שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[הללויה]

על ספסל ישבו שניים דומים כמו מים
הראשון יושב לומד והוא משחק בנתיים
הוא מטיל ספק - חברו מטיל מטבע
כשחלק מנחשים - הוא בוודאי יודע
ליבו עומד לעד לתורתו הוא לוח
חרוטה כמו באבן - אי אפשר לשכוח.

כתבתי בזמן חידון ההלכה של הרב אופיר מלכה, איזה פחד של ידיעות! למי שהאזין...

[7 באניאגרם 0]

לא אספר לכם על חיי הנפלאים
המלאים ברגעים קסומים
לא על כל הפעמים בהם הייתי על הסוס
ולא על השניות אליהם אחזור בלי היסוס
כי הם מפוצצים לי את האון דרייב
ואין לי מספיק מקום וזמן עכשיו
וודאי שלא אספר על הרגעים
הפחות יפים של החיים
שהם אמנם לא כאלו קשים
אך הם בהחלט לא נועדו לבילויים

אלא-
אספר לכם על התמודדויות
שעברתי
על ניסיונות
שצלחתי
על אכזבות
שנחלתי
על הבנות
שהבנתי
ועל ניצחונות
שניצחתי

[אלי הגבר]

אני אכתוב פה כמה מילים....
אשמח לשמוע דעתכם.

איש הטבע.

הוא רץ אל ההרים
לראות את האיילים
הוא חי בעמקים
מתפעל מהפרחים

הוא אוהב את החיים
בין כל הצמחים
הוא מביט אל הגבהים
שעות ללא מעצורים

הוא מודה לאלוקים
על טבע ודברים כה יפים
הוא הולך ולא עוצר
יודע שהוא תמיד אותו שומר

הוא מתפלל על הגשמים
שירדו וישקו את הצמאים
הוא לא עוצר לרגע
כי אחרי הכל הוא איש הטבע

[קולמוס הנפש]

פוסט זה נמחק!

[פודרה 0]

לא רוצה להיות כמו פיל גדול וחזק
אבל מה זה יעזור אם הוא לא יודע שהוא גיבור
כשהזבוב מתיישב על האף ועף אל הזנב
הוא פשוט יכול בשניה אחת את הסיוט לגמור
אבל מה זה יעזור אם הוא לא יודע שהוא גיבור
המשך יבוא בס"ד

[7 באניאגרם 0]

ילד קטן נחוש וחכם
מחליט לעלות לפסגת ההר
הוא לא חושש
משום מכשול
הוא מתעקש
לגבור על הכל
בא איש עצלן ולוחש
הוי ילדון טיפש
תישאר במקום בטוח
מה לך לרדוף אחרי הרוח?
עונים לו הזקנים
שאת הילד טוב מכירים:

לא, אל תדאג לו-
כל מקום הוא כך כובש
וגם אם נראה שאין לו
שום יכולת על היעד להיתפס
הוא כן כובש וזה נראה כה
קל אחרי שהוא שם מתבסס
וממשיך למטרה הבאה שלו
ומהדרך הארוכה הוא לא חושש
כי בליבו בוערת אש
שמניעה אותו לא להתייאש
וגם אם משהו מתפקשש
הוא מיד את עצמו תופס
ומתרומם מנקודת האפס
אז לא צריך לדאוג לו
הוא מסתדר הכי טוב שיש
ובעתיד כשתראה את דגלו
על הפסגה גבוה מתנוסס
אז תבוא ותגיד לו
שידעת שזה מה שיהיה
כי כשכלום לא הורס לו
יהיה בו כל דבר שרק ירצה

[פודרה 0]

אני כבר לא יכול להסתתר להעמיד פנים
נמאס לי כבר לותר לסלוח על הכול
כאילו כלום לא היה אתמול
החלטתי אני אומר את האמת בפנים
לא משנה מה היו המחירים.
אין לי כבר מה להפסיד
כבר נגמרו הדמעות להוריד
הלב כבר התרגל לכאב
גם אם את התוצאה אני לא אוהב
אין לי עוד מה לעשות
חוץ מלשבת ולבכות

[חיה במקרנצ'יק 0]

אז יאללה-קלטתי.
כבר הבנתי מה כולם רוצים
הם לא רוצים להכאיב לי
הם פשוט לא מבינים

שיש לי נקודות חולשה
גם אם זה נראה שאני חזקה
שאני לא עשויה מפלדה
גם אם אני לא מזילה אפילו לא דמעה

שגם אם אני מחייכת
החיוך יכול להיות מזויף
שגם אם אני לרגש מתכחשת
זה לא אומר שאם יקרה משהו זה לא יכאב

ואז---כשרגש פתאום הציף
באחת הוא נעלם, בתהום שקע.
כי נזכרתי-יש לי אבא טוב שעלי שומר
ומגן מכל צרה

אז הלכתי לכותל
אליו להתפלל
ביקשתי-תעזור לי שיהיה לי טוב תמיד
ורק אליך אייחל!

שלא משנה מה יקרה
יהיה לי טוב תמיד
כי לא משנה מה יהיה
ארגיש אותך תמיד איתי!

[מוכשרת על]

השיר הוא למי שמעביר יום עוד יום בתעסוקות וחיפושים, והחיים ממשיכים בשגרתם, במירוץ הזמן וקצת שוחקים.

התקדמות

רוצה לבלות,
נמאס לעבור עוד יום ועוד יום בשעמום הגובר.
רוצה כבר לחיות
כמו שצריך,
למרות שמשקיעה אנוכי אבל מחפשת יותר.

רוצה ליהנות,
לטייל כל יום, בלי עול של בית ועבודות.
אבל רוצה להתקדם גם ברוח,
כי הגיע הזמן לעשות- בלי לתת לעצמי הנחות.
להחליף ת'סטטוס ות'עצמי לא לזנוח.

כי בסוף אני רוצה להסתובב לאחור בסיפוק -
ולקרוא - "עשיתי את זה – איזה תענוג!"
להסתכל על ההתגברות ההצלחות וההתקדמות,
ולטפוח לעצמי - וואוו איזה שגשוג!

[א.ה. 2]

הוא נלחם,
הוא גם נהיה חם.
הרבה זמן השתמשו,
ובסוף גם זרקו (?)
הוא רץ מהר,
לפעמים גם מאחר.
כדי לנקותו- לשפשף צריך.
הוא לא איזה ביסקויט פריך.
המחק...

[7 באניאגרם 0]

היא רוצה להתקרב
אל אביה שאותה תמיד אוהב
גם אם היא טעתה בדרך ולא הלכה
בדרך המלך הנכונה
היא רוצה להיות באמת ילדה טובה
שאף פעם לא טועה
שמקיימת את מצוותיו בשמחה
שלא עוברת שום עברה
אבל יש לה גם קול נגדי עקשן
קול העצלות. הקושי לצאת מאזור הנוחות
וגם היא מתביישת מהחברות. מפחדת מבני אדם
והרצון מולם ממש קטן ונבוב
כי איך אפשר לצאת למסע שיתכן כטעות?
היא באמת מעריכה את החוזרים בתשובה
את האלו שבזו לחברה והתקדמו לעבר השכינה
אבל היא עצמה לא מצליחה
להתגבר על העצלות ועל הפחד מהחברה

Spoiler

בעיקרון לא חיברתי עוד מי שרוצה סוף יותר אופטימי יכול להוסיף בשמחה

[תמר מהמרכז]

@7-באניאגרם-0 הייתי חייבת להוסיף.....

ויום אחד
בהחלטה נחושה
היא פותחת דלת
מוכנה לנסות...
ואז מגלה
איך כמו קסם
רגליה אותה מוליכות
והיא מבינה
שמישהו למעלה
מחייך ומושיט לה זרועות
ואומר לה בואי
אל תפחדי
עוד לא מאוחר לשנות
ועכשיו היא עמוק
באמצע הדרך
למקום שכולו רק טובות
וגם כשנופלת
וגם כשנשברת
רגליה עודן איתנות.

[ברוריה]

לקום
ולהתחיל מהתחלה
ולפתוח בבראשית
לפסוע
בלי לפחד ליפול
לאט לאחוז במעקה
לצעוד
ברגל ימין
לקראת ההתחלה
בואי כלה
כמו בשמלה צחורה
דרך חדשה ונקיה
להרגיש את ההתחדשות
את הטוהר והחן
ולשכוח מהשקר
לא לזכור את האמירות המכוערות
את המילים המשפילות
שבלב פגעו כמו חיצים
להשתדל למחול
ולא לקחת ללב
זה קשה
לא פשוט
הזכרון טרי ורענן
מוריד לעיתים גשם מענן
את העינים מרטיב
בדמעות רותחות
אל תדאגי הכל יעבור
עוד תשכחי את מה שהיה
את הכאבים והמילים
ולפנייך דף חדש חלק
בהצלחה!

[חיה במקרנצ'יק 0]

פוסט זה נמחק!

[ברוריה]

פוסט זה נמחק!

[חיה במקרנצ'יק 0]

פוסט זה נמחק!

[אלי הגבר]

תחיה!

רק שחור הוא רואה
כמים שאין להם סוף
בבכי הוא גועה
מה יהיה הסוף

תרגע מהר אדם ניפגש מחר
ואז תראה שהכל הסתדר
תחשוב שרק בך אבא הגדול בחר
להיות לו לבן להיכנס לחדר

זה לא כזה קשה לראות וורוד תמיד
להיות רק בשמחה זו לא עוד מטלה
תבין שאת העולם כולו רק אתה מעמיד
גם אם נפלת תמיד תוכל להתחיל מהתחלה

[חיה במקרנצ'יק 0]

עולם צבעוני

בעולמינו יש מגוון צבעים
לכל יום צבע משלו
וגוון משלו

יש ימים צהובים
תמיד מחייכים
הצלחה בכל התחומים
ושמש בין העננים

יש ימים כחולים
רוגע מדומה תמיד נוסכים
אדישות אותי אופפת
הכל נראה כמעטפת

יש ימים חומים
בנאליים כאלה ומשעממים
הכל חדגוני
אין טיפת צבעוני

הימים הרעים הם השחורים
אני נופלת ואין אף אחד שאותי מרים
אני צריכה לעבור צד
אבל כל הגשרים שסביבי נשרפים

הימים הטובים ביותר הם הכתומים
עליזים קופצניים ושובבים
יכול להיות שהסתבכתי בטעות
אבל את האושר אי אפשר לקחת ממני

הימים הם ימים
והלילות הם לילות
אבל בכל הזדמנות
אני לא שוכחת מי אני
ושמחר עתיד להיות יום נוסף
ושהכל לטובה
וד' תמייייייייייד אותי אוהב

וגם אם קשה
ולא הכל נעים
אשא תפילה לאבא, לאלוקים
והוא אותי ירים!

מומלץ לכל מי שפוגש תקופות דאון כאלה!!!

[7 באניאגרם 0]

באדמה אחת
בין הרים וגבעות,
ימים וביצות,
מצויה שם,
ארץ הצחוק והשמחה

אז-
קיבלתי המלצה
חמה ממש,
רותחת,
ללכת לרחרח שם,
לצבור לעצמי קצת רווח

וניסיתי-
וצעדתי בדרכי אל המסע
עם תרמיל על הגב,
וחיוך כתרופה,
עם עצב בעיניים,
ומבט תלוי באדמה או בשמיים

והגעתי:
אך-
השער נעול,
והלב אטום,
והרגשתי
שאין לי מקום
בכלל
בכל העולם כולו

ואז-
החלטתי את האושר אלי להביא
לחייך אל מול הראי,
ולהודות לבוראי,
שברוך השם אני חיה,
ויש לי תקווה לעתיד,
ויש לי משפחה,
ועולם
וחברות

ואלף סיבות על מה להודות!

[אלי הגבר]

כמו פרח שגודל
לא עוצר ולא נובל
רץ לא מסתכל
והכל הוא מקבל

ממשיך הוא לנסות
גם כשהכל נראה אבוד
להניע עולמות
גם כשהמצב ירוד

כי הוא יודע
וגם שומע
בסוף הכל יגמר
ויסתדר
אחרי ענן תבוא השמש
אחרי החושך יבוא האור
ואז הכל יגמר
וגם זה יעבור