שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
תחיה!
רק שחור הוא רואה
כמים שאין להם סוף
בבכי הוא גועה
מה יהיה הסוףתרגע מהר אדם ניפגש מחר
ואז תראה שהכל הסתדר
תחשוב שרק בך אבא הגדול בחר
להיות לו לבן להיכנס לחדרזה לא כזה קשה לראות וורוד תמיד
להיות רק בשמחה זו לא עוד מטלה
תבין שאת העולם כולו רק אתה מעמיד
גם אם נפלת תמיד תוכל להתחיל מהתחלה -
ע%(#949494)[ו]%(#eaf915)[ל]%(#96ee97)[ם] %(#0a1bff)[צ]%(#f05699)[ב]%(#ee8420)[ע]%(#ff3333)[ו]%(#a5b18c)[נ]%(#b0ee2b)[י]
בעולמינו יש מגוון צבעים
לכל יום צבע משלו
וגוון משלויש ימים צהובים
תמיד מחייכים
הצלחה בכל התחומים
ושמש בין הענניםיש ימים כחולים
רוגע מדומה תמיד נוסכים
אדישות אותי אופפת
הכל נראה כמעטפתיש ימים חומים
בנאליים כאלה ומשעממים
הכל חדגוני
אין טיפת צבעוניהימים הרעים הם השחורים
אני נופלת ואין אף אחד שאותי מרים
אני צריכה לעבור צד
אבל כל הגשרים שסביבי נשרפיםהימים הטובים ביותר הם הכתומים
עליזים קופצניים ושובבים
יכול להיות שהסתבכתי בטעות
אבל את האושר אי אפשר לקחת ממניהימים הם ימים
והלילות הם לילות
אבל בכל הזדמנות
אני לא שוכחת מי אני
ושמחר עתיד להיות יום נוסף
ושהכל לטובה
וד' תמייייייייייד אותי אוהבוגם אם קשה
ולא הכל נעים
אשא תפילה לאבא, לאלוקים
והוא אותי ירים!מומלץ לכל מי שפוגש תקופות דאון כאלה!!!
-
באדמה אחת
בין הרים וגבעות,
ימים וביצות,
מצויה שם,
ארץ הצחוק והשמחהאז-
קיבלתי המלצה
חמה ממש,
רותחת,
ללכת לרחרח שם,
לצבור לעצמי קצת רווחוניסיתי-
וצעדתי בדרכי אל המסע
עם תרמיל על הגב,
וחיוך כתרופה,
עם עצב בעיניים,
ומבט תלוי באדמה או בשמייםוהגעתי:
אך-
השער נעול,
והלב אטום,
והרגשתי
שאין לי מקום
בכלל
בכל העולם כולוואז-
החלטתי את האושר אלי להביא
לחייך אל מול הראי,
ולהודות לבוראי,
שברוך השם אני חיה,
ויש לי תקווה לעתיד,
ויש לי משפחה,
ועולם
וחברותואלף סיבות על מה להודות!
-
אני כותבת את זה לקראת פורים בתור נקודה למחשבה אני תמיד רואה את הצעירים ששתו יותר מידיי וזה מחזה לא נעים
כמו שיכור צוהל
מועד ונופל
מקיא ומתלכלך
ועדיין הולך
שטויות מלהג
סודות מגלה
שתה יותר מידיי
חשב שכדאי
זה נעים
ככה להתבשם
לשכוח מהצרות
רק לכמה דקות
נכון זה מסוכן
אבל הוא מרים ידיים
בהשפעת חברים
שלרוויה שותים
אותו משכנעים
משום מה זה קל
אותו להכניע
הוא צעיר
וקצת חלש
מה כבר יקרה?
זה בסך הכול יין
וכולם שותים
עוד כוסית קטנה
זה רק בקטנה
ומשם לאט לאט במדרון
זה מגיע העילפון
סחרור החושים -
אם אתה מרגיש קצת עצוב
אם אתה מרגיש בודד עזוב
אל תחכה לאיזה תפיחת שכם שתגיע
תעשה זאת לעצמך אל תתמהמה.
תחזק את עצמך -
@7-באניאגרם-0 אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
היא רוצה להתקרב
אל אביה שאותה תמיד אוהב
גם אם היא טעתה בדרך ולא הלכה
בדרך המלך הנכונה
היא רוצה להיות באמת ילדה טובה
שאף פעם לא טועה
שמקיימת את מצוותיו בשמחה
שלא עוברת שום עברה
אבל יש לה גם קול נגדי עקשן
קול העצלות. הקושי לצאת מאזור הנוחות
וגם היא מתביישת מהחברות. מפחדת מבני אדם
והרצון מולם ממש קטן ונבוב
כי איך אפשר לצאת למסע שיתכן כטעות?
היא באמת מעריכה את החוזרים בתשובה
את האלו שבזו לחברה והתקדמו לעבר השכינה
אבל היא עצמה לא מצליחה
להתגבר על העצלות ועל הפחד מהחברהאבל החברה היא לא טעות
יש בה איזו שהיא מהות
וכשהיא הבינה והיא הפנימה
פתאום חדר הכל פנימהמה היה הסוד? מישהו יכול לחשוד?
צר לי לאכזב, בשביל לזה צריך לחשוב
ומי שזכה בניסיונות לעמוד
יכול בסוף, קצת, לעקוב.לכן בדרך, יש לה סוף
עדין יש למה לכסוף. -
טרלול זאת המילה שמגדירה
עכשיו את המצב הלא נורמאלי
מסתכלת בעיתון שבוחן את הזירה
אין לזה שום הסבר רציונאליהעולם שעבר להתנהל בידי רובוטים
שכבר מזמן הוכחו כלא מוגנים
הקונספרציות שכבר מזמן שברו כל שיאים
ואיך כולם מדברים רק על הישראלים?האיראנים שלפצצה גרעינית מתקדמים
ארצות הברית עם נשיא בובה על חוטים
האנשים כולם צבועים
או שלהפך-כולם צודקיםהקורונה כבר נגמרה
האומיקרון זו מגיפה חדשה
ושניהם הומצאו בסין במעבדה
או אצל אדם שונא ילודההשבבים בחיסונים שאותנו מהנדסים
ובדקתם מה יש במטושים?
אוקראינה זירת המלחמה
ולא שכחתי את קוריאה הצפונית שבמצעדי ראווה
יורה טילים לעבר שכנתה
ההתחממות הגלובאלית מכה בקרחונים
ארצות הברית במלחמת אזרחיםאיזה מקום עוד לא כבשו?
מה לכם אנשים כי תחפשו?
טיל הולך להתפוצץ על הירח
אחרי שניסו לרדוף אחרי הרוחולא אדבר על הגזירות
הנוראיות והאיומות
שעלינו נוחתות
לאחר שנת מלאת אסונותולכן אבקש בקשה לרגל המצב-
אנחנו רוצים משיח עכשיו
-
@פודרה-0 אמר בשירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה:
@איצלה מתגעגע לילדות
לתמימות לפשטות שבי הייתה
לזוך ולטוהר
לזמנים שהכול היה מוארמתגעגע לימים
שבהם לא היו הרבה טעמים
אבל היה טעם אחד מנצח
היה זה טעם נפלא לחיים
טעם של שלווה חיים מאושריםאם תרשה לי להוסיף עוד בית
מתגעגע לימים שבהם הכול היה מותר
ושום דבר לא היה מוזר
יכולתי לצייר בחול
והמון ממתקים לאכול
הייתי ילדה קטנה
וכלום לא השתנה
לטבעיות ולחן
של ימים עברו
בהם אנשים היו שלווים -
אני עושה מה שבא לי
לא מעניין אותי מה חושבים עלי
אני עושה מה שטוב לי
לא מענין אותי מה מדברים מאחורי
גבי.
לא מעניין אותך באמת?אז מדוע אתה כועס מזעיף פנים
כשלך מילה אומרים
על הטלפון החכם או על איך שאתה נראה
מדוע אתה מתעצבן כשלך מעירים
אתה חושב הם טועים אבל אולי לטובה
הם מתכונים.אתה רוצה שאותך יקבלו כמו שאתה
שיאהבו אתך אהבה שאינה תלויה
עם הנפילות אם הטעויות שטעית
אז מדוע אתה לא סולח לאבא ואימא
אולי הם רוצים בדיוק כמוך
אולי גם עליהם עבר כמו שעבר עליך? -
שיר של אחת שרוצה חופש:
די, נמאס לי
מכל האנשים שאומרים לי
מה לעשות
איך להתנהג
בכל מצב מה להיות ואיך
די!
אני גדולה!
לעצמי מחליטה
כל הזמן
אף אחד זה לא אני
אף אחד לא רואה את הראש שלי
ומה שהוא מלא בו
אף אחד כאן לא כמוני
אז איך אתם יודעים מה טוב לי?
רק מי שברא אותי יודע!
והוא כבר החליט.
ואתם?
לא תשפיעו עלי לעולם! -
ה' תשוב לעמך!!!
כבוד השם עד מתי תיגלה בעצבות?
עד מתי השכינה תישרה בגלות?!
עד מתי רשעים יצחקו עליך
ועל העם הגולה של בינך בכורך?אבא'לה באמת שאנו רוצים אותך
רוצים תמיד להרגיש קרבתך
להרגיש שאתה זה שמנהל העולם
שאתה לבדך מלך חי וקייםנמאס מאסונות שבאים בגלויות
נמאס מבכי של אמהות שכולות
נמאס מהחרפה שאנו סופגים מהעמים
נמאס לשמוע על אלמנות ויתומיםנו כבר תרחם וחזור לביתך
על עמך תשרה שכינתך
תבנה לנו את בית המקדש
נעלה לשם ונשיר שיר חדש! -
טוב אז הרבה זמן לא כתבתי שיר חוץ מהאתגרי כתיבה ואתמול הייתי בחתונה וכתבתי שיר אז...
מתחת חופה כלה בלבן
ממש לידה עומד החתן
עוד ברכה אחת וזה נגמר
מקודשת מקודשת הרב אמרחתן כלה ומה שביניהם
ואולי גם מה שבינינו
באתי לרקוד בשמחה שלהם
ועכשיו זאת השמחה שלנוכל המשמח חתן וכלה
זוכה לחמישה קולותנופל על הרצפה אחרי האירוע
ולא, לא נגעתי באלכוהול
שמח מהלב על תחילת שבוע
ולא הספקתי חברים לשאולאיך חוזרים העיקר ששמח
לראות חבר שזה אח - זורח
רקדנו שמחנו שמחה אמיתית
התרגשנו דיברנו קרענו ת'ביטכל המשמח חתן וכלה
זוכה לחמישה קולות -
זהו הפסקתי להיאבק
מה שיהיה יהיה
הלב שלי עוד שותת
אבל אדישה אני נהייתכי מה אעשה
ובליבי אין תקווה
שמשהו ישתנה
וזה לא יהיה רע?ופתאום אני חושבת על ההופעה אתמול:
ועכשיו בגל הזה
אני מהדיכי לצאת ממהרת
הכל טוב והעולם יפה
אז מה אני קודרת?
לי נותר רק לחייך
ולהודות על מה שיש||תודות לרב רונן חזיזה שעזר לי להתמודד אפילו בלי לדעת מכך||