שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פסיעותי חזרה-
פסיעות, עקבות
לפעמים הם לא נראות,
הן מטושטשות,קושי, ניסיון
הגוף רוצה לישון,
הנשמה מתעוררת
היא מחפשת-
את מקומה--פוסעת ליעד-
לא יודעת ת'דרך
משאירה עקבות,
אחרי הפסיעות...שאדע לשוב,
במקרה שאשוב....שלא אאבד את הדרך,
במקרה שהנפש תחפש,
את הפסיעות, העקבות
את המקום ממנו היא באהבין המכשולים,
בין "השודדים"
הנפש שבה,
מאיפה שהיא באה.בסוף כל יום-
היא בוכה,
היא מחפשתאת הפסיעות,
חזרה-
אליך אבא-
מאהבה!!הרבה מעבר למסר שגלוי בשיר- יש מסר מוסתר...- על הדור..., על "השגעונות"
הרבה מעבר ל-"נשמה ששבה- ופסיעות.."
בסוף כל יום- בכל אחד, גם אלו שירדו לתהומות, וגם אלו שמתנדנדים..
הנשמה מחפשת את האמת, היא צמאה למשהו רוחני, לא רק גשמי..
תפקידנו- לספק לה את המזון הרוחני...
הקב"ה מחכה לנו- שנשוב, כל אחד צריך לשוב- כולנו!!
אם הצלחתי להזיז לכם משהו- השגתי את המטרה..
גמר חתימה טובה לכולנו!!- יש לנו אבא שמחכה לנו!!שנזכה לשוב באמת!!
-
אין דבר רע-
היינו שם איתך-
ברגעים הקשים
מששנו את הפחד,
היינו שם יחד
רחפה מעלינו תחושת האבל
הרגשנו פתאום-
את גודל הסבל.לאבד אחות בכורה,
זה קשה מנשוא
זה אסון-
שאי אפשר להשלים איתו.הקפנו אותך, כיתה שלמה
שבאה גם בשעת צרה,
הגענו לנחם- בלי מילים
ונחמת אותנו באנספור חיזוקים.הלב לא יכל לספוג,
הנפש- העדיפה לשתוק...דברנו עומק, פחות שטויות,
שיתפת על הניסיון והכוחות,
על האמונה שלנו כיהודים,
על העולם הבא ושכרו
וכמה שפה רע לעומתו..חידדדת לנו-
כמה אלוקים הוא גדול,
ואך שהוא עושה הכל,אך את מתמודדת?
ויודעת לקום-?
האמונה שלך-
יכולה להפוך את היקום!!אך אמרת?-
"בלעדי האמונה והקב"ה
אנחנו אפס מאופס...
זה נותן ת'כח-
לקום כל פעם מחדש,"היא שם, עלתה בסערה,
אנחנו כאן,
המומים, שבורים-
אל השמיים מביטים-
עליך בוטחים,
ומתפללים-
שאת המשיח תקרב,
שתאמר דיי לצרותינו,
שתמעיט בסבלנו,בבוא הגאולה-
נראה אנחנו-
כמה-
זה היה לטובה,
"אין דבר רע..."-
זה לא רק אמרה-
זה מתנה לחיים..
האמונה..שיר המשך לשיר "שמיים נפולים" שהעלתי פה לא מזמן,
לא האריך במילים, מקווה שתבינו את הטרגדיה בין השורות...
הלוואי שיאמר הקב"ה דיי לצרותיינו! -
לא אכפת לי מכלום
נמאס להילחם
נמאס להיות טובה
נמאס להתקדם
נמאס להשתנות
לנסות לטפס
כשהלב שלי צמא
למשהו אחרלא אכפת לי
בא לי ללכת
זה לא נורמלי
כמה אני נלחמת
כבר נמאס לי
ולא מחפשת תירוצים
רוצה לעשות מה שבא לי
בלי שום חיפוייםרוצה ת'חופש
הוא חסר לי
התעקשתי לטפס
ושוב פספסתי
עכשיו אני
צמאה למשהו רע
צמאה ללב שלי
שמלא בהסתרהוהחושך
רק מחמם אותי
השקר
הוא מסנוור אותי
רוצה ללכת
גם להרוס אותי
אני נמשכת
ומי מחזיק אותי?בא לי.
טוטלי.
מי יציל אותי?נזכרת בעבר-
איך הגעתי לפה בכלל?
אני בכלל שייכת לשם.
למקום הרע, המבולבל.
רוצה לחזור אליו.תציל אותי!!!!
-
מיומנה של חטופה\עוד אשוב חזרה-
אמא,
את בטח שואלת
אך אני כותבת,
אז מצאתי פה דף ועט
וכותבת לך מעט-
מן המתרחש...אז- שנחטפתי,
לעצמי הבטחתי
שכמה ימים בודדים-
אני בבית,
ממשיכה את החיים...היו לי תקוות,
היו לי חלומות,
גנזתי אותם,
ולאחרונה-
הם שוב כאן,אני שבורה בגוף ובנפש
ולא משחק לי כבר הרגש.המציאות בוגדת בי
והשמיים- תמיד חשוכים לי.
האוכל שאין פה כמעט..
וכשיש- זה המעט שבמעט.
ההתנהגות שלהם כלפיי-
עדיף לא לפרט פה אולי...אין לי יום, ואין לי לילה
אין לי שמש ולא ירח,
לא רואה שמיים,
נאבקת באש ובמיים
לחיות גם בלי כח...אין לי פה כלום!
אבל יש לי הכל!!אך זה יכול להיות..
את רוצה לשאול...בתוך החושך הזה
נגלה לי משהו כזה
שתמיד איתי,
גם פה בחשכה,
שומר עליי
שלא אפגע.התחלתי להאמין בבורא
תפילות בשבילי הן המרפא,
אני מדברת איתו הרבה,
הוא תמיד שומע,
הוא תמיד מרגיע.ואני מאמינה
שאני פה-לטובה
גם כשקשה-בטוחה,
שיום יבוא
ואשוב
ולא רק הבייתה
אלא בתשובה שלמה,
מהבנה ומאהבה!!!תאמיני בו, אמא,
זה תמיד מרגיע!אוהבת ומתפללת לשובי
בתך האוהבת..))לא ידעת מה המכתב הזה עשה לכם, אבל לאחרים הוא עשה הרבה,
כתבתי אותו אתמול, ומאז הוא פשוט רץ...,- אז העלתי גם לפה,
פשוט ניסיתי להכנס לראש של אחת החטופות, להבין מה היא עוברת שם..
ומה נשאר לה בתוך החושך הזה-
שיזכו לשוב במהרה!! -
-
נתת לי הכל-
שקט עמוק,
הלילה עוד ארוך...
חשוך בחוץ,
בלב צפוף.עוצרת מהמרוץ,
רוצה לרוץ לחוף-
על החול לצייר לב גדול
ולהכניס בו- את הכל.כוכבים זוהרים,
חלומות עמוקים-
שבאים והולכים,
מזכירים לי שהחיים-
לא משחק ילדים...זמן לעצמי,
לעומק שבתוכי,
לסכם עוד יום-
שעבר וחלף-
עוד דף בספר ש-רץ.מביטה על העולם
ועל פלאי הטבע,
לוקחת לעצמי ת'רגע,
אוטומטית-
פותחת סידור,
מביטה על היקום,
ומודה-
על משפחה,
בריאות והצלחה,
שמש בזריחה,
על כל נשימה ונשימה,
חברות, חלומות,
על ימים טובים ופחות,
עומדת מולך-
ולא מפסיקה להודות!אך בא לי-
למסגר את התמונה הזו,
ולתלות אותה-
על הקיר,
כדי שכל אחד יכיר
את אלוקים,
ולחיות, ככה-
בתחושת הודיה,
והכרת הטוב-
לך אבא-
כי נתת לי הכל!! -
כולם חושבים שיש שמחה וההפך זה הבכי
כולם רוצים לראות חיוך לדמעה אומרים לה לכי
אני חושב לא כמו כולם אני חושב אחרת
דרך האמת היא לתת מקום לכל מה שנפשך אומרת
כשרע לך בנשמה אל תאמר זה טוב
בקש רחמים מאלוקים שיקח ממך כל סבל ומכאוב
כי אם אין רע בעולם אז גם בכי זה ראוי
גם אם אתה יושב לבד בוכה בחדר זה בסדר זה שפוי
עכשיו אני אצעק בקול ואתם אחרי תענו
לשיר הזה קוראים בכי של תענוג
כי בכי הוא לא האישיו בכי זה צורת ביטוי
למה שמילים לא יכולות להכיל למה שבלבנו עמוק הוא חבוי
אז ממה בידיוק אתה נרתע ממה אתה בורח
אם מהבכי אתה נרפא הכאב גם ככה אצלך נוכח
אני לא אומר להיות בעצב מאחל שתמיד תהיה שמח
אבל בשעת עצב או מרה שחורה תן מקום לרגש כמו שתיתן לכל אורח
עכשיו תקשיב משפט אחד שיבהיר לך למה בכי נועד
כשנפטר למישהו ילד הוא בוכה בידיוק כמו בשעה שהוא נולד -
פעם פעם חיכיתי לגדול,
להיות גבוהה, שאוכל לראות הכל
אח"כ רציתי להגיע לביצ'פר,
ללכת עם ילקוט, קלמר וספר
רציתי להיות כבר בסמינר,
לצאת לאמא מתחת לסינר
ואז כבר להתחיל ללמוד מקצוע,
להרגיש חשובה ויודעת לבצע
חיכית אח"כ כל כך להתחתן
להיות כבר כלה בלבן, עלמת חן
עכשיו, לסיים את הלימודים הכי ביקשתי
להתחיל התמחות – כך פרשתי
והיום, מתי כבר אסיים התמחות?
אזלו לי כבר לגמרי הכוחות
רוצה להתחיל להרוויח בגדול,
אולי לפתוח משרד, להתחיל באמת לגדול
מחכה לילדים רוצה ללטף,
לאהוב, לחבק ולתת מכל הלב.
פתאום אני אוחזת משהו מוזר
למה אני כל החיים במרדף אכזר?
תנו לי להנות מהרגע, השנייה
לשבת בשקט, לאכול עוגיה
ולהבין, שבורא עולם מסדר לי את הכול
ואני יכולה לנוח בגדול
סומכת עליו שהוא טוב ומיטיב
ואת אירועי החיים רק הוא מכתיב. -
@גיטי-ה פה מעלים שירים שמשתמשים כותבים בלבד!
את יכולה להגיב בנושא הזה-
https://miktzav.com/topic/8836/עין-טובה-פידבקים-הארות-והערות-לשיריי-המשתמשים/1144@יונתן-7
לפי חוקי הקטגוריה, ניתן להעלות שיר פעם ב5 ימים!
אם מחקו לך, אין טעם לנסות לשלוח שוב.ממליצה לכם לקרוא את חוקי הפורום כדי להימנע מהרחקות.
-
אמא של כולם\י"א חשוון התשפ"ה
ברגע הגדול-
ידעת לשתוק-
למסור הסימנים-
לאחות,להתגבר ולוותר,
על משהו גדול
לוותר על חלומך,
להנשא ליעקב.בלמת את פיך,
ולא רק-
גם דברת,
את הסימנים מסרת
בנית עולמות-
באותן שניות!ואני הקטנה-
שואלת-איך?!
ויתרת, ושתקת
ומסרת--
ואיתה שמחת?ושבנה הביא לה הדודאים
בקשת אותם,
והיא כעסה
שהם שלה!
ומספיק את יעקב
"לקחת לה.."ואת-
שתקת,
והבלגת-
וגדלת!!ובזמן-
שעמינו היה בצרה,
באת להעתיר,
ולבטל הגזרה-אמר לך השם-
"מנעי קולך מבכי
וענייך מדמעה
יש שכר לפעולתך.."
שתיקתך גדולה!ובזכותך-
שבו בנים לגבולם,
זכויותייך הן לעולם
את אמא-
לא רק של יוסף ובנימין
אמא של כולם-
אמא של העם!!טיפטיפ בדילאי, אבל עדיף מכלום...
אמא רחל- היא דמות ענקית בשבילי, השראה ודוגמה.
הלוואי- ונלך בדרכה.., נצליח להלחם ברצונות שלנו, לוותר, לשתוק ולדבר מתי שצריך...
