שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

ברוריה

בהשראת השירים על השינה שמתמהמהת

לכל אלו שמתקשים לישון
או שסתם נודדת שנתם
במקום לספור כבשים
או להתהפך מצד לצד
כדי לקרא פעם נוספת קריאת שמע
יכול לעזור לכל אחד.
אבל לפעמים נחמד להיות לבד ביקום שחור
בשקט וכשהילדים ישנים
ולא עובדים
ואין טלפונים
ולא ממהרים
ואפשר להוריד הילוך
אבל בבוקר
כשמתחילה חגיגת פיהוקים
מתחת למסכה
זה קצת מביך
כי רואים לי על העניים
שאני עייפה מליל נדודים

פודרה 0

שיר זה נכתב בהשראת אחד מהשירים שקראתי פו
בס"ד
"העבר והמחר"

"נשארתי עלה בין שמיים וארץ
תלוי לחסדי הרוח
אם אגדל או אהיה לעלה נושר
ההחלטה כבר לא בידי"

ההחלטה היא בידך אם להישאר בעבר
או להביט אל העתיד אל המחר
האם לשכוח ולסלוח
או מעצמך אל הלא נודע לברוח

בידך האפשרות לשוב להתחבר אל עצמך
מבלי להתחשב בדעת הסביבה
להיות לעשות למלא את העולם בתקוה
שהנה מגיעה תקופה יפה

הייאוש והעצבות עצת היצר
שרוצה אותך שלצידו תישאר
אז תראה לו שאתה לא מותר
שימצא לו מישהו אחר...
בהצלחה ...

מוכשרת על

כבר סוף החנוכה
ות'עיקר שכחנו...

להודות על כל ענין וענין,
גם כאשר זה לא מתוכנן.
על בריאות, על משפחה,
על חברים ועל שמחה.
על פרנסה, על אהבה,
על יופי וגם על תקווה.

על נשימה ונשימה, על דופק שבלב.
וגם אם מרגישים כואב,
זה רק כי ד' הוא אוהב.

נ.ב. ההשראה באה לי מהרצאה ששמעתי על הכוח האדיר של ההודאה אז תנצלו את הימים האחרונים של חנוכה, וגם לאחמ"כ.. כדי להודות ובעז"ה נראה עוד ישועות.

ברוריה

פוסט זה נמחק!

פודרה 0

זהו לא עוד אוסף של שירים
אוסף של אותיות
שלמילים מצטרפים
משפטים שמתחרזים
אלו שירים שמספרים
סיפור של חיים
של ימים יפים
של ימים מורכבים
מימים של חושך וימים של אור
של התמודדות
של נפילות של קשיים
וגם של הצלחות
שירים שמעברים מסרים
של חיזוק של תקוה של אמונה
אם כן תעבירו מקווה שהועלתי לכם
הלאה לחברכם

מצט

זה שיר מהה ישן.. יצא מהארכיון(חלק מכירים אותו נראה לי)
יש בו כמה חרוזים שלא מסתדרים...

איפה העולם
הוא רק הולך ונעלם
אולי הוא בכלל לא קיים
אין עליו כבר בני אדם

צועקים על שחיתות
אולי בקטע של נשיאות
לאף אחד אין נאמנות
כי כבר הלכה הסבלנות

עומס בכבישים
כולם פה צופרים
ואת אף אחד לא סופרים
כבר איבדו פה ת'בלמים

ואם מספרים בדיחות
הם בשלב שהם רק נחמדות
וגם אם יש בסוף בדרן
גם הוא בסוף ניטחן

הנולד עם כישרון
את עצמו ינפח כבלון
הנולד רגיל
חושב שהוא מגעיל..(סליחה)

את הכל לוקחים בעול
על כולם רוצים ליפול
ואת הכל רוצים ליטול
חושבים שזה משחק מנופול

אם אחד רוצה לעלות
הוא חייב את הרשתות
ולשלם און תועפות
וזה רק לפרסומות
ובסוף יצטרך גם תרופות
ולא חסר דוגמאות

היוצא לעבוד
אומרים שבך נמרוד
אבל הוא ר' היד
שלפרנסתו מתמיד
ובסוף אם הלך לו נהפך לנגיד

כל איזה דעתן
רוצה להיות שדרן
כל איזה מתלהב
נהיה פתאום סלב

ושהגיעה הקורונה
חשבו שהיא תעצור אותנו מלרדת
בסוף היא לקחה אותנו הלאה
והעולם נהיה מקלדת

מהצד זה נראה מצחיק
כי העולם זז בצ'יק
אבל בפנים זה מאוד מציק
שעד היכן הלך הבנאדיק
אבל אולי מספיק....

אז די על התלונות
שזה מה שצריך להיות
וגם אם יש קצת בעיות
או לא עלינו יש צרות
צריך לזכור שהכל זה תאטרון בובות

אז נחזור אל התמימות
וגם אם יש בזה צביעות
אז יאלה מה ההתלבטות
כי העיקר שתהיה מבסוט....

הללויה

יום ראשון, שיר חדש... שונה מהרגיל, מעניין מה דעתכם.
https://miktzav.com/topic/707/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94/392
אתה שמעריב ערבים בחכמה
שערים של תבונה בדרך של הלילה
משנה עיתים מסערה לדממה
ומדליק את הכוכבים אם לא די לה

הוא גולל חושך מפני אור
וגם את האור מפני החושך
בכאב הוא מזכיר שצריך לחזור
מה זה לצעוד ומה להימשך

ומעבר לכל האהבות הזמניות - אהבת אותנו אהבת עולם
ובאלף צללים של מלכויות - אתה עמדת מול כולם
ואני כשאשכב וכשאקום - בתורתך אני הוגה ושח
וקבוע בעצמות היקום - מפי זרעו לא תשכח

גם ביער שורץ נחשים
הליכה על חוט של רשת
הגמרא לי שלהבת אישים
אורותיה גוונים כקשת

כשנטיתי לדרך אחרת
זה טעות והיא תמידית
כשהבטתי לאישה הבוערת
הלטתי פני בטלית

ומעבר לכל האהבות הזמניות - אהבת אותנו אהבת עולם
ובאלף צללים של מלכויות - אתה עמדת מול כולם
ואני כשאשכב וכשאקום - בתורתך אני הוגה ושח
וקבוע בעצמות היקום - מפי זרעו לא תשכח

פודרה 0

בס"ד

"ישיבות ומותגים פעם והיום"
מורינו המשגיח שליט"א
ברצוני לשאול שאלה
תמיד דברתם איתנו על מותגים
שמי שמשקיע בחיצוניות
כנראה שאין לו מה למכור
הוא ריק מתוכן בפנימיות

אז איך זה שעולם הישיבות
נהפך לעולם של מותגים והשואות?

פעם בשביל בחור ישיבה להקראות
היו צריכים לשב ללמוד עוד ועוד
והיום? מספיק להיות רשום באחד השיבות הנחשבות

פעם בחור טוב היה
מי שיושב ולומד בהתמדה
שקוע בעולמה של תורה
מתהלך בד' אמות של הלכה
והיום? הוא צו"ל בזילזול היה נקרא

פעם בחור טוב היה
מי שטוב ליבו מאיר את כל הסביבה
יודע לומר לכל אחד מילה טובה
לא משנה גיל לא משנה השנה
והיום? זה כבר לא מכובד

פעם ישיבה היו בוחרים
לפי המקום שבו מתעלים
בתורה ויראת שמיים מתגדלים
והיום? נכנסו שיקולים זרים
יח"צ פרסום ורשמים ...

פעם בחורים היו נמדדים
לפי הרצון ההשתדלות והמאמצים
אם את כל הכוחות היו מנצלים
[ובאמת יצאו מהם גדולים]
והיום? הכל לפי הנראות והתוצאות המידתיות
לא מוכנים להשקיע לא מוכנים לחכות

אמנם בזמנינו היום מוכרחים את זאת
אבל חייבים לדעת זאת ירידת הדורות...

אייצ'ית

מכירים ת'תחושה הזאת שיש לכם משו שחשוב מאוד עבורכם וכל התגובות מהסביבה כל כך יבשות!!
שציפיתם ליחס אחר וקיבלתם את ההפך הגמור לפנים!!
אני מאמינה שקרה לכם...
אני אישית לקחתי את זה לכיוון אחד בשיר, אבל קחו את זה כל אחד למקום שלו...

בקליל...}

ימים שלמים מול מחברת
ממלא, כותב חיי הם סרט
כן...התחושה שם כואבת
זה לא נגמר בדף ושקט---

חשבתי לגמור את הפרק
המון שנים לא מספיק?
זה כמו לאכול את הירק
בוסרי, לא בשל ומזיק

דמעה על הדף זולגת
כן...היום יש לי יומולדת
היום עף בלי מזכרת
ובתוכי סירנות של ניידת

אז רק רציתי אולי לידע
שזה לא סתם תאריך
שגם לי לפעמים מגיע
יחס וחיבוק מעריך

נו אז מה אם עברתי
ת'גיל של המסיבות
בלב עדין נשארתי
אותו ילד חלומות...

אל תחשבו אפילו לרגע
שאם אני צוחק אני שמח
אל תנסו אותי לשגע
אני זוכר הכל ולא שוכח!!

זה אמור להיות יום אחר
כזה מהנה,משחרר וקליל
כנראה לעולם אשאר
אותו ילד שקל להכליל...

רק תזכרו...

כמה טעויות פיזרתם ושכחתם לאסוף
כי כנראה ש'הַפֵּי אֵנְד' לא יהיה הסוף...

שירלי

תגיד אתה,
לא בא לך לפעמים
לצרוח עד כדי כאבים?
לא בא לך לפעמים
לפרק מישהו לפרקים?
מה עושים בכאלו מצבים?
מה עושים כשאין כבר עצבים?
פעם תהיתי
תשובות חיפשתי
והיום כבר הבנתי
יש בורא לעולם
שאוהב אותי יותר מכולם
אני הבת האהובה שלו
וכשכואב לי כואב גם לו
וגם אם ביום בהיר
פתאום מגיע רעם
יהיה לי ברור ונהיר:
גם לקושי הזה יש טעם!

פודרה 0

פוסט זה נמחק!

מיתר

תמיד שאני להתמלאות
אני מרגיש את כל הריק
ותמיד שאני רוצה לעלות
אני נופל ומתרסק
תמיד שאני רוצה לגלות
אני הולך ומתרחק
ותמיד שאני רוצה להשתנות
פתאום הכל חורק

תמיד שאני רוצה להתקדם
אני מרגיש שאני הולך לאחור
ותמיד שאני רוצה ליהיות שלם
גדל לו החור
תמיד שאני רוצה לפנות להשם
אני מרגיש שחוצץ מסך שחור
ותמיד אני מתרשם
אבל לא מצליח בטוב לבחור

אז אם תמיד זה קורה
אז כנראה שזה רצון הבורא
כי אדם לעמל יולד
רק אם תתמיד אתה תגיע ליעד

פשוט, אבל נראה לי מז’ה נכון

ברוריה

נגמרו הנרות
טמנו את החנוכיות
אין על הניסים והלל
עבר חנוכה
ואנחנו לקראת חורף ארוך
אפרורי ומעוננן
איך נדע לשמור על רעננות
ועל התרגשות ללא חג בפתח?
איך נוכל לא לשכוח
להנות ולשמוח
לא לשקוע בדכאון ומרה שחורה
גם בתוך השגרה?
אולי אם נדע
לחיות בהווה
ולזכור את העבר
ולהביט לעתיד
ונזכור שתמיד
יש למעלה את ה' ששומר ומשגיח
ומנהל לנו את החיים
ומכין לנו חיים טובים בין החגים

טיטו

הפורום הגיע לאלפיים וכתבתי שיר שיאמר ולו מעט מההערכה שיש לי לפורום

מוזיקה כולם כאן אוהבים
אלפיים משתמשים
ועוד מאות שרק צופים
אז נכנסים ומתדיינים

קחו דף ועט כי יש אתגר כתיבה
ופוסט לכתיבה מגניבה
זהירות כשאתם מעלים תגובה
ראו שזה בלי זכויות יוצרים שזה גניבה

צריך לא להגיב שתיים ברצף
שלא תעלו למפקחים חמה וקצף
מלא סקרים יוצרים כאן הדף
לא עוד פורום מתקלף

בואו רק נאמר תודה
למפקחים וצוות ההנהלה
זה לא סתם שיר או בדיחה
זה סוגשל תעודת הוקרה

@אייצ-ית @צור @ntz @רבקה @תמי @NBHGV @מוזיקה @מוטי-טבק @חברים

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

אינספריישן

פוסט זה נמחק!

ברוריה

היום עבר
הלילה הגיע
מה שהיה מואר
עכשיו חשוך
קר וקודר בחוץ
כולם מתכנסים
מפחדים ונסים
צרות ורדיפות
קשיים ונסיונות
בחוץ סכנה
ובלב איימה
אין מקום להסתתר
ובחדרים תפילה
בעין דמעה של נחמה
שעוד תבוא ותבנה
מקדשך כבתחילה

רבקה

אז ככה....
זהו שיר שאני קצת בהלם שייצא תחת ידי. זה פשוט לא הסגנון שלי למי שמכיר...
הפעם העזתי להרחיב אופקים, ולכתוב יותר על ה'עצמי'.

בטוחה כי הרבה חוו את מה שכתבתי כאן, אז ממליצה לקרוא ברוגע, עם הרבה מחשבה ויותר הבנה. כיוון שייתכן שזה עוד אחד/אחת מהסביבה----

כתוב בלשון נקבה, אבל בהחלט מדבר גם אל הזכרים. הרי שורה תחתונה - גם הם בניי אדם.

חייבת להיות מס' 1

אני חייתי בבועת החוסר ביטחון,
מפנה ראש אל כל משפט כלפיי.
אז, לא חשבתי שזה 'סוגשל' שיגעון,
'לשים' על כל מה שאומרים עליי.

כי, בואו... אני בדור ה2021...
אל תשכחו ת'פרט הזה אפילו לרגע.
וכן, לרוב הרגשתי 'סתם אחת',
כי, כן - שמעתי חצי משפט או רבע...

וזה היה קשה מנשוא. כל כך קשה.
חייה בחלום; חייבת להיות נאמבר ווואן.
לא הבנתי אותו. מה הלב שלי רוצה,
כבר עשיתי הכל. עוד בקשות - נגיע לאן?!

אז הפסקתי להקשיב, אטמתי אזניים,
כאבו לי השרירים, רעדו האצבעות.
בלילה עמוק, הרפיתי לאט את הידיים,
מרגישה זרמים של עילה, אם הגאוות....

הצלחת בענק, ילדה. עשית את זה.
היום היית את. כן, עצמך ולא אחרת.
עכשיו את יודעת מה הלב שלך רוצה,
אצלו כבר מתח, לחץ, וחרדה לא נוטרת.

קבלי התשואה,
טבעית בכבודה.
היית אלופה,
הצלחת במשימה.

ומנימה אישית - היא הייתה קשה!!!!!

פודרה 0

פוסט זה נמחק!

פודרה 0

@רבקה
גם אני בהתחלה לא הבנתי
גם לי לקח זמן עד שהאסימון נפל לי
שבעצם המטרה זה ליהות אני
וכן גם אני כשרוני

לקח לי זמן לגלות
שכל אחד מקבל מהקל מתנות
אבל אף פעם הם לא שוות
רק צריך לחפש ולמצוא
מה התפקיד שנתן לך בעולמו

התפקיד שניתן לחברך
הוא לא מה שמתאים לך
המטרה שסומנה בשבילך
רק לך היא מתאימה