שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
צועד באפלה
לא עוצר שנייה
החושך גבר
כבר לא רואה דברחושב על מה היה
ואיך כל זה קרה
מטפס הוא על ההר
אבל פתאום נהיה לו קרמעפיל אל הפסגה
אבל לפתע הוא נתקע
אך הוא לא מתייאש
ואת המאמץ הוא מחדשלהגיע גבוה הכי שאפשר
זה לא חלום תראה איך הוא מאושר
כי גם אתה יכול לעשות הכל
אם רק תצעק ותתפלל בקול לאבא הגדול -
אבא
תאיר את עיניי
בעולם של שקר.
מה אסור,
ומה מותר
ובלי דמיונות
של בערך.קשה מאד
לנחש,
לנסות כל הזמן
להבין,
מה צודק
ןמה לפעמים
בלי ערך.איך בתוך גשם, ערפל
נסיונות מבלבלים
מטריפים.
הוא אומר כך,
השני סובר שם,
מחכים בכל פינה
בשקט.מסיט את הראש
עננים אפורים מחייכים.
טיפה נוטפת
ועוד שניים
מחכות לסימן שיבוא,
מנסות להראות
את הדרך.אין סוף שאלות,
מתחים, התלבטויות,
פילפולים.
טיפה אינה דומה לרעותה
גם כך האנשים.
ואולי זה מה שהוא רוצה,
שאלמד לחיות
אחרת? -
אני מקווה שככה מגיבים
מתנצלת מראש אם לא...
אני חדשה פה
מנגן אם מכירים...
זה שיר שכתבתי# אני אחת של חלומות
נלחמת לבד בין השורות
עוטפת ת'צרות בדאגות
שורפת
ורק ככה ממשיכה לחיות
אבק הדרך
כבר לא מסנוור אותי
אני דוהרת
בכל הרע בועטת
משליחה במה שגדול ממני
לא מתעניינת בכלל
עוצמת את העיניים חזק
לא רוצה אותכם
אומרים לי
תרדי מהעץ
את מטפסת גבוה
תופסת מרחק
לא רוצה לשמוע
מילים של מורל
ועידוד בכאילו
לא תומכים
רק משליחים
עצמות
ותולים תקוותכם
על גורל
תיתנו לי מעט שקט
זמן וכח
לפעול לתומי
להגשים חלומותי
ולא לזרותם ברוח -
מודה אני לך השם
על כל החסדים
על השליחים הטובים ששלחת
להוציא אותי מכל הבלבולים
על כל מה שעברתי ולא התייאשתי
על שנפלתי ומיד קמתי
על כל מה שאעבור שלמדתי איך לאחרים לעזור
על הימים הטובים וגם אלה שפחות נראים
על הזמנים הקשים שעלי עוברים
שאותי מחשלים ומלמדים
על הימים היפים על הרגעים השמחים
על נקודות האור שמאירים את הימים החשוכים -
וואו הרבה זמן לא כתבתי פה משו, מקווה שתהנו
לפעמים בא לך לעצור את המרדף
להתיישב לרגע רק עם מכחול ודף
לצייר חיים בכל צבעי הקשת
עם ירוק וכחול ושמש צהובה נרגשת
אבל הדף מאליו נצבע רק בשחור של לילה
ואולי רק כוכב קטן מסתתר לו למעלהאז תנסה לצייר ירח בתוך כל השחור
כי את התמונה שלך רק אתה יכול לבחור
ורוח נושבת תביא ענן מרחוק שיעטוף
שיוריד קצת גשם ואת האובך ישטוף -
לפעמים אני מרגישה כ"כ לבד
מוקפת אנשים אבל אין לי אף אחד
הכל כאן מזויף מציאות מטויחת
אין אמת בעולם ואני מצוברחתבא לי לצאת מן החושך אל האור
לבחור תמיד בנכון ובטוב
להרגיש לד' תמיד קרובה
לדעת שאני בת מלך אהובהאבל מה אני סתם בנאדם
ולפעמים מרגישה שהעולם בלי טעם
הקרבה נמסה
תחושת השחרור נמוגהחולמת על חופש ועל דרור
על אהבה המלווה לכל מקום
על חיוך פרוש על השפתיים
לא מאולץ-אמיתי עם שינייםובאמת אני יודעת שהאושר תחת הגשר
והוא בכלל לא נמצא רחוק
אם על וורוד כשחור אני מסתכלת
אז אין לי כמעט מתוק! -
פוסט זה נמחק!
-
בר מצווה
פוקח בהתרגשות ת'עיניים
יומו הגדול כבר פה
נושא עיניו אל השמים,
לוחש תפילה בלבבו.לפני יומיים עם אביו יצא,
לקנות כובע - במהירות מצא.
גם חליפה - שתתאים למידותיו
מדד ולבש עד שאת הצבע אהב.בצהריים:
לבש החליפה - כולו רוגש,
ליד המראה ניצב- את כובעו חובש.
נענבה העניבה גם חפתים לא חסרו,
"איזה חתיך" - כולם אמרו.הבזקי מצלמה
חיוכים נרגשים,
אך בו - הכתה ההבנה -
מסביבו חגים כוכבים.הרי שכח את העיקר,
שהן לא מכבר,
את ראשו מעטרים
זוג תפילין מהודרים."זכות שהיא גם חובה"
חשב לעצמו בערגה
חדרה ההבנה אט אט - בהדרגה.אל עבר ה"מזרח" צעד,
מקווה שהרגשה זו תישאר עמו לעד. -
היי, הנה עוד שיר שנכתב בזמנים מסוימים מאוד...
בזמנים כאלו כשהאכזבה באה,
ותופסת את מקומה של התקווה.
כששוב מחשיך העולם מולה.כשהשמיים מתחילים להקדיר,
היגון מתכסה בעננים.
וגשם ודמעות ממלאים ת'נחלים.יללות הנשמות נשמעות ברקיעים.
זועקות הן באין אונים .
מי ימלא לנו החסר, בוכות.והרעמים מתגברים,
והבלבול מסתחרר והרעש מתחזק.
ועוצמות אחרות מתגלות....והיא מסתובבת ביער לבד.
ורק צועקת מתחננת,
"אבא חשבתי שעברתי מספיק, מתי אזכה...??"מתי תזכה והגאולה תמלא מקומה של התקווה.
ואליהו הנביא יבוא ויבשר לה שהנה זה בא.
והיא תמחה את דמעותיה ויפסקו כל צרותיה.
האכזבה לעד תימחק והקושי שעברה ידחק.אמן שבקרוב.
-
פורים קטן
לשמוח זה הזמן
לא משנה מה איתך
מתח את שפתייך
לחיוך ענק
הרם עיניים לשמיים
זה הזמן לצהול ולשמוח
אדר כפול
איזה כיף
עם כל המסכות
לרקוד ולהשתטות
זה לא נורא פעם או פעמיים
השנה זה בכפליים
למחוא כפיים
סתם כך כי אדר כאן
מה זה משנה א' או ב'
עכשיו זה הזמן
להוציא את העצב מהלב
לגרש את החושך
פורים קטן או גדול
זה הזמן לשמוח על מלא
יאלללללה
א פרילעכן פורים
או בעברית מדוברת פורים שמח
-
בס"ד יום א' כי תשא יב' אדר א' תשפ"ב
"התבודדות"
למדתי היום עם החברותא
ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה תנינא
התבדדות החא מעלה עליונה
הלואי הלואי ונזכה.לפרש איזה שיחה
דיבורים של אמת ואמונה
דיבורים של פשיטות ותמימות
דיבורים של שמחה והתחזקות.התבודדות היא מעלה עליונה
לפני השי"ת לפרש שיחתו
לדבר כל מה שעל ליבו
כדבר איש אל חבירוהלואי הלואי ונזכה לפרש איזה שיחה
הלואי הלואי ונזכה להיות תמיד בשמחה -
[בית 1]
אני צועד עקב עקב גודל
צריך לשמור ולהגן וגם לבנות מגדל
הקרקע לא בוודאות עשויה לדרוך
בשום פנים אין לדעת כמה יהיה ארוך
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים
[בית 2]
מטה הנדודים אויב של השלווה
אבל שלווה אצלי היא אויב ההקרבה
ובנפש מטורפת אצעק שזה מכאיב
צעקה כל כך גדולה שאיש לא יקשיב
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים -
לבד,
בלי שאלות,
הסברים,
חיוכים.
לבד,
בלי הצגות,
דיבורים,
אנשים.
לבד,
רק אני ואני,
עם שקט,
ושחור.
לבד,
לדבר לקיר,
שיבלע,
הכול.
לבד,
בלי מחשבות,
והמוח,
ריק.
ל-ב-ד,
עם אלפי מנגינות,
בחלל,
השקט.אל תנסו למלאות כל דקה,
במילים.
אל תפחדו מהשקט הוא בא,
בגלים.
אפשר לאהוב גם בלי,
מהומה.
רוצה אתכם פה לידי,
ב ד מ מ ה----||כתבתי את זה בסוג של מוזה כזאת... ואני מאמינה שיש עוד כאלה, שלפעמים רוצים רק. להיות. ל-ב-ד.
א ב ל- לא תמיד המציאות מאפשרת את זה, במיוחד לא שהלבד הזה פוגע באחרים...|| -
התעוררתי---
זיעה קרה מדגדגת במצח
חשבתי"זה רק חלום לבטח"
עם אשליה התהלכתי בסלון
כסערורי, הסטתי עיני לחלון
הכל למולי קטסטרופה
כאחד שלא יודע מרגוע
מרגיש על חבל דק
עוד דקה אני נזרקכשערפל יורד
כמו מרגיע מלטף
הוא לא יודע ש--
זה לא מה שנראהכשהבלבול שולט עליך
תחשוב רק חיובי
כשמרגיש בפנים ריקני
חפש בך
את האיש האמיתיתביט רק למעלה
כי משם הוא שומר
תתקדם עוד והלאה
כי לך לא נוותריש משגיח
לכל הברואים
אחד שדואג
גם בזמנים הקשיםאז כשערפל יורד עליך
תאמין למה שמשדר לך
כן, כי כעת הוא באמת
כמו--מרגיע מלטף -
כולם סביבי יושבים
הפרצופים למסכים דבוקים
האצבע זזה בקצב מהיר
עוד תמונה עוד סרטון מעביר
במסך הוא בוהה שקוע כולו
לא מרגיש מה קורה סביבו
לפתע מדבר הוא לעצמו -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
