שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

מישהי רגשנית

יושבת לבדי על המחשב
היידים זזות במהירות האור
חושבת על ההווה שמתקדר
מקווה לעתיד יותר טוב
והעבר כזה נורא
שאני לא נזכרת בו כי רע לי מספיק

אני כזו מוזרה או שכולם ככה
נופלת ללא הפסקה
מנסה לנשום בין צניחה לצניחה
קופאת, אין לי כמעט הצלחה
מרגישה איך ליבי נמס
ויחד איתו גם המח

בוהה באופק, חושבת
נמאס לעמוד מתיישבת
אין כח להתקדם עוצרת
ושוב פעם מתרוקנת

והאוויר לח וחם
והשמש קופחת
וכמה מים שאשים
אני עדיין אשאר רותחת
כואב לי הראש, כנראה מכת שמש
מרגישה כמו באיזה סרט

אבל לא מתייאשת
אני אנצח
בעזרת השם
מחר יהיה לי שמח

"העבר אין ההווה עין והעתיד כהרף עין!"

LOVE ME

בסיעתא דשמיא

חיים שיש בהם

אני פעם ישבתי לי וחשבתי ,
על מעשים ומצוות ועל החיים.
ואני לעצמי בתוכי אמרתי,
איזו מתנה קבלנו מאלוקים.

חיים שיש בהם אמת,
וחיים של מצוות וערכים.
ממש, תורה באמת,
ואנחנו רק צריכים לבחור בחיים.

ולומר נעשה ונשמע עם כל הנשמה,
כאילו אתמול עוד עמדנו על ההר .
וברגשה נאחז בה ונלמד ברגש ובהנאה,
שהלימוד בליבנו לעד יבער .

מוקדש ללומדי התורה שהם אותנו מחזיקים
והלוואי שתמיד ישקיעו כוחכם בתורה...

מוזיקה זה הדיבור

                                                                                    סקיצה משיר שכתבתי

הקול הזה קורא לי
הכל עכשיו בוער בי
רוצה לקום כל בוקר ולכבוש את העולם
הכל בשביל להיות חזק להיות הכי מושלם
שכולם בעולם הזה ירצו להיות כמוני
שכולם בסביבה שלי יכילו את השוני
לעמוד בראש ההר לצעוק כבשתי ת'פסגה
לחייך לכולםולצחוק על כל מי שבי פגע
אבל שכחתי ופתאום אני נזכר
שמה שיש לי כי אותי מלמעלה ה' עזר
לא מפסיק לצעוק ת'מסר ועל זה חוזר
אין לי כלום ומה שיש זה כי אותי ה' עוזר
תפנים ת'מסר כל מה שקורה פה בעולם זה מה שה' גוזר
תבין אחי תיזכר שניה כמה פעמים אמרת עליתי על הגל
ולמחרת תגיד לי מה נהיה נהתהפך לו הגלגל

מוזיקה זה הדיבור

        בסד                                                  עוד סקיצה

זוכר את הימים שהייתי בין הכלום
לא מצאתי את החופש כמו חיה בכלוב
חפשתי את האור לא מצאתי את הטעם
חיפשתי במקום אחר ומצאתי אז אותם
מיציתי ת'מיציתי
נסתי מניסיתי
כפה עלי הר כגיגית עד שאשב ללמוד
תוציא אותי מהתמכרות מהרגלים רעים
שהתמכרות והרגלים טובים יהיו לי לרעים
כי מה שלא רואים משם אולי משם רואים
אני מרגיש עכשיו כמו צאן ללא רואים
תנו לייק

מיתר

רציתי לברוח
למחוק את הכל
לא לשמוע במוח
שום רעש שום קול
רק אני והלבד

רציתי ללכת
מכאן רחוק
בלי שום מערכת
שלטון וחוק
רק אני והלבד

רציתי לטוס
אל מעבר לים
להרגיש שכל מה שהרוס
כבר לא קיים
רק אני והלבד

רציתי לשוט
אל אי בודד
אבנה לי בית פשוט
אולי כך אתעודד
רק אני והלבד

אולי לא ממש באמת
וודאי לא באופן קבוע
אבל לגמרי לא אתנגד
לאיזה שבוע
רק אני והלבד

פודרה 0

אם אני עליך מסתכל
זה לא מבט מזלזל
את הערכתי אלך אין לתאר
כי אני יודע עלך עובר
לא סתם אתה נפלת
לא עזבת כי רצית
אני יודע אם מה התמודדת
מכיר את ההרגשה הנוראה
שאתה כישלון ללא תקנה
וכבר אין סיכוי להצלחה
כל פעם שאתה מתגבר
מעריץ מבטיח לא משקר

פודרה 0

פוסט זה נמחק!

margalit

יש דברים שאנחנו מתפללים שיקרו לנו, מחכים לרגע שזה יקרה
ואז כשזה קורה, לא מספיק יודעים להעריך ולא תמיד זוכרים להודות (בפרט כשמתרגלים למצב)
זה שיר על הציפייה והתקווה גם לזכור את הציפייה שהייתה לפני...

מחכה...
רוצה כבר שזה יקרה
למצוא אותו בתוך מכרה

ממתינה...
אולי היום הוא יגיע
זה לא רחוק, לא ברקיע

מקווה...
שיהיה הטוב בשבילי
המרכז, ולא איזה שולי

מייחלת...
שאדע תמיד להוקיר
גם אחרי שלעומק אכיר

איזה קטע

כולם אומרים עליה שהיא מכוערת
והיא מאמינה ובעצמה מתביישת
לרגע לא עוצרת להתבונן
באיזה יופי לא טבעי חנן אותה השם

היא יושבת בצד חסרת ביטחון
כל מי שמתקרב מתרחק פי מיליון
היא עצובה כל היום, כי היא בטוחה
שאף אחד בעולם לא צריך אותה

עד שביום אחד חם
בא אליה איש חכם
אמר לה תפסיקי להתגונן
יש בך כל כך הרבה מה לפרגן

יש בך כוחות עצומים
גם אם את לא יודעת
יש בך כשרונות נפלאים
אז למה את דומעת?

תפסיקי לרצות להיות כמו כולם
תראי איך בך הכל מושלם
ובשבילך נברא העולם
תתנערי ותדעי את הנעלם

גם אם בחוץ את לא מלכת היופי
עדיין אין בך שום דופי
כי למרות החיצוניות ואף על פי כן
פנימיותך מלאה... ושקר החן!

shin

"האור שבה" (לכבוד החג):

בין האנשים ברחובות הרועשים, מהלכים מלאכים בדמויות,
ועם הילד אל הגן הוא עם הרכב הישן, נשאר שמח נשאר באורות..
וכנגדם רצים רצים רצוא ושוב, בעולם העשייה של רע וטוב,
על אותו באר שוב ניצבים, מה בין באר שחת למים חיים...
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
יוקרה מפז וכסף וזהב, וזהב...
בין האנשים ברחובות הנרגשים מהלכים מלאכים כמויות,
מחזיר תילד מהגן ומוותר הוא על מזגן, וזה לא כי כלל אין ברירות,
וכנגדם רצי רצים רצוא ושוב בעולם העשייה של רע וטוב,
אל אותו בית הדין ניצבים, מי יזכה מי יתן את הדין...
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
יוקרה מפז וכסף וזהב, וזהב...
נכנס היכל, מלא, כולם,
היום הוא כבר תלמיד חכם,
מסתכלים הם מן הצד בהערצה,
ובלב שוב תחושת החמצה,
אם רק הייתי מתייגע,
אם רק הייתי יודע,
קשיים היו לי כחוט השערה,
והיום כעבותות של עגלה,
אנחנו בוכים... והם ששמחים....
-והאור שבה האור שבא, מחזירן למוטב, ועכשיו רואה הדור שבא מלבשתו ענווה,
גם אתה יכול כלום לא נגמר, הלילה ארוך הזמן קצר, תתחיל, תתחיל עכשיו.

תמר החיה בסרט

שיר שחברה שלי כתבה. השיר באנגלית (לאמריקאים ביננו) הוא נכתב לפרויקט.

I stand again
Alone in front of a lot of waves
A storm wind washes the hair
I'm sick of life
Want to raise a chicken and run away
Far to get to leave everything
Something inhibiting and not
Gives it the power
to succeed

ditty:

O God, have mercy on me
Have mercy on your pure sons
Woe to the merciful Father
Father Gd I have no answer
All my life I've been on the run
Wants wants and fails
Oh Dad help me please
I'm your home and your only one who loves so much
you
I have no one in the world but you
Then
In the mud in the fog when you see nothing
Help me overcome the whole world!

שיר ממש מרגש ממליצה לקרוא. גם למי שלא יודע אנגלית-שיתרגם.
שיר שממש שווה קריאה!

ישראל שר

פוסט זה נמחק!

Eti

את השיר הזה כתבתי לאתגר כתיבה 16, אבל אחרי שראיתי שלא הבנתי נכון את כוונת האתגר - מחקתי אותו.
במחשבה שנייה החלטתי להעלות אותו פה... כי הוא מספיק ראוי גם בלי אתגר מעליו....
אז---

מעולם של שקר
מחפשת מחסה
לברוח מחיי הפקר
מבהיה חסרת מעשה.

מעולם של פני פוקר
המחביאים סערות שבפנים.
מהצורך להסתיר כל תקר
להיראות תמיד מוצלחים.

מעולם שאת הדעת עוקר
לא נותן מקום לטיפת מחשבה.
כשעל רצון משלמים ביוקר
וההשתוקקות מזמן נעזבה.

בעולם כזה שלפעמים דוקר –
מי יתן לי רק איזה בונקר.

ברוריה

זה שיר שכתבתי שבוע שעבר אחרי שהייתי אצל יועצת מסוימת ואלו התובנות שעלו לי לאחר הפגישה.

כולם אומרים לי להשתנות
כולם אומרים לי איך לחיות
ולא מבינים שלא כזה פשוט
להשתנות פתאום
ולהתחיל מהיום

נותנים לי עצות
ונסיונות משלהם
איך להם זה הצליח
והכל פתאום הולך

זה כל כך קשה להשתנות
מתי אתבגר ואנסה גם בעצמי
לחיות קצת אחרת
בלי לחזור על טעויות
תראו לי הדרכים
תנו לי כלים
איך משתנים באמצע החיים.

איזה קטע

מול העולם לבד
עומדת לי בדד
מנסה להבין
את הנוסחה של התרגיל

העולם הוא לא חלום
וקל וחומר שלא בלהות
ואני כמו יהלום
שמנסה להימכר בפרוטות

מה עובר עלי???
מה קורה לי?
השמש תזרח. אבל מתי?
מתי היא תאיר בי?

כשנולדתי בכיתי
כי כבר אז הרגשתי
כמה יהיה קשה לי
להגשים את עצמי

אין לי בעיה בדימוי עצמי
אבל כן יש לי בעיה אחרת
אני יודעת כמה כוחות יש בי
ולכן קשה לי להרגיש מסופקת

תמיד אני מרגישה שאני יכולה עוד
אבל כבר אין לי כח אפילו לעמוד
אני עסוקה בלעלות ולמעוד
וכבר קשה לי. קשה לי מאד.

מתאמנת על שליטה עצמית
מנסה להיות הכי מעשית
נמאס לי לנסות לשפר ת'תדמית
רוצה כבר להגיע לתכלית

קוקו

דע בני אהובי
כי גם אם קשה לך לראות
את האהבה בינינו
אי אפשר לשנות

דע בני אהובי
כי תמיד
לא משנה התפאורה
בינינו אי אפשר
לכבות את האהבה

דע לך שאתה כל כולך
חלק ממני חלק מהבריאה
יש סיבה ותכלית ויש מטרה
לכל תזוזה שלנו על פני האדמה

גם כשנופלים
צריך לקום
לנער ת'אבק
לחבק ת'יקום

אלוקים לא מצפה
שנהיה מושלמים
ולא מצפה
שנתקן אחרים

באת לעולם
לעבוד על עצמך
עבודה זו
כל כולה שלך

לך לך בני
לעולם האכזר
לעולם הסוחף
כל כולו זר

רק תמיד תזכור
שמכל סיבה שהיא
גם ברגעים הקשים
שורש נשמתך היא אני

כולנו עובדים
לתקן ת'עולם
אולי הגיע הזמן
שיפנימו כולם

איננו הבוסים של האחרים
כדי לעבוד על נשמתנו באנו לעולם
כיפנימו זאת כולם
העולם יהיה מושלם.

זברה

אם הייתה לי אפשרות,
להרים דגל לבן,
לא כי נכנעתי.
התעייפתי להילחם עם העולם.

אם הייתה לי אפשרות,
לדבר עם היקום,
לספר שפרשתי.
נגמרתי מלחפש ו ה כ ל נעלם.

אם הייתה בי חוכמה,
להסתיר ת'טיפשות,
להתמכר לחורבן,
לוותר על מה שלא בא בקלות.

אם הייתה בי חוכמה,
להפסיק לנסות,
להישאר הקורבן,
של הלב, של עצמי, של העצלות.

אבל - אין לי ת'אפשרות,
ולא הייתה בי חוכמה.
רק הקיר סובל בנאמנות,
ומחזיר לי בדממה...

אז-- רק לעדכן ת'עולם,
אני הרמתי דגל לבן...

ברוריה

בדיוק ראיתי עכשיו בן אדם בוואדי מול ביתי הולך עם פנס יותר נכון ראיתי רק את הפנס מרצד ופתאום חשבתי על המילים הללו.

ראיתי פנס שמאיר בחשכה
לא ראיתי מי אותו מחזיק
אלומת האור ריצדה באופק
אך לא זיהיתי מי אותו מוליך
אולי הוא מחפש מישהו
אולי אחרי נעדר הוא מחפש
אולי את הדרך איבד
או את אבדתו מחפש
אבל על כול פנים
מה שבטוח
זהו משל לחיים
כי כשאנחנו חושבים שאנו חכמים
שאת הכול אנחנו יכולים לראות
גם בחשכה יש מי שמאיר
אבל לא רואים מי זה ששומר עלינו תמיד

אני 4

פוסט זה נמחק!

ישראל שר

פוסט זה נמחק!