שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה
-
בס"ד
אבא, אדון הסליחות
קם לפניך כל יום בחצות
לשיר ולהללך
לבקש סליחתך
תמיד חשוך שניה לפני הזריחה
והנה אני רגע לפני שעת הנעילה
מתוודה על חטאים
על מעשים לא ראויים
של שנה שעברה במהרה
ועל רצון להתקרב מהתחלה
כי, מודה, הלכתי נגד הרוח
רציתי להרגיש, להיות פתוח
אבל זה לא נתן בי שום כוח
הלב שלי התחיל לצרוח
הנשמה שבי רצתה לברוח
אז, חוזר אלייך, לקבל מאורך
לשוב בחזרה, כבתחילה.
עזור לי לא לפזול, ליפול,
תן לי רק לגדול
להבקיע לך עוד גול
של עליה,
של התקרבות מתוך בחירה ואהבה! -
||ספויילר||
היה לי ממש קשה לכתוב את הסיפור הזה בתור שיר כי הוא דיי סיפור חיים שלי מה שהייתי רוצה להיות למרות, ואני חושבת שלמרות זאת שאין בשיר הזה חרוזים סדירים זה שיר עם מסר מאוד עמוק. נראלי שזה השיר שהכי הרבה עבדתי עליו מכל השירים שכתבתי אי פעם, וכתבתי אז תעשו לייק ותגיבו מה אמר לכם השיר ומה הוא בעיינכם..אולי עדיף אחרת
היא חיה באשליה,
שאוהבים אותה כולם,
שהיא מועדפת ראשונה,
מוערצת של העולם,וכולם מדברים,
על ההיא המוזרה,
ומה היא בכלל חושבת לעצמה,
כשרואה בתוכה,
כל מה שהיתה רוצה שיהיה בה,והיא חושבת,
אם טוב לי עם עצמי,
בעייני אני מושלמת,
ואז לא אכפת לי
מ...מי שישתוק ולא ידבר,
מי שילחם ולא יוותר,
מי שילחש ולא יספר,
מי שיאמר ת'אמת או ישקר,אז שילכו כל האנשים,
עם הסיפורים,
על האגו שמתגבר,
על הגאווה שלא מפסיקה לספרכי לא עדיף שאשב,
ואמצא את חסרונותיי,
אז לא יהיה לי אפילו לב,
ויהיה אכפת לי,מכל מי ומי,
מה יחשבו,
מה יגידו,
מה יספרו,
ומה יבליגו,
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למקצב על הבמה הטובה שהם נותנים לכל הכותבים -
ישש גיל כזה
שאתה מרגיש בוגר כזה
מסתכל על כולם בגרתי
מה אני כבר גדלתי
כבר לא קטן
בגיל הגן.הגיל הזה שאתה מרגיש
שנימאס לך ליהות רגיש
לאנשים שלא יעזרו לך
אלה רק יזיקו לך.ישש גיל כזה שהחברים
זה לא ה א,ב בחיים
יש דברים קודמים.יש גיל כזה
ששאתה מתחיל לחתוך עם אנשים
שלא מוסיפים לך בחיים כלום.הגיל הזה שאתה בטוח
שכל החברים שלך
מתנהגים כמו בגן איטה
ואתה כבר מרגיש בכיתה א'.הגיל הזה מגיע
אחרי שאתה כבר יגע
אחרי שחשבת שעברת את גיל
הטיפש עשרה
אז רק לומר לך
שזה עוד תסמין של הגיל
.||סתם זה לא תסמין של הגיל
זה רק מראה שגדלת באמת!|| -
קאבר לשיריו של יואלי דיקמן...
שוב מתעורר מתןך אותו חלום
אני עומד צופה מהחלון
זולגות להן הדמעות לאט
על חיים של בערך
על עוד יום שאבד
לאן הולכים כשהלב נסגר
הרחק באופק לא רואים דבר
בלב יש ת'תחושה שזה נגמר
אספר תאמת שהסתרתי תמיד
איך חיכיתי לך אין מילה שתגיד
כבר שנים שאני מייחל
ובלילות בוכה ומתפלל
תן לי את הכוח
מכל האכזבות עכשיו לשכוח
רוצה להתנתק לנוח
נכון עכשיו הלב קצת מאחר
אבל יבוא היום הוא ישתחרר ויתחבר
כי אתה נותן לנו תקווה
תקווה ועוד תקווה הלאה
כשכלום לא נראה
וגבר הכאב
לא נותרה לי ברירה
רק לגדול מהלב
כנגד כל סיכוי שוב נעמד
בקול גדול קורא ה' אחד!||
זה מה שיוצא כשמשעמם לי... אבל כשקוראים את זה - בלי המנגינה - דווקא זה יוצא שיר ממש נחמד, לדעתי
|| -
מקווים מחכים
לימים יפים ומאושרים
שנראה לווים מנגנים
ממתקים על עצים כמו בסיפוריםנהפוך העולם
נגשים החלום
לא ניתן שיעבור עוד יום
רוצים שזה יקרה עוד היוםהגאולה עוד מחכה
עוד פעולה
אחת קטנה
והנה הוא כבר בא -
פוסט זה נמחק!
-
מילים של כאב
זה שיר שכתבתי ב3:30 בלילה אז אני מקווה שהוא יצה יפה(זה שיר עם מנגינה והכול)הי אני כאן רוצה לומר לכם כמה מילים קטנות
שיספרו לכם עלי כי לי הם קצת קשותפזמון: אני יודעת שיש לי לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאבאני כבר לא רוצה לקבל מחמאה
כי אני יודעת שהכול זה המצאה
אולי אם אקבל מאדם שלא אכיר
אז אולי אקבל והעריךפזמון: אני יודעת שיש לי לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאבלפעמים עובר לי מחשבה בראש
שאולי עדיף כבר לא לחיות(ח"ס)
אין לי מה לעשות פה בעולם כשכולם מתייחסים אלי כלא בן אדםפזמון: אני יודעת שיש לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאבאולי אם אהיה שונה או אדמה אל האחר
אז יקבלו אותי כמו את האחר
דייייייי נמאס לי להיות שונה
רוצה שיקבלו אותי כמתנהפזמון: אני יודעת שיש לי לב שלא רגיש
אני יודעת שכולם מתייחסים אלי כבן אדם שלא רגיל
אני יודעת שיש לי דברים שקשה לי להוציא מהלב
זה לא כי אני רוצה,זה כי פשוט קשה לספר את כול הכאבנכון אולי אני כזאת לפעמים
אבל יש גם פעמים שמשתניםפזמון סופי:(להאט קצב)
עכשיו יש לב רגיש
ואולי תקבלו אותי כבן אדם רגיל
את הכאב יותר לא האכיל
כי בדברים שמחים את הלב נאכיל -
אחר השיטפון
A כמו ארמון בחול שהתפורר ונסוג אל המים
אחר השיטפון נשאר רק זיכרון בידיים
לבנות את הכל לצאת במחול ולשכוח
לא להביט לאחור לשחות אל החום יש לך כחB כי הנשמה מחכה
תבקש ותמצא היא שלך
כל המרחקים שגמעת לא אבדו לא נותרת לבד
אל תדאגA שוב החיפזון אל השיגעון בעיניים
ניסית כבר הכל אולי אין פיתרון אולי בינתיים
תופס רגעים קטנים ושמחים, משתנה
עבודת החיים פטנט של שנים, מתמלאB כי הנשמה מחכה
תבקש ותמצא היא שלך
כל המרחקים שגמעת לא אבדו לא נותרת לבד
אל תדאג -
השיר הזה נכתב בהשראת ילד מטרייה
רציתי חברה ביסודי
רק שלא תהיה כמו כולם
לא תהיה יפה
אבל שהלב שלה יהיה חכםשלא תצחק עלי עם חברות
שלא תשקר לי
שלא יהיה צלקות
שתשאל-
מה ישלך?
מה קורה לך?
אני כאן איתךשתשב לידי סתם כך רק לפטפט
שלא תרכל עלי בהפסקה
שתכתוב איתי על דף ועט
שתהיה לידי שאני זקוקהשתצחק איתי ביחד על העולם
שלא תהיה צבועה כמו כולם
שתשב לידי לא רק שהמורה אומרת
שתרצה אותי שתגיד שאותי אוהבתשתכעס המורה
כי אין ברירה
עד שסוף סוף אנלא מוזרהשגם אם בשיעור אדבר
סוף סוף לחברה אחת אתחבר
שלא בגלל זה עליה אוותרוככה נשב לנו ביחד בסוף של הכיתה
ילדה עם מחברת ילדה עם שכמייה
לאט לאט נהיה חברות
חברות יפה בלי שום צלקותבחוץ כולם משחקים
מדברים אחד עם השנ
ישרים שירים
בפנים זאת אני עם עצמיוחשבתי שיהיה מוזר
לדבר לעצמי
למה העולם הזה אכזר
כל אחד כזרואני רק בוכה
מחבקת את עצמי
וחשבתי שכולם
יהיו לצידי
שקרתי שאמרתי
שאוהבת אותי
אבל אם אף אחדלא לידי
אז מתחילה לאט לאט
לשנוא את עצמילמה כשאף אחד לא אוהב
מרגישה כאב
חושבת שזה קל
לזה להתרגלהעולם הזה לימד אותי
לא לסמוך על אף אחד
נשארת לבדי
עם היומן שלי
כותבת לעצמי
כי זה מה שנשאר ליהיומן והלב
לא רוצה להתאכזב
להאמין ושוב ליפול
מנסה מהכאב לגדול
אבל יודעת
שזה לא הכל...טוהר
-
|| שיר על חברה, ולמה אין סוף טוב תשאלו, כי אצלה הוא עוד לא קיים
||
היא בוכה בלילה
ככה רק לכרית
צעקה שלא נשמעת
גם אם תנסה להביטכי מבחוץ הכל בסדר
ילדה טובה שטוב- לה
מבפנים משועבדת לשקר
ורק מרגישה שרע להכי היא מפחדת לספר
מה יקרה אם יגלו
לא רוצה להשבר
ולא רוצה שישמעומרגישה עם עצמה רע
כי יודעת שזה לא טוב
עובדת על העולם ועל עצמה
שהאושר יבוא בקרובכי מבפנים היא במלכודת
הפחד
שאותה הוא לופת
ממה שיקרה
ההרגל
שאותה הוא שופט מה יבוא אם תשנה
השקר
שורף אותה באש תופת
וכל זה לא אני
אז מה יהיה?!
אם כל זה חלק ממניאחרי השיר: אני יודעת החרוזים לא משהו אבל בכל זאת אי חושבת שזה שיש סיפור מאחורי השיר מאוד משפיע עליו...
-
||השיר הזה קצת לא ברור אבל אם תכנסו למילים אולי תבינו מאחלת לכולם התחלות טובות
||
לקוות
שנה חדשה
ואני מרשה
לעצמי להיות רגישה
ואוהבת מן הצדלהסתכל
על עם ישראל
איך הוא מייחל
לטוב שכבר אבדרוצה
כל אחד להיות המוצא
וזה שעד תום ממצה
את קרבת ה' כדי שלא ימעדומתרגשת
ולעצמי מאחלת
שבשנה הדופקת
לא אהיה מפוחדת
ולא ארגיש לבדשלשנה הנכנסת
יכנס גם המשיח
שאותנו ימציח
כהעם שהצליח
בדורו להגאל
ולבסוף גם הרוויח -
החלום שלי
בחוץ חורף,
רטוב.
בליבי קיץ,
יבש.
ושם גדל לו עץ.
עץ בלי עלים,
בלי פרחים.
יש לו כמה ענפים,
חסרי מטרה,
יבשים,
ריקים.על כל ענף- חלום,
על כל חלום- פיסה מליבי.
אין בו הרבה פיסות,
אין בו הרבה חלומות,
ואלו שקימים,
חסרי לחלוחית מציאות,
חסרי מקום של קביעות.יום אחד העף ינבול,
ענף שעליו יפול.
אבל החלומות, הפיסות,
לא יכולים לנבול.
הם יכולים רק לגדול.והם יגדלו,
הם יפרחו.
חייב להיות,
לא בחלום, במציאות.ויום אחד,
כשבחוץ יהיה חורף,
גשום.
בליבי יהיה קיץ,
קסום.
והם, החורף והקיץ,
יתאחדו, ויבוא לי אביב.
אביב מלא חלומות,
על חלום שמתגשם,
על עתיד מלהיב. -
אלול
השדה שלי
גדול וסביך
גדרות סביב
צבעוני
ססגוני
איתני
כולו שלי
ימים שבועות,
שנים
שרוף
חרוך
חתוך
תלוש
שבור
לא שמור
פריצות סביב
ללא שמירה
חסר הרתעה
איה ההגנה????ואז ראיתי
הנה הוא בא
שוב.
"איך לא התייאשת"?
שאלתי
"איך בי רצית"?
תהיתי
ואז בעייניו הבטתי
כה טובות
כה אוהבות
אומרות לי בשקט
מצביעות לי בשֶׁלֶט
אלול
אני כאן, בשדה
שלך
וכל ששלך שלי
וכל ששלי,
שלך||מכירים את המושג " המלך בשדה"
נו בטח שכן, מכיתה א' זה מלווה אותנו
אז תמיד שאלתי את עצמי באיזה שדה הוא?
איך אמצא את מלכי אהובי?
היום, בעת שאני יושבת לכתוב ולשוח עם מלכי,
עלתה לי התשובה
אבא נמצא בשדה שלי!! כן, זה החרוך והשרוף עם עשן מלחמות, ועייף מניסיונות
הוא בא עד אלינו ומחכה לנו שרק נביט ובלי מילים,כך פשוטים, נתיני המלך שעליו כל-כך אהובים
אלול פורה לכולנו.|| -
שלום לכולם! הנה שיר שכתבתי, כדאי לראות את ההקדמה.
(לפעמים זה נראה שאנחנו מתאמצים הרבה בעבודת ד׳, ולא קורה כלום. מתפללים, מתחננים, מבקשים, מחפשים - וכלום. וכן גם במצבים מסויימים בחיים. עד שנדמה כאילו השער האחרון שהיה אמור להיות פתוח תמיד - נסגר. אבל לפעמים, אם רק נחכה בסבלנות נראה שהוא תמיד היה פתוח לרווחה…)שער הדמעות
כבר יבשה נפשנו
מלכת בחולות
עוד מחפשות עינינו
את אורך במצולות
עוד ארוכה הדרך
לבקר בהיכלו
על חבל דק רועדת
אמונתנו בלילות(פיזמון א)
מי סגר לנו את שער הדמעות
כבר אי אפשר יותר זה לא יכול להיות
כי עוד יומם וליל עינינו בוכיות
אז מי סגר לנו את שער הדמעותכמעט נדם ליבנו
האם קיווינו שווא
אומרים ישנו עוד שער
מי יורינו דרך אליו
נחמו בניי
קולכם אינו נדחה
תראו אם רק תביטו
שער פתוח לרווחה(פיזמון ב)
עוד ייפתח לכם שער הרחמים
אשוב לשכון בכם לא אלך לעולמים
לא יישן יומם וליל שומר האמונים
עוד ייפתח לכם שער הרחמים
(עוד ייפתח לנו שער הרחמים)(הזכויות שמורות)
מי ששאל, אכן יש לשיר הזה לחן, כמו לרוב השירים שלי, ואני בעז"ה רוצה לבצע אותו בעצמי ולפרסם...
(תודה לכל המפרגנים! בקשר לקטע של הפזמון המשתנה אתם צודקים, ובדרך כלל הפיזמון בשירים שלי נשאר קבוע, אבל פה הרגשתי שזה עצוב מדי לסיים ככה, הייתי חייב לסיים בנחמה. אגב גם בלחן יש התפתחות, יש עלייה חדה בטונים בחלק מסויים. כשבעז״ה נזכה לפרסם את השיר אשתדל לשלוח תזכורת כאן) -
אלול
תמיד אמר
דין ומשפט
וקור שבי פשטאלול
תמיד אמר
לחמוק מראדר
ושער שנסגר
וצמח עקר
וזמן יקראבל
זה לא אלול
אלול זה אבא
שאוהב למרות הכל
אלול זה חיבוק
וצעקה חסרת קול
כי אין לי כל
ולך זה לא משנה
אתה מחכה לי תמיד
שאחזור ואשנה
אלול זה לגבור
על קולות מכשילים
כי גם אם קמו בי
עדי שקר מחרישים
אתה
אבא
שלי
וכמה טוב
לבוא בראש השנה
ויום כיפור
להראות כמה חטאתי ועוויתי
ופשעתי
ואבא מחבק
ובוכה איתי
ומנקה
" אם יהיו חטיאכם כשנים, כשלג ילבינו"||תמיד אלול היה בשבילי (ומאמינה שאני לא היחידה) לחמוק מהרדאר כדי לחיות שנה הבאה. אבל השנה הבנתי שזה לא ככה. השם הוא אוהב הרבה הרבה יותר מהורים בני אדם ואם שמענו על הרבה הורים שהבן שלהם מחריב את העולם בערך והם אומרים " אבל בפנים הוא טוב" אז הקב"ה יהיה פחות אוהב ומבין ורחמן מהם??
וזה עשה לי אור בעיניים ובלב!|| -
המלך, בשדה
לנתינו מצפה
בני בני להם קוראחודש אלול.
בואי, התעוררי,
מחייך לך,
וצוחק אנוכי
כן. ה' מחכה לבואי.אני לדודי, מבקשת ממלכי,
תן לי הכוחות,לעבור הנסיונות
,והוא, נותן האורות
.איתם, אפשר רק לעלות.החזיקי אותם ביתי,
זכרי, את עמוק בליבי.ובר"ה ובי"כ לאחר העבודה
תבואי להיכלי,
תכנסי ותקבלי,
ודודי לי.עבדי קשה,גם אם זה מתיש וארוך
זכרי, בשדה, נתנו לך האורות,הכוחות.אז בואי ביתי
,יורד אנוכי לשדות
לפשוטי העם,
לא רק בארמון, בהיכלותומחכה אני להראות לך
את פני השוחקות||נכתב על פי שיחה של הרבי מחבד, שמדברת על זה שבחודש אלול יורד המלך לשדה-לפשוטי העם.
בחודש זה לא צריך לחכות שעות ולעשות מאמצים רבים כדי להיכנס להיכל מלכותו
אלא המלך יורד לשדה ולכלשון הרבי-"מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם|| -
פוסט זה נמחק!
