שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
בר מצווה
פוקח בהתרגשות ת'עיניים
יומו הגדול כבר פה
נושא עיניו אל השמים,
לוחש תפילה בלבבו.לפני יומיים עם אביו יצא,
לקנות כובע - במהירות מצא.
גם חליפה - שתתאים למידותיו
מדד ולבש עד שאת הצבע אהב.בצהריים:
לבש החליפה - כולו רוגש,
ליד המראה ניצב- את כובעו חובש.
נענבה העניבה גם חפתים לא חסרו,
"איזה חתיך" - כולם אמרו.הבזקי מצלמה
חיוכים נרגשים,
אך בו - הכתה ההבנה -
מסביבו חגים כוכבים.הרי שכח את העיקר,
שהן לא מכבר,
את ראשו מעטרים
זוג תפילין מהודרים."זכות שהיא גם חובה"
חשב לעצמו בערגה
חדרה ההבנה אט אט - בהדרגה.אל עבר ה"מזרח" צעד,
מקווה שהרגשה זו תישאר עמו לעד. -
היי, הנה עוד שיר שנכתב בזמנים מסוימים מאוד...
בזמנים כאלו כשהאכזבה באה,
ותופסת את מקומה של התקווה.
כששוב מחשיך העולם מולה.כשהשמיים מתחילים להקדיר,
היגון מתכסה בעננים.
וגשם ודמעות ממלאים ת'נחלים.יללות הנשמות נשמעות ברקיעים.
זועקות הן באין אונים .
מי ימלא לנו החסר, בוכות.והרעמים מתגברים,
והבלבול מסתחרר והרעש מתחזק.
ועוצמות אחרות מתגלות....והיא מסתובבת ביער לבד.
ורק צועקת מתחננת,
"אבא חשבתי שעברתי מספיק, מתי אזכה...??"מתי תזכה והגאולה תמלא מקומה של התקווה.
ואליהו הנביא יבוא ויבשר לה שהנה זה בא.
והיא תמחה את דמעותיה ויפסקו כל צרותיה.
האכזבה לעד תימחק והקושי שעברה ידחק.אמן שבקרוב.
-
פורים קטן
לשמוח זה הזמן
לא משנה מה איתך
מתח את שפתייך
לחיוך ענק
הרם עיניים לשמיים
זה הזמן לצהול ולשמוח
אדר כפול
איזה כיף
עם כל המסכות
לרקוד ולהשתטות
זה לא נורא פעם או פעמיים
השנה זה בכפליים
למחוא כפיים
סתם כך כי אדר כאן
מה זה משנה א' או ב'
עכשיו זה הזמן
להוציא את העצב מהלב
לגרש את החושך
פורים קטן או גדול
זה הזמן לשמוח על מלא
יאלללללה
א פרילעכן פורים
או בעברית מדוברת פורים שמח
-
בס"ד יום א' כי תשא יב' אדר א' תשפ"ב
"התבודדות"
למדתי היום עם החברותא
ליקוטי מוהר"ן תורה כ"ה תנינא
התבדדות החא מעלה עליונה
הלואי הלואי ונזכה.לפרש איזה שיחה
דיבורים של אמת ואמונה
דיבורים של פשיטות ותמימות
דיבורים של שמחה והתחזקות.התבודדות היא מעלה עליונה
לפני השי"ת לפרש שיחתו
לדבר כל מה שעל ליבו
כדבר איש אל חבירוהלואי הלואי ונזכה לפרש איזה שיחה
הלואי הלואי ונזכה להיות תמיד בשמחה -
[בית 1]
אני צועד עקב עקב גודל
צריך לשמור ולהגן וגם לבנות מגדל
הקרקע לא בוודאות עשויה לדרוך
בשום פנים אין לדעת כמה יהיה ארוך
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים
[בית 2]
מטה הנדודים אויב של השלווה
אבל שלווה אצלי היא אויב ההקרבה
ובנפש מטורפת אצעק שזה מכאיב
צעקה כל כך גדולה שאיש לא יקשיב
[פזמון]
וכמו אייל באפיקי מים יבשים
כך נפשי עורגת ברגעים הכי קשים
בכל פרפוריה היא צועקת אלוקים
כן, היא צמאה ורגשותיה עמוקים -
לבד,
בלי שאלות,
הסברים,
חיוכים.
לבד,
בלי הצגות,
דיבורים,
אנשים.
לבד,
רק אני ואני,
עם שקט,
ושחור.
לבד,
לדבר לקיר,
שיבלע,
הכול.
לבד,
בלי מחשבות,
והמוח,
ריק.
ל-ב-ד,
עם אלפי מנגינות,
בחלל,
השקט.אל תנסו למלאות כל דקה,
במילים.
אל תפחדו מהשקט הוא בא,
בגלים.
אפשר לאהוב גם בלי,
מהומה.
רוצה אתכם פה לידי,
ב ד מ מ ה----||כתבתי את זה בסוג של מוזה כזאת... ואני מאמינה שיש עוד כאלה, שלפעמים רוצים רק. להיות. ל-ב-ד.
א ב ל- לא תמיד המציאות מאפשרת את זה, במיוחד לא שהלבד הזה פוגע באחרים...|| -
התעוררתי---
זיעה קרה מדגדגת במצח
חשבתי"זה רק חלום לבטח"
עם אשליה התהלכתי בסלון
כסערורי, הסטתי עיני לחלון
הכל למולי קטסטרופה
כאחד שלא יודע מרגוע
מרגיש על חבל דק
עוד דקה אני נזרקכשערפל יורד
כמו מרגיע מלטף
הוא לא יודע ש--
זה לא מה שנראהכשהבלבול שולט עליך
תחשוב רק חיובי
כשמרגיש בפנים ריקני
חפש בך
את האיש האמיתיתביט רק למעלה
כי משם הוא שומר
תתקדם עוד והלאה
כי לך לא נוותריש משגיח
לכל הברואים
אחד שדואג
גם בזמנים הקשיםאז כשערפל יורד עליך
תאמין למה שמשדר לך
כן, כי כעת הוא באמת
כמו--מרגיע מלטף -
כולם סביבי יושבים
הפרצופים למסכים דבוקים
האצבע זזה בקצב מהיר
עוד תמונה עוד סרטון מעביר
במסך הוא בוהה שקוע כולו
לא מרגיש מה קורה סביבו
לפתע מדבר הוא לעצמו -
פוסט זה נמחק!
-
פוסט זה נמחק!
-
רוצה קצת שלווה
ומרגוע לנשמה
למה כל הזמן סוער
והגלים גבוהים
לא יכולה עליהם
רוצה קצת שקט
ומנוחה באמת
בלי בעיות ומועקות
בלי אזעקות וזעקות
קצת לראות שמים
ואת יופי הבריאה -
אולי הגיע הזמן
לאסוף את עצמי
לא לחכות לסימן
שיראה לי מי
כאן איתי
לטובתיאולי הגיע הרגע
להתחיל להשתנות
להשתחרר מהפגע
שעושה בי שמות
שאוכל אותי
ואת נשמתיאבל בשביל זה אני צריך אותך אבא
שתיתן לי יד שלא אפול יותר
וגם אם אפול תעזור לי ללכת על ארבע
ותלמד אותי איך לקום ולא לוותר -
בעולם של טירוף
ושכולם בשיגעון
שכולם החליטו מי הנורמלי
ולמה הם לא הרובבדור שהחברה את כולם פה מאלצת
להיות כמו כולם ולעטות תחפושת
ויש רע בזה שכל אחד יהיה הוא
בלי הסטייל והשיק והבגדים שלא מִתְּרָפַּפּוּשמשלמים מחיר בשביל: ה"מה יגידו"
שמחוסר מסמיקים מבושה ברחוב
שרוצים להיראות תמיד טובים יותר
אבל הולכים בכוונה לכיוון ההפוךשכולם נוהרים אחרי תמונה בעיתון
ואחרי מי שראו עם "יופי שיגעון"
ולא מסתכלים בכלל על פנימיות
וזה בוער כי יש טונה חוסר וריקנותומתי כבר יבוא משיח
וירים לנו ת'מצב רוח
והמצב הבלתי אפשרי יגמר
ולכולם יהיה סופסוף טוב יותרהלוואי בקרוב...
-
השיר הבא מספר על ילד שגדל בשבט מבודד שהתרחק והתנזר מציוליזציה ולילד היה קשה עם זה עד שהסב הסביר לו מה הטעם שהם חיים כמו פעם, אם התשובה לא מספיק ברורה בשיר אני יסביר את זה במילים פשוטות הם חיים כמו פעם לא בשביל היום אלא בשביל מחר כשהעבר יחזור.
#anchor(%(#ff0000)[לחיות כמו פעם])
כשהייתי קטן היו דברים
לי לא היו כל כך ברורים
כמה למה איך מתי
היכן מדוע אימתימה הטעם לחיות כמו פעם
כשההווה כל כך נוצץ
למה אבא אבא למה
ביני לזה אתה חוצץ
מה הטעם לחיות כמו פעם
כשההווה כל כך נוצץ
למה אמא אמא למה
את זה אני עוד יפוצץמה טוב בסוס ועגלה מרכב מפואר
גם הבגד שאני לבוש כה מכוער
בשדה עובדים קשה כמעט ולא יוצא
כשאהיה גדול להימלט אני רוצהמה הטעם לחיות כמו פעם
כשההווה כל כך נוצץ
למה אבא אבא למה
ביני לזה אתה חוצץ
מה הטעם לחיות כמו פעם
כשההווה כל כך נוצץ
למה אמא אמא למה
את זה אני עוד יפוצץיום אחד קרא לי סבא
תקשיב מתוק תקשיב לי טוב
יש לנו בשבט עבר רווי בהוד
את העתיד אתה תכתוב
אם תתקדם קדימה העבר ישאר מאחור
מה תעשה ביום שלפתע הוא יחזורכי כן יש טעם לחיות כמו פעם
אף שההווה כל כך נוצץ
ולא סתם אבא אבא לא סתם
בינך לזה הוא כה חוצץ
אז כן יש טעם לחיות כמו פעם
לבעוט בהווה שכה נוצץ
ארים עיניים רק למעלה
והעולם? שיתפוצץ! -
לאי בודד
שוב נודד
שם אחיה לבטח
רק בלי מתח
בלי אנשים
רחוק ממבטים
בלי שאלות
בלי תהיות
על אי בודד
עד שאתמודד
ואוכל לשוב
לארץ החיים
להמשיך הלאה
