שירים לכתיבה וקריאה שימו לב לפני כתיבת פוסט לחוקי הקטגוריה

[רוני אזולאי]

שמישהו יעצור אותי
ויראה אותי בכל מצב
הרגשה של משהו אמיתי
בכל מצב אפנה אליו

אומרים שיש מישהו
שהוא כזה
ומחנכים מגיל 0
להאמין בזה

למה מגיל ההתפגרות
אבד התום של הילדות
נראה שמישהו שם שכח אותי
אני לא רוצה להתרחק
רק רוצה שיחבק
ישמור אותי הכי קרוב אליו

אני כבר 16 שנים כאן בעולם
איכשהו נראה לי שהזמן תם
עכשיו הזמן שלי להיות כבר בת 100
ניסיון חיים עשיר אבל לבד לנצח

לא ביקשתי מאומה מלבדך
שתראה לי את הדרך חזרה
אף אחד לא מאמין שיאמינו בי
לפני שאתרסק,
זה לא אמיתי!!!

[חיה במקרנצ'יק 0]

פוסט זה נמחק!

[צופיה ג.]

יושב וכותב לי כמה מילים
שיחדירו בי כוחות עצומים
כוחות של התעלות פנימית
כוחות שיביאו אותי להכרה עצמית

רוצה לקרוע את כל השגיאות
לצאת, לברוח מכל ההפגנות
לשקוע לתוך ים של דממה
לתת לשקט לשטוף את התקופה

רוצה שיראו נקודה של אור
שלא יחזרו להביט לאחור
שהלבד לא יתפוס לי מקום
ושלהיות שייך לא יהיה רק חלום

רוצה לשבור סטיגמות וניגודים
לחיות בעולם ללא שונאים
להביט קדימה אל העתיד שמתקרב
ולהמשיך ללכת בעקבות הלב.

[יהודה n]

השיר נקרא
'רק אתה' (אשמח לקבל תגובות על השיר, כמובן במקום המתאים לכך)

(בית א)
גם כש..
כולם נגדי
תמיד תמיד אתה איתי
אותך אני, אוהב
רק אתה אצלי, בלב
ובשמך אני, קורא
למרות כל מה, שקורה

(בית ב')
גם מול גלים ועשן
לא ינום לא יישן
תמיד תמיד היית איתי
וכשקראתי
שמעת

(פזמון)
רק אתה מרים
כשאני נופל
רק אתה מציל
כשאני טובע
רק אתה יודע את ליבי
גם כשאני ישן
רק אתה שומע את קולי
גם כשאני שותק

(בית ג')
תודה על חיים
מלך מלכי המלכים
לא אפסיק להודות לך
על כל רגע בעולמך

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

רציתי לאהוב
את מי
שעמדה במראה
כלכך לא
בטוחה בעצמה
הרצון הזה
כאב יותר
מכל דבר אחר
הוא הראה לי
עד כמה
אני חלשה
שאפילו אהבה
לתת לעצמי
אני לא יכולה
הסתכלתי
למראה השבורה
ראיתי אותי
כלכך קטנה
רק רוצה
שיגידו לי
את טובה
אבל אני
לא מאמינה
מהמקום
השבור הזה
לא ראיתי
את השריטות
שנפצעתי
כדי להחזיר
תחיוך לפנים
אבל אני נשארתי
עם אותו
חיוך צבוע
מרוח על
כל השריטות
שרק הדגישו לי
מה יכולתי
להיות.

[טותיייי]

הקשת שבי
שהאירה את הכל
אחרי המבול
וים של דמעות
אחרי הסערה
שהתחוללה אצלי בלב
אחרי השערה
שנתלשה ועשתה
לי כואב
ואחרי שכל הברקים
שהאירו בחשיכה
ואחרי השקט
שיש אחרי סערה
ושערות ראשי
מצטמררות
אחרי הלם בלי נשלט
אני שוחה בתוך
המבול של הדמעות שלי
בין ים הכאבים שבי
מחפשת בין העננים
קשת שהכל בי תאיר
ואז יבוא לחדר שלי
ואכתוב לי עוד שיר
שרושם טוב בי ישאיר
טוהר

[קוקו]

רציתי להגיד את האמת
לא חשבתי שזה כל כך יכאב
היום אני בשבילך מת
ואתה בשבילי הכוכב

רציתי לשתף את הכאב
בכאב שפוצע מבפנים
רציתי שתדע מי אני
בלי מסכה על הפנים

אז תגיד לי
איך הגענו לכאן
זרקת אותי לחולות
ואיך הגענו לכאן
אחרי שעברנו ביחד מסעות

איך ימים שלמים היינו ביחד
עכשיו זה כל אחד בדרכו
איך לילות שלמים היינו בלי פחד
עכשיו זה איש איש בביתו

אז רק תגיד לי איך זה
שאתה כל כך בסדר
ואני שנשארתי רחוק
כולי כאב לב ואי סדר

אז רק תגיד לי

איך הגענו לכאן
זרקת אותי לחולות
ואיך הגענו לכאן
אחרי שעברנו מסעות

אז רק תדע שאני אסתדר
ואז תבוא לבקש סליחה
וכמוך אני אגיד
ניפגש בגלגול הבא

[מוכשרת על]

פוסט זה נמחק!

[מרב]

אור.
יום.
בחלום?
זריחה,שקיעה.
בין הערביים.
מנחה.
ושוב,שקיעה.
השמש שוקעת
אך לפני כן היא זורחת.
מאירה,מחייה
יום,יום את בני האדם.
שוקעת.
לילה.
רחובות העיר רקים.
כולם בבית נמצאים.
חיים ,מעבירים.
ונרדמים.
הבוקר עולה ,השמש זורחת.
מאירה אך גם קופחת.
ואז שוב,
שוקעת.
Avigail

[מא1]

-לב נשבר-

הלב גדוש, כואב
כל פיסת כוח שואב
העיניים מתמלאות
דמעות ושוב דמעות

איך אפשר לצוות על הלב
לשמוח עם האחר וחיוך לשלב?
"וראך ושמח בליבו" ככהן הגדול
זהו דבר המסור ללב. קשה כשאול.

לב נשבר ועצבות אינו עניין אחד
לב נשבר יקר בעיניך במיוחד,
ושערי דמעות כי לא נשלבות
אתה שומע תפילות, בוחן לבבות.

כן. אבא שלי, אבא אוהב
אני יודעת. גם כשבפנים כ"כ צורב,
ממך- הכל טוב, מדויק וכל כך מושלם
אני בת יחידה שלך. אדון העולם.

אנא שמע תחינתי בעת הזאת
את שאלותיי ובקשותיי למלאות,
הרי לנו ידוע, מסור וברור
שאין דבר שלם מלב שבור.

וגם אם אתאמץ בעצות ותחבולות
הכל רק ברצונך נורא תהילות,
ותמיד אתה שומע, מאזין ומקשיב
מודה לך על כל הטוב שלי עוד תיטיב.

[מישהי מיוחדת]

אוף אני שונאת את הלילות
אני שונאת את המחשבות
אחרי ימים שאני מרחפת על עצמי

אני שונאת את השטויות
שונאת את הדיכאונות
את ההרגשה שאני משחקת על עצמי

אני רוצה להתחבר
אבל משהו מפריע
וזה כבר קצת חופר
וגם הרבה מתריע

משהו בי ירד
מאז שהתחזקתי
הלב שלי לא שרד
את ההימורים שעליו הימרתי
כמה פעמים עוד אצטרך
לחשוב שאני בעליה
וכמה פעמים אני אסתבך
כי אקלוט שזה סתם אשליה?

כמה צריך ליפול
כמה צריך לסבול
כדי לקלוט
שצריך כבר לעלות???

אבאלה אני שונאת את זה
אני מרחפת מעל המציאות
הלב שלי כבר איבד את זה
נעלמה לי כל החיות

אני חיה אבל בדיכאון
חיה במצב של שיגעון
אדישות שוברת שוויון
ואין לי בזה ניסיון

[עדיין לבד]

פוסט זה נמחק!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

הגוף שלי התכווץ ,
אבל אומרים שהוא גדל.
הלב צריך שיפוץ,
חושבים שאני מודל,
הכאב שלי זמני,
הבטיחו לי שהוא יגמר,
אני רק קצת יתבגר.

אני גדלה גם בלי ניצחון.
יש לי כישרון,
להיות בלי ביטחון.
אבל זה רק בגלל,
שאני צריכה לגדול.

כי אני קטנה,
למרות שעברתי הרבה.
אני עדיין ילדה,
למרות ששורף לי בחזה.

זה כאב של גדילה,
אבל אני איטית,
הילדות שלי בשמירה,
היא סתם מביאה,
לחלוחית של תקווה.

.
#גדלה אבל נשארת ילדה#

[טותיייי]

אני לא מבינה
מה מעצמי אני רוצה
ואני חפצה
לברוח בסערה

הכל חשוך מסביבי
אין אף אחד שאיתי
ואני עומדת לבדי
מרגישה רחוקה מעצמי

ולמה את עצמי אני מכבה
בכל פעם שיש בערה
ואני בתוך תוכי כלואה
חזק חזק את עצמי מכניסה

ולמה בחטא יש הרבה זוהר
למה אני לא מתקרבת לטוהר
ואיפה הסביבה שהיה בה צוהר
ולמה אני מרגישה בבית סוהר....

טוהר

[פונץ' בננה]

שיר ש @טותיייי ואני בס"ד כתבנו-

בלילה שאתה לבד
שהכל חשוך ואין אף אחד
מחפש עידוד בין כל הפחד
בתוך השקט ששורט

ונכון שזה קשה
להחזיק חזק בכיסא
להתחיל כל פעם מהתחלה
ולא להיכנע לעבר הרע

כי באמת עשיתי מה שאני יכול
החזקתי כל יום שלא ליפול
מה אני מבקש ממך, תן לי לגדול
תן בי הכוח רק בטוב לפעול

ולפעמים הלב שלי בי בוגד
ואני מרגיש פתאום בודד
מרים עיניים לעבר הכוכבים
מרגיש פתאום אותך, אלוקים

ואחרי שאת הצד הרע הכרתי
ומכל החטאים נסתי
ומהי הדרך שלך הבנתי
פשוט ידעתי שזכיתי

Spoiler

בוא נראה אם מישהו יצליח לגלות איזה חלק אני כתבתי ואיזה חלק היא ..

[טותיייי]

בחיים לכל אחד
יש משברים
הגדלות זה ביחד
את עצמנו להרים

לא הכל זה שחור ולבן
ונכון שלפעמים הלב הוא סרבן
לכולם יש עליות וירידות
הכוח זה רק לעלות

לא כל מה שאומרים
חייב לבפנים להכניס
כי לא כולם חברים
ולפעמים זה במטרה להכעיס

צריך לדעת איפה להתחבר
כדי לא לעבור כל הזמן משבר
ולדעת מי יכול להרים
כמו המנגינה שבשירים

והמילים שנכנסות הישאר לתוך הלב
כמו תרופה טובה לכאב
והמנגינה שפורטת על המיתרים
ומאחה ביחד את השברים

ואני אל תוך העולם הזה נשאבת
ולפעמים מרגישה בתוך תפזורת
וחשבתי שאני ילדה לתפארת
עד שהבנתי שזאת אני ולא אחרת...

טוהר

[רחל]

אחרי פגיעה בעין אחת זה מה שיצא לי לכתוב

מה שלומך אישון יקר
מסכן! הכל קרה לך בסמינר
וכאתה לא רואה זה כ"כ מר
והקושי שלך זה כמו לטפס הר
הנך חושב שהכל כ"כ חשוך וקר

אישון יקר דע שאתה תחזור לעצמך
הזהר אל תהפוך את הטשטוש להרגלך
לא צריך לחשוב על העתיד מה יהיה לך
אויה מה יהיה גורלך

צריכים אנו לבקש מאבא בשמיים
לא להתייאש ולהרים את היידים
אלא להתפלל על העיינים

כולנו יודעים שה עשה זאת לטובה
אנו מקבלים זאת באהבה
ועין יקרה שלי תדעי שאת תמיד שווה
ולה' לומר תמיד תודה רבה

[ברוריה]

ליפול לקום
ואז לפסוע
לאסוף ת'שברים
לבדוק ת'אברים
להמשיך לטפס
לא להתייאש
לבטוח בהשם כי הוא זה ששומר
תרימו את העיניים
אל השמיים
תהיו בטוחים
שהוא שם והוא רואה
כל נפילה
הוא מכוון
דווקא לכל אחד
כי רק הוא יודע
מי מסוגל להתגבר ולקום

[הודיה 1]

שלח לי כח/הודיה
אני שלמה
ומרגישה
שבורה
אני שמורה
ומרגישה
פתוחה
אני איתך
ומרגישה
בלעדיך
מה קורה?
איפה אתה?
למה אתה נעלם
אני פה
כל כך קטנה
אבל עם רצון
ענק
להיות איתך
ולהרגיש
בקרבתך
שלח לי כח
כי זה כל מה
שנשאר
רגע לפני
הקריסה
צריכה אותך
איתי
יד ביד
בכל צעד
מלווה אותי
בדרכי
עם כוחך
ביחד עם כוחי
שאצליח
להתגבר
על הכל!

[לא הכל טוב אבל הכל לטובה]

#החיים שלי בחלום#
.

יום אחד,
שעצמתי את העיניים,
גילתי שכיף לחיות בחלום.

הלב התחיל לפחד,
שכחתי שיש שמיים לכאב,
החיוך שלי כבר לא נהיה עקום.

למדתי ללכת,
למרות שכן רציתי לרוץ.
חסמתי ת'כניסה שלא ישמעו צרחות.

נכנסתי למערכת,
של משחק בשביל בחוץ,
שרפתי את השיבר של הדמעות.

אז--
חשבו שאני מדומיינת,
טרקו עלי בחוזקה את הדלת,

טוב,
הם לא משקרים
כי אני כן--

דמיינתי,
את החיבוק שלו משתיק ,
את הכאב שתפס לעצמו לעצמו פינה.

דמיינתי,
את הלב שלו מזריק,
חומר הרדמה לאותה ההדחקה.

אבל --
הכאב הזה,-
לקח לי את השלווה.
וכיסה אותה בתואר של "מטרידה".

Spoiler

לוידעת עד כמה זה ראוי להעלות אתזה לפה. יצא מבולבל רצח.