שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[איזה קטע]

בחלומות הלילה תמיד עליתי
אבל במציאות בבוקר שוב טעיתי
שום דבר משמעותי לא עשיתי
ואת הסיפוק לא גיליתי

שוב רבצתי והתבטלתי
שוב במקום להתמודד ברחתי
שוב במקום לשנות התחבאתי
ושוב את הפירות הרקובים אכלתי

ואז, כשהתחלתי לשקול לוותר
תפסתי את עצמי מהר
בשבילי לא בשביל אף אחר
החלטתי להתגבר. להפסיק לוותר

נחושה נלחמתי
גם אם הובסתי
לא התייאשתי
פשוט המשכתי

האמת שעוד לא כבשתי
כי אני עדיין באמצע
הדבר היחיד שהצלחתי
זה להתרומם מהביצה

והאמת...
זה מספיק לי!

[פודרה 0]

**** "יום השואה"
מספיק די לכפיה
איש באמונתו וחיה
כך אתם צועקים
ברגשותינו לא מתחשבים.

ואם אנחנו מאמינים
שהנספים לא רוצים
אותנו עצובים
החנויות שסגורים
להם לא מועילים
אנחנו לומדים מתפללים
זהו הדרך בה אנו זוכרים
אז מדוע אתם כועסים
אם בחורים לטיול יוצאים
וגם על האש קצת מנפנפים
לפגוע ברגשותיכם הם אינם מתכונים
אז מדוע אתם מתרגשים
האם פעם על רגשותינו אתם חושבים????@איצלה

[ברוריה]

יום השואה זהו יום שצרכים להזכר בכל מה שעבר על העם היהודי ובזכות מי אנחנו כאן.

מאחורי גדר ותיל
בגטו ובמחנה
ימים ולילות
באותם צבעים
אפורים שחורים
למרות השמש
וכחול השמים
רשעים גרמנים
קיבלו הוראות
לבצע זוממים
יהודים בארצם
לא רצויים יותר
טלאי צהוב
על בגד לאות
יהודי אני
זאת זהות
מנסים לקיים מצוות
למרות הקשיים והצרות
ניסויים ומכות
והשפלות
למחוק את העם רצו
לכבות את הנצח קיוו
אך לבסוף האמת ניצחה
והייתה לנו הצלה
ותקומה
כי עם הנצח
לא מפחד מדרך ארוכה

[רבקה]

אני לא יודעת אם העליתי את זה כבר או לא לכאן - מאמינה שלא.
השיר הבא מדבר- מסביר על השואה וכרגע זה המומנט הכי מתאים לקרוא אותו:

שואת היהודים

ישיבה על ספסל - בהחלט אסורה,
נקיטת פעולה כהתחלת בסיס ההשפלה.
טלאי מגן צהוב ככתם על החולצה,
מותיר הוא צביטת דאבון, כאב המועקה.
פתיח רע ומר, מפתח השואה.

רחוב מגודר – נוק אאוט על יציאה,
חומות כמצור, גדר תיל על כנה בצורה.
הגטו מחניק, אפוף ריחות מחלה,
עבודות כפייה אוכפו, האנטישמיות עזה.
כך התערפלו חיי משפחות מצוקה.

---

רצח, דם, גצי אש ותועבה בעיניים,
שכול בזג, כספית הקליע ושליפת צפורניים.
מחנות השמדה אפופי עשן אנשי הגפיים,
קור וכפור חברו להשמדה. אוי, המס המים.

היש מילה ובמהותה לתאר את צער השמיים?!

[פודרה 0]

על מה אכתוב היום?
על עוד יום שעבר
על הלב שנשבר
על החפץ שאבד?.
לא!!! היום לא אכתוב על עצב
היום לא אכתוב על כאב
היום אכתוב על תקווה
היום אכתוב על שמחה
מה אכתוב איני יודע
אני יודע זה עוד יגיע

[דודו]

את השיר הבא כבר העליתי בעבר, אבל אז הוא הוא הועלה בהקשר שגרם הוא ימחק [אגב למפרע אני מסכים למחיקה], אך השיר כשלעצמו מצוין, וכיון שהוא מתאים לתקופה אני מעלה אותו.

יש קרבן יחיד
יש קרבן ציבור
יש קרבן תמיד
זה קרבן דיבור

מוטב לו לאדם
יפיל עצמו לאש
ואל יפסיד עולם
כשאי מי יבייש

פזמון:
לשון הרע יותר
אלי לא ידבר
לשון הרע סותר
הורס ומשבר

[אילנית]

עד אשר---

היום הזה כמעט ועבר,
אבל רגע לפני שהוא עובר---
שיר אחד קטנטן לזכרו.
לזכרם.

וחמת המלך
לא תשכך
עד אשר
יוכה
ובכה
יבכה
כל בן
כאוב,
כל אח

עד אשר
תחנק כל
עיירה
מאדי
שנאה
רעילים
עד אשר
ישרפו
יהלכו
וישלטו
בליבו, בגופו
כל יהודי
שועלים

עד אשר
יכלו עדי
עולם
זאבים לבושי
מדים
עד אשר
אני ואתה
ואת
וכולם
לא יליטו
ראש
מקריעת ילדים

עד אשר
טלאי הבושה
ינוחו על
צווארי
הרוצחים
עד אשר
מזבח
של קדושה
ישא על
כפיו
דורות
ניצולים
תאבי נקמה-
מובטחים.

עד אשר
תנוח חרב
וינוחו דמע
ודם
עד אשר
יכונה בשם
רק הראוי
לתואר
הנכסף
"אדם"

[דודו]

ניסיתי לכתוב על היום הזה, באמת, אבל זה מה שיצא לי שתיקה

אין מה לומר
אין מה לכתוב
והמשכיל בעת ההיא ידום
שתיקה

הפה לא מסוגל לבטא
הלב לא מעיז לחשוב
העט לא מסכים לרשום
שתיקה

המבט אומר הכל
ניצחתי את השטן
דור המשך ובגדול
הוצאתי אותו קטן

אך לחזור אחור
הלב לא נותן
שחור החור
לא מתקטן

רק קדימה מביט
לא להרגיש מועקה
רק לצאת מהטיט
שתיקה

[ברוריה]

על מזבח העקדה
הועלו שישים מליון
גברים ונשים מכל עדה
נכחו שם בכליון
אומה שלמה
הוכנסה למשרפה
בכל גיל
בכל שפה
עם כתונת פסים
כמו יוסף
הוטלו לבור
ע"י רשעים ארורים
רכבות רכבות
ללא סוף
ללא תכלית

[חלום לגדול]

כשהאירה השמש
התפזרו העננים
האפלה מאמש
נבהלה מהגלים

הבטתי סביב
את האושר חיפשתי
את פריחת האביב
אך במקום השתזפתי

הים סער
ובחוף דגל אדום
החול בער
לא עמדתי בחום

דשא קצוץ
ערימות של תבן
פרח מצוץ
נותר על האבן

יש מישהו כאן
שמוכן לומר לי
היכן האושר לן
מתי יתעורר בי

היכן הוא מסתתר
אני לא רואה
ואם הסלע ישתחרר
נגלה שם מערה

והיכן הוא האור
היפה המושלם
כי כאן יש חור
האושר כה מופנם

ומתי את עיניי אפקח
את האושר אגלה
בליבי באמת אשמח
אל השם אקווה

ואאמין ואבטח
ואליו אקרא
הוא רוצה שאשמח
ובאמת אדע

ואראה את היופי שבחיי
כי טבולים בצבע הם ימיי
ביופי אינסופי שהוא נותן בעצמו
אז אפתח בשיר ואודה- לכבודו

[משורר מבולבל]

יוֹם חַמִּים שֶׁל שִׁלְהֵי נִיסָן.
הָיִיתִי נִשְׁעָן עַל הַמַּעֲקֶה
אַדְוָה קוֹהֵרֶנְטִית שֶׁכָּמוֹהָ
עִקְצְצָה אֶת הנְּחִירָיִּים
בִּמְלִיחוּת מְעֻדֶּנֶת מָה.
קֶסֶם הַגַּלִּים עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
מְשׁוֹטֵט בֵּין עַרְפִלֵּי הַמַּחֲשָׁבָה
הַחַמָּה,
אוֹי הַחַמָּה
מְשַׁלַּחַת קַרְנֵי סַנְוֵרִים
זֶה רַק אֲנִי
וְהַלְּבַד שֶׁלִּי.
גַּל תִּמְהוֹנִי מִתְנַפֵּץ בֵּין חַגְוֵי הַסֶּלַע
מְפַנֶּה אֶת הַתּוֹר לְזֶה שֶׁאַחֲרָיו
מַזְכִּיר לִי אֶת נַפְשִׁי
שֶׁנּוֹלְדָה לְהִתְרַסֵּק.
שְׁאוֹן הַיָּם
שַׁלְוָה שֶׁכָּזוֹ.

אָז עַל מָה הַקֶּצֶף
אֲנִי שׁוֹאֵל
וְנַעֲנָה
בְּשֶׁקֶט מְשֻׁנֶּה

[Eti]

ניצב זקוף ואיתן
למול רוח שורקת.
לא נע ולא זע
כאשר השמש יוקדת.

למה שאשנה דעה
כי אמרתם אחרת
יש לי הכרעה
יצוקה כעופרת.

לא רואה בעיניים
עמוד שדרה זקוף
לא חושב פעמיים
אמיתות מנסה לעקוף.

ויום אחד הבנתי,
בהבזק מטלטל.
ההפסד יהיה כולו שלי,
אם את דעת האחר אבטל.

[חיה במקרנצ'יק 0]

יום רודף יום
לילה רודף שחר
מישהו פעם אמר לי
שתמיד יש מחר

הכל אותו דבר
שגרה אפורה משעממת
כל עניין נגמר
החופשה מזמן דוממת

מבחנים ושיעורים
חברות מול מורות
עמוסים הילקוטים
מתמלאים המחברות

ולפני שמגיע דיכאון
יש באופק עוד תקווה
הידד אחרי יום הזיכרון
מגיעה יום אחד חופשה!!!

[משורר מבולבל]

שבוע טוב,
השיר הבא נכתב בהשראת כל האנשים שעושים המון "רוח" בשביל לזכות
למעט תשומת לב (פוליטיקאים, "כוכבי" רשת וסתם אנשים...)

כמה רעש אי אפשר לחשוב
על מה המהומה אפשר לחשוב
על לא מאומה הלוך ושוב
כמה טיפשים שרוצים קצת משוב

איסתרא בלגינא קיש קיש מקרקש
להחצין טיפשותו לעולם הוא מתעקש
המטבע בחלל כה ריקן נוקש
תשומת לב בגרוש זועק ומבקש

גם אויל מחריש לחכם יחשב
אינסוף אויר ריק במוחו מנשב
על הגיון כבר מזמן התחייב בהשב
אולי יבוא יום והשכל יתיישב

ליקוי מאורות- אנחה כבדה בוקעת
הלבנה אף היא ברגליה רוקעת
כי כשאנשים קטנים עושים צל גדול
סימן שהשמש שוקעת!

[פונץ' בננה]

מדברת איתך
שופכת הכל
גם בלי מילים
מרימה את עיני
למרומים
כי אתה אדון הכל
מקשיב ועוזר
אבא אוהב

רציתי שתדע
שגם שקשה לי
אני תמיד איתך,
הולכת בדרכך
לא נשברת
גם שמתחילה
פתאום הסערה

חושבת תמיד
מהי המטרה
גם שקשה
מאמינה בך,
בכוחות שלך
כי אין עוד מלבדך
אתה הכתר
של המלוכה

רציתי שתדע
שגם שקשה לי
אני תמיד איתך,
הולכת בדרכך
לא נשברת
גם שמתחילה
פתאום סערה...

איתך אבא!!

[פודרה 0]

עוד שבת עברה לה שבת
שבת שלום שבת מנוחה
שבת של שינה עמוקה
פרחה לה נשמה יתרה.

אבא שבשמים
הער אותי משנתי היא לא ערבה
כמה זמן אפשר להיות במיטה
הטעמני טעם שבת קדשך

[משורר מבולבל]

אפרופו שינה...
@פודרה-0

מִין בְּרִיחָה כֹּה מְשֻׁנָּה
לְהַפְקִיד רוּחַ בְּיַד שׁוֹכֵן מְעוֹנָה
שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה כָּל עֵת וְעוֹנָה
דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה- זְמַן שֵׁנָה

מִין בְּרִיחָה לְמָחוֹז אַחֵר
אֵין כָּל מוֹעֵד הַכֹּל מִתְאַחֵר
עוֹלָמוֹת וְרֻדִּים לְעַצְמוֹ הוּא בּוֹחֵר
דָּבָר אֵינוֹ זוֹכֵר- זְמַן הַנּוֹחֵר

מִין בְּרִיחָה לְעוֹלָם עָלוּם
חֲלוֹמוֹת תֵּבֵל אוֹצָר בָּלוּם
רְגָשׁוֹת וּמוּעָקוֹת בָּאָרוֹן יִנְעָלוּם
דָּבָר גָּדוּשׁ בִּכְלוּם- זְמַן הָלוּם

מִין בְּרִיחָה מֵאִי שְׁפִיּוּת
לְאִי קָסוּם מִלִּים וּפִיּוּט
שִׁירַת חַיִּים בֵּין דִּמְיוֹן לִמְצִיאוּת
דָּבָר פָּעוּט- זְמַן מָלֵא בְּחֹסֶר מַשְׁמָעוּת

[שמעון 2]

חברים פעם ראשונה שאני כותב שיר, בסדר אני לא אלוף אין צורך לכתוב את זה

מָרָן לֹא נִשְׁאַר
מֵירוֹן מָה כְּבָר נִשְׁאַר
מָהֳרָ"ן מָתַי כְּבָר יִהְיֶה אֶפְשָׁר
מִיּוֹן מִי עֲדַיִן לֹא הָיָה כְּבָר
אֲוִיר כַּמָּה כְּבָר נִשְׁאַר

[shin]

COOL ההתחלות קשות
וכל הקשות בהתחלה
אני עומד שוב, אותו הבניין
כלום לא השתנה..
רצונות שאיפות והמון רצון טוב לגדול
כמה זמן תחזיק אופטימיות מול שעון החול
זה התחיל ממזמן... כשנולדתי בערך
ועכשיו.. מה לעשות עובר את הדרך
נפצע מקוצים טועה בשבילים
בשביל זה יש תהילים..
מתפלל וממשיך ללכת
חורף גשם סתיו שלכת...
הזמן מתקדם ורץ ורץ
אני מתלבט אם זה הוא או אני שגודל...
את גורלי הוא חרץ
אני השפוט משתולל...
קם שוב בבוקר שוטף ת'פנים
יום חדש, משהו אחר ממה שאני מכיר כי הלכו העננים....
הזמן לא עצר, אך הפעם בי האיץ,
אחרי חצי שנה פלוס.. זמן הקיץ !

Spoiler

נכתב בעין וחצי ויד וחצי
העין השניה נחה מעט לקראת מחר, והיד השניה לוחצת את המזוודה כמה שאפשר...
למה לא ניסגר הריץ' רץ' הזה אוווף מרגיז,

"ספויילר למה, יש לך זמן אהה... איך אתה מעיז"..

[פודרה 0]

בס"ד ל' ניסן תשפ"ב
"זמן קיץ"

זמן קיץ התחלה חדשה
הזדמנות נוספת להגיע לפסגה
לשקיעות בתורה להתחמם לאורה
לעלות מעלה להידבק בשכינה.

חם בחוץ הזעה נוטפת
פנים בבית מדרש דלוק המזגן
אבל האוירה שם רותחת
שאלה ותשובה האצבע מתנופפת

עזור לי אבא תן לי כוח
לא להתייאש להמשיך לפרוח
לא להסתכל על הסביבה
להיות ממוקד במטרה