מעשי..רציתי להבטיח על העתיד,
אך מי יבטיח?!
כמה פעמים ניסיתי להשתנות,
אנספור ירידות ועליות,
ושוב-
נפלתי לאותה הנקודה
לאותו המקום השפל בחזרה.התייאשתי, חזרתי לחטאים
עם מחשבה-
שאין לי דרך לשנות בחיים,
כמה שניסיתי, מכל הכוונים
תמיד היו מולי המכשולים,
ותמיד היה לי את הקול
שהשאיר אותי חסרת כל,
שאמר לי-
"שזו אני, נקודה
אין לי מה לחזור חזרה"ועכשיו-
מול השערים הפתוחים-
הדמעות, התפילות
הן שונות!!ויום הדין בא
וזהו- אני חדשה!
פתחתי דף חדש,
והחטאים מאחור,
זכיתי לחזור!ואלול הזה-לא ישוב
אם לא אשוב!!
ואני-
בחרתי לשוב!!זהו, בלי משחקים.., יום הדין מתקרב- השיר הזה- הוא התחושות שלי..
שנזכה להכתב ולהיחתם לשנה טובה ומוצלחת!!
שנה טובה-
@הדרי -
בא לי לקרב את כל היהודים
שנהיה כולנו צדיקים וטהורים
לעזור להם למחוק ת'דברים הרעים
שנלמד יחד לכבוש את כל היצריםבא לי לחבק את בנות הנעורים
לטפס איתן על פסגות ההרים
להאמין בבחירה לבחור באמונה
לתת לכולנו במשעולי החיים הכוונהבא לי לעזור ממש לכולם
יש לי רצון להאיר ת'עולם
אז אם את רוצה לשמח אותי
בבקשה תתחזקי עכשיו בזכותיתודה רבה!
-
פסיעותי חזרה-
פסיעות, עקבות
לפעמים הם לא נראות,
הן מטושטשות,קושי, ניסיון
הגוף רוצה לישון,
הנשמה מתעוררת
היא מחפשת-
את מקומה--פוסעת ליעד-
לא יודעת ת'דרך
משאירה עקבות,
אחרי הפסיעות...שאדע לשוב,
במקרה שאשוב....שלא אאבד את הדרך,
במקרה שהנפש תחפש,
את הפסיעות, העקבות
את המקום ממנו היא באהבין המכשולים,
בין "השודדים"
הנפש שבה,
מאיפה שהיא באה.בסוף כל יום-
היא בוכה,
היא מחפשתאת הפסיעות,
חזרה-
אליך אבא-
מאהבה!!הרבה מעבר למסר שגלוי בשיר- יש מסר מוסתר...- על הדור..., על "השגעונות"
הרבה מעבר ל-"נשמה ששבה- ופסיעות.."
בסוף כל יום- בכל אחד, גם אלו שירדו לתהומות, וגם אלו שמתנדנדים..
הנשמה מחפשת את האמת, היא צמאה למשהו רוחני, לא רק גשמי..
תפקידנו- לספק לה את המזון הרוחני...
הקב"ה מחכה לנו- שנשוב, כל אחד צריך לשוב- כולנו!!
אם הצלחתי להזיז לכם משהו- השגתי את המטרה..
גמר חתימה טובה לכולנו!!- יש לנו אבא שמחכה לנו!!שנזכה לשוב באמת!! -
אין דבר רע-
היינו שם איתך-
ברגעים הקשים
מששנו את הפחד,
היינו שם יחד
רחפה מעלינו תחושת האבל
הרגשנו פתאום-
את גודל הסבל.לאבד אחות בכורה,
זה קשה מנשוא
זה אסון-
שאי אפשר להשלים איתו.הקפנו אותך, כיתה שלמה
שבאה גם בשעת צרה,
הגענו לנחם- בלי מילים
ונחמת אותנו באנספור חיזוקים.הלב לא יכל לספוג,
הנפש- העדיפה לשתוק...דברנו עומק, פחות שטויות,
שיתפת על הניסיון והכוחות,
על האמונה שלנו כיהודים,
על העולם הבא ושכרו
וכמה שפה רע לעומתו..חידדדת לנו-
כמה אלוקים הוא גדול,
ואך שהוא עושה הכל,אך את מתמודדת?
ויודעת לקום-?
האמונה שלך-
יכולה להפוך את היקום!!אך אמרת?-
"בלעדי האמונה והקב"ה
אנחנו אפס מאופס...
זה נותן ת'כח-
לקום כל פעם מחדש,"היא שם, עלתה בסערה,
אנחנו כאן,
המומים, שבורים-
אל השמיים מביטים-
עליך בוטחים,
ומתפללים-
שאת המשיח תקרב,
שתאמר דיי לצרותינו,
שתמעיט בסבלנו,בבוא הגאולה-
נראה אנחנו-
כמה-
זה היה לטובה,
"אין דבר רע..."-
זה לא רק אמרה-
זה מתנה לחיים..
האמונה..שיר המשך לשיר "שמיים נפולים" שהעלתי פה לא מזמן,
לא האריך במילים, מקווה שתבינו את הטרגדיה בין השורות...
הלוואי שיאמר הקב"ה דיי לצרותיינו! -
לא אכפת לי מכלום
נמאס להילחם
נמאס להיות טובה
נמאס להתקדם
נמאס להשתנות
לנסות לטפס
כשהלב שלי צמא
למשהו אחרלא אכפת לי
בא לי ללכת
זה לא נורמלי
כמה אני נלחמת
כבר נמאס לי
ולא מחפשת תירוצים
רוצה לעשות מה שבא לי
בלי שום חיפוייםרוצה ת'חופש
הוא חסר לי
התעקשתי לטפס
ושוב פספסתי
עכשיו אני
צמאה למשהו רע
צמאה ללב שלי
שמלא בהסתרהוהחושך
רק מחמם אותי
השקר
הוא מסנוור אותי
רוצה ללכת
גם להרוס אותי
אני נמשכת
ומי מחזיק אותי?בא לי.
טוטלי.
מי יציל אותי?נזכרת בעבר-
איך הגעתי לפה בכלל?
אני בכלל שייכת לשם.
למקום הרע, המבולבל.
רוצה לחזור אליו.תציל אותי!!!!
-
מיומנה של חטופה\עוד אשוב חזרה-
אמא,
את בטח שואלת
אך אני כותבת,
אז מצאתי פה דף ועט
וכותבת לך מעט-
מן המתרחש...אז- שנחטפתי,
לעצמי הבטחתי
שכמה ימים בודדים-
אני בבית,
ממשיכה את החיים...היו לי תקוות,
היו לי חלומות,
גנזתי אותם,
ולאחרונה-
הם שוב כאן,אני שבורה בגוף ובנפש
ולא משחק לי כבר הרגש.המציאות בוגדת בי
והשמיים- תמיד חשוכים לי.
האוכל שאין פה כמעט..
וכשיש- זה המעט שבמעט.
ההתנהגות שלהם כלפיי-
עדיף לא לפרט פה אולי...אין לי יום, ואין לי לילה
אין לי שמש ולא ירח,
לא רואה שמיים,
נאבקת באש ובמיים
לחיות גם בלי כח...אין לי פה כלום!
אבל יש לי הכל!!אך זה יכול להיות..
את רוצה לשאול...בתוך החושך הזה
נגלה לי משהו כזה
שתמיד איתי,
גם פה בחשכה,
שומר עליי
שלא אפגע.התחלתי להאמין בבורא
תפילות בשבילי הן המרפא,
אני מדברת איתו הרבה,
הוא תמיד שומע,
הוא תמיד מרגיע.ואני מאמינה
שאני פה-לטובה
גם כשקשה-בטוחה,
שיום יבוא
ואשוב
ולא רק הבייתה
אלא בתשובה שלמה,
מהבנה ומאהבה!!!תאמיני בו, אמא,
זה תמיד מרגיע!אוהבת ומתפללת לשובי
בתך האוהבת..))לא ידעת מה המכתב הזה עשה לכם, אבל לאחרים הוא עשה הרבה,
כתבתי אותו אתמול, ומאז הוא פשוט רץ...,- אז העלתי גם לפה,
פשוט ניסיתי להכנס לראש של אחת החטופות, להבין מה היא עוברת שם..
ומה נשאר לה בתוך החושך הזה-
שיזכו לשוב במהרה!! -
-
נתת לי הכל-
שקט עמוק,
הלילה עוד ארוך...
חשוך בחוץ,
בלב צפוף.עוצרת מהמרוץ,
רוצה לרוץ לחוף-
על החול לצייר לב גדול
ולהכניס בו- את הכל.כוכבים זוהרים,
חלומות עמוקים-
שבאים והולכים,
מזכירים לי שהחיים-
לא משחק ילדים...זמן לעצמי,
לעומק שבתוכי,
לסכם עוד יום-
שעבר וחלף-
עוד דף בספר ש-רץ.מביטה על העולם
ועל פלאי הטבע,
לוקחת לעצמי ת'רגע,
אוטומטית-
פותחת סידור,
מביטה על היקום,
ומודה-
על משפחה,
בריאות והצלחה,
שמש בזריחה,
על כל נשימה ונשימה,
חברות, חלומות,
על ימים טובים ופחות,
עומדת מולך-
ולא מפסיקה להודות!אך בא לי-
למסגר את התמונה הזו,
ולתלות אותה-
על הקיר,
כדי שכל אחד יכיר
את אלוקים,
ולחיות, ככה-
בתחושת הודיה,
והכרת הטוב-
לך אבא-
כי נתת לי הכל!! -
כולם חושבים שיש שמחה וההפך זה הבכי
כולם רוצים לראות חיוך לדמעה אומרים לה לכי
אני חושב לא כמו כולם אני חושב אחרת
דרך האמת היא לתת מקום לכל מה שנפשך אומרת
כשרע לך בנשמה אל תאמר זה טוב
בקש רחמים מאלוקים שיקח ממך כל סבל ומכאוב
כי אם אין רע בעולם אז גם בכי זה ראוי
גם אם אתה יושב לבד בוכה בחדר זה בסדר זה שפוי
עכשיו אני אצעק בקול ואתם אחרי תענו
לשיר הזה קוראים בכי של תענוג
כי בכי הוא לא האישיו בכי זה צורת ביטוי
למה שמילים לא יכולות להכיל למה שבלבנו עמוק הוא חבוי
אז ממה בידיוק אתה נרתע ממה אתה בורח
אם מהבכי אתה נרפא הכאב גם ככה אצלך נוכח
אני לא אומר להיות בעצב מאחל שתמיד תהיה שמח
אבל בשעת עצב או מרה שחורה תן מקום לרגש כמו שתיתן לכל אורח
עכשיו תקשיב משפט אחד שיבהיר לך למה בכי נועד
כשנפטר למישהו ילד הוא בוכה בידיוק כמו בשעה שהוא נולד -
פעם פעם חיכיתי לגדול,
להיות גבוהה, שאוכל לראות הכל
אח"כ רציתי להגיע לביצ'פר,
ללכת עם ילקוט, קלמר וספר
רציתי להיות כבר בסמינר,
לצאת לאמא מתחת לסינר
ואז כבר להתחיל ללמוד מקצוע,
להרגיש חשובה ויודעת לבצע
חיכית אח"כ כל כך להתחתן
להיות כבר כלה בלבן, עלמת חן
עכשיו, לסיים את הלימודים הכי ביקשתי
להתחיל התמחות – כך פרשתי
והיום, מתי כבר אסיים התמחות?
אזלו לי כבר לגמרי הכוחות
רוצה להתחיל להרוויח בגדול,
אולי לפתוח משרד, להתחיל באמת לגדול
מחכה לילדים רוצה ללטף,
לאהוב, לחבק ולתת מכל הלב.
פתאום אני אוחזת משהו מוזר
למה אני כל החיים במרדף אכזר?
תנו לי להנות מהרגע, השנייה
לשבת בשקט, לאכול עוגיה
ולהבין, שבורא עולם מסדר לי את הכול
ואני יכולה לנוח בגדול
סומכת עליו שהוא טוב ומיטיב
ואת אירועי החיים רק הוא מכתיב.
